אילו אוכלוסיות חוששות יותר מהשאר לגבי מקום עבודה מבוסס בינה מלאכותית. כמה חברות מחקר ביצעו סקרים לגבי רגישות של אוכלוסיות מסוימות הצפויה בשנים 2026-2027.
האינטגרציה המהירה והעמוקה של בינה מלאכותית בקרב מחלקות רבות בארגונים, שצפויה לצבור תאוצה משמעותית בשנים 2026 ו-2027, לא יצרה חלוקה שווה של פחד ופגיעות בקרב אוכלוסיות שונות בכוח העבודה.
מחקרי שוק שבוצעו בעולם מגלים פלחים דמוגרפיים ומקצועיים מובחנים החוששים יותר מכניסת הבינה המלאכותית וחשופים יותר לשיבושים של בינה מלאכותית לעומת אחרים.
פרדוקס אנשי המקצוע המתחילים והצעירים:
הממצא שהוא הכי לא אינטואיטיבי, שעולה ממחקרים אלה, הוא החרדה הגבוהה בקרב עובדים צעירים, דור ה-Z והמילניאלס.
לרוב הם אמנם המאמצים הראשונים של כלי בינה מלאכותית, אבל הם גם המודאגים ביותר מהטכנולוגיה שמאיימת על מקומות עבודתם.
פחד מחשיפה מוגברת לבינה מלאכותית:
מהסקרים עולה, כי כ-34% מעובדי דור ה-Z מודאגים מאוד מכך שבינה מלאכותית תשבש את עבודתם בשלוש השנים הקרובות.
פחד זה אינו חסר בסיס: בתפקידים זוטרים ברמת עובדים מתחילים, בתחומים שהינם חשופים לטכנולוגיה, כבר חלה ירידה בהיקפי התעסוקה.
מדוע הפגיעות:
מחקרים מצביעים על כך שהבינה המלאכותית יעילה ביותר באוטומציה של משימות מובנות, שגרתיות ומבוססות שפה, המהוות את עיקר משרות צווארון לבן התחלתיות, לרבות מחקר ראשוני, יצירת תוכן בסיסי, ניסוח קוד פשוט ועוד.
החוקרים צופים, כי הבינה המלאכותית יכולה לבטל עד 50% ממשרות הצווארון הלבן התחלתיות בתוך חמש השנים הקרובות, מה שהופך את תפקידי העובדים הצעירים לפגיעים מאוד לאוטומציה לפני שהם רוכשים את המומחיות העמוקה הדרושה לתפקידים בכירים.
תפקידים אדמיניסטרטיביים וקוגניטיביים של צווארון לבן:
בניגוד לגלי האוטומציה הקודמים שהשפיעו על עבודת הצווארון הכחול ועבודת כפיים, הטרנספורמציה הנוכחית של הבינה המלאכותית מכוונת באופן לא פרופורציונלי לאנשי מקצוע משכילים בתחומי הצווארון הלבן שעבודתם כרוכה בעיבוד מידע.
המחלקות הפגיעות ביותר:
תפקידים בשירותים פיננסיים, במיוחד חשבונאות וביקורת, שירותים משפטיים, לרבות עוזר משפטי ומחקר משפטי, ותמיכה אדמיניסטרטיבית, הם בין החשופים ביותר להתרחבות כניסתה של הבינה המלאכותית.
הפורום הכלכלי העולמי צופה אובדן של מיליוני משרות בתחומים כמו פקידי הזנת נתונים ומזכירות אדמיניסטרטיביות עד שנת 2027.
האיום הקוגניטיבי:
תפקידים אלה פגיעים משום שהם כוללים משימות מובנות, מבוססות כללים, לרבות ניתוח נתונים, הכנת חוזים, מענה לשאלות חוזרות ונשנות ועוד, שמודלים גדולים של שפה ובינה מלאכותית קוגניטיבית יכולים לבצע מהר יותר ובזול יותר.
פער ההכשרה הדורי:
בעוד שעובדים צעירים יותר חרדים מפני התרחבות כניסתה של הבינה המלאכותית, העובדים המבוגרים מגיל 55 ומעלה, לעיתים קרובות מפגינים אדישות מטרידה או רמת דאגה נמוכה יותר, שעשויה להיות פגיעות נסתרת.
פחות חרדה למרות הסיכון הגבוה:
מחקרים מסוימים מצביעים על כך שהעובדים מדורות מבוגרים יותר חשים שלבינה מלאכותית תהיה השפעה מועטה על שארית הקריירה שלהם.
עם זאת, המחקרים מגלים פער הכשרה משמעותי: חלק גדול מהעובדים המבוגרים מדווחים כי לא קיבלו הכשרה בכלים מבוססי בינה מלאכותית.
חוסר זה בשדרוג מיומנויות הופך את כישוריהם הקיימים לרגישים יותר להתיישנות, מה שעלול להגדיל את הסיכון לביטול תפקידם על ידי עובדים אנושיים, אם תפקידם הנוכחי יוגדר מחדש במהירות.
בשורה התחתונה, הסטטיסטיקות לשנים 2026-2027 מצביעות בבירור על כך שהשפעת הבינה המלאכותית אינה אחידה.
האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן אלו שממלאים תפקידים המוגדרים על ידי עיבוד מידע שגרתי, המחמירים על ידי פער דורי ברור הן מבחינת חרדה והן מבחינת מוכנות.
