מכוני המיון יעבירו לנבחנים רק מידע חלקי

מכוני המיון יעבירו לנבחנים רק מידע חלקי

בפשרה שהושגה בין משרד המשפטים לנציגי מכוני המיון הגדולים, המכונים יוכלו לבחור איזה מידע לחשוף בפני המועמדים

שיתוף
מבחני מיון

מבחני מיון

מכוני המיון בישראל יחשפו רק מידע חלקי על תוצאות בחינות המיון בפני המועמדים. כך נקבע בפשרה שהושגה בין נציגי חמשת המכונים הגדולים, לבין משרד המשפטים, ושקיבלה תוקף של פסק דין.

לפני כשנה הורה יורם הכהן, רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים, למכוני המיון לאפשר למועמדים לעבודה לקבל את תוצאות הבחינות. זאת בעקבות לחץ שהופעל על המשרד בשנים האחרונות מצד מועמדים לעבודה שאינם יכולים ללמוד על תוצאות הבחינות, להן הם מקדישים יום שלם.

מכוני המיון ובראשם: אדם מילא, בגישה שונה, טופ-שיא, פילת וקינן-שפי, התנגדו להוראה זו ועתרו נגדה לבית המשפט. השופטת יהודית שיצר הורתה לנציגי משרד המשפטים ולנציגי המכונים לדון בעניין עד למציאת פשרה.

כעת על פי הפשרה שהשיגו, המכונים לא יהיו חייבים לחשוף את הדרישות האישיותיות של המשרה, ובמקביל את התוצאות של המועמד. הם יוכלו לבחור מה לחשוף בפניו: או את תכונותיו האישיות, כפי שעולה מן הבחינות, או את התכונות הנדרשות במסגרת התפקיד בלבד.   

 מכוני המיון מסרבים לחשוף בפני מועמדים את התוצאות משתי סיבות עיקריות: האחת היא החשש מתביעות מצד מועמדים שנכשלו בבחינות, והשנייה היא הבלעדיות שיש להם על התוצאות, והאפשרות לקבל תשלום מצד מעסיקים פוטנציאליים המעוניינים לעיין בהן. הם טוענים גם כי מעסיקים לא יהיו מעוניינים להמשיך לעבוד מול מכוני המיון בשל מורכבות העניין, וכך יפגע חופש העיסוק שלהם. עוד נטען בין היתר כי איכות האבחונים שמתבצעים על ידי הפסיכולוגים יפגעו, מאחר שהם ידעו כי המועמדים יעיינו בתוצאות האבחון ועל כן ינסו לעדן אותם.

 עורך הדין גלעד לשם אמר לאתר ynet כי הוראתו של הרשם היתה הזדמנות לא לעבור על חוק שוויון הזדמנויות, ולאכיפת איסור האפליה. הוא אמר כי לכל מעסיק הזכות להעסיק או לא להעסיק מועמד מסוים, אך בכפוף ובהגבלת חוק שיוויון ההזדמנויות.

 הסוגייה בדבר חשיפת התוצאות בפני המועמדים קשורה גם להצעת החוק לפיה מעסיקים ישלמו למועמדים שכר עבודה עבור השתתפותם ביום המיון. כמובן שהמעסיקים לא ישמחו לשלם לכל מועמד. אך חשיפת התוצאות יכולה להביא ללמידה של המועמד על התכונות הנדרשות לתפקידים וכן על תכונותיו שלו, לברור יותר את המשרות ואת הבחינות, וכך לחסוך למעסיקים רבים את ההוצאות האלה. ה"אנטי" שיש למועמדים כלפי מכוני המיון ירד, בשל ירידת המיסתורין האופף אותם. ההצלחות יהיו גדולות יותר, וכל הצדדים בסופו של דבר ירוויחו.

יריד משאבי אנוש 2022 - ריבוע

תגובה 1

  1. רק לפני יומיים כתבתי תגובה על כתבה על חיוב הארגונים לשלם למועמדים עבור יום מבחנים במכונים ואמרתי שזו הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה היא חוסר שקיפות המכונים למועמדים שמאפשרת למעסיקים לבחור לפעמים שלא בהתאם להמלצות.
    ההחלטה החדשה אומללה ומראה שוב שלא כל פשרה בבית משפט היא הגיונית.
    יש חובה חוקית על המעסיק להראות למועמד את תוצאות האבחון דרכו או דרך המכון הממיין וזאת לפי חוק הגנת הפרטיות ורישום מאגרי המידע. אני מאמין בבחינות אלו. מותר להתווכח על התקפות הניבוית של המבחנים אבל עד היום (ואני באמת מבין קצת בנושא זה ) לא מצאתי כלי ניבויי שמנבא טוב יותר הצלחה מאשר המבחנים). אני מאמין ששילוב של הגדרת תפקיד מדויקת, יחד עם מבחנים המותאמים להגדרה זו, עם ראיונות של מראיינים מנוסים, והמלצות ממליצים שיודעים כיצד לקבל מהם המידע שאנו רוצים, הכל ביחד נותן תוצאה טובה. זהו ה"גשטאלט" שבו סה"כ האמצעים שווים יותר מהשלם. בטריית מבחנים מכל הסוגים תקפה יותר מאשר כלי אחד בלבד. איני אומר שצריך לסמוך רק עליהם וההחלטה/האחריות תמיד תהיה בידי המנהלים. אני עבדתי עשרות שנים עם פסיכולוגים במכונים שהאמנתי בהם שלמדו להכיר את הראש שלי ואת הארגונים בהם עבדתי, ולמדו לכתוב דו"חות אבחון בשפה המובנת למנהלים, וכמנהל משאבי אנוש עזרו לי מאוד בהמלצותיי ובהחלטותיי. אני משתמש בהם כבר 33 שנים. אני מאמין שהגדרה טובה של התפקיד והנדרש לביצועו ופסיכולוגים מנוסים ומקצועיים יכולים לייצר אבחנה טובה בין מתאימים יותר ופחות לתפקיד, ומשכך למה שהמכונים יפחדו כל כך? אם מישהו יתבע אותם על אבחונם למידת התאמת המועמד לתפקיד, הם יעמדו מאחורי אבחנתם .מה קרה? מי שצריך לחשוש אלו הארגונים עצמם שיקבלו החלטות שאינן קשורות לתוצאות המבחן כמו גיל, מין, פרוטקציות וכד' אז שהארגונים יתמודדו.
    אני קורא לרשם מאגרי מידע במשרד המשפטים לחייב את הארגונים השולחים לגלות למועמדים את התוצאות ואת הסיבה לפסילתם. הם השולחים למבחנים, הם המשלמים והם המשתמשים בתוצאות. אם המכונים טובים כפי שהם טוענים שיעמידו טענה זו במבחן משפטי.

השאר תגובה