דומה שאחד הקריטריונים החשובים לעבודה תקינה של אגפי משאבי אנוש בארגונים, בישראל כמו גם בעולם, הוא גם אחד הטריוויאליים ביותר. כזה שלא מדברים עליו אבל לכולם ברור שהוא אבן יסוד לאמינותו של כל ארגון: האתיקה העסקית-ארגונית.
לעולם העיתונות יש את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות. לרופאים ומטפלים בספקטרום הרחב ביותר, גם ברפואה משלימה שבה השוק פרוץ, יש חוקי אתיקה רשמיים יותר או פחות. בענף משאבי האנוש המצב די דומה, כלומר כולם שוחים בשטח אפור רב ממדים שבו ככל שאתה יותר גדול, כך שווה לך לשמור יותר על המותג שבנית לעצמך, בין היתר בעזרת היצמדות לכללי אתיקה סובייקטיביים.
מה זה אומר בפועל? שאלה טובה. "אתיקה זה לעבוד על פי חוק. זה הבסיס להכל", סבורה אורנה סגל, מנכ"ל מנפאואר ישראל, "וזה צריך להיתרגם למעשים ביום-יום בתוך ארגון. משאבי אנוש צריך להוביל את האתיקה בארגון, הווה אומר שקיפות של המערכת, הוגנות, לראות את האדם ואחריות חברתית".
זה נשמע כל-כך ברור מאליו. הרי ארגון שלא יכבד את עובדיו ימצא את עצמו בפני שוקת שבורה.
"נכון זה ברור מאליו, אבל לא כולם עדיין פועלים כך, תתפלא. זה לא תמיד ברור לכולם".
את אומרת שקיפות. איפה עובר הגבול בעניין הזה, אם בכלל? עובד צריך לדעת הכל, כולל כמה מרוויח מנכ"ל החברה למשל?
"אני לא נכנסת לצדדים העסקיים. להגיד מה המשכורת שלך זה לא להיות בשקיפות, אבל תוצאות עסקיות ולאן החברה הולכת – כן. עובד צריך לדעת שהוא מקבל את כל מה שמגיע לו, לרבות תנאים על-פי חוק. מספרים לו מה קורה בארגון, לא מה הוחלט ברמת הסמנכ"ל והיו"ר. אבל ברגע שהוחלט לעשות משהו, לבוא ולספר במקום שהם יקראו על זה בעיתון מחר בבוקר".
תני לי דוגמה לסיטואציה של עבירה אתית מצד רכזת גיוס או מנהלת כוח אדם.
"להגיד לך, כמועמד, מה התנאים שלך ובסוף זה לא מה שהובטח. לקבל אותך בתנאי עבודה מסוימים וכעבור חודשיים הם משתנים. זה לא אתי ולא הוגן. השם והמותג של הארגון באותו רגע, למול הנגישות להעברת המידע הזה לכולם מפה לאוזן או ברשת, מצביעים על כך שמחר תהיה לך בעיה לגייס אנשים. כי מישהו יגיד 'זה מה שהבטיחו לי כשקיבלו אותי ותוך חודשיים הכל התהפך'. למעשה, שיקרו למי שעמד בראיון.
"יש עוד היבטי הוגנות בכל הקשור לסיום העסקה. ארגונים היום עושים יותר פעילויות שלא עשו בעבר, לא רק כדי להיות הוגנים, אלא כדי לגייס עובדים חדשים. עובד שיגיד 'פיטרו אותי ולא התנהלו מולי נכון', רכזות הגיוס שלו לא יגייסו יותר. אלה דברים שלא חשבו עליהם בעבר".
ובכל זאת, זה עדיין נשמע לי שצריך להיות חובבן או ממש טיפש כדי לנהוג כך כלפי עובד או מועמד.
"אני מסכימה איתך, אבל הדברים האלה לא תמיד ברורים. הם לא מבינים שהיום, בזמינות המידע, אפשר לעשות עם זה מה שאי אפשר לעשות לפני שנתיים או שלוש".
קבוצת מנפאואר העולמית, המונה 82 "זרועות" בעולם ובכלל זה ישראל, דורגה השבוע זו השנה השנייה ברציפות במה שהוגדר כ"רשימת החברות האתיות ביותר בעולם" לפי מכון המחקר הבינלאומי ETHISPHERE לאתיקה עסקית ואחריות חברתית. הנציגות הישראלית היחידה בדירוג, שאינה חלק מקבוצה בינלאומית היא דווקא חברת האופנה קום איל פו שהוקמה ב-1987 על ידי סיביל גולדפיינר וקרול גודין. בין המדורגות האחרות חברות זרות, מארה"ב בעיקר, אבל גם מיפן, אוסטרליה, בריטניה, הונג קונג ואחרות.
לנוכח הנתונים האלה, סגל כבר מדברת על האתיקה אצלם כחלק מובנה מהתרבות הארגונית, למרות ובגלל שהם חברה גלובלית על כל הקשיים והמורכבות המשתמעים מכך. פעמיים בשנה הם מוציאים לאור מן אמנה סמלית לאתיקה וקורסים בסוגיות אתיות בכל הארגון. לא פשוט עבור ארגון המשלם יותר מ-50 אלף משכורות מדי שנה ומגלגל קרוב למיליארד שקל בשנה (דן אנד ברדסטריט).
"שק חבטות"
את ההנחיות הפנים ארגוניות בעניין הזה, אומרת סגל, הם מפנים גם כלפי המעסיקים והארגונים הרבים שהם עובדים מולם. "אנחנו דורשים שמה שצריך להיות משולם לעובדים באמת יתבצע", אומרת סגל ומאשרת באותה נשימה את מה שרבים כבר יודעים. "הענף שלנו לא מוביל בנושא הזה. אני לא עובדת עם כל מי שרוצה לעבוד איתי. מקומות שיש להם תחומים אפורים מדי לא יעבדו איתנו".
ואפרופו העניין הזה, כמי שעומדת בראש החברה הגדולה ביותר בתחומה בישראל המעסיקה עובדי קבלן בין היתר – את חשה שהפכתם לשק חבטות אוטומטי בשנה האחרונה?
"שק חבטות? למה רק בשנה האחרונה?", היא משיבה בסרקזם. "אל"ף, זה פופוליסטי לומר את מה שאומרים עלינו. בי"ת, מכים בנו בהרבה מקומות בלי לדעת ולהבין מה עושים. ועדיין בענף הזה יש אנשים שמתנהלים לא על-פי חוק, ומי שכך עושה שיסגרו אותו ויעשו לו דין פלילי. אני בעד. משייכים אותנו לדברים שלא קשורים אלינו. מעולם, למשל, לא עסקנו בתחומי שמירה וניקיון. מנפאואר הפך לשם גנרי ויש לזה את היתרון והחיסרון שלו".
