ביטוח נסיעות רגיל ברילוקיישן מסכן את הצלחתו

ביטוח נסיעות רגיל ברילוקיישן מסכן את הצלחתו

דוד גלעד, מנהל כלל גלובל מקבוצת כלל בריאות, מדבר על אחריות מנהלי משאבי אנוש בבחירה הנכונה של מוצר ביטוח רפואי לחו"ל

שיתוף
דוד גלעד

"תפקידו של מנהל משאבי אנוש הוא לדאוג שהעובד לא ישבור את הראש בכל הנושאים הקשורים במעבר לחו"ל במסגרת הרילוקיישן", אומר דוד גלעד, מנהל כלל גלובל. של כלל בריאות. "רילוקיישן הוא אירוע לוגיסטי מאוד מורכב ומאוד לא פשוט במגוון רחב של נושאים. ככל שיותר משימות יפלו על העובד הוא לא יהיה מרוכז בהכנות לקראת סיום תפקידו בישראל וכניסתו לתפקיד בחו"ל. רובנו חסרי ניסיון בכל הנוגע לרילוקיישן וזה יפגע בצלחת המשימות הכוללת שלו. תפקידו של מנהל משאבי אנוש הוא לקחת כמה שיותר משימות מהעובד ולתת אותם לטיפול של לגורמים מקצועיים".

ביטוח רפואי לחו"ל: מי נתן את ההוראה?

גלעד הגיע לכלל לפני כשנה וחצי מתחום הייעוץ העסקי והאסטרטגי, בו התמקד בעיקר בתחום המיזוגים והרכישות לחברות גדולות בישראל ובעולם. הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מ- Insead צרפת, ולעולם הביטוח נחשף בין השאר בפרויקטים שהוביל עם אחת החברות. "הייתי מעורב בהקמת פעילות גדולה וחדשה בתחום הביטוח ומזמן סימנתי לעצמי את התחום כמעניין מאוד".  

מהי לדעתך האחריות של מנהל משאבי האנוש בכיוון העובד בבחירת ביטוח לחול? תן לעובד שיעשה לבד – למה בזה כן.

בנושא האחריות בביטוח העובד אומר גלעד: "לא תמיד השאלה היא מי אחראי. השאלה שנשאלת היא האם לאדם שמקבל את ההחלטה יש את הכלים וההבנה מה הוא צריך. יש קשר בין איכות למחיר. אחת התופעות שאנו נתקלים בה היא שמועמד לרילוקיישן או מנהל משאבי אנוש – ולרוב זה מנהל משאבי האנוש – מעדיף למצוא פתרון זול יותר בדמות ביטוח נסיעות מאשר ביטוח בריאות בינלאומי מקיף, כאשר המניע העיקרי הוא העלות. ביום יום אנו נתקלים בחברות המבקשות ביטוח כזה שפשוט לא מתאים. התופעה באמת באה יותר מהמעסיק ולא מהעובד, שרוצה ביטוח הכי טוב למשפחתו. לדעתי מדובר בו בחוסר אחריות הנובעת מחוסר הבנה בביטוח.

בשבועות האחרונים אנו בקשר עם חברה גלובלית גדולה ששולחת עובד לנהל פעילות ענק במדינה במזרח. מדובר בעובד, אשתו וארבעת ילדיהם. מנהלת משאבי האנוש מעוניינת לרכוש ביטוח נסיעות לשנה עבור המשפחה הזו, במקום ביטוח בריאות בינלאומי ארוך טווח.

"חשוב להבין שביטוח נסיעות הוא מוצר מצוין. אך הוא מותאם למי שנוסע לנסיעה קצרה ומוגבלת – לטיול או לצרכי עבודה. הוא מבוסס על נתינת פתרון רפואי לשעת חירום בלבד, ועל כך שהמבוטח הוא חבר קופת חולים שיכול להשלים הטיפול בישראל.

