אם כן, למה כדאי לבחור בתחום של לימודי ניהול משאבי אנוש. ראשית, ניהול משאבי אנוש הוא תחום שיכול להוות מקפצה לכניסה לשדרה הניהולית בחברות וארגונים.

לכן, למי שמעוניין ללמוד את התחום הניהולי כדאי לבחון את הנושא של לימודי ניהול משאבי אנוש.

זאת ועוד, ניהול משאבי אנוש הוא תחום שבוחרים בו לעיתים גם סטודנטים שלמדו פסיכולוגיה לתואר ראשון ושאינם מעוניינים להמשיך בלימודי הפסיכולוגיה לתואר שני, סטודנטים שסיימו תואר במדעי ההתנהגות, חינוך או תחומים אחרים שעוסקים בתחום של עבודה עם אנשים.

גם סטודנטים שעובדים במשרה מלאה או חלקית יכולים לבחור במסגרת של לימודי ניהול משאבי אנוש (במסלול לעובדים).

במסלול זה יכולים הסטודנטים ללמוד רק פעם או פעמיים בשבוע, כך שמסגרת הלימודים מתיישבת היטב עם עבודה במשרה מלאה או חלקית.

מעבר למיומנויות הניהוליות, הארגוניות וכד', לימודי ניהול משאבי אנוש הוא תחום שמיושם באופן יומיומי במגוון רחב וגדול של תחומי עיסוק.

השלב אולי המאתגר ביותר בכל מה שקשור ללימודי ניהול משאבי אנוש הוא ההחלטה לעבור מלימודים למעשים. כלומר, למצוא במהלך הלימודים משרה במשאבי אנוש המיועדת לסטודנטים, או להגיש מועמדות למשרה במשאבי אנוש לאחר תום הלימודים.

הדרישות שמציבים הארגונים במודעות הדרושים המיועדות לתפקידי משאבי אנוש, מנוסחות לעיתים באופן מרתיע כל כך, עד כי יש לא מעט סטודנטים או בוגרים מוכשרים, שלא שולחים הצעה למועמדות מחשש שלא יתאימו.

מספיק שתהיה הגדרה אחת במודעה שאינה מתאימה למועמד, כדי שאנשים שהשקיעו שלוש שנים בלימוד מקצוע משאבי האנוש, יחליטו שלא להגיש מועמדות כלל.

במקום זה, הם מתפשרים על עבודה שדורשת מהם דרישות מינימליות, אלא שהיא אינה בתחום אותו למדו. כך עוברות להן השנים, יש להם תקווה להצליח להתברג ביום מן הימים בתחום משאבי האנוש, אבל הם מחכים למודעה שיוכלו לעמוד ב-100% מהדרישות.

אלא שבפועל, כנראה שמעטים מאוד (אם בכלל) עומדים ב-100 אחוזים מהדרישות. כך שגם אם המועמד עומד ב-90 אחוזים מדרישות המודעה, יש לו סיכוי להתקבל.

מדוע? משום שכל כך הרבה מועמדים אחרים מגישים הצעות למרות שהם מתאימים רק ב-50 אחוזים. לכן, למי שמתאים יותר, יש סיכוי גדול יותר. ובכל מקרה, כאשר לא מגישים מועמדות, הסיכוי לכישלון בקבלה לעבודה הוא 100 אחוזים.

חשש מסוג אחר הוא להתקבל למשרה הנחשקת בניהול משאבי אנוש ואז לגלות שהוא (המועמד שהתקבל) עושה עבודה לא מספיק טובה. אולי אפילו גרועה.

האמת היא, שכל אדם שמתחיל למלא תפקיד במקצוע שהוא מעולם לא עבד בו, סביר להניח שיעשה טעויות. גם כשאנחנו עושים עבודה שאנחנו מאוד אוהבים, אבל מעולם לפני כן לא עשינו אותה בפועל, יש סיכוי גבוה שנעשה טעויות. טעויות הן לא דבר רע. הן בסיס חשוב ללמידה. זה הכול עניין של תרגול וניסיון.

The post למדתם לתואר במשאבי אנוש? אל תחששו ליישם first appeared on HRUS משאבי אנוש.

על פי הנתונים, כפי שפורסמו הבוקר: הציון המשוקלל בבחינת הבגרות באנגלית בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון היה 102 בממוצע. הציון הממוצע של הסטודנטים באוניברסיטאות היה גבוה באופן ניכר (111) מהציון של סטודנטים במכללות האקדמיות (97) ובמכללות האקדמיות לחינוך (96).

עוד על פי נתוני הלמ"ס, סטודנטים לרפואה קיבלו את ציון הבגרות באנגלית הגבוה ביותר (119). לעומת זאת, הציון של הסטודנטים למקצוע הלימוד מינהל מערכות בריאות, היה מהנמוכים ביותר, הן באוניברסיטאות (94) הן במכללות האקדמיות (87).

ציונים גבוהים מאוד לסטודנטים באוניברסיטאות

הנתונים מראים בנוסף, כי 36% מהסטודנטים באוניברסיטאות קיבלו ציון גבוה מאוד (בטווח של 150-134) והיו זכאים לפטור מהשתתפות בקורסי אנגלית במסגרת הלימודים האקדמיים לתואר הראשון, לעומת 5% במכללות האקדמיות לחינוך.

מה עוד חשוב לדעת?

יותר מחמישית (21%) מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון בשנת תשע"ו (2015/16) שנבחנו באחת מבחינות המיון באנגלית, קיבלו ציון גבוה מאוד (בטווח של 150-134), והיו זכאים לפטור מהשתתפות בקורסי אנגלית במסגרת הלימודים האקדמיים לתואר הראשון. יותר משליש (36%) מהסטודנטים באוניברסיטאות הגיעו לרמת פטור באנגלית, לעומת 5% בלבד במכללות האקדמיות לחינוך.
רבע (25%) מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון באותה שנה קיבלו ציון נמוך מאוד (בטווח של 85-50). יצוין שבחלק מהמוסדות ציון בטווח זה אינו עומד בדרישות הסף לקבלה ללימודים. רק 10% מבין הסטודנטים באוניברסיטאות התקבלו ללימודים עם ציון נמוך מאוד, לעומת מחצית (50%) מהסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך. 31% מהסטודנטים במכללות האקדמיות המתוקצבות ו-37% מהסטודנטים במכללות הלא מתוקצבות קיבלו ציון נמוך מאוד.

בקרב הסטודנטים שהתמחו בהוראת אנגלית במכללות האקדמיות לחינוך, רק 9% קיבלו ציון פטור באנגלית, ו-16% קיבלו ציון נמוך מאוד.

מה זה אומר עבור מעסיקים?

חשוב לדעת, כי האוריינטציה לשפה האנגלית מוטמעת אצל מרבית הסטודנטים בארץ. מדובר בהיבט משמעותי, שכן חברות הייטק בעיקר פועלות לרוב מול מדינות בכל רחבי העולם והשפה האנגלית הרהוטה היא נדבך חשוב בגיוס עובדים עתידיים.

The post חדשות טובות למעסיקי ההייטק: הסטודנטים בישראל מעולים באנגלית first appeared on HRUS משאבי אנוש.

אז למה ארגונים רבים מחזרים כל כך אחר סטודנטים?

1 ארגון שמנסה לאתר מועמדים מוכשרים נוהג לבנות מאגר מועמדים, בין היתר באמצעות סריקת הרשתות החברתיות ויצירת קשרים עם מועמדים פוטנציאלים. המגייסים חייבים להיות מאד פרואקטיביים. בין שאר שיטות הגיוס, מקפידים ארגונים רבים לבסס קשרים חזקים עם האוניברסיטאות.

נוכחותם של סטודנטים בארגון מהווה יתד נוסף לחיזוק הקשר בין החברה לאוניברסיטאות. יתרון נוסף נעוץ בכך שסטודנטים מביאים איתם את המחקר והפיתוח מהאקדמיה, ומיישמים אותם במהלך עבודתם בארגון. הארגון מרוויח עובדים החשופים למגמות החדשות ביותר בתחומם, והאוניברסיטאות מרוויחות פוטנציאל קליטת הסטודנטים שלהם במקומות עבודה איכותיים.

2 העסקת סטודנטים בתפקידים מקצועיים מייצרת למעסיק את מקור הגיוס הטוב ביותר. הארגון מקבל את העובדים האיכותיים ביותר בגיל צעיר, הם גדלים ומתפתחים אצלו, הוא זה ש'מעצב' אותם. בשלבים מאוחרים יותר הוא יוכל לגייס עובדים במשרה מלאה שכבר יש להם ניסיון שרכשו באגון עצמו. יש כאן חסכון ניכר בעלויות הכשרה, גיוס, איתור מחדש ועוד. בנוסף על כך, זהו גיוס של עובד שמכיר את הארגון והארגון מכיר אותו. כך שמרכיב אי הוודאות יוצא מהמשוואה.

3 מנהלי הגיוס חייבים להיות בעל יוזמה ותושייה כדי לאתר את המועמדים המתאימים ביותר, שיביאו לחברה את הערך הרב ביותר, באופן שיאפשר לה להתמודד מול המתחרים בשוק ואף לגבור עליהם. חברות שיש להם מוניטין כידידותיות לסטודנטים (הודות להעסקת סטודנטים באופן קבוע וכחלק בלתי נפרד מהארגון) נהנות מיתרון ברור על פני חברות אחרות, בבואן לגייס גם בוגרי אוניברסיטאות. הסיבה לכך היא שגם הסטודנטים שלא עבדו באותו ארגון במהלך לימודיהם, נחשפו לארגונים אלה באמצעות חבריהם לספסל הלימודים שכן עבדו בהם.

4 גיוס סטודנטים לתפקידים שמראש נועדו לסטודנטים מאפשר לארגון לטפח אותם להיות המנהלים הבאים. מאחר שהם החלו לעבוד בשלב מוקדם כל כך, הם כחומר ביד היוצר. תחילה הם עובדים בתקן של סטודנט, וברגע שמסיימים את הלימודים הם יכולים להשתלב בחברה במשרה מלאה. הרעיון הוא שהעסקת הסטודנטים מאפשרת להגיע ראשונים אל האנשים המוכשרים בעלי הפוטנציאל.

בסיכומו של דבר, הארגונים יודעים שהסטודנטים מבצעים עבודה רצינית ומהותית. אמנם, לשני הצדדים ברור שברמת העקרון מדובר במשרה זמנית. ובכל זאת, כאשר יש תקן מתאים, הם יכולים, עם סיום התואר, להמשיך לעבוד בארגון כעובדים מהמניין.

The post למה כדאי להעסיק סטודנטים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מדוע להעסיק מתמחים?

מהם היתרונות האמיתיים של הבאת מתמחים לחברה? החברה שלכם תיהנה מתכנית התמחות אם זה בראש סדר העדיפויות של העסק שלכם והתכנית היא מובנית ומספקת לתלמידים את הפיקוח הדרוש להם כדי להצליח.

על ידי מתן הכשרה נאותה לפני תחילת התוכנית או אירוח אוריינטציה מתמחה, תזכו לראות בחברה תוצאות טובות יותר. ככל שהחברה תשקיע יותר משאבים לקראת תוכנית ההתמחות, כך יהיה טוב יותר. ככל שתוכנית ההתמחות תהיה טובה יותר, כך היא תהיה תחרותית יותר. וככל שהתכנית תחרותית יותר, כך מאגר הכישרונות שלכם יגדל בהתאם.

שיפור האסטרטגיה החברתית שלכם

אין זה סוד, כי כל דור מביא עמו ידע טק גדול יותר מאשר הדור אחרון וכל אחד מביא גישות חברתיות ייחודיות. קחו את ההזדמנות לערב את המתמחים באסטרטגיה החברתית שלכם ולבקש את המשוב שלהם. אינטראקציות אלו מספקות לצעירים את ההזדמנות לשלב את מה שהם לימדו את עצמם על המדיה החברתית לתוך העולם האמיתי ובתכנית ההתמחות שלהם. לעתים קרובות תהיינה לכך הטבות משמעותיות וערך מוסף לנוכחות החברתית של החברה שלכם.

טביעת רגל קהילתית

יצירת תוכניות התמחות יכולה לעזור לכם להגדיל את טביעת הרגל של הקהילה שלכם בדרכים רבות יותר. גיוס מתמחים פותח הזדמנויות לסטודנטים ולבוגרים טריים בקהילה שלכם לאורך הדרך, עוזר לעסק שלכם לעשות את ההבדל בכלכלה המקומית, לאנשים מקומיים וליישוב כולו.

שותפויות עם אוניברסיטאות ומכללות מקומיות

גיוס מתמחים ממכללות שונות באזור שלכם מאפשר לכם לבנות רשתות משתלמות ושותפויות עם מכללות ואוניברסיטאות מקומיות. זה לא רק מעמיד אתכם במצב של יתרון בקשר עם כישרונות חדשים, אלא גם ממצב אתכם במקום מרכזי בחשיפה להזדמנויות להגעה אל כישרונות שונים בקרב מוסדות חינוך מקומיים, וכן בתחום חיזוק היוזמות לפיתוח כלכלי מקומי.

זיהוי המותג

העובדה היא כי הכישרון העליון חובב ומעדיף מותגים ידועים. תכנית התמחות מובנית היטב עם אימון מעשי, המספקת ניסיון אמיתי, והזדמנויות הדרכה יכול להגדיל את המודעות למותג שלכם באופן משמעותי מאוד ולפרסמו בקרב דורשי העבודה בכללותם.
משיכת/שמירה על עובדים

סקר של NACE בשנת 2009 הצביע על נתוני גיוס חיוביים אצל חברות המציעות תכנית התמחות. על פי הסקר, כמעט 40% מהמעסיקים היו עדים לשיעורי שימור גבוה יותר של חמש שנים בקרב העובדים שגויסו באמצעות תכניות ההתמחות שלהם.
יכולת ליצור ולעצב ערכים בתרבות החברה

מתמחים נוטים יותר להתמזג עם תרבות העבודה של החברה שלך כעובדים במשרה מלאה, מאשר אלו שגויסו בשלב מאוחר יותר בקריירה שלהם.

במונחים של איך ההתמחויות משפיעות הן על סטודנטים והן על חברות, תכנית התמחות רשמית היא דרך מצוינת להשיג את היתרון התחרותי של הדרכה אישית ועבודה עם כישרונות עולים, ובסופו של דבר להיות מסוגל לחזר אחר כישרונות מצוינים נוספים עבור החברה שלכם.

The post היתרונות של תוכנית התמחות בחברה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בשוק העבודה התחרותי, המעסיקים הופכים להיות יצירתיים יותר ויותר עם הטבות מרצון שהם מציעים לעובדים.

סקר של World at Work משנת 2017 מצא, כי 92% מהחברות בארה"ב מציעות סוג מסוים של תוכנית סיוע בשכר לימוד.

סיוע שכר לימוד יכול לספק מגוון של יתרונות הן למעסיקים והן לעובדים והדרכים להציע סיוע בשכר הלימוד משתנות כל הזמן.

להלן מספר נתונים שחשוב לדעת:

סיוע בשכר לימוד נמצא במגמת עלייה

בכירים בתחום ההטבות בארגונים אומרים כי מעסיקים שואלים יותר ויותר על הטבות פיננסיות לעובדים מעבר להטבות פרישה ובונוסים. לא רק שתוכניות סיוע בשכר הלימוד לעובדים הפכו נפוצות יותר, אלא גם כמה חברות אפילו מציעות לשלם עבור שכ"ל של ילדי העובדים.

זה בגלל ששוק העבודה הופך תחרותי יותר ויותר וכן כיוון שבני דור המילניום נכנסים יותר ויותר לשוק העבודה – מדובר בעובדים צעירים שסיימו זה עתה ללמוד וצברו חובות של שכ"ל וחלקם עדיין לומדים במכללות ובאוניברסיטאות וזקוקים לסיוע בשכ"ל. המעסיקים מתחרים כדי למשוך אותם לחברה ומציעים כהטבה את הסיוע בתשלום.
תוכנית נדיבה של שכר לימוד לעובדים הופכת חברות מגייסות למושכות במיוחד עבור מועמדים צעירים. מעסיקים מקווים בנוסף, כי תשלום חלקי או מלא של שכ"ל עבור העובדים שלהם תסייע בשימור עובדים אלו בחברה לאורך זמןץ במיוחד כאשר נלווה להטבה זו חוזה שמחייב אותם להישאר בחברה למשך תקופה מסוימת שלרוב היא ארוכה.

חברות הייטק ופיננסים מובילים את התופעה

בחברות ההייטק והפיננסיים נמצא כי הטבת תשלום שכ"ל לעובדים היא אחת ההטבות הבולטות. תעשיות אלו גדלות במהירות וזקוקות לעובדים מוכשרים, גם כאלו ללא ניסיון שזה עתה סיימו ללמוד או שעדיין לומדים, שיגדלו יחד איתם. חברות מסוימות אף מציעות לעובדים שכר לימוד ללא הגבלה למשך שהותם בחברה.

הטבת תשלום שכר לימוד משמרת את העובדים

בארה"ב, סקרים מראים כי הסכום החציוני של סיוע שכר לימוד המסופקים על ידי מעסיקים בשנה הוא 5,250$ עבור לימודי תואר ראשון ו- 10,500$ עבור בוגרים.
החששות של מעסיקים לגבי שכר הלימוד הם עלות גבוהה וחשש שעובדים ייהנו מתוכניות השקעה אלו ולא יישארו מספיק זמן בחברה כדי שהחברה תקבל החזר מלא על ההשקעה שלה.

מחקרים שנעשו לאחרונה מקלים על חששות אלה. חברה אחת לדוגמה שהחלה בתוכנית סיוע בתשלום שכר לימוד, העלתה את שיעור השימור בקרב העובדים שהגיעו לתוכנית ב- 89% לאחר חמישה חודשים בלבד, כמעט פי שניים משיעורם של אלו שלא נרשמו לתוכנית.

אם מסתכלים על ההשפעה של סיוע שכר הלימוד בהפחתת מתחלופת העובדים נראה כי חברות יכולות לכסות את רוב העלויות של תוכנית סיוע שכר הלימוד שלהן. רוב הארגונים דורשים התחייבות של שישה חודשים עד שנה לעבודה בחברה לפני שהעובדים יכולים לנצל את הטבת שכר הלימוד.

The post הטבות עובדים 2018: הטבת תשלום שכר לימוד מושכת כישרונות צעירים לחברה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

המקצועות הסלקטיביים ביותר בישראל

המקצועות הסלקטיביים ביותר באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (735), פיזיקה-מתמטיקה (720), מדעי הקוגניציה (713), התוכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (709), חישוב ועיבוד מידע-מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (687), מדעי הרפואה (683), איכות הסביבה ומשאבי טבע (681), מדעי המחשב (681), רפואת שיניים (680), הנדסת מחשבים – מדעי המחשב (680), התכנית הרב תחומית במדעי הרוח (678), כימיה פיזיקלית (677), הנדסת חשמל (677), לימודים קלאסיים (676).

המקצועות הסלקטיביים ביותר במכללות האקדמיות היו: התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (652), הנדסת אלקטרו-אופטיקה (638), הנדסת מערכות תקשורת (633), ביואינפורמטיקה (628), מדע הדתות (627).

שיעורי קבלה ללימודים בין המגזרים

שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של המועמדים הערבים נמוכים יותר בהשוואה ליהודים והאחרים הן באוניברסיטאות (48.4% לעומת 68.3%, בהתאמה) והן במכללות האקדמיות (63.6% לעומת 75.5%, בהתאמה).

המקצועות המבוקשים יותר יחסית בקרב הערבים (יותר מחצי מהמועמדים) היו: שפה וספרות ערבית, שפה וספרות אנגלית, תרבות ואמנות, מדעי הרפואה המעבדתית, רוקחות, מערכות מידע ניהוליות וכן מתמטיקה-פיזיקה.

מועמדים לפי תוצאת הרשמה

בשנת תשע”ז התקבלו בעדיפות ראשונה 64.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות לעומת 73.1% מהמועמדים למכללות האקדמיות . בין השנים תשע"ו לתשע”ז הייתה עלייה בשיעור המועמדים שנדחו (אלה שלא התקבלו – בין אם בעדיפות ראשונה ובין אם בעדיפות אחרת) הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות.

בין תשע"ו לתשע”ז מספר המועמדים לאוניברסיטאות עלה ב-2.8% (מ-31.0 אלף בהשוואה ל-31.9 אלף, בהתאמה), שיעור המתקבלים בעדיפות ראשונה ירד מ-66.3% ל-64.5%. במקביל, שיעור הנדחים עלה מ-25.0% ל-26.8%.

באוניברסיטאות, למרות העלייה במספר המועמדים הייתה עלייה בשיעור הנדחים ולכן מספר המתקבלים נשאר דומה לשנה הקודמת.

בשנים אלו, מספר המועמדים למכללות האקדמיות ירד מ-45.1 אלף בשנת תשע"ו ל-43.2 אלף בשנת תשע”ז, ירידה של 4.4%. שיעור המתקבלים בעדיפות ראשונה במכללות האקדמיות עלה מ-71.1% ל-73.1%, בהתאמה, ושיעור הנדחים עלה מ-15.1% ל-17.5%, בהתאמה (ראו לוח א). במכללות האקדמיות ירד מספר המועמדים ועלה מספר הנדחים, ולכן בסך הכל ישנה ירידה במספר המתקבלים.

מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות לפי תוצאת הרשמה

מועמדים לפי תחומי לימוד ומקצועות לימוד מועדפים

שיעוריהם של המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה נבדקו במקצועות שאותם העדיפו לפחות 50 מועמדים לאוניברסיטאות או למכללות האקדמיות.

באוניברסיטאות שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה הגבוהים ביותר היו בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום מדעי הרוח הכלליים (86.1%) ובקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום החקלאות (83.2%). השיעורים הנמוכים ביותר של המתקבלים היו ללימודים בתחום הרפואה (30.3%) ובתחום מקצועות העזר הרפואיים (48.8%).

במכללות האקדמיות השיעורים הגבוהים ביותר של המתקבלים בעדיפות ראשונה היו בקרב אלה שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום עסקים ומדעי הניהול (81.1%), ובתחום המדעים הביולוגיים (80.0%). שיעורי הקבלה הנמוכים ביותר היו בתחום השפות, ספרויות ולימודים רגיונאליים (52.5%) ובתחום אמנות, אמנויות ואמנות שימושית (59.9%). שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה לתחום ההנדסה והאדריכלות במכללות האקדמיות היו גבוהים מאשר באוניברסיטאות (71.2% לעומת 59.6%, בהתאמה).

The post פער של 103 נקודות בממוצע בין המתקבלים לאוניברסיטאות לבין המכללות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

באילו מקצועות נשים מעדיפות להתמקצע?

המקצועות הבאים היו מבוקשים כמעט רק על ידי נשים: חינוך מיוחד, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, עיצוב טקסטיל, חינוך עיוני ומחקרי, בריאות הציבור, ייעוץ חינוכי, לימודי נשים, לימודי עבודה, תולדות האמנות ועיצוב פנים.

לעומת זאת, המקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים היו: הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת אלקטרו-אופטיקה, הנדסה וניהול משאבי מים, הנדסת מכונות, פיזיקה-מתמטיקה והנדסת אלקטרוניקה.

באילו מוסדות סטודנטים מעדיפים ללמוד?

בשנת תשע”ז (2016/17) הגישו 31.9 אלף מועמדים 41.9 אלף טופסי הרשמה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות, ו-43.2 אלף מועמדים הגישו 47.4 אלף טופסי הרשמה ללימודי תואר ראשון במכללות האקדמיות. 7.2 אלף מועמדים לאוניברסיטאות פנו לשתי אוניברסיטאות או יותר, ו-3.6 אלף מועמדים למכללות האקדמיות פנו לשתי מכללות או יותר. בנוסף על כך, 4.1 אלף מועמדים הגישו מועמדות גם לאוניברסיטאות וגם למכללות אקדמיות. באוניברסיטאות עמד ממוצע ההרשמות למועמד על 1.3, לעומת 1.1 במכללות האקדמיות.

על אף ההתרחבות של מערכת ההשכלה הגבוהה, בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות. בין תשס"ח (2007/08) לתשע”ז (2016/17) מספר המועמדים לאוניברסיטאות ירד ב-4.5 אלף – ירידה כוללת של 12.2%. זאת למרות שבשנת תשע"ד (2013/14) נוספו גם המועמדים של אוניברסיטת אריאל שהפכה ממכללה אקדמית לאוניברסיטה.

מועמדים לפי תחומי לימוד ומקצועות לימוד מועדפים

שיעוריהם של המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה נבדקו במקצועות שאותם העדיפו לפחות 50 מועמדים לאוניברסיטאות או למכללות האקדמיות.

באוניברסיטאות שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה הגבוהים ביותר היו בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום מדעי הרוח הכלליים (86.1%) ובקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום החקלאות (83.2%). השיעורים הנמוכים ביותר של המתקבלים היו ללימודים בתחום הרפואה (30.3%) ובתחום מקצועות העזר הרפואיים (48.8%).

במכללות האקדמיות השיעורים הגבוהים ביותר של המתקבלים בעדיפות ראשונה היו בקרב אלה שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום עסקים ומדעי הניהול (81.1%), ובתחום המדעים הביולוגיים (80.0%). שיעורי הקבלה הנמוכים ביותר היו בתחום השפות, ספרויות ולימודים רגיונאליים (52.5%) ובתחום אמנות, אמנויות ואמנות שימושית (59.9%). שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה לתחום ההנדסה והאדריכלות במכללות האקדמיות היו גבוהים מאשר באוניברסיטאות (71.2% לעומת 59.6%, בהתאמה).

The post נשים ישראליות מעדיפות ללמוד חינוך ובריאות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

על רקע הגידול בביקוש לעובדים בעלי השכלה אקדמית ובדומה למגמה במדינות מפותחות אחרות, מספר הצעירים שלומדים לימודים אקדמים בישראל צמח במהירות בעשורים האחרונים וכתוצאה מכך נוצר שוני משמעותי ביכולת של המוסדות השונים לברור תלמידים.

ישנם מוסדות אקדמיים שיכולים לבחור בין מועמדים רבים, ומנגד, ישנם מוסדות שמספר מקומות הלימוד בהם לא עולה משמעותית על הביקוש. השוני במידת הסלקטיביות עשוי לנבוע מאיכות הלימודים במוסדות השונים – שכן מוסדות איכותיים יותר יכולים למשוך יותר מועמדים – ומגורמים אחרים כמו מיקום המוסד, הסביבה החברים לספסל הלימודים (effects Peer) או יוקרת המוסד שמשפיעה על ה- Signal שהתואר מקנה.

על פי נתוני האוצר, בעוד שהפרמיה הממוצעת לסלקטיביות מוסד הלימודים עומדת על 5% היא שונה מאוד בין תחומי הלימוד: במקצועות ההייטק (מדעי המחשב והנדסת חשמל) הפרמיה היא בגובה של 11%; בהנדסת תעשייה וניהול ובחשבונאות 8%; במשפטים 6% ובמתמטיקה ובכלכלה כ- 4.5%. לא נראה כי קיימת פרמיה חיובית לסלקטיביות המוסד ללומדים ביולוגיה, מדעי הרוח ומנהל עסקים.

הבחירה הסבירה מבחינת מועמד ללימודים היא בין מספר מצומצם יחסית של מוסדות ברמת סלקטיביות דומה.

