שיתוף

ארגונים משקיעים תקציבים מוגדלים ומשאבים נוספים בניסיון לאתר עובדים, מנהלי משאבי אנוש חורקים שיניים בניסיון למצוא מועמדים ולשכנע אותם להתגייס לארגון שלהם, רשת לינקדאין נסרקת לאורכה ולרוחבה, הטבות, תמריצים, מסלולי קידום ותגמולי התמדה מוצעים למועמדים חדשות לבקרים.

ואף על פי כן, עשרות אלפי עובדים בישראל, לא רק שלא הצליחו למצוא עבודה, הם אף התייאשו מכך והפסיקו לנסות. מהסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי בשנת 2017 היו בישראל 21.2 אלף מתייאשים מחיפוש עבודה.

זוהי אמנם ירידה של כ-10% לעומת 23.5 אלף מועמדים פוטנציאלים בשנת 2016, אבל עדיין מאגר בלתי מנוצל של אנשים שמאוד מעוניינים לעבוד.

כ-53.3% מבין קבוצת המתייאשים מחיפוש עבודה היו גברים, לעומת כ-58.7% בשנת 2016. כ-46.7% מהם נשים, לעומת כ-41.3% בשנת 2016. חלקם של היהודים מכלל המתייאשים בשנת 2017 הגיע ל-51.2%, לעומת כ-53.6% בשנת 2016.

הסיבות המפתיעות

אבל הנתון היותר מפתיע היו כמה מהסיבות לכך שעובדים פוטנציאלים אלה התייאשו מלמצוא עבודה. כ-51.6% מכלל המתייאשים מחיפוש עבודה טענו כי: "אין עבודה מתאימה במקצוע" – עלייה משמעותית לעומת כ-47.9% שהתייאשו מסיבה זו ב-2016.

סיבה שכיחה נוספת לכך שעובדים פוטנציאלים התייאשו מלמצוא עבודה היתה גיל. ההפתעה בסעיף זה היא שסיבת הגיל כוללת לא רק עובדים בגיל מבוגר שבדרך כלל מתקשים יותר למצוא עבודה, אלא גם גיל צעיר מדי.

בשנת 2017 עמד שיעור המתייאשים ממציאת עבודה מסיבה של גיל על כ-20.7% (מתוך כלל המתייאשים). מדובר בעלייה לא קטנה לעומת שנת 2016 בה עמד שיעור זה על כ-19.5%.

עוד סיבה שכיחה לכך שמועמדים התייאשו מלמצוא עבודה היא: "אין עבודה מתאימה מסיבות של שכר, שעות עבודה, ועניין בעבודה". קבוצה זו של מתיאשים היוותה ב-2017 כ-15.2% מהמתיאשים, לעומת כ-14.3% בשנת 2016.

ולבסוף, כ-8.8% מבני קבוצה זו התיאשו מלמצוא עבודה ב-2017 משום שלא מצאו עבודה מתאימה באזור מגוריהם, לעומת כ-13.7% בשנת 2016.

עליות וירידות במספרי המועסקים 

מהסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי חלק הארי של גיוסי העובדים בישראל במהלך שנת 2017 (כלומר מספר העובדים שהתווספו לכוח העבודה), נמדד בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים. מדובר בסך של כ-18 אלף מועסקים. גם בעלי מקצועות אקדמאים, הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה נכללים בחלק הארי של התווספות מועסקים, עם כ-14 אלף איש שהתווספו למעגל המועסקים בכל אחד מתחומי העיסוק הללו.

עוד עולה מהסקר, כי הירידות הגדולות במספרי המועסקים נרשמו אשתקד בקרב עובדי המכירות והשירותים, עם ירידה של כ-14 אלף מועסקים במהלך השנה עברה; בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד, אצלם נרשמה ירידה של כ-13 אלף במספר המועסקים, ובקרב המנהלים שרשמו ירידה של כשמונת אלפים מועסקים.

יצויין כי מדובר בירידה במספר המועסקים בתחומים הספציפיים. אלו לא בהכרח עובדים שפוטרו, שכן יתכן שחלקם החליף מקצוע או תחום עיסוק.

