שיתוף

פרויקט התמודדות משאבי אנוש עם נגיף הקורונה

 

הפער בין מספר המעסיקים שקובלים על כך שהם לא מצליחים למצוא עובדים שיסכימו לבוא לעבוד במקום לקבל דמי אבטלה – לבין מספר המובטלים שמחפשים עבודה באינטנסיביות, וטוענים כי אף מקום עבודה אפילו לא שולח להם תשובה לגבי קורות החיים – הוא חידה בפני עצמה.

חדשות לבקרים ניתן לראות ברשתות החברתיות אנשים שמפרסמים כי הם מוכנים לעבוד בכל עבודה שתאפשר להם להתפרנס בכבוד.

ומנגד, חברות שלא מצליחו למצוא עובדים. השאלה הגדולה היא למה הפער הזה לא נסגר. נוטים בדרך כלל להאשים את העובדים על כך שהם מפונקים ורוצים להמשיך את חופשת ימי הבטלה.

אבל אולי כדאי שגם הארגונים יבדקו עצמם: האם הם מתעקשים יותר מדי על עובדים הנמצאים בקבוצת גיל אחד ספציפית? האם הם בררנים מדי?

האם כאשר מעסיק אומר שהוא משווע לעובדים, זה כולל עובדים שעברו את גיל 45? או אף 40? (וכבר קרה לא אחת שגם עובדים בגילאי 38 נחשבו מבוגרים מדי).  

אם ארגונים יסכימו לצאת מהחשיבה המקובעת (ושעומדת בניגוד מוחלט לחוק שיוויון זכויות בעבודה), ויראו את הצדדים החיוביים שבהעסקת עובדים מבוגרים, יתכן שהפער הזה יצטמצם וכולם יהיו מרוצים.

פתרון נוסף הוא נושא העבודה מהבית. אין ספק שהעסקת עובדים מהבית כרוכה בכמה אתגרים לא פשוטים, בעיקר טכנולוגים, שהארגון והעובדים צריכים להתמודד איתם.

אבל אלו הם אתגרים שבכל מקרה, יעמדו בפני החברה בשלב כלשהו בעתיד. אם כך, למה לא לנצל את ההזדמנות הנוכחית ולהעסיק יות עובדים מהבית, גם כאלה שעד לאחרונה היה לא הגיוני להעסיקם מהבית.

חשוב לדעת כי על פי מחקרים שנעשו בעולם, חברות שאפשרו לעובדים שלהן לעבוד מהבית עוד לפני משבר הקורונה, דיווחו על תפוקה גבוהה יותר ובה בעת עלויות תקורה נמוכות יותר לעומת חברות שלא אפשרו עבודה מהבית.

עד כמה חמור מצבו של שוק העבודה, ועד כמה הוא משווע לגמישות מצד מעסיקים וויתור על דעות קדומות ואפליות, ניתן ללמוד מהדו"ח האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

מספר העובדים שנעדרו בחודש יולי השנה מעבודתם באופן זמני עלה בכ-38.3% לעומת מספר הנעדרים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהבאופן זמני ביוני השנה – מדובר בתוספת של כ-128 אלף עובדים שכאמור נעדרו זמנית מעבודתם במהלך יולי, כך עולה מדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מהדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה עוד, כי כ-213 אלף עובדים מתוך העובדים שנעדרו זמנית מעבודתם, נעדרו מהעבודה בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה.

אותם כ-213 אלף עובדים שנעדרו זמנית מעבודתם בגלל סיבות הקשורות לקורונה, מהווים כ-46.1% מתוך כלל הנעדרים זמנית מהעבודה במהלך כל ימות השבוע.

זאת, לעומת כ-209 אלף עובדים שנעדרו זמנית מעבודתם במשך כל השבוע, בחודש יוני 2020, מסיבות הקשורות לקורונה, ושהיוו בחודש שעבר כ-62.6% מכלל העובדים שנעדרו זמנית מהעבודה.

מספרם של המועסקים שנעדרים מעבודה בחלק מימות השבוע עלה בכ-31.5% לעומת חודש יוני – מדובר בתוספת של כ-71 אלף מועסקים.

מספר העובדים שעבדו פחות שעות מהרגיל בשבוע הקובע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה, הסתכם בחודש יולי בכ-126 אלף מועסקים, שמהווים כ-42.6% מכלל הנעדרים מעבודה בחלק מימות שבוע.

זאת, לעומת כ-106 אלף מועסקים שעבדו פחות שעות מהרגיל בשבוע הקובע בחודש יוני והיוו כ- 47.3%.

אחוז המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע או חלק מהשבוע, מתוך כלל המועסקים עלה לכ-19.4% לעומת כ-14.3% בחודש הקודם, ולעומת כ-16.9% בחודש המקביל אשתקד.

מספר העובדים שנעדרו מעבודתם כל השבוע או חלק מהשבוע, מסיבות הקשורות לנגיף קורונה מתוך כלל המועסקים, עלה לכ-8.7%, לעומת כ-8.1% בחודש יוני השנה.

אחוז הבלתי מועסקים בחודש יולי 2020 עמד על כ-5.1% לעומת כ-4.7% בחודש יוני השנה.

עם זאת, מספר העובדים שהפסיקו לעבוד ביולי ואינם משתתפים בכוח העבודה, מסיבות של פיטורים או סגירת מקום עבודתם (שהתבצע במהלך החודשים מרץ-יולי 2020), ירד לכ-75 אלף, לעומת כ-80 אלף בחודש הקודם.

מספר הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל סיבות אחרות או לא עבדו בעבר, שמעוניינים לעבוד עכשיו, אבל לא חיפשו עבודה בחודש אחרון בגלל הקורונה, הגיע ביולי 2020 לכ-17 אלף – בדומה לחודש שקדם לו.

סדנת פרזנטציה אפקטיבית והעברת מסרים מרחוק

אין תגובות

השאר תגובה