ביה"ד הארצי הכשיר חקירה סמויה אחר מבוטח שהביאה לשלילת קצבת נכותו מהביטוח...

ביה"ד הארצי הכשיר חקירה סמויה אחר מבוטח שהביאה לשלילת קצבת נכותו מהביטוח הלאומי

חוקרת מטעם הביטוח הלאומי הגיעה למקום עבודתו של המבוטח, והפילה במכוון מטבעות לארץ. העובד התכופף והרים אותם כדי למצוא חן בעיניה, וכך איבד את קצבת הנכות שלו

שיתוף
כאב גב Photo by Ambro

ביה"ד הארצי לעבודה ביטל אתמול (ב') את פסק דינו של ביה"ד האזורי בת"א שהורה לבטל החלטה של הוועדה הרפואית לעררים בשל שימוש לכאורה בראייה פסולה.

הוועדה הרפואית לעררים לנפגעי עבודה מוסמכת לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי לבצע חקירה לאימות נתונים וקביעת עובדות לצורך קבלת החלטה בערעור. חקירה זו מתבצעת על ידי חוקרים מוסמכים מטעם הביטוח הלאומי, לרוב באופן סמוי ותוך נקיטת תחבולות מסוימות.

ביה"ד דן בשאלה מהם גבולותיה של חקירה זו, והאם יש תחבולות שניתן לקבוע לגביהן כי אינן חוקתיות ועל כן אין להתיר נקיטתן. בנוסף נדונה השאלה מה דינו של 'חומר חקירה' שהושג בתחבולה אסורה, ומהם השיקולים שעל הוועדה לתת דעתה עליהם בבואה לתת משקל לחומר חקירה שהושג בתחבולה מותרת.

העובד נפגע בתאונת דרכים, הופיע בפני ועדה רפואית לעררים ונבדק על ידה. לאחר הבדיקה ביקשה הוועדה שיבוצע צילום וידאו של העובד בסביבתו הטבעית "עקב אי התאמה בין הבדיקה הגופנית הישירה והעקיפה".

שלילת קצבה Photo by Vichaya Kiatying-Angsulee

לאור בקשת הוועדה, הגיעה חוקרת מטעם הביטוח הלאומי למקום עבודתו של העובד ברשות הדואר, וביקשה ממנו שירות. העובד ליווה אותה, ואז שמטה החוקרת מידה באופן מכוון מספר מטבעות על הארץ והעובד התכופף להרים אותם. החוקרת תיעדה באמצעות מצלמת וידאו את ההתרחשות, והצילום הועבר לוועדה.

לאחר שחברי הוועדה צפו בצילום הווידאו נקבע כי לעובד מגבלה קלה בלבד בעמוד השדרה המותני, המזכה אותו ב-10% נכות. בהמשך, לאחר שעיינה בתיקו הרפואי, מצאה הוועדה כי יש לו מגבלה בעמוד השדרה המותני עוד משנת 2008, לפני מועד התרחשות התאונה, ועל כן ניכתה מצב קודם. כך נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 0%.

"פעילות חריגה"
לטענת העובד, החוקרת היא שגרמה לו להתכופף והוא עשה זאת כדי להרשים אותה. "המציאות מלמדת כי פעמים רבות נכים הסובלים ממגבלות יצאו מגדרם ויבצעו פעילות חריגה כדי למצוא חן בעיני רואיהם", טען. מאחר שהוא צולם מבצע פעילות שאינה רגילה רק בשידול החוקרת – הראייה אינה קבילה לטענתו.

הביטוח הלאומי טען בפני ביה"ד כי לא נפל כל פגם בכך שהוועדה נתנה החלטתה "בהתאם לפעולות אותן נצפה המבוטח מבצע בסרט וידאו, במיוחד במקרה בו טען המבוטח בפני הוועדה שאינו מסוגל לבצע פעולות אלה".

לטענתם, העובד נצפה בצילום הווידאו מבצע, ללא סימן לקושי או כאב, פעולות שטען לגביהן בפני הוועדה שאינו מסוגל לבצע, והוועדה מוסמכת לקבוע דרגת נכות או לשלול זכאות לנכות, על פי תנועות ופעולות אותן נצפה מבצע.

ביה"ד הארצי לעבודה ציטט החלטה בפסק הדין אבוקסיס, בו צוין כי "חוות-דעת רפואיות שמקבלת הוועדה ממומחה רפואי מטעם קצין התגמולים או ממומחה רפואי מטעם הנכה, כמו גם דיווחים של הנכה עצמו, חשודים תמיד בהטיה מסוימת לכיוון הצד שמטעמו הם מובאים. לפיכך במקרים רבים, ובייחוד כאשר עולה חשד שמא הנתונים שבפניה אינם תואמים את המציאות, מתעורר הצורך שהוועדה תתרשם ממצבו ומתפקודו של הנכה באופן בלתי אמצעי. אחד הכלים היותר יעילים לצורך זה הוא ביצוע חקירה ומעקב סמויים".

5 כללים לקבילות ראיות
עקרון-העל באשר לקבילות ראיות בהליכים פליליים הוא כי ראיה היא קבילה אם היא עומדת בתנאי של "חופשית ומרצון". קיימים 5 גורמים הפוגמים בתנאי "חופשית ומרצון" ומביאים לפסילת הראיות: אלימות ואיום באלימות; נקיטת שיטת תִחקור בלתי הוגנת; יצירת לחצים נפשיים בלתי הוגנים; שימוש בתחבולה בלתי הוגנת; וכן נקיטת אמצעי פיתוי בלתי הוגנים. המבחן שעל פיו יש לקבוע את מהות התחבולה נעוץ בתשובה לשאלה אם היה בתחבולה כדי לשלול את יכולת הבחירה של הנחקר.

כך, תחבולה שבה מצטייר החוקר כידידו של הנחקר, אף שיש בה חוסר הגינות מסוים, אינה נתפסת כתחבולה אסורה, אולם התחבולה עשויה לגרוע ממשקלה הראייתי. מנגד, תחבולה אסורה היא כזו המובילה את המבוטח לסבור שהוא מצוי במצב כזה שאם לא יבצע פעולה מסוימת – הוא עצמו, או אדם אחר, יהיה נתון בסכנת חיים או בסכנה של פגיעה חמורה בגופו, בנפשו או ברכושו.

"לאחר שצפינו בצילום הווידאו, בחנו את טענות הצדדים ועיינו בכל החומר המצוי בתיק, הגענו לכלל מסקנה כי הפעולות שביצעה החוקרת במסגרת החקירה, לרבות שמיטת המטבעות מהיד במכוון, הן בגדר תחבולה מותרת, וכי תוצרי החקירה קבילים בוועדה", הכריע ביה"ד. "אמנם, הפעולות שביצעה החוקרת היו בבחינת הצגת מציאות כוזבת: החוקרת הסתירה את זהותה האמיתית, הציגה עצמה כלקוחה המבקשת שירות כלשהו ברשות הדואר, ושמטה מידה את המטבעות 'בטעות' כביכול. ואולם, איננו סבורים כי איזו מהפעולות שביצעה החוקרת העמידה את המשיב במצב שבו לא יכול היה לעמוד כראוי על זכויותיו, או שהיה בהן כדי לפגוע ביכולתו לבחור כיצד לפעול".

במקרה זה, העובד עצמו טוען שהתכופף על מנת "להרשים" את החוקרת, ומכך נובעת המסקנה שלא פעולת שמיטת המטבעות לבדה היא שהולידה את פעולת ההתכופפות, כי אם יש לצרף לה לכל הפחות את המוטיבציות הפנימיות שלו ואת מבנה אישיותו שהביאו אותו לרצות "להרשים" את החוקרת ועל כן להתכופף ולהרים את המטבעות. בפסיקה נקבע כי "לעניין העמידה בתנאי הקבילות של 'חופשית ומרצון' נלקחים בחשבון אך ורק גורמים חיצוניים המכרסמים בחופשיות הרצון; כאשר השלכתם של גורמים פנימיים לעניין זה מצומצמת למשקלה של ההודיה בלבד".

"החקירה בוצעה במקום עבודתו של המשיב, במקום נגיש לכלל הציבור, בשעות העבודה, נמשכה דקות ספורות, נעשתה בנֹעם ובנחת, בשפה 'נקייה', ללא הפעלת כל אמצעי פסול (לא 'חיצוני' ולא 'פנימי') על המשיב", ציין ביה"ד, וקבע כאמור שפעולות החוקרת הן בגדר תחבולה מותרת וכי תוצרי החקירה קבילים בוועדה.

[ב"ל 18988-04-14 המוסד לביטוח לאומי נ' דוד]

 

אירועים מקצועיים למנהלי משאבי אנוש

אין תגובות

השאר תגובה