שיתוף

בית הדין הארצי לעבודה דן בסוגייה האם הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום בלי לקבוע מועד סיום לחופשה זו, מחייבת תשלום פיצויי פיטורים, אף על פי שהחופשה הסתיימה בפועל לאחר זמן קצר יחסית.

התובעת היא עובדת קבלן לשעבר שהוצאה לחופשה כפויה בגין שביתה שבה פתחו עובדי הלקוח שאצלו היא הוצבה. השביתה נמשכה זמן קצר יחסית. אלא שהעובדת קיבלה מכתב לפיו עליה לצאת לחופשה ללא תשלום עד אשר תקבל הודעה על ביטול החופשה.

חופשה ללא תשלום בגלל שביתה

כחמישה שבועות לאחר מכן, השביתה היתה עדיין בעיצומה והעובדת קיבלה מהקבלן מכתב בו נכתב כי העובדת מוצאת לחופשה ללא תשלום בגלל ביטול וצמצומים בהזמנות, ומכתב נוסף לפיו היא תוחזר לעבודתה עם קבלתן או חידושן של הזמנות.

כחודש לאחר קבלת המכתב השני הסתיימה השביתה בחברת הלקוח. כמה ימים לאחר מכן היא התבקשה לחזור לעבודה. יום לאחר בקשה זו התייצבה העובדת במקום העבודה וועד העובדים הודיעה לה כי היא מתחילה לעבוד כעובדת מן המניין של החברה (הלקוח) ואף ניתן לה חוזה עבודה.

פיצויי פיטורים למרות סיום יחסי עובד מעסיק ע"י העובד

התובעת התקשרה אל הקבלן, הודיעה לו על ההצעה לעבוד בחברת הלקוח ומאחר שהקבלן לא הציע לה עבודה אחרת, היא הודיעה לו על תחילת עבודתה הסדירה אצל הלקוח.

בית הדין הארצי נדרש לדון בשאלה: האם סיום זה של יחסי העבודה מעניק לעובדת זכות לפיצויי פיטורים, לאחר שבית הדין האיזורי דחה את טענות העובדת. אלא שבית הדין הארצי לעבודה הפך את החלטתו של בית הדין האיזורי וקבע כי יש לקבל את הערעור.

העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בגלל הוצאתה לחל"ת כפויה

בפסק הדין קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי זכאותה של התובעת לפיצויי פיטורים במקרה זה קמה לה עם הוצאתה לחופשה כפויה. ברגע שמעסיק מודיע לעובד כי אין לו עבודה עבורו, זכאי העובד לפיצויי פיטורין וזכויות אחרות כמפוטר, נכתב בפסק הדין.

בית הדין הארתי לעבודה פסק, כי אין ולא היתה כל רלוונטיות לעובדה שהמעסיק ביקש לחדש את העסקתה של העובדת לאחר כחודשיים מעת הוצאתה לחופשה כפויה ללא תשלום, בלי לקבוע מועד לסיום החופשה. בפסק הדין נכתב, כי "התובעת פוטרה הלכה למעשה עם הוצאתה לחופשה ללא תשלום. חזרתה הייתה צריכה להיות בהסכמתה המלאה".

אירוע סוף שנה למנהלי משאבי אנוש

אין תגובות

השאר תגובה