"אותה מנהלת משאבי אנוש כרגע ציידה את העובד ומשפחתו בביטוח נסיעות לתקופה של שנה. היא לוקחת על עצמה סיכון אדיר שאם מישהו מצבו הבריאותי ישתנה – גם אם זה לא יהיה אירוע חמור, יש סיכוי שהיא לא תוכל לחדש את ביטוח הנסיעות. אז הם יאלצו לקטוע את משימת הרילוקיישן. ביטוח נסיעות נועד לכאן ועכשיו כל עוד אתה בריא. אם קונים ביטוח נסיעות לשנה ומתכננים לחדש אותו כשמגיעים לארץ (הנוסעים חייבים להיות נוכחים בארץ) – ומצבך הביטוחי השתנה, לא יתאפשר לחדש אותו באותם התנאים או שלא יתנו לך לרכוש ביטוח בכלל. צריך להיות בישראל ולענות מחדש על השאלון ולעבור שוב חיתום.

מנהלות משאבי אנוש צריכות לקחת בחשבון לא רק את העלות של ביטוח נסיעות, אלא בעיקר את העלויות של קטיעת המשימה טרם זמנה".

מה תמליץ לנוסעים לצורך לימודים בחו"ל?

סטודנטים היא דוגמה נוספת לצורך בביטוח רפואי לחו"ל ארוך טווח. אלפי ישראלים נוסעים מדי שנה ללימודים באירופה ובעיקר במזרח אירופה. במרבית המקרים מדובר בלימודי רפואה ווטרינריה האורכים שנים ארוכות. כיום רוב הסטודנטים רוכשים ביטוח נסיעות לשמונה חודשים, חוזרים לחופשת קיץ בישראל ומחדשים אותו. מובן שגם הם מסכנים את עצמם כי במהלך השנים מצב בריאותם עשוי להשתנות, ומאותו הרגע הם לא יוכלו לרכוש את אותו הביטוח, אם בכלל. העלות של הלימודים בחו"ל היא לפחות חצי מיליון שקל, לסטודנט ולמשפחתו. מקרה שהתמודדנו אתו הוא של בחור צעיר שנסע ללמוד באיטליה, והוא קיבל התקף אפילפסיה בפעם הראשונה בחייו. מבחינה ביטוחית חוקי המשחק משתנים לחלוטין. כבר יהיה לו קשה מאוד לרכוש ביטוח לשנה, כי הוא כבר לא בריא כמו שהיה. אם הוא היה רוכש את הביטוח הנכון של כלל גלובל – זכויותיו היו נשמרות והוא לא היה בבעיה".

עצות למנהלים השוקדים על פרויקט רילוקיישן

לסיכום מביא גלעד שלוש עצות מרכזיות:

1. ביטוח נסיעות לא מתאים למי שעושה רילוקיישן, חד וחלק. חברה שעושה את זה לוקחת על עצמה סיכון גדול שיעלה לה בכסף ובעוגמות נפש גדולות.

2. מומלץ מוקדם ככל הניתן בתהליך ההשמה לרילוקיישן לבקש מהמבוטח לעבור חיתום רפואי – כשלב ראשוני אפילו רק כדי לקבל אינדיקציה ראשונית לכשירותו של העובד למשימה, גם אם הנסיעה מתוכננת רק לעוד חצי שנה. רוב הסיכויים שאם הוא עכשיו בריא הוא יהיה בריא גם בעוד ארבעה חודשים. זו תהיה עוגמת נפש אדירה לעובד אם יתגלה שהוא לא כשיר לנסיעה מבחינת ביטוח, וגם למנהל משאבי האנוש שיצטרך להתחיל את תהליך ההשמה מחדש. אנו בקשר עם חברה שמשכה את החיתום עד לרגע האחרון – העובד אמור לנסוע בעוד שבועיים, וגילינו שיש לו בעיות בריאותיות רבות ולא בטוח שנוכל לבטח אותו.

3. רילוקיישן הוא אירוע מסובך הדורש מאמצים השקעה של זמן ומשאבים רבים. ככל שהתהליך ינוהל בצורה יותר טובה וחלקה, סיכויי ההצלחה של הרילוקיישן יהיו גדולים יותר. אני ממליץ להשתמש בכלים המקצועיים הקיימים בשוק היכולים לסייע גם לעובד וגם למנהלי משאבי האנוש בכל שלבי ההכנה של הרילוקיישן. אסור להוביל את התהליכים באופן חובבני וחסר אחריות.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה