סטימצקי תפצה עובדת לאחר חופשת לידה

סטימצקי תפצה עובדת לאחר חופשת לידה

העובדת תבעה את החברה לאחר שפגעה בהיקף משרתה לאחר חזרתה מחופשת הלידה ולאחר מכן פיטרה אותה

שיתוף
חופשת לידה
חופשת לידה

עובדת של רשת הספרים סטימצקי הגישה תביעה נגד סניף אשדוד שהעסיק אותה, לקבלת פיצויי פיטורין, זכויות סוציאליות המגיעות לה ושכר בגין פיטורין בתקופה המוגנת שלאחר לידה.

העובדת טוענת שבמהלך חופשת הלידה פנתה אליה הממונה שלה והודיעה לה שלאחר חופשת הלידה היא מתבקשת לחזור לעבודה אך ורק למשמרת אחת בשבוע, ביום שבת. זאת למרות שמאז תחילת העסקתה וגם במהלך הריונה הועסקה העובדת בהיקף של 156 שעות בחודש. לאחר שבקשתה לחזור לעבודה באותו היקף נדחתה על ידי המנהלת, טוענת העובדת  שמאחר שהיתה זקוקה לכסף באופן מיידי, היא נאלצה להיענות לבקשה להשתבץ במשמרת אחת בשבוע. לאחר מכן פוטרה בטרם חלפו 60 ימים מתום חופשת הלידה, בניגוד לחוק.  

עוד טענה העובדת בבית המשפט, כי על אף שהיא הועסקה במשרה מלאה, החברה שלמה לה שכר עבור היקף של 84% בלבד, כלומר שולם לה שכר נמוך משכר המינימום. העובדת תבעה כאמור גם קבלת תשלום דמי חגים, הבראה, חופשה, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

מנגד טענה חברת סטימצקי כי העובדת היא זו שבחרה לעבוד יום אחד בלבד בשבוע לאחר חזרתה לעבודה מחופשת הלידה. עוד טענה החברה כי היא הניחה כי העובדת התפטרה מיוזמתה על מנת לטפל בילדה, ועל כן שולמו לה פיצויי פיטורין. עוד טענה כי כאשר התברר כי העובדת לא ביקשה להתפטר, היא התבקשה על ידי מנהלת משאבי האנוש של החברה לשוב לעבודה והעובדת סרבה. החברה טענה כי לא היה בידה כל תכנון לפטר את העובדת, נהפוך הוא: החברה ראתה בה פוטנציאלי לקידום לתפקיד ניהולי.

באשר לבקשתה לתשלום זכויות סוציאליות, טענה החברה כי שלמה לעובדת כדין את דמי ההבראה והחופשה, וכי היא אינה זכאית לדמי חג. לטענתה, 146 שעות שבועיות אינן מהוות משרה מלאה ועל כן מדובר במשרה שאינה מלאה.

השופט צבי פרנקל קבע כי החברה הנתבעת עברה על החוק שכן אין לפטר עובדת במשך 60 יום מתום חופשת הלידה שלה ואין לפגוע בהיקף משרתה, ללא אישור משרד התמ"ת. החברה לא החזיקה באישור כזה. החברה לא הצליחה להוכיח כי העובדת היא זו שביקשה לשנות את היקף המשרה. השופט הדגיש כי לפי חוק גם אם עובדת מבקשת לשנות את היקף משרתה לאחר חופשת הלידה, ניתן להיעתר לבקשתה רק בעקבות בעיה רפואית והיא נדרשת להציג אישור רפואי על כך.

על כן נקבע:

על החברה להשלים לעובדת שכר בגין פערי היקף המשרה.

תלושי השכר הוכיחו כי לעובדת שולמו דמי הבראה וחופשה כדין. כאשר העובדת קיבלה את תלושי השכר, היא לא העירה לחברה על הכתוב בהם ולכן הדין מצביע על כך שהסכימה על הנאמר בהם.

לפי חוק על החברה לשלם לעובדת דמי חגים, ועל כן היא מחויבת לשלם לעובדת דמי חגים בגין התקופה בה הועסקה.

החברה חויבה לשלם לעובדת סכום של 27,400 שקלים בסך הכל, בנוסף לשכר הוצאות בית המשפט.

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

אין תגובות

השאר תגובה