החברות המשפחתיות לא אוהבות קואצ'ינג

החברות המשפחתיות לא אוהבות קואצ'ינג

רוב החברות המשפחתיות באירופה רואות בקואצ'ינג שיטה המתאימה לחברות בינלאומיות או לחברות ענק ומעדיפות את שיטות ההכשרה המסורתיות

שיתוף
קואצ'ינג

 חברות משפחתיות מהוות חלק חשוב מכלכלת אירופה, אבל לעיתים קרובות הן חסרות אסטרטגיית צמיחה ברורה וכן לא מפעילות תכניות למיקסום משאבי האנוש. אחת השיטות שנעשו פופולאריות בארגונים בכל הנוגע להכשרה והשבחת כוח האדם, הוא הקואצ'ינג ("אימון"), אולם שיטה זו דווקא מתקשה לחדור לתחום החברות המשפחתיות באירופה.

"כ-85% מהחברות המשפחתיות ביבשת לא פונות לקואצ'ינג במסגרת אסטרטגיית משאבי האנוש", טוענים ב-TISOC (The International School of Coaching ). לדעת המוסד, החברות המשפחתיות רואות בקואצ'ינג שיטה המתאימה לחברות בינלאומיות או לחבורת ענק, "וזו טעות, הקואצ'ינג יכול להיות מאוד אפקטיבי דווקא בחברות משפחתיות", מציינים.

לטענת אנשי TISOC, הקואצ'ינג יעיל במעל 80% לעומת ההכשרה המסורתית של עובדי החברה. זאת כיוון שההכשרה עוסקת אך ורק  בלימוד המשרה והתנהלותה, כאשר הקואצ'ינג מכסה גם את תחום לימוד המשרה, אך פעיל באופן ישיר גם בשיפור היחסים הבינאישיים בין חברי הנהלת החברה לבין עצמם ובינם לבין העובדים.

"בחברה משפחתית מתקיימים יחסים אישיים שלא נהוגים בחברות בהן אין קרבה משפחתית בין הבעלים וההנהלה הבכירה", מסבירים. "יחסים אלה משפיעים באופן ישיר על פיתוח העבודה ועשויים ליצור חיכוכים, יריבויות אישיות ואף תחושה של אפליה בין העובדים".
על כן, נטען, בחברות כאלה הכרחי לבחור באסטרטגיית משאבי אנוש ברורה, המתייחסת לניהול השוטף ומכוונת להפגת מתחים, תאום ציפיות ושיפור היחסים בינאישיים בין בעלי וחברי הנהלת החברה בינם לבין עצמם וכן בינם לבין עובדי החברה.

סוגיה נוספת המהווה בחלק מהמקרים מכשול ליישום תהליך הקואצ'ינג, הינה העלות. בחברה משפחתית או קטנה, כל הוצאה יוצאת ישירות מכיסו של המנכ"ל שהוא לרב גם הבעלים. תהליך האימון, עשוי להיתפס בעיניו כפיתוח אישי של העובדים ולא כפיתוח ארגוני שיניע צמיחה, ולכן הוא לא יסכים לממן את התהליך. המאמן במקרה זה, יצטרך קודם כל להסביר לבעל החברה, את התועלות הצפויות לארגון מתהליך האימון, ולהשיג את מחויבותו, הן האישית והן הפיננסית, לתהליך.

כנס מיזוגים ורכישות בהיבט המשאב האנושי

2 תגובות

  1. דווקא בגלל ההתנהלות הבעייתית מרובת האמוציות וכו בעסקים משפחתיים הכלי האימוני יכול להכניס גורם ראוי לתוך התהליך.
    אני עוסק היום באימון בעסק משפחתי ואני והמתאמן מגלים עד כמה שיקולים לא עניניים נכנסים לתהליך העבודה ומפריעים לו. תהליך האימון מחדד את הנושא וגורם לפרוק חלק מהמוקשים וגם מאפשר "פריקת אמוציות" מחוץ למסגרת הרגילה. ולטהור המטענים האמוציונליים והחזרת השפיות והרציונאליות לתהליכי העבודה השוטפים.

  2. אימון מטרתו השגת מטרות המתאמן כפי שהגדיר אותן תוך העצמת יכולות המתאמן ובדרכו וביכולותיו שלו.
    אימון מתנהל מתוך כבוד למתאמן לדרכו ולאמונותיו, אימון אינו מגיע ממקום שיפוטי.
    אימון עוסק בפתרונות ולא בבעיות.
    בתגובה למאמר, פותח הכותב בכך שיש "התנהלות בעייתית מרובת אמוציות". ההתנהלות אינה בעייתית כי אם התנהלות של עסק משפחתי פרטי שכך בחרו בעליו לעבוד. אם היו רוצים או יכולים להקים את קוקה קולה או מפעל הייטק הם היו עושים זאת. ביקורתיות ושיפוטיות אינן מקדמות ואינן מעניינות בתהליך. חשוב לאן רוצים להגיע ובאיזו דרך. עוד מגלה הכותב "מוקשים" והוא עוסק בפריקה/ טיהור מטענים ועוד ביטויים מלחמתיים. האם הוא מחוייב לעסק ולמתאמן או שהוא נלחם בו ? כמו כן אימון נבדל מטיפול ואינו עוסק במקומות בהם נדרש טיפול, כאן עוסק המאמן ב"החזרת השפיות", לא פחות ולא יותר.
    ולמתאמנים ולקוראים המלצתי, למדו מהו אימון, בדקו מה אתם רוצים להפיק מהתהליך.
    שאלו את המאמן בפגישת ההיכרות מה הגישה שלו ומה לדעתו צריך לעשות.
    ככל שיש לו יותר תשובות ודעות לפני שהתחלתם , בדקו שנית, האם הוא יועץ או מאמן? מה גישתו? מה הכשרתו? מה ניסיונו?

השאר תגובה