שיתוף

"איפה כל העובדים? "לאן נעלמו כל העובדים"? "למה אי אפשר למצאו עובדים"? לא עובר כמעט יום בלי שהשאלה הזאת עולה בערוצי הטלוויזיה והרדיו, בין אם בתוכניות בידור או בתוכניות החדשות.

אם כן, לאן באמת נעלמו כל העובדים שלפני מרץ 2020 מילאו את שדה התעופה, המסעדות, חלק מהסופרמרקטים, ושאר מקומות העבודה שלפני פרוץ משבר הקורונה העסיקו הרבה מאוד ידיים עובדות וכעת נותרו בלעדיהן.

הסברה שנשמעת הכי הרבה בכל ערוץ אפשרי היא: "הם בטח עובדים בשחור" (כעצמאים שאינם מדווחים למס הכנסה).

אבל האם באמת אפשר להאשים עשרות אלפי עובדים בעבירה על חוקי המיסוי?

יתרה מכך, אם אכן כל כך הרבה עובדים היו הופכים לפתע פתאום לאינסטלטורים (שרברבים), צבעים, ספרים וספריות, דוג-ווקרים, שליחים של וולט ומקצועות נוספים, בלי לשלם מס הכנסה, האם לא הגיוני שרשויות המס כבר היו מגלות לפחות את רובם?

זאת ועוד, האם מישהו מעלה בדעתו שהביקוש למקצועות אלה הוא אינסופי? כמה אינסטלטורים, צבעים וספרים – כולם חסרי ניסיון – השוק צריך? אלפים? עשרות אלפים?

יתכן שמיעוט קטן מתוכם אכן התגלו ככישרונות-על בתחום האינסטלציה, או הצביעה והסיוד של בתים, או בתחום ההנדמנים, או הספרות או שהפכו לנהגי מוניות.

אם כן, איך כל השאר מתפרנסים? השערה נוספת שעלתה היא שהם לא עובדים, אלא חיים על חשבון ההורים.

אבל כמה הורים יכולים להרשות לעצמם לפרנס את בניהם ובנותיהם הנמצאים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, חלקם הורים בעצמם? כנראה שלא אלפים, ו-ודאי שלא עשרות אלפים.

אם כן לאן רובם נעלמו? את התשובה צריך לחפש בהתקדמות הטכנולוגית המואצת, שהואצה עוד יותר במהלך תקופת הקורונה.

לפני פרוץ משבר הקורונה והחל"ת (חופשה ללא תשלום), הסברה שעלתה ממחקרים רבים בעולם היתה, שתוך עשור יעלמו הרבה מאוד מקצועות, שכן רובוטים יחליפו את בני האדם שעוסקים בעבודות רוטיניות.

על פי אותם מחקרים, רובוטים משולבי בינה מלאכותית יחליפו – בשלבים מאוחרים יותר – הרבה מאוד בעלי מקצועות נוספים.

הראשונים שצפויים היו להיות מוחלפים הם בדיוק אותם עובדים במסעדות, בשדה התעופה, בנמלים, עובדים בסופרמרקטים, מוכרים שכירים בחנויות, פקידים ופקידות בדרגים נמוכים ועובדים במקצועות רבים נוספים שבמסגרת עבודתם הם מבצעים עבודה שחוזרת על עצמה.

ואז, כאמור, הגיע משבר הקורונה והפך את הקערה על פיה: בעוד שאותם מחקרים ניבאו (לפני משבר הקורונה) שאחוזים ניכרים מהעובדים יהפכו מובטלים וחסרי פרנסה (משום שכאמור, יוחלפו על ידי רובוטים), הרי שבפועל, העובדים הקדימו תרופה למכה.

הם קמו בהמוניהם ועזבו את אותם מקומות עבודה (או לא חזרו אליהם) שצפויים לפטר אותם בתוך עשור או אף פחות מכך, רק כדי להחליפם ברובוטים.

אם כך, למה ההארה הזאת הגיעה אל העובדים דווקא אחרי החל"ת בתקופת משבר הקורונה ולא בכל זמן אחר?

יתכן שהתשובה נעוצה בכך שבמהלך החודשים שהעובדים ישבו בבית בחל"ת הם עשו חשבון נפש.

