שיתוף

בית הדין האיזורי לעבודה פסק לעובד פיצויים שנראים לכם מוגזמים? אם המעסיק חש שנעשה אי צדק, כדאי לערער.

עובד שפוטר מעבודתו תבע את מעסיקו בגין זכויות שונות שלא קיבל בהקשר לעבודתו ולסיום עבודתו. בית הדין האזורי פסק, כי העובד יקבל פיצוי בסכום של כ-15 אלף שקלים בגין אי מתן הודעה לעובד, וכמו כן ישלם המעסיק לעובד תמורה בגין עבודה בשעות נוספות בסכום של 18,810 שקלים.

עוד פסק בית הדין כי המעסיק ישלם לעובד דמי חגים בסכום של 5,760 שקלים, פיצוי בשל פגמים בתלושי השכר בסכום של 16,500 שקלים, כמו כן השלמת פיצויי פיטורים בהתחשב בכספים שהופקדו בקרן הפנסיה והוצאות משפט בסכום של 12 אלף שקלים.

המעסיק והעובד הגישו ערעורים לבית הדין הארצי לעבודה. זה האחרון קיבל את ערעור המעסיק בחלקו, ודחה את הערעור שכנגד (של העובד) ופסק כך:

בנוגע לשעות נוספות, אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האיזורי, לפיה לא ניתן להסתמך על גרסאות הצדדים בכל הנוגע לעבודה בשעות נוספות.

קביעתו של בית הדין האיזורי לעבודה, שלפיה שולם לעובד שכר לפי שכר שעה רגילה (שכרו של עובד זה היה 30 שקלים לשעה), בעד שעות העבודה עליהן דיווח בזמן אמת, מתיישבת עם חומר הראיות, כאשר מתלושי השכר ניתן לחלץ את מספר השעות הכולל שעבד העובד בכל חודש, שהיה מבוסס על דיווחי העובד.

עוד עולה מתלושי השכר, כי שולם לעובד כעובד שעתי שכר השעה הרגיל תמורת כל שעות עבודתו, ולכן הוא זכאי רק לגמול בעד עבודה בשעות נוספות.

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אין מידע לגבי התפלגות שעות העבודה המדווחות על ידי העובד, אבל מאחר שלפי גרסת העובד הוא עבד כל יום, הרי שיש לפעול לפי עבודה בחמישה ימים בשבוע לפחות, והעובד יהיה זכאי לגמול שעות נוספות בעד שעות העבודה שמעל 186 שעות בחודש. מכיוון שכך, העובד זכאי אמנם לגמול שעות נוספות, אבל זאת במקום הסכומים שנפסקו.

אשר לפיצוי בשל פגמים בתלושי השכר, פסק בית הדין הארצי לעבודה כי אכן נפל פגם בתלושים, אשר הקשה על מעקב אחר תשלום בעד עבודה בשעות נוספות.

עם זאת, פגם זה לא נפל בכל התלושים, שכן לא בכל החודשים היתה לעובד זכאות לגמול שעות נוספות. כמו כן, פסק בית הדין, כי יש להתחשב במכלול הנסיבות, לרבות בכך שמדובר בעסק קטן המעסיק עובד אחד בלבד, ולכן החליט בית הדין הארצי להציב את הפיצוי בשל פגמים בתלושי השכר על סכום של 8,000 שקלים (במקום 16,500 שקלים).

בנוגע לפיצוי על אי מתן הודעה לעובד, בית הדין האיזורי פסק כי לא נמסרה לעובד הודעה בכתב אודות תנאי עבודתו, ולו היתה נמסרת לעובד הודעה בכתב, סביר להניח כי חלק מהסוגיות שבמחלוקת בתיק זה לא היו קיימות.

לאור זאת, פסק בית הדין האיזורי, כי העובד זכאי לפיצוי בסכום של 15 אלף שקלים. אלא שבמקרה זה, קבע בית הדין הארצי,  לא היתה מחלוקת על תנאי העבודה אלא על שעות העבודה ונסיבות סיום קשר העבודה. ונושאים אלה אינם מוסדרים בהודעה לעובד.

שנית, קבע בית הדין הארצי, כי גם בהקשר זה יש להתחשב בהיקף פעילותו של המעסיק. לאור כל זאת פסק בית הדין הארצי כי יש להפחית את הפיצוי ולהעמידו על סכום של 3000 שקלים (כאמור, במקום 15 אלף שקלים).

בנושא השלמת פיצויי הפיטורים פסק בית הדין הארצי כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית הדין האיזורי והסכום נותר על כנו.

בנוגע להוצאות המשפט, קבע בית הדין הארצי, בשים לב לפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק לזכות העובד, שיעור ההוצאות שנפסק הוא על הצד הגבוה, אולם, לדברי בית הדין הארצי, אין מקום לחרוג מהכלל ולהתערב, מאחר ששיעורן נקבע נוכח התנהלות המעסיק בהליך בבית הדין האיזורי.

כלומר המעסיק ישלם לעובד הוצאות משפט בסכום של 12 אלף שקלים. עם זאת, מאחר שערעור המעסיק התקבל בחלקו בעוד שערעור העובד לא התקבל כלל, פסק בית הדין הארצי כי על העובד לשלם למעסיק הוצאות משפט בסכום של 4000 שקלים.

רישום ליריד משאבי אנוש HRexpo2021

אין תגובות

השאר תגובה