שיתוף

שוק העבודה, שנמצא כעת בעיצומה של המהפיכה שיצרו בני דור המילניום, צריך להתחיל להיערך לקראת המהפיכה הבאה – כניסתם של בני דור ה-Z לארגונים.

אם חשבתם שדור המילניום יצר מהפיכה חסרת תקדים בשוק הארגונים והפך על פיהן תפיסות עולם, אז תיכף מסתבר שזאת היתה רק ההקדמה למבוא.

בנוגע להגדרת טווח הגילאים של דור ה-Z הדעות חלוקות. יש המגדירים את הדור זה כצעירים שנולדו בין אמצע שנות התשעים עד אמצע שנות האלפיים, ויש הטוענים כי מדובר בצעירים יותר, שנולדו בסוף שנות התשעים או תחילת שנות האלפיים. ההורים של רובם, הם בני דור ה-X.

כך או כך, זהו דור שגדל בתוך הרשתות החברתיות (על הטוב והרע שבהן), צפה באינסוף תוכניות ריאליטי, דור שחי טכנולוגיה, ושהטלפון הנייד הוא חלק בלתי נפרד ממנו.

הם לא מפחדים מבינה מלאכותית ולא מרובוטים, משום שממילא הם (או לפחות רבים מהם) לא מתכוונים לבצע במהלך חייהם תפקידים שיכולים להיות מוחלפים על ידי רובוטים.

חלקם אף נמנים עם אלה שפיתחו ובנו בעצמם רובוטים בבית הספר והשתתפו בתחרויות בנושאי רובוטיקה.

זאת ועוד, בעת המשבר הכלכלי הגדול, שאותותיו הראשונים נראו לקראת סוף 2007, רובם עדיין למדו בבית הספר היסודי.

כך שלא ברור כמה ממנו זכור להם, ובאיזו מידה, אם בכלל, נותרו בהם משקעים מהחרדה של אבדן מקום העבודה של הוריהם.

המשמעות של היעדר הפחד מאיבוד מקום עבודה, בשילוב עם רמת קשב מינימלית היא, ששיעורי תחלופת העובדים, שחוו הארגונים בשנים האחרונות, עומדים לזנק לא במדרגה אחת, אלא בגרם מדרגות שלם.

הוסיפו לכך את העובדה שזה דור שגדל (ברוב המקרים) בלי לשמוע מהוריו ומוריו את המלה "לא" (כי זה הרי עלול לפגוע ביצירתיות של הילד, וחוץ מזה ש"הוא רק ילד"), ותקבלו דור שעדיין לא ברור באיזו מידה ירצה, או יהיה מסוגל, להתאים עצמו למסגרות, כמו למשל עבודה מסודרת בארגון.

בצד האופטימי של התמונה, זהו דור בעל קליטה מהירה, מסוגל לבצע כמה דברים במקביל, ומאוד אינדיבידואליסטי. בעוד שדור המילניום העדיף עבודה בשעות גמישות ועבודה מהבית, כלל לא ברור עדיין אם כך יהיה גם עם דור ה-Z.

בשלב זה קשה עדיין לדעת מה מידת היכולת של בני הדור הזה להסתגל למסגרות נוקשות כמו עבודה בארגון, לעמידה בלוחות זמנים, וללקיחת אחריות.

לא כל שכן, לא ברור עדיין מהי מידת היכולת של בני הדור הזה לקבל משוב וביקורת, שלעיתים היא לא חיובית.

מה שכבר כן ניתן לדעת הוא, שארגונים חייבים להתחיל להיערך לקראת דרכים הרבה יותר יצירתיות ליצירת מחוברות עובדים וחווית עובד חיובית, לחשוב על דרכים חדשות לשימור עובדים, לנסות להבין מה מפעיל אותם, ובעיקר, לפתח תפיסות חדשות בכל מה שקשור לניהול הארגון.

אחרי הכול, תרצו או לא תרצו, בדומה לדור המילניום, דור ה-Z הוא העתיד של שוק העבודה והארגונים.

אין תגובות

השאר תגובה