שיתוף

בית הדין לעבודה פסק לאחרונה, כי עובד שפוטר יקבל 30 אחוזים בלבד מפיצויי הפיטורים.

שאר 70% מהפיצויים ישללו ממנו משום שהוכח כי גנב סחורה מהמעסיק. כמו כן פסק בית הדין כי ישללו מהעובד דמי הודעה מוקדמת במלואם וכי עליו לשלם תמורת הסחורה שנגנבה.

עוד פסק בית הדין, כי העובד אינו זכאי לתשלום פיצוי בגין אי עריכת שימוע ואף לא לפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע. עם זאת, מאחר שהוא פוטר בהיותו בחופשת מחלה הוא זכאי לתשלום בגין דמי מחלה, עד למועד מיצויים.

העובד עבד במחסן של המעסיק וכאמור, פוטר בגלל מעשי גניבה מהמעסיק. לאחר שפוטר הוא תבע את החברה ואת המנהל שלה שהוא גם אחד מבעלי החברה, בדרישה לקבל פיצויי פיטורים, וכן תבע לקבל פיצויים בגין אי מתן הודעה מוקדמת, שלילת זכות הטיעון ופיטורים שלא כדין (אי קיום שימוע), תשלום דמי מחלה ופיצוי בגין לשון הרע.

המעסיק הגישה נגדו תביעה שכנגד, במסגרתה ביקש המעסיק כי בית הדין יורה על שלילת זכותו של התובע לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, נוכח מעשי הגניבה שהחברה מייחסת לו.

בנוסף, דרשה החברה תשלום פיצוי בגין הנזק הישיר שנגרם לה, לטענתה, בשל מעשי הגניבה של התובע, וכן תבעה תשלום פיצוי בגין החסרים שנמצאו במחסניה ולתשלום פיצוי עונשי לאור חומרת מעשיו הנטענים של התובע. 

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעות בחלקן ופסק כך: בנוגע לשאלה האם התובע אכן גנב סחורה מהחברה, כשמדובר בגניבה ממעסיק יש צורך במידת הוכחה מוגברת, מעבר לזו הדרושה במשפט אזרחי רגיל, כלומר, מעבר למאזן ההסתברות.

במקרה זה, החברה עמדה בנטל להוכיח שהתובע היה שותף למעשי גניבה חוזרים מהחברה. הוכח שבכמה פעמים סיפר העובד לאדם מסויים סחורה ביתר, באופן מכוון ומתוכנן ולא בגלל טעות.

במכלול נסיבות מקרה זה כפי שהוכחו, קבע בית הדין כי מן הראוי לשלול מהתובע חלק משמעותי מפיצויי הפיטורים להם הוא זכאי ולכן שלל מהעובד 70 אחוזים מסכום הפיצויים להם היה זכאי, ושלל באופן מלא את זכותו של העובד לדמי הודעה מוקדמת.

עוד פסק בית הדין כי נוכח הנסיבות בהן פוטר העובד, אין מקום לפסוק פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

בית הדין פסק עוד, כי אמנם לא נערכה לעובד שיחת שימוע לפני פיטורים, אלא שיחה שמטרתה לחקור לעומק את מעשי הגניבה עליהם למדה החברה ממצלמות האבטחה, כך שהיה פגם בדרך הפיטורים.

בנסיבות המקרה המיוחדות אין לפסוק פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין, בעיקר מאחר שכן התקיימה שיחת בירור מהותית ביחס למעשי הגניבה הנטענים ולעובד ניתנה אפשרות מלאה לטעון את טענותיו.

רק לאחר שמיעת העובד, שבחר לא למסור גרסה ברורה ומלאה, ולאחר מכן עזב את המקום וחדל ליצור קשר עם מנהל החברה, הוחלט לפטרו.

אשר לדמי המחלה, הודעת הפיטורים ניתנה לעובד בפועל בעודו שוהה בחופשת מחלה. לפי חוק דמי מחלה, אין לפטר עובד בתקופת מחלה ותקופת ההעסקה עצמה צריכה להימשך עד למיצוי ימי המחלה בתשלום.

מכיוון שכך, העובד זכאי לתשלום דמי מחלה עד למועד סיום ימי המחלה, אף על פי שנוצר הרושם שיציאת העובד לחופשת מחלה למחרת השיחה עמו, היתה על רקע רצונו להתחמק ממנהל החברה.

אלא שהעובד צירך אישורים מגורמי רפואה מוסמכים בקופת החולים והחברה לא הביאה בפועל ראייה לסתור ואף לא דרשה בזמן אמת בדיקה של רופא מטעמה או אישור מרופא תעסוקתי.

נוכח המחלוקת הכנה בדבר שאלת זכאותו של העובד לתשלום דמי מחלה, בהתחשב במועד הפיטורים ובנסיבות סיום העבודה, ובהתחשב בחשד הממשי ביחס לאותנטיות המחלה שבגינה ניתנו האישורים, התביעה לתשלום הלנת שכר בגין תשלום דמי המחלה נדחתה.

אשר לתביעה לתשלום פיצוי בגין לשון הרע: ראשית, פסק בית הדין כי ברגע שהמנהל משמש כבעלים ומנהל של החברה, הרי שלבית הדין לעבודה יש סמכות לדון בתביעה.

בית הדין עמד על המסגרת הנורמטיבית שנקבעה בחוק ובפסיקה ביחס לתביעות לשון הרע ופסק כי המילים "יא, אפס גנב", עולות בנסיבות המקרה לכדי לשון הרע.

עם זאת, העובד לא עמד בנטל להוכיח כי המנהל אכן כינה אותו בכינויים "יא אפס, גנב" בפני עובדי החברה ובפני לקוח.

זאת ועוד, גם לו היה נקבע כי המילים נאמרו בלשון זו על ידי נהל החברה ליד אותו אם שקיבל סחורה ביתר, הרי שלאור הוכחת ביצוע מעשי הגניבה בפועל, בשיתוף אותו אדם, החברה והמנהל הוכיחו: אמת דיברתי, ותום לב. 

במקביל, החברה תבעה את העובד תביעה שכנגד, לתשלום עבור הנזק שנגרם לה בעקבות גניבת הסחורה כפי שמתועדת בסרטונים ממצלמות האבטחה. תביע זו התקבלה.

תביעת החברה לתשלום הנזק שנגרם לה בעקבות טענתה לחסרים במלאי נדחתה בהעדר הוכחה. התביעה לתשלום פיצויים עונשיים (על ידי העובד) נדחתה, שכן, בית הדין פסק כי הפיצוי העונשי (לעובד) מגולם בשלילת פיצויי הפיטורים ופסיקת פיצוי עונשי נפרד תהווה כפל פיצוי.

תביעת החברה שהעובד ישלם תמורת הוצאות הורדת סרטי תיעוד ותמלול נדחתה בהעדר הוכחה, וגם משום שאין מקום לחייב את העובד בתשלום עבור הרחבת מערכת המצלמות, שמטרתה למנוע מעשי גניבה בעתיד ולא את המעשים שהוא עצמו ביצע.

סדנת ניהול זמן

אין תגובות

השאר תגובה