חופשייה על הבר: בעל פאב חויב לשלם לזוגתו שכר עבודה

חופשייה על הבר: בעל פאב חויב לשלם לזוגתו שכר עבודה

הבחורה תבעה את בעליו של הפאב הירושלמי SEVEN. הוא מצידו טען שהיא "רק עזרה לו" תוך כדי בילוי על הבר

שיתוף

שילוב של יחסים אישיים בכלל ורומנטיים בפרט בעולם העבודה והעסקים עלולה לסבך את העניינים ולסכן את בעל מקום העבודה או את מנהליו. בעל פאב ירושלמי התחייב לשלם שכר עבודה ופיצויי הלנה לברמנית שהועסקה אצלו, לאחר שנתבע על ידה כשלא שילם לה שכר עבודה.

בעל הפאב "סבן בר" שנמצא ברחוב יפו בעיר, התכחש לקיומם של יחסי עבודה ביניהם, וטען כי התובעת הועסקה אצלו בהתנדבות מצדה, מתוקף מערכת יחסים רומנטית שהתנהלה ביניהם. בית המשפט פסק כי למרות היחסים הרומנטיים שהתקיימו ביניהם, היו גם יחסי עבודה לכל דבר ועניין.

העובדת לא קיבלה שכר במהלך תקופת עבודתה למעט תשרים וסכומים זניחים מבעל המקום. בנסיבות המקרה מצא בית הדין לנכון לחייב אותו בפיצויי הלנת שכר ובהוצאות נוספות גבוהות.

בית הדין התבקש לפסוק בשאלה בסיסית ביותר בעולם דיני העבודה: האם התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים או לא. העובדת טענה כי עבדה במשך כארבעה חודשים מבלי ששולם לה שכר, והיא קיבלה מעט תשרים ותשלומים זניחים.

הבחורה העידה שבעלי המקום ביקשו מיוזמתם להעסיק אותה לאור ניסיונה בעבודה בפאבים, ושסוכם כי ישולמו לה 200 שקלים למשמרת, ושיושלמו לה סכומים נוספים על ידי המעסיקים. היא פנתה לבעל המקום שוב ושוב ועמדה על דרישתה שישלם לה הסכום כפי שסוכם, וזה אף הבטיח לשלם לה אך דחה אותה בתירוצים שונים.

 

אלכוהול בהתנדבות

בעל המקום הנתבע הפליא לטעון מנגד, וגילה שבין משפחתו למשפחתה של התובעת קיים סכסוך עתיק יומין, וכל מטרתה של התובעת בתביעה להתנכל לו על הרקע הזה.

עוד ציין בפני בית הדין, שבין התובעת לבינו התקיימו יחסים מיוחדים, שלא ניתן להגדירם כיחסי עבודה. התפתחה ביניהם מערכת רומנטית ולטענתו היא נכחה בפאב מתוקף הזוגיות ביניהם בלבד. לגרסתו, כל עבודה שבוצעה על ידה נעשתה תוך כדי בילוי בו, כעזרה בלבד לבן זוגה ולמעשה בהתנדבות. למרות שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה, הוא נהג להעניק לה "טיפ" כהוקרה על עזרתה ולאור היחסים הרומנטיים ביניהם.

כמו כן טען גם כי סיים את ההתקשרות עם התובעת לאחר שחשד בה שהיא גנבה כסף מקופת העסק.

הרשם, קאעוד אבו כאמל, קבע לטובת העובדת, שלמרות היחסים המשפחתיים ועל אף שהעובדת העידה שהיא שