מהי מידת החשיבות שיש לייחס לאינטליגנציה רגשית של מועמדים למשרות בארגון, והאם היא חשובה יותר או פחות מאינטליגנציה קוגנטיבית (IQ) וכישורים אחרים, זוהי הדילמה שמעסיקה מאוד את מנהלי משאבי האנוש בשנים האחרונות.
עולם משאבי האנוש דן בשנים האחרונות בסוגיות רבות הקשורות לנושא זה, כמו למשל, האם עובדים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יוכלו לבצע את עבודתם טוב יותר לעומת עובדים מוכשרים בעלי IQ גבוה, ואף גבוה מאוד, שהינם בעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה יותר, האם הם יוכלו להשתלב טוב יותר בארגון, בצוות אליו הם מיועדים ובעבודה עם המנהל הישיר לעומת מועמדים בעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה יותר, האם עובדים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יכולים להיות מנהלים טובים יותר, במילים אחרות, האם אינטליגנציה רגשית מאפשרת לבעליה להיות בעל תכונות ומאפיינים של מנהיג, ועוד.
לדיונים אלה יש חשיבות רבה, שכן סוגיית האינטליגנציה הרגשית ניצבת כיום במוקד קבלת ההחלטות של משאבי האנוש בעת הליך סינון המועמדים.
בראיונות עם מנהלות משאבי אנוש שביצענו לפני כארבע שנים ב-HRus הן אמרו, כי אחד השיקולים המרכזיים בקבלת מועמד לעבודה, היא מידת השתלבותו של המועמד בצוות ובארגון כולו, בהיבט של מאפייניו האישיים של המועמד.
אחת המרואיינות אמרה, כי גם אם מגיע מועמד שהינו מוכשר במידה שעולה על כל שאר המועמדים, וגם הוא מצטיין באופן בולט בכל התחומים הרלוונטיים, אם האישיות שלו לא מתאימה לחברה, ובעיקר לצוות, הוא לא יתקבל לעבודה בחברה.
בסקר שנערך לפני כעשור בארה"ב בנושא אינטליגנציה רגשית בהקשר של משאבי האנוש בארגון מצאו החוקרים, כי קרוב ל-20 אחוזים מהארגונים (בארה"ב) השתמשו במבחני אישיות או אינטליגנציה רגשית בהליך גיוס העובדים או בהליכי קידום עובדים.
קרוב ל-75% מהנשאלים אמרו, כי מבחני האינטליגנציה הרגשית מועילים בחיזוי התנהגות או התאמה ארגונית. עוד טענו החוקרים, כי מצאו שאינטליגנציה רגשית יכולה לנבא לעיתים קרובות מי יתגלה כבעל תכונות המתאימות לתפקידים ניהוליים.
המחקר מצא, כי לאנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יש יכולת לעורר השראה בקרב אנשים אחרים ויכולת הובלה שגורמת לאחרים ללכת בעקבותיהם.
לדברי החוקרים, עובדים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה הם אלו שלעיתים קרובות נוקטים יוזמה ויודעים לסחוף אחריהם עובדים אחרים. פרט לכך, הם זוכים לאמון רב יותר מצד עמיתיהם לעבודה ואלה האחרונים יודעים שניתן לסמוך עליהם.
עוד טענו החוקרים, כי גם אם לעובד יש כישורים גבוהים ואינטליגנציה קוגניטיבית גבוהה (IQ(, אין זה אומר שהם יכולים להצטיין בכל הקשור לשליטה ברגשות שלהם או בבניית מערכות יחסים מועילה עם העובדים, או לעודד השראה בקרב הצוות.
מנגד, אחת הבעיות שעלו במחקר אחר היא, שבעת מבחני האישיות והאינטליגנציה הרגשית, התברר שיש מועמדים שיודעים איך להתכונן למבחנים אלה וידעו לתת את התשובות שיאפשרו להם לקבל ציון גבוה במבחני האינטליגנציה הרגשית. במילים אחרות, מועמדים ידעו לתת את התשובות שהארגון רצה לשמוע.