לשם הדוגמא, נניח כי פרט מתלבט בין שלושה מוסדות מבין התשעה: מחלקה באחת
האוניברסיטאות אשר הציון הפסיכומטרי הממוצע של בוגריה עמד על 641 נק' (האונ' הכי פחות סלקטיבית), מחלקה למשפטים במכללה שהציון הפסיכומטרי של בוגריה עמד על 624 נק' ומחלקה נוספת במכללה שהציון הפסיכומטרי של בוגריה עמד על 578 נק'. כלומר, במחלקה הסלקטיבית מבין השלוש הפסיכומטרי הממוצע של הבוגרים גדול ב- 2.8%  מהמחלקה השנייה וב- 10.9% מהמחלקה השלישית. בהינתן שעל פי המודל הנ"ל פער של 10% בפסיכמוטרי הממוצע של בוגרי המוסד מנבא עלייה של 6.1% בשכר של משפטנים; אזי פרט שיסיים לימודיו במחלקה
הראשונה צפוי על פי המודל להשתכר 1.7% יותר מפרט בעל מאפיינים דומים שיסיים לימודיו במחלקה השנייה ו- 6.7% יותר מפרט בעל מאפיינים דומים (אותו ציון פסיכמוטרי וכו') שיסיים לימודיו במחלקה השלישית. בהינתן ששכר בוגרי משפטים עומד על כ- 15,000 ש"ח לחודש, פער של 1.7% הינו שווה ערך לכ- 250 שקלים בחודש; ופער של 6.7% הינו שווה ערך לכ- 1,000 שקלים בחודש.

המסקנה המתבקשת למועמדים ללימודים גבוהים מהתוצאות הנ"ל היא לכאורה טריוויאלית – נראה כי אכן כדאי להשקיע ולהתקבל/ללמוד במוסדות הסלקטיביים יותר. יחד עם זאת, כמו כל השקעה, גם השקעה בהון אנושי מגלמת סיכון ולא רק סיכוי. שהרי לימודים אקדמיים הם לרוב מאתגרים וקשים, ולכן סיכויי הנשירה למי שהמוכנות האקדמית שלו אינה גבוהה עשויים להיות משמעותיים. כמובן שלנושרים ההשקעה בהשכלה פחות משתלמת, שכן הם מבזבזים זמן ומשאבים יקרים, מבלי להשלים בהכרח את תהליך רכישת ההשכלה וההכשרה. סביר וסיכון זה רלוונטי במיוחד לפרטים בעלי רמת מוכנות אקדמית נמוכה יחסית הלומדים במוסדות היוקרתיים
והבררנים ביותר.

The post האוניברסיטה בה אתה לומד תשפיע על השכר העתידי שלך first appeared on HRUS משאבי אנוש.

נרשמה ירידה לעומת זאת, במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון במשפטים, בכלכלה, במינהל עסקים ובסיעוד. הירידה חלה בעיקר במכללות הלא מתוקצבות.

נתונים חשובים

בשנת תשע”ז היו 63 מוסדות להשכלה גבוהה, ובהם למדו 313.4 אלף סטודנטים (מהם 44.7 אלף באוניברסיטה הפתוחה).

ביחס לשנה הקודמת, מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון עלה ב-2,494, עלייה של 4.1%.

בשנת תשע"ז הייתה ירידה של 7.2% במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות. במכללות האקדמיות המתוקצבות הייתה עלייה של 5.3% ובמכללות האקדמיות לחינוך ירידה של 3.8%. באוניברסיטאות לא היה כמעט שינוי.

רוב נשי בלימודים אקדמאים

נשים היוו רוב (59.2%) בכל התארים. אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד – פי שניים משיעור הגברים, כלומר על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות.

59.2% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשע”ז (2016/17) במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים, והן היוו רוב בכל התארים: 58.3% מהלומדים לקראת תואר ראשון, 62.5% מהלומדים לקראת תואר שני, 52.6% מהלומדים לקראת תואר שלישי ו-78.9% מהלומדים לקראת תעודה אקדמית. גם בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון היוו הנשים רוב (60.1%).

בשנת תש"ס (1999/00) רוב הסטודנטים הערבים לתואר ראשון היו נשים (61.7%) ובשנת תשע”ז (2016/17) האחוז היה גבוה יותר והגיע ליותר משני שלישים (67.9%), כלומר שתי סטודנטיות על כל סטודנט. גם בקרב סטודנטים חדשים ערבים היוו הנשים רוב דומה (67.6%). בשנים אלו העליות המשמעותיות ביותר באחוז הנשים בקרב הערבים היו בתארים המתקדמים (בתואר השני – מ-40.9% בתש"ס ל-71.7% בתשע"ו, ובתואר השלישי – מ-18.3% ל-57.6%, בהתאמה). בתקופה זו, לא היו מגמות משמעותיות בשיעורי הנשים בקרב הסטודנטים היהודים והאחרים אשר מהוות רוב בכל התארים.

סטודנטים דתיים

בשנת תשע”ז למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה 10.8 אלף סטודנטים חרדים, יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי. הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (31.1%) ורק 31.0% מהם היו גברים.