יתכן מאוד שרבים מהם נוכחו לדעת, שמקומות העבודה שלהם ויתרו עליהם כל כך בקלות, משום שהמקצוע שהם עוסקים בו אינו מקצוע שהעסק לא יכול לחיות בלעדיו, לפחות במשך תקופה מסויימת.

ואם העסק יוכל לחיות בלעדיהם במשך חודשים ארוכים (לפחות), הרי שבעתיד הלא רחוק, הוא יוכל לחיות בלעדיהם לתמיד (כאמור, הודות לרובוטים שיחליפו אותם).

במילים אחרות, קרוב לוודאי שאותם עובדים שירדו לרגע מ'גלגל העכברים' המסתובב, מצאו לפתע זמן לחשוב על העתיד.

ואולי הם (או לפחות רבים מהם) הגיעו למסקנה שהם עוסקים במקצועות שבקרוב מאוד יהפכו למקצועות העבר.

אנשים שנמצאים בעשורים השני והשלישי לחייהם, ברוב המקרים, מתכננים את העתיד. ובדורות ה-Y וה-Z של היום, זה אף נכון עוד יותר מאי פעם.

בפרט כשהם רואים איך דור ההורים שלהם, בני הארבעים פלוס, החמישים פלוס וגם השישים פלוס, לא מצליח למצוא עבודה בשום מקצוע ובשום תפקיד.  

במילים אחרות, אנשים צעירים בגילאי ה-20-30 של היום, רוצים לעסוק במקצוע שיש לו עתיד.

מקצוע שיאפשר להם לדעת שבעוד 20-30 שנה מהיום, תהיה להם עבודה שהם יוכלו להתפרנס ממנה ויוכלו להתקדם בה ולצמוח בה.

מנגד, אם הם ימשיכו כיום לעסוק במקצועות שעומדים להתפוגג ולהעלם מהעולם, זה לא יקרה.

הם עלולים למצוא עצמם בעוד כעשר שנים חסרי עבודה וחסרי ביקוש. יתרה מכך, בעוד עשור יהיה להם הרבה פחות פשוט להתחיל מחדש במקצוע שמעולם לא למדו אותו ולא התנסו בו.

אחרי הכול, בעוד עשור, יכנסו לשוק העבודה אנשים חדשים, בני העשרים החדשים, שהיום נמצאים בבית הספר היסודי.

אותם בני 20-30 של היום, שיהיו בני 30-40 בעוד עשור, יצטרכו להתחרות מול בני העשרים החדשים, בלי שום ניסיון במקצועות החדשים שיתהוו.

כך קרה, שעובדי שדות התעופה, המסעדות, החנויות, הפקידות בדרגים נמוכים ושאר העובדים שצפויים להיות מוחלפים על ידי רובוטים, הותירו את מקצועות העבר מאחוריהם, והם נמצאים כבר תקופה לא קצרה במקצועות שמסתמנים כמקצועות העתיד.

מה הם אותם מקצועות העתיד? כל דבר שרובוט, או אפילו בינה מלאכותית לא יכולים לעשות, ולא יוכלו לעשות לפחות ב-10-15 שנים הקרובות: תפקידים שדורשים יצירתיות, יכולת לייצר חדשנות, כושר המצאה, נקיטת יוזמה אישית, נחישות, לקיחת אחריות על פרויקטים וכדומה.

נכון לעכשיו, עם שוק בתעסוקה מלאה (ועל אף העובדה שפה ושם רואים חברות שעוצרות\מקפיאות גיוסים), הביקוש לעובדים צעירים בעלי תכונות אלה (של יצירתיות, כושר המצאה, נקיטת יוזמה ועוד) עולה על ההיצע.

בשורה התחתונה, העובדים שכל כך חסרים בשדה התעופה, במסעדות, בחנויות ובשאר המקומות שזקוקים לידיים עובדות, עשו שינוי כיוון ועברו לתחומים שזקוקים ל'מוח עובד' ויצירתיות פעילה.        

 

כנס משאבי אנוש בנושא העצמת ההון האנושי

אין תגובות

השאר תגובה