יש לכם עובדים ועובדות שהגיעו לגיל הפנסיה? רצוי מאוד שתיידעו אותם בנוגע לכל זכויותיהם. במקרים בהם הארגון מעוניין להמשיך להעסיק אותם בתפקיד אותו מילאו עד הגעתם לגיל הפנסיה, או בתפקיד אחר באותו ארגון, רצוי מאוד שמנהלי משאבי האנוש יסבירו לאותם עובדים כי הם יכולים להמשיך לעבוד, ולוותר על קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי, אך בה בעת מגיע להם לקבל את קצבת הפנסיה מקרן הפנסיה שלהם.
באחרונה קבע בית הדין כי על קרן הפנסיה עצמה לא מוטלת חובה ליידע את העובדים שהגיעו לגיל פרישה, כי באפשרותם להתחיל לקבל קצבה מאותה קרן, ובמקביל להמשיך לעבוד עבור אותו מעסיק. מתברר כי בתקנון של חלק מקרנות הפנסיה (או כולן), אין הוראה המחייבת את הקרן להודיע לעמיתים על זכאותם לקצבה, בנקודות זמן שונות במהלך חייהם.
עוד קבע בתי הדין לעבודה, כי חובת הנאמנות של הקרן כלפי עמיתיה לא כוללת את החובה ליידע עובדים בהגיעם לגיל פרישה שהינו מוקדם מגיל פרישה חובה.
עם זאת יצויין כאן, כי על פי הפסיקה, מוטלות על קרן הפנסיה חובות הנגזרות מחובת ההגינות ותום הלב, בהן החובה לשלוח לעמיתים הודעה על הנזקים שיגרמו להם בשל הפסקת תשלום דמי הגמולים, והחובה למסור למבוטח מידע מלא ואמין. בה בעת מוטלת על העובד החובה למסור את מלוא המידע המלא, האמין והמדויק. קרן הפנסיה מחוייבת לתת למבוטח על פי דרישתו, פירוט מלא של חישוב הסכום המגיע לו ביחס לכל הסכומים שהופקדו לזכותו.
לאור כל זאת, קבע בית הדין, ספק אם יש להטיל על הקרן חובה ליידע עמיתים בהגיעם לגיל פרישה חוקי או אחר, בדבר זכותם לקבל קצבת פנסיה.
תקנון הקרן מאפשר פרישה בנקודות זמן שונות. כלומר, ההחלטה מתי לצאת לפנסיה ולקבל קצבה, היא החלטה אישית של העמית המבוטח. לגבי נשים באופן ספציפי, קבע בתי הדין לעבודה כי התשובה לשאלה מהו המועד שבו האישה העובדת מבקשת לפרוש, אינה חד משמעית. על רקע הדיון הציבורי והמחלוקת בנושא השוואת גיל הפרישה לנשים ולגברים, אין זה סביר שהקרן תפעל מתוך הנחה שנשים מבקשות לפרוש דווקא בגיל 62. תקנון הקרן מאפשר הקדמה של גיל הפרישה או דחייתו, לפי רצונו של העמית ובכפוף לתקנון. לכן אין סיבה להניח שנשים מבקשות לפרוש לפנסיה בהגיען לגיל 62.