ביקוש לפי תחומי לימוד ומקצועות לימוד

בשנת תשע”ז, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים לתואר ראשון היו מדעי החברה (34.9%) ומדעי הרוח (24.7%). בדומה לכך, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון, היו מדעי החברה

במקצועות מסוימים מספר הסטודנטים החדשים השתנה משמעותית בהשוואה לשנה הקודמת. במדעי המחשב מספר הסטודנטים החדשים עלה ב-11.5%. העלייה הייתה בעיקר במכללות. בהנדסת חשמל עלה מספר הסטודנטים החדשים ב-13.1%, בהנדסת תעשייה וניהול – ב-13.4% ובמינהל מערכות בריאות – ב-25.4%.

מאידך ירידות משמעותיות היו במשפטים, ומספר הסטודנטים החדשים ירד ב-13.2% בשל ירידה של 17.3% במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות. בכלכלה ירד מספר הסטודנטים החדשים ב-6.6% במינהל עסקים – ב-7.9% ובסיעוד – ב-20.2%.

The post בשורה משמחת לחברות ההייטק: עליה של 11.5% במספר הסטודנטים למדעי המחשב first appeared on HRUS משאבי אנוש.

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הצליח בשלוש השנים האחרונות באמצעות תכנית אשבאל, להכשיר 259 צעירות וצעירים בדואים מהדרום בתחומי הנדסאות שונים במכללות המפוקחות ולשלבם בתעסוקה.

לדברי שר העבודה והרווחה חיים כץ, "הגדלת ההשתתפות של קבוצות עם אתגרים תעסוקתיים במעגל העבודה ובפרט הגדלת שיעורי תעסוקה בקרב גברים ונשים מהמגזר הבדואי הינו יעד מרכזי שלנו ואנו משקיעים מאמצים מיוחדים על מנת שצעירי המגזר יקבלו את הכלים המיטביים להתפרנס בכבוד".

פרויקט אשבאל (מילה שמשמעה כפיר, אריה צעיר, בשפה הערבית) כולל מימון מלא של לימודי הנדסאים, מלגת מחיה, שיעורי עזר ונסיעות וליווי עד לקבלת הדיפלומה והשמה בעבודה. התוכנית, אשר הוקמה לפני ארבע שנים, העמידה בהצלחה עד כה שלושה מחזורים של בוגרים מן המגזר הבדואי, 259 סטודנטים, ועומדת ביעדים שהוצבו לה. בהתאם להחלטת ממשלה בנושא, תוקצבה התוכנית גם לחומש הקרוב בעלות שנתית של 7.5 מלש"ח.

במסגרת מבחני התמיכה הסטודנטים להנדסאות שיתחילו ללמוד בשנה"ל תשע"ח (אוקטובר 2017) יקבלו תמיכה כספית, שתנוע בין 40 ל-70 אלש"ח לסטודנט, שכוללת, בין השאר: מלגת לימודים ושונות, דמי קיום, נסיעות וכן ליווי אישי מטעם מרכזי 'ריאן' עד להשמה בעבודה. התוכנית פועלת לשילובם האינטגרטיבי של הסטודנטים מן המגזר הבדואי באוכלוסייה הכללית ולימוד בכיתות הטרוגניות במכללות שבפיקוח המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית.

במדינת ישראל חיים כיום כ-318 אלף תושבים בדואים בדרום, המרוכזים בעיר הבדואית רהט, וביישובים חורה, תל-שבע, שגב שלום, ערערה, לקייה, כסייפה, מ.א. נווה מדבר, מ.א. אל-קסום ובפזורה. לטובתם, מפעיל משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל תכניות רבות ביניהן תכניות ריאן, אשת חיל, מרכזי עוצמה ותוכנית אשבל לסיוע ליציאה ממעגל העוני למעגל התעסוקה.

בבחינת שיעורי התעסוקה של הנשים הבדואיות עולה, כי למרות העלייה הסיסטמתית בשיעור התעסוקה של נשים ערביות בגילאי העבודה 25-64 שעמד בשנת 2016 ל 32.4%, רק 18% מהנשים הבדואיות בגילאים 25-64 בדרום מועסקות וכ-76% מהנשים כלל אינן נמצאות בתהליכי חיפוש עבודה, אחוז הגברים המועסקים גם הוא עומד על השיעור הנמוך של 44%. ההשלכה על שיעורי העוני הינה ישירה, ולפיכך, בתוכנית מושם דגש רב על שילוב תעסוקתי של נשים בדואיות.

משרד העבודה והרווחה מייחס חשיבות רבה ללימוד מקצועות ההנדסאות בקרב סטודנטים מהמגזר הבדואי בדרום הארץ, ופועל לקידום הפרויקט בהתאם להחלטת הממשלה 2397 וקודמתה 3708, ובשותפות עם מטה היישום במשרד החקלאות. תכנית אשבאל מופעלת על ידי מה"ט, ובשיתוף עם מרכז 'ריאן' לתעסוקת בדואים בנגב.

The post בקרוב: מאות הנדסאים בוגרים יצטרפו למעגל העבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.