מצב התעסוקה בקרב השכירים במשק הישראלי

עליות במספרי השכירים המועסקים: במקביל, סקרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מצב התעסוקה בקרב השכירים. מסקירה זו עולה, כי עיקר העליות במספרי המועסקים השכירים, נמדדו בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים – עלייה של כ-21 אלף שכירים, בקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה – עלייה של כ-15 אלף שכירים, ובקרב בעלי מקצועות אקדמאים עלייה של כשמונת אלפים שכירים.

ירידות במספרי השכירים המועסקים: עיקר הירידות במספרי השכירים המועסקים נרשמו בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד – ירידה של כ-15 אלף שכירים, בקרב עובדי מכירות ושירותים נרשמה ירידה של כתשעת אלפים שכירים, הירידה במספר המנהלים הסתכמה בכשמונת אלפים שכירים, והירידה במספר השכירים המועסקים מקרב עובדים בלתי מקצועיים הסתכמה בכחמשת אלפים שכירים.

ירידה בשיעורי הבלתי מועסקים ברוב האיזורים הגיאוגרפים

מרבעון סקר כוח אדם, עבודה ושכר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי שיעורי הבלתי מועסקים בהתפלגות לפי מחוזות גיאוגרפים, בקרב בני 15 ומעלה ירד בשנת 2017 ברוב המחוזות בארץ.

במחוז ירושלים הגיע שיעור הבלתי מועסקים לכ-5.1%, לעומת כ-6.4% בשנת 2016. במחוז הצפון עמד שיעור הבלתי מועסקים על כ-5%, לעומת כ-5.8% בשנת 2016, כאשר במחוז חיפה לבדו, הגיע שיעור הבלתי מועסקים לכ-4.8%, לעומת כ-5.2% בשנת 2016.

במחוז המרכז הגיע שיעור הבלתי מועסקים לכ-3.5%, לעומת כ-3.9% בשנת 2016. במחוז תל אביב לבדו הגיע שיעור הבלתי מועסקים ב-2017 לכ-3.7%, ללא שינוי לעומת שנת 2016. ובמחוז הדרום הגיע שיעור הבלתי מועסקים לכ-4.6%, לעומת כ-5.5% בשנת 2016.

מבין היישובים המונים כמאה אלף תושבים ומעלה: בשנת 2017 נמדד ברמת גן וברחובות אחוז הבלתי מועסקים הנמוך ביותר. בשתי ערים אלו עמד אחוז זה על כ-2.8%. בראשון לציון הגיע שיעור הבלתי מועסקים לכ-3.4%, ובחולון לכ-3.5%.

אחוז הבלתי מועסקים הגבוה ביותר נמדד ב-2017 בבני ברק, בה עמד שיעור זה על כ-6.2%, וכמו כן באשדוד, בה עמד שיעור הבלתי מועסקים על כ-5.8%, ובבית שמש, בה הגיע שיעור הבלתי מועסקים לכ-5.5%.

אחוזי השתתפות בכוח העבודה

על פי הסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה בשנת 2017 בכמחצית מהמחוזות. במחוז ירושלים עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על כ-55.3% – עלייה לעומת כ-54.7% בשנת 2016.

במחוז הצפון עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על כ-58.1%, לעומת כ-58% ב-2016, במחוז חיפה עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על כ-62.4%, לעומת כ-62% בשנת 2016.

במחוז המרכז ירד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ועמד על כ-69.9%, לעומת כ-70.1% בשנה הקודמת, כאשר במחוז תל אביב עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על כ-69% – גם כאן ירידה לעומת כ-69.5% בשנת 2016.

במחוז הדרום עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על כ-61.4% – ירידה קלה לעומת כ-62.1% בשנת 2016.

מהשוואת שיעור מועסקים בין היישובים המונים מאה אלף תושבים ומעלה עולה, כי אחוז ההשתתפות בכוח העבודה הגבוה ביותר נמדד בתל אביב-יפו עם כ-74% מהתושבים בגילאי 15 ומעלה, ברמת גן עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על כ-71.9%, בראשון לציון – כ-71.8% ובפתח תקווה – כ-0.5%.

אחוז ההשתתפות הנמוך ביותר בכוח העבודה היה בבני ברק עם כ-47.2% מבני ה-15 ומעלה, ובירושלים עם כ-53% מכוח העבודה בגילאי 15 ומעלה.

כנס מצוינות במשאבי אנוש באנר

אין תגובות

השאר תגובה