שיתוף

עובד זוטר בן 61 סירב לצאת לפנסיה מוקדמת בהליך של פרישה מרצון, וכך, לאחר שהשקיע את מיטב שנותיו בחברה (38 שנים) הוא פוטר מעבודתו בהליך חפוז ופוגעני.

לטענתו של העובד הפיטורים בוצעו באופן חד צדדי, ללא עריכת שימוע כדין, במסווה של פרישה מרצון, והוא סולק מעבודתו לאלתר בלי שניתנה לו אפילו האפשרות להיפרד כראוי מחבריו לעבודה.

בית דין האזורי לעבודה פסק כי העובד זכאי לפיצוי בסכום כולל של 55 אלף שקלים בגלל פיטורים שלא כדין בשל אי עריכת שימוע.

במשך כל שנות עבודתו בחברה בוצעה עבור העובד שמירה על רציפות זכויותיו על פי הסכם קיבוצי. בשלב מסוים החלה הנהלת החברה בהליך של פרישה מרצון, ולעובד הוצע לפרוש תוך קבלת תנאים מיטיבים שהוצעו לפורשים מרצון בהתאם לאותו הסכם קיבוצי.

אלא שהעובד טען כי הוא בן 61 (ולכן יתקשה למצוא עבודה חליפית) והוא מעוניין להמשיך לעבוד בחברה, לכן לא חתם על הסכם הפרישה. עם זאת בתום השנה קיבל מהמעסיק הודעה על פרישתו לפנסיה מוקדמת.

העובד טען כי סיום העסקתו לא היה במהלך של פרישה מרצון אלא הוא פוטר מעבודתו שלא כדין, וכי נפלו פגמים בהליך סיום עבודתו, לרבות הוצאתו לפנסיה מוקדמת בניגוד לרצונו וללא שימוע.

לכן דרש העובד השלמת פיצויי פיטורים, פיצוי בגובה שש משכורות בגין פיטוריו שלא כדין ופיצוי בגין עגמת נפש בגובה שתי משכורות.

צד המעסיק:

המעסיק טען, כי במשך שנים רבות לא היתה שביעות רצון מתפקודו של העובד, והמנהלים אף קיימו עמו שיחות רבות ונתנו לו אינספור הזדמנויות לשיפור תפקודו, אך כל זה לא שינה את המצב, והוא לא שיפור את תפקודו.

החברה טוענת שהוא אכן סירב להצעה לפרוש בפרישה מוקדמת, אלא שוועד העובדים הביע את הסכמתו לפרישתו המוקדמת ומזכיר האיגוד המקצועי נתן את הסכמת ההסתדרות לסיום יחסי עובד מעסיק בתנאי פרישה מטיבים.

עוד טען המעסיק, כי במסגרת פרישתו של העובד הוא קיבל הטבות אישיות מעבר למתחייב בהסכמים הקיבוציים. לפיכך הוצאתו לפרישה נעשתה כדין ואין לראות בה פיטורים שלא כדין.

החלטת בין הדין לעבודה:

בית הדין לעבודה קיבל את גרסת המעסיק והשתכנע כי הוועד וההסתדרות נתנו הסכמתם לפיטוריו של אותו עובד בנוגע לדרך הוצאתו לפנסיה גם ללא הסכמתו. על כן קבע כי לא נפל פגם בפיטוריו.

ולמרות כל זאת, קבע בית הדין לעבודה כי בנוסף לקבלת אישור מנציגות העובדים, היה על המעסיק לערוך לעובד שימוע.

אלא שבפועל, קבע בית הדין לעבודה, לעובד לא נערך שימוע כראוי לפני פיטוריו. ובית הדין מסיק זאת מכך שהמעסיק לא הציג בבית הדין הזמנה לשימוע.

במילים אחרות, לעובד לא ניתנה הזדמנות להיות מיוצג על ידי עורך דין או אף להתייעץ לפני הפגישה שנערכה עם המנהל בדבר ההחלטה על סיום יחסי העבודה איתו. כמו כן לא הוצג בבית הדין כל רישום (תיעוד) של שיחת שימוע.

בנסיבות אלו קבע בית הדין לעבודה כי העובד זכאי לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין ללא עריכת שימוע, בסכום כולל של 55 אלף שקלים. שאר רכיבי התביעה נדחו לכן קבע בית הדין לעבודה כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.

אין תגובות

השאר תגובה