ימים ספורים לאחר אישורה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, הצעת החוק למתן שני ימי חופשה בשנה לעובדים במשרה מלאה אושרה אתמול (ג') במליאת הכנסת בקריאה טרומית, וכעת תעבור להכנה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה והרווחה.
"אישור החוק במליאה הוא צעד משמעותי ראשון להתאמת שוק התעסוקה של היום לרוח החוק שנחקק ב-1951 ולא עודכן מאז," אמרה מציעת החוק, ח"כ רחל עזריה, לאחר אישור החוק. "כלכלנים רואים קשר ישיר בין רווחת העובד לבין הפריון, לכן הגדלת ימי החופשה תיטיב עם המשק כולו. החוק הזה הוא חוק של הציבור ולציבור אין לובי. למתנגדי החוק יש לובי חזק והם מפעילים לחצים גדולים לפגוע בו. כל עוד התמיכה הציבורית תהיה גדולה נוכל לעמוד מולם".
חוק חופשה שנתית קובע כי עובד יהיה זכאי במהלך שנת עבודתו הראשונה ל-10 ימי חופשה, ולא נעשה בהוראת חוק זו שינוי זה כבר 64 שנים. "כלכלנים רואים קשר ישיר בין רווחת עובד לבין פריון, לכן הגדלת ימי החופשה יטיב עם המשק כולו", אמרה עזריה.
מחקרים מלמדים כי עובדים עד גיל 35 מחליפים בממוצע כל 4.6 שנים עבודה, ורק 58% מבני ה-35 ומעלה עבדו במקום עבודה אחד ב-10 שנים האחרונות. כך רוב העובדים הצעירים אינם מצליחים לצבור ותק של 5 שנים המקנה תוספת ימים.
אחת ממטרות החוק היא להתמודד עם הפער הקיים בין ימי הפעילות במערכת החינוך לבין ימי העבודה במשק, שמכביד מאוד על הורים צעירים. "החוק הקיים אינו נותן מענה לשוק העבודה הגמיש, המשתנה ובלתי יציב של המאה ה-21 בכל הנוגע למספר ימי החופשה השנתית. בפועל, רוב אוכלוסיות העובדים הצעירים, אך גם הוותיקים יותר, אינם מצליחים לצבור את הוותק התעסוקתי הנדרש לכמות ימי חופשה שנתית שהולמת את צרכיהם כהורים, כבעלי משפחה ובכלל".
באיחוד האירופאי נקבעו 20 ימים לחופשה שנתית לכל הפחות, נוסף על חגים ומועדים, מדיניות שאומצה בבלגיה, בריטניה, איטליה, אירלנד והולנד. בצרפת ובפינלנד זכאים העובדים במשרה מלאה ל-30 ימי חופשה שנתית.
