אחד מעמודי התווך של ניהול טוב ונכון הוא יצירת שיתוף פעולה מלא בין חברי הצוות.
כדי לטפח שיתוף פעולה מלא בין כל העובדים בצוות, על המנהל הישיר להתמקד בשלושה כללים בסיסיים: לקבוע מטרות ותפקידים ברורים, לקדם תקשורת פתוחה וביטחון פסיכולוגי, ולעודד כבוד הדדי ותחושת אחריות.
הקפדה על עקרונות אלה יוצרת סביבה שבה העובדים מרגישים מחוברים, מוערכים ובעלי מוטיבציה לעבוד יחד לקראת מטרות משותפות.
להלן פירוט 3 כללי היסוד ליצירת שיתוף פעולה מלא בין חברי הצוות:
1 קביעת מטרות ותפקידים ברורים:
הבסיס לעבודת צוות יעילה הוא הבנה משותפת של מה צריך להשיג ומי אחראי על מה.
מנהלים חייבים לנסח בבירור את המטרות הכוללות של הצוות, ולוודא שכל חבר בצוות מבין כיצד תרומתו האישית משתלבת בתמונה הגדולה.
יש לשים לב שמטרות מעורפלות מובילות לבלבול, לכפילויות מאמצים ולהחמצת דדליינים.
חשובה לא פחות היא הגדרת תפקידים ותחומי אחריות אישיים. כל חבר צוות צריך להכיר את תפקידיו הספציפיים, את סמכות קבלת ההחלטות שלו ואת תחומי האחריות שלו.
זה מונע כפילויות במשימות, מפחית תחרות פנימית ומבטיח שכל המשימות הדרושות מכוסות.
כאשר התפקידים מעורפלים, חברי הצוות עשויים להסס ליזום או לדרוך בטעות על רגלי האחרים, ולעכב את שיתוף הפעולה.
יש לבצע סקירת ביצועים קבועה, ובמידת הצורך, התאמת התפקידים ככל שהפרויקטים מתפתחים. זה מסייע לשמור על בהירות ויעילות.
2 קידום תקשורת פתוחה וביטחון פסיכולוגי:
שיתוף פעולה משגשג בסביבה שבה חברי הצוות מרגישים בטוחים להביע רעיונות, לשאול שאלות, להודות בטעויות ולהציע ביקורת בונה ללא חשש מהשלכות שליליות.
למנהלים יש תפקיד מרכזי בטיפוח בטיחות פסיכולוגית זו. זה כרוך בהקשבה פעילה לכולם, עידוד נקודות מבט מגוונות ותגובה למשוב באמפתיה ולא בצורה מתגוננת.
בנוסף, יש חשיבות רבה ליצירת ערוצים לתקשורת פתוחה ותכופה. זה כולל פגישות צוות סדירות, פגישות אישיות וכלים שיתופיים המאפשרים שיתוף מידע ופתרון בעיות.
כאשר התקשורת זורמת בחופשיות, אי הבנות ממוזערות, ניתן לטפל בסכסוכים באופן יזום, וחברי הצוות מרגישים מחוברים ומעודכנים יותר, מה שמוביל לשיתוף פעולה טוב יותר. על המנהלים להוות דוגמה אישית לשקיפות ולעודד דיאלוג ישיר וכנה.
3 עידוד כבוד הדדי ואחריות:
שיתוף פעולה אמיתי נובע מתרבות ארגונית של כבוד הדדי, שבה כל חבר צוות מעריך את התרומות, הפרספקטיבות והחוזקות הייחודיות של חברי הצוות האחרים.
מנהלים יכולים לטפח זאת על ידי הדגשת הישגים אישיים המועילים לצוות, חגיגת גיוון, וכן גישור בונה בסכסוכים.
כל זאת, תוך התמקדות בפתרונות ולא בהאשמות. עידוד אמפתיה והבנה בין עמיתים מסייע בבניית קשרים בין-אישיים חזקים יותר.
בשורה התחתונה, כדי ליצור מצב של שיתוף פעולה פורה ומלא בין חברי הצוות, על המנהלים להטמיע תחושה של אחריות אישית וקולקטיבית.
כל חבר צוות צריך להבין שהוא אחראי למשימות שהוקצו לו, אך לא פחות מכך, גם לתרומה להצלחת הצוות הכוללת.
כאשר חבר צוות מתפקד בצורה לא טובה, זה משפיע על כולם. מנהלים צריכים להטיל אחריות על העובדים בנוגע למחוייבויותיהם תוך קידום אחריות קולקטיבית על הצלחות וכישלונות.
משמעות הדבר היא לעודד חברי צוות לתמוך זה בזה, להתערב בעת הצורך וללמוד מאתגרים יחד, תוך חיזוק הרעיון של שותפות בהצלחה ושותפות בכישלון.
