לפתוח את שוק התעסוקה בפני אנשים עם מוגבלות

לפתוח את שוק התעסוקה בפני אנשים עם מוגבלות

הכנס הרביעי של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה נערך היום. הבאנו בפניכם את תקציר הדברים שנאמרו בו

שיתוף
שילוב עובדים עם מוגבלויות

שילוב עובדים עם מוגבלויות

הכנס הרביעי של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה נערך היום בגני התערוכה שבתל אביב. מנהל המטה, בני פפרמן, הדגיש כי "אין אפשרות לעמוד ביעדי המדינה לשנת 2020 אם לא תיבנה תוכנית לאומית לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה".  המשנה למנכ"ל משרד התמ"ת, מיכל צוק, הממונה על שוק התעסוקה, קראה לילד בשמו וטענה כי "יש לשים את נושא הדעות הקדומות על השולחן ולהתמודד איתו".

האם להעסיק עובדים בעלי מוגבלות היא שאלה שמטרידה מעסיקים רבים? בכנס שנערך ניסו להציף את הבעייתיות שבעניין ולהראות שהשד אינו נורא כל כך.

בפתיחת הכנס נשאה דברים המשנה למנכ"ל משרד התמ"ת, מיכל צוק, הממונה על שוק התעסוקה. צוק קראה לילד בשמו וטענה כי "יש לשים את נושא הדעות הקדומות על השולחן ולהתמודד איתו. רק נטרול החששות המתלווים לדעות הקדומות יאפשר שילובם הנכון והראוי של קבוצות מודרות באוכלוסייה בכלל, ושל אנשים עם מוגבלות בפרט". עוד הבהירה כי תפקיד המשרד "הוא להסיר את החסמים בפני מי שמעוניין להשתלב בעבודה וליצור כלים עבור מעסיקים בכדי שיוכלו לשלב עובדים עם מגבלות שונות".

מנהל המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד התמ"ת, בני פפרמן, הדגיש כי "המדינה חייבת להיות מעורבת ופעילה, ורק בעזרתה ניתן יהיה לקדם את הפרט. אין אפשרות לעמוד ביעדי המדינה לשנת 2020 אם לא תיבנה תוכנית לאומית לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה".

בכנס פורסמו נתוני סקר שנערך במינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה לפני כשנתיים בקרב מדגם מייצג של כ-780 עסקים בישראל. מתוך הנתונים עולה כי רק 5.4 אחוז מכלל העסקים בשוק הישראלי, שהם כ-10,500 עסקים, מעסיקים עובדים עם מוגבלות. כמו כן, מרבית העסקים מעסיקים עובדים עם מוגבלות נפשית  (54 אחוז) ופיזית (45 אחוז). מיעוטם מעסיקים עובדים עם מוגבלות שכלית (11.3 אחוז) ולקות ראיה (4.4 אחוז). החדשות הטובות הן ששיעור גבוה יחסית של מעסיקים (33 אחוז) ציינו את הצורך בקבלת ליווי תעסוקתי והדרכה למנהלים, כדי לעודדם להרחיב את הקליטה התעסוקתי של עובדים עם מגבלות. נתוני הסקר מצביעים גם על כך שרוב העסקים שמשלבים עובדים עם מוגבלות הינם עסקים בינוניים (המעסיקים בין 50 ל-99 עובדים), ושיעורם עומד על 14.4 אחוז. החלק הארי של העובדים בעלי המוגבלות הינו בענפי הרווחה והסיעוד (11.9 אחוז) ומיעוטם בענף המסחר (3.4 אחוז בלבד). נתון מעציב נוסף הוא שרוב העובדים עם מוגבלות (כ-40 אחוז) הינם עובדים בלתי מקצועיים, ורק פחות מ-2 אחוז עובדים במשלח יד אקדמי. רוב העסקים המשלבים אנשים עם מוגבלות  (60-90 אחוז) השיבו בסקר כי הם עושים זאת מתוך "רצון לתת הזדמנות ולעשות חסד".

מהמטה הוסיפו כי מרכזי התמיכה למעסיקים שהוקמו לאחרונה אמורים לתת מענה לשיעור הנמוך של מעסקים המשלבים עובדים עם מוגבלות על ידי פתיחת משרות חדשות, והן עם הצורך של המעסיקים בהגברת המודעות לנושא תעסוקתם.

פפרמן, אשר הודיע על סיום תפקידו כיו"ר המטה לאחר כ-6 שנות פעילות, ציין בגאווה כי "בשנים האחרונות פותחו כלים לשילוב אנשים עם מוגבלות באוריינטציה כלפי המעסיקים, בהם התאמות במקום העבודה. כלי זה מאפשר לעובדים עם המוגבלות להתחרות באופן הרבה יותר שוויוני ומגדיל את פריונם ושכרם".

מדובר בתקנות השתתפות המדינה במימון התאמות לעובדים עם מוגבלות שהותקנו בשנת 2006, מתוך חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. על פי התקנות, מעסיק של עובד עם מוגבלות או המעוניין לקלוט אדם עם מוגבלות לעבודה יכול לפנות אל המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד התמ"ת ולבקש כי המדינה תשתתף במימון ההתאמות הנדרשות בסביבת העבודה.

בכנס צוין כי מתחילת ההפעלות ועד לתקופה האחרונה, אישר המטה 402 בקשות של 309 מעסיקים עבור 942 עובדים, בסך הכולל של 8.5 מיליון שקל. בשלוש השנים האחרונות אף חל גידול ניכר בשימוש בהתאמות (פי 5); מסכום השתתפות של כ-800 אלף שקל בשנת 2010 לסכום של כ-4.5 מיליון שקל בשנת 2012.

פפרמן סיכם באומרו כי הוא מצפה להמשיך ולראות את "הפירות של כלים אלו ושל כלים נוספים, המחייבים פיתוח ותגבור תקציבי".  

סדנת פרזנטציה אפקטיבית והעברת מסרים מרחוק

תגובה 1

השאר תגובה