באווירה התחרותית הקיימת כיום, ארגונים רבים נעזרים יותר ויותר בעבודת צוות כדי להבטיח את מיצוי המשאבים ויכולות העובדים עד תום. עובדים משווים עצמם לעמיתים, דבר המשפיעה על רווחתם, אומרת קרינה נילסן (Karina Nielsen), פרופסור לפסיכולוגיה ארגונית מאוניברסיטת איסט אינגלנד.
ממחקר שערכה פרופ' נילסן, שתוצאותיו פורסמו ב-HR Zone, עולה שכאשר אנשים מתקשרים זה עם זה במסגרת עבודת צוות, הם מפתחים הבנה משותפת של סביבתם, כולל הדרך שבה הם מפרשים את התנהגות המנהיגים שלהם. נילסן בוחנת כיצד השוואות אלה נוצרות ביחס לתפיסות ההנהגה בתוך צוות.
במחקר נבחנו שתי סוגיות בתחומי ראיית חשבון וטיפול בקשישים; האחת היא כאשר חברי הצוות מסכימים שיש להם מנהיג שמחולל שינוי, והשנייה היא אם חברי הצוות חשים שהמנהיג "מעדיף" אותם ומעניק להם תשומת לב מיוחדת, ומוציא לפועל את ההתנהגויות המנהיגותיות הרצויות כלפיהם. בנוגע לשתי סוגיות אלה נבדק האם משמעות הדבר שגם כצוות תהיה להם סביבת עבודה טובה יותר במונחים של פחות קונפליקטים, עבודה משמעותית יותר ותמיכה חברתית רבה יותר, וכן האם תנאי עבודה אלה ברמת הקבוצה נוגעים לבריאות ורווחה אישית טובות יותר.
כן, יש אני
ממצאי המחקר עולה כי הנהגה אכן מחוללת שינוי ברמת הקבוצה, ומשפיעה על רמת התמיכה החברתית ועל היקף העימותים בין נושאי התפקידים בקבוצה, אולם לא נמצא קשר לעבודה משמעותית. בניגוד לציפיות, נמצא שאפילו אם הצוות ככלל חווה עימותים מעטים ותמיכה חברתית טובה, אלה אינם נוגעים לחוזקה לרווחתו ולבריאותו של העובד כפרט.
עוד עולה מתוצאות המחקר, כי כאשר העובדים חשים שהם מקבלים תשומת לב מיוחדת מהמנהיג שלהם, במובן של מנהיג מחולל שינוי, הם מדווחים על עבודה משמעותית יותר, תמיכה חברתית טובה יותר ופחות עימותים בין נושאי התפקידים. תנאי עבודה טובים אלה נקשרו בהמשך ברוב המקרים לבריאות טובה ולרווחה גבוהה.
לפיכך, מסבירה פרופ' נילסן, נראה שיש "אני" בצוותים. חברי צוות משווים את עצמם זה לזה, ואם הם חשים שהם זוכים לתשומת לב מיוחדת מהמנהיג שלהם במובן של שינוי התנהגותי – הם מדווחים על סביבת עבודה טובה, בריאות משופרת ורמת רווחה אישית גבוהה יותר.
יום עיון למנהלים בנושא בניית תכניות עבודה שיתקיים ב-22 באוקטובר בכפר המכביה ידון בהרחבה בנושא התרבות הארגונית.
