שיתוף

כניסתן של פלטפורמות המסחר האלקטרוני מאפשרת לרבים מהאזרחים שהיוו עד לפני כמה שנים את עתודת העובדים בישראל, להקים עסקים עצמאים ולשווק את מוצריהם באונליין, בין אם בתוך הארץ או אף בחו"ל.

פעילותה של אמזון בארץ הופכת את הפלטפורמה שלה נגישה הרבה יותר למוכרים ישראלים, אבל עוד הרבה לפני שאמזון הקימה פעילות בארץ, כבר הצטרפו יזמים ישראלים רבים לפלטפורמת המסחר שלה כמו גם לפלטפורמות אחרות של מסחר מקוון.

וככה עובדת השיטה: היזם הוגה רעיון למוצר מדליק, וחותם על שיתופי פעולה עם מפעלים בסין, הודו, הפיליפינים וכו. שם  מייצרים עבורו את המוצרים ואורזים באריזות על פי דרישותיו, ומשגרים את המוצרים לכל רחבי העולם.

המוכר הרשמי הוא הישראלי שעובד מהבית. אליו מגיע פדיון המכירה והוא זה שמשלם למפעל בדרום מזרח אסיה. כל מה שצריך זה מחשב, טלפון וללמוד קידום מכירות התואם את כללי השיווק והמכירה של הפלטפורמות השונות.

יתכן שרובם המכריע של עובדים בגילאי 40 ומעלה מעדיפים לעבוד כשכירים ולקבל משכורת קבועה כל חודש. למי שהורגל כל חייו להיות שכיר, קשה יותר להפוך פתאום ליזם וללמוד את כל נבכי השיווק באונליין.

מצד שני, לרבים מבני ה-40 פלוס אין ברירה. על אף כל החוקים נגד אפליה בגין גיל, התביעות, הפיצויים והשאיפה למגוון תעסוקתי, ארגונים רבים מעדיפים לגייס עובדים צעירים, גם אם המשמעות היא שהם יאלצו לשלם עשרות אלפי שקלים פיצויים. בשורה התחתונה, מנקודת המבט שלהם, עדיף להם ואולי גם משתלם להם להעסיק צעירים.

אלא שמה שהארגונים מעדיפים הוא לא תמיד, וודאי שלא בהכרח, מה שקיים במציאות. המציאות היא שדווקא בני דור המילניום ובני דור ה-Z, אלו שאמורים להוות את העתיד המבטיח של הארגונים, ובפרט את עתיד ההנהגה של הארגונים, דווקא שיעור ניכר מהם מעדיף את מתכונת הפרילנס.

וזה מתבטא בכמה צורות. אחת מהן היא היכולת למכור מוצרים מהבית באמצעות פלטפורמות המסחר המקוונות.

גם הדיבורים הגוברים על אבטלה שצפויה לגבור, לא מעודדים את העובדים הצעירים הנמצאים בתחילת דרכם בשוק העבודה, להצטרף לארגון ולהשתכר שכר שהארגון יכול להרשות לעצמו לשלם.

המשמעות של כל ההתרחשויות הללו היא שהאתגר לגייס מועמדים טובים, בעיקר בכל הקשור לאנשי מכירות ושיווק, הולך וגובר כל הזמן.

בשנות התשעים הגיעו לארץ חברות בינלאומיות רבות והקימו סניפי מו"פ. בה בעת, חברות בעמק הסיליקון הציעו עבודה משתלמת ביותר להרבה מאוד ישראלים בעלי מקצועות טכנולוגים.

תופעה זו יצרה מחסור משווע בעובדים בתחום ההייטק, והדבר הביא לעלייה חדה בשכרם של אלה שכן השתלבו בחברות ישראליות.

באותה מידה, ניתן להעריך כי כניסתן של פלטפורמות המסחר המקוון והתפתחותן המואצת, יגרמו לכך שרבים, בעיקר עובדים צעירים בעלי ידע, ניסיון וכישורים בשיווק ומכירות, יחליטו להפוך לפרלנסרים.

הם יעבדו מהבית, יעצבו מוצרי צריכה, החל מביגוד והנעלה, דרך מגוון גדול של מוצרים פשוטים לייצור, ועד מוצרים דיגיטליים. חלקם ייצרו בעצמם, אחרים ייצרו במאסות במפעלים בדרום מזרח אסיה.

כך או כך, ככל שהתחום יתפתח וכלל שיכנסו אליו יותר צעירים שנולדו על המקלדת ביד, כך ארגונים יתקשו להתחרות בשוק העבודה. וארגונים שלא יצליחו לגייס מספיק כשרונות, לא יצליחו להתחרות בשוקי היעד שלהם.

לאור כל זאת נראה כי בשנים הקרובות יהיו פחות ופחות עובדים צעירים שיכנסו לעבוד בארגונים כשכירים. וככל שיתקדמו הדורות, התופעה הזאת תלך ותגבר.

מכיוון שכך, נראה כי יותר ויותר ארגונים יאלצו לגייס עובדים מבוגרים, בחלק מהמקרים יתכן שיגוייסו גם עובדים לאחר יציאתם לפנסיה. במקביל, יש להניח שתגבר התופעה של שכירת פרילנסרים לפרויקטים אד הוק.

המשמעות מבחינת הארגונים היא, שהם חייבים להתחיל להיערך לכך כבר עכשיו. העסקת עובדים מבוגרים בעלי ניסיון וידע תדרוש אולי תקציבים מעט גדולים יותר לשכר, הטבות, ותנאים סוציאליים.

אבל נראה שדווקא הגידול הצפוי בהיקפי ההעסקה של פרילנסרים כאחוז מכלל העובדים, ידרוש הערכות חדשה לגמרי של הארגון מבחינת תרבות ארגונית, מחוברות ועוד.

אין תגובות

השאר תגובה