זינוק של מאות אחוזים בשיעור התלונות על הטרדה מינית בעבודה

זינוק של מאות אחוזים בשיעור התלונות על הטרדה מינית בעבודה

מנתונים נוספים שפרסם התמ"ת בינואר השנה עולה ש165 אלף נשים עובדות (11.5% מכלל הנשים העובדות) הוטרדו מינית ב-2011

שיתוף
הטרדה מינית
הטרדה מינית

בימים בהם מדובר על מקרה של יחסי מרות וניצול של מצוקה במשטרה, אותו גוף שאמור לאכוף את החוק, יהיה זה מרחיק לכת לומר שאלו הם ימיהם הגדולים של הנשים במקומות העבודה, ובכל זאת – רף המודעות להטרדה מינית בעבודה והנחישות להתלונן בגינה זינק בשנתיים האחרונות באופן ניכר ולא מבגלל שכמות ההטרדות במקומות העבודה עלתה, אלא מיכוון שהחשש להתלונן מצד המוטרדות ירד – וטוב שכך.

המקרה החמור שאנו קוראים עליו בימים אלו, בו מספר שוטרים ניצלו מצוקה של עובדת אחרת במשטרה הינו מקרה חמור, אך הכותרות שמלוות את המקרה אינן נוגעות בנקודה העיקרית. כן, אותם שוטרים אשמים בעברה וצריכים ליהענש, כן מקרה זה ראוי לכותרות דווקא בגלל המקום שמימנו יצא על הפועל, אך, ובלי לגרוע מהחומרה שבדבר, האשמה העיקרית איננה צריכה להיות מופנת כלפי אותם אנשים (חשוב להדגיש כי לא מדובר במקרה אונס), אלא דווקא כנגד המערכת! על כך שלא גילתה בזמן, על כך שלא הצליחה למנוע את התגלגלות הדברים ועל כך שלא מנעה מהם להתרחש מלחתחילה.

אך מקרה זה אינו יחיד, והמשטרה לא עומדת לבד באשמה זו. נתחיל בסטטיסטיקות כפי שנמסרו לנו ממשרד התמ"ת. ב-2010 עלה מספר הפניות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה על רקע הטרדה מינית בשיעור של פי 7 לעומת 2009. ללא ספק, 2010 זוהי השנה שבה חל המפנה הדרסטי ביותר בעשור הנוכחי לפחות.

ב-2011 הוסיף שיעור הפניות לנציבות השוויון לטפס, גם כן על רקע הטרדה מינית, אך התמתן משמעותית ועלה "רק" פי 1.5 לעומת 2010. כלומר זינוק של יותר מפי עשרה תלונות על הטרדה מינית מתקבלות היום מאשר לפני שנתיים!

מנתונים נוספים שפרסם התמ"ת בינואר השנה עולה ש165 אלף נשים עובדות (11.5% מכלל הנשים העובדות) הוטרדו מינית בשנה האחרונה (2011). כ-22% מהמוטרדות ציינו שההטרדה גרמה לירידה בפריון העבודה שלהן, ואילו 9.3% עזבו את משרתן, בין אם מיוזמתן ובין שפוטרו על ידי המעסיק בשל כך.

במהלך השנה האחרונה טיפלה הנציבות בשני מקרים בולטים של הטרדות מיניות במקום העבודה. האחד היה של עובדת בבית חולים במרכז הארץ, שהוטרדה מינית על-ידי הממונה עליה. העובדת הועברה מתפקידה עד לסיום החקירה בעניינה, הן באמצעות המשטרה והן על-ידי נציבות שירות המדינה.

וכאילו לא די בכך, היא הועברה למקום עבודה שדרש כוח פיזי ופגעו בשכרה. לאחר התערבות של נציבות השוויון היא הועברה לביצוע עבודות קלות יותר ושולמו לה כל הפרמיות להן הייתה זכאית, גם רטרואקטיבית.

במקרה אחר, סגנית מנהל הודחה מתפקידה בבית ספר חרדי, לאחר שמנהל בית הספר הודה לתדהמתה כי אינו יכול לעמוד בעבודה עמה שכן יצרו גובר עליו.

לטענת הסגנית, היא אף פוטרה מבית הספר בשל כך. המנהל הכחיש את הקשר בין השניים אמנם, אך הרשת הפרטית שמפעילה את בית הספר לא הכחישה את מניעיו של המנהל ואף טענה בפני בית המשפט כי ההחלטה להדיח את התובעת התקבלה לטובת בית הספר ולטובת המורה עצמה שחסכה מסכת הטרדות מיניות נוספת. התיק נמצא כעת בשלב כתיבת הסיכומים.

שר התמ"ת, שלום שמחון: "קורבנות ההטרדות בחברה הם רבים, כאשר הפגיעה, יש לדעת, ממשיכה אף הרבה מעבר לקורבנות הישירים, והם משפיעים על מעגלים נוספים, ועל הארגון בכללותו. הטרדות מיניות, מעבר לעברה ולחומרה שבהן, מצטרפות ברמות החומרה השונות לשורה של חסמים אשר עומדים בפני נשים, כאשר הן רוצות להשתלב בשוק העבודה או כאשר הן רוצות להתקדם בו. חובותיו של המעביד הן שתיים: חובת מניעה  – עליו למנוע הטרדה מינית והתנכלות מלכתחילה, וחובות טיפול –  עליו למהר ולטפל במקרה, מהרגע בו הוא התגלה והובא לידיעתו".

"לשם כך מורות ההנחיות על פרסום תקנון והסבר ברור, על ארגון פעולות הסברה והדרכה, ועל מינוי אחראית ארגונית לנושא. ההטרדה המינית וההתנכלות, מעלות סוגיות שחשבנו שכבר אינן תקפות לדור ולעידן שלנו. הן מעלות על פני השטח אי שוויון מגדרי במסגרות העבודה ואף מנציחות אותו. לאור הממצאים במחקר, המשרד יפיק לקחים בנושא וירענן את מדיניות האכיפה", ציין השר.

לקבלת מידע נוסף על מניעת הטרדה מינית במקום העבודה:

[[ טופס מוטמע]]



אין תגובות

השאר תגובה