מצלמים את העובדים בזמן העבודה? ייתכן ואתם עוברים על החוק

מצלמים את העובדים בזמן העבודה? ייתכן ואתם עוברים על החוק

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה הנחיות למעסיקים לגבי שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה

שיתוף
צילום העובדים בזמן העבודה

צילום העובדים בזמן העבודה

במקומות עבודה רבים מותקנות מצלמות מעקב שתפקידן לתעד את מהלך עבודתו של העובד והתנהלותו במשך יום העבודה.

אולם ישנן סוגיות משפטיות בתחום צילום העובדים והרשות להגנת הפרטיות מפרסמת הנחיות למעסיקים בכל הקשור לצילום במצלמות מעקב.

הנחיית הרשם מס' /57/01 שכותרתה 'שימוש במצלמות אבטחה ומעקב במאגרי התמונות הנקלטות בהן", מפרטת כיצד מצלמות מעקב משפיעות על כלל האוכלוסייה המנוטרת, וסוקרת את החובות שמטיל החוק על מי שמתקין את המצלמות במרחב הציבורי ומשתמש במידע הנקלט בהן.

מטרת ההנחיות של הרשות להגנת הפרטיות, היא להבהיר את עמדתו של הרשם במקרים בהם השימוש במצלמות נעשה בהקשר של יחסי עבודה, בין במרחב הציבורי ובין במקומות עבודה אחרים שאינם "רשות הרבים" ואינם פתוחים לציבור הרחב.

על פי אתר "הרשות להגנת הפרטיות": מעביד הסבור כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המאפשרות לו לפעול באופן שלא מתיישב עם ההנחיה, יידרש להצביע על מקור סמכות מפורש המתיר לו באופן ספציפי לסטות מהוראותיה, כגון צו שיפוטי.
אחת השאלות המרכזיות העולות בהקשר להתקנת מצלמות במקום העבודה, היא מידת הפגיעה האפשרית בפרטיותו של העובד הנגרמת מהתקנת מצלמת מעקב במתחמים השונים במקום העבודה, החל מעמדת העבודה האישית של העובד, דרך אזורי מנוחה, אזורים "ציבוריים" ואזורים הפתוחים לקבלת קהל.

בשוק העבודה כיום, בו מבלים העובדים במקום העבודה חלק ניכר משעות היום, מתעצמת פי כמה ההשלכה של הפעלת מעקב קבוע בידי המעסיק ע"י מצלמת וידאו המותקנת במקום העבודה ומתעדת באופן מקיף ומתמשך את כלל התנהלותו של העובד במהלך יום העבודה, ולא רק את פעילותו המקצועית.

הצילומים הנאספים עלולים לכלול מידע רגיש ומקיף במיוחד, ולפגוע באורח חמור בפעילות הפרטית, המהווה חלק מהמרחב הפרטי המלווה את העובדים גם במקום העבודה, וזאת מבלי שיש בידיהם יכולת להשפיע באופן משמעותי על מיקום המצלמות או על מתכונת הפעלתן.

במקום בו מופעל מעקב טכנולוגי קבוע, העובד אינו יכול ליהנות ולו מרגע אחד של חסד בו יוכל לחוש נעזב לנפשו בלא מבט חיצוני הבוחן אותו ואת מעשיו. חמור מכך, הקלטת הצילומים ושמירתם, גם מאפשרות למעסיק לחזור ולבחון את כלל ההתנהלות ההיסטורית של העובד, ולדרוש ממנו הסבר על כל מעשה או מחדל, פעוט או ארכאי, מבלי שתעמוד לזכות העובד ההשפעה המרככת של השכחה האנושית והכוח הממתן של ההקשר והזמן בו נעשו הדברים.

בנוסף, מאפשרת שמירת הצילומים בפורמט ממוחשב להצליב אותם עם מידע ממקורות נוספים, לבצע בהם ניתוחי Big Data מתוחכמים, ולהסיק מהם מידע רגיש נוסף על אודות העובד, אותו לא ניתן להסיק מהתבוננות בעובדים בעיני אנוש בלבד.

בנוסף, צילומים של עובדים יהיו על פי רוב מזוהים או לכל הפחות ניתנים לזיהוי. כמצולמים שזהותם, פרטיהם ואף סדר יומם ידועים מראש למעסיק, נכנסים בדרך כלל לגדר "מידע", ואוסף הקלטות ממצלמה המופעלת בידי מעסיק נכנס לגדר "מאגר מידע.

מה מורות ההנחיות?

פסק דין מקיף וממצה המסדיר את כל ההיבטים של שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה טרם פורסם, אם כי במהלך השנים לצד הפסיקה הענפה על הזכות לפרטיות ביחסי עבודה באופן כללי, דנו בתי הדין האזוריים לעבודה גם בהיבטים שונים של השימוש במצלמות מעקב, בעיקר בהקשרים הרלבנטיים ליחסי עבודה כגון זכותו של עובד להתפטר "בדין מפוטר" לאחר שהמעסיק התקין אמצעי מעקב.

לעובד יש מרחב של פרטיות המלווה אותו גם במקום העבודה, בלא קשר לזכות הקניין של המעסיק במקום העבודה ובציוד בו העובד עושה שימוש. אפשרות טכנית לנטר ולאחזר כל מידע המצוי בו, אינה מפקיעה את זכות העובד לפרטיות על ענייניו האישיים, ובפרט על תכתובותיו האישיות.

קביעה נוספת של בית הדין בפרשת איסקוב היא, שעל המעסיק לקבוע מדיניות מפורשת ומפורטת בנוגע לשימוש העובדים בטכנולוגיות מידע ולהודיע על כך לעובדים.
נקבע, כי המעסיק חייב להביא לידיעת העובדים בפירוט את כללי המדיניות הנוהגת ביחס לשימוש בטכנולוגיות מידע ואת הנסיבות המצדיקות לדעתו, ניטור כללי או ספציפי של מידע.

בנוסף, חובת המעסיק לפעול בכפוף לעקרון המידתיות ולבחון טכנולוגיות חלופיות שפגיעתן בפרטיות פחותה, וכן הקביעות בעניין חובת השקיפות של המעביד כלפי העובד ובשאלת משמעותה ותנאיה של הסכמת העובד לפגיעה בפרטיותו במסגרת יחסי עבודה, תקפות כמובן גם לעניין השימוש במצלמות מעקב. בנוסף, גם ההסדר הספציפי שנקבע באיסקוב בנושא המעקב אחר הודעות הדוא"ל ושאר סוגי הפעילות הדיגיטאלית של העובדים, יכול לשמש כמקור השראה למגבלות שיש להטיל על הפעלת מעקב וידאו.

בכל המקורות הללו נקודת המוצא היא שהזכות לפרטיות באה להגן על פרטיותו של האדם ולא על פרטיות המקום, ולכן"רשות היחיד" בה מוקנית הגנה מוגברת לפרטיותו של אדם איננה נקבעת רק לפי בעלות קניינית או זכות חזקה של נושא הזכות במקום מסוים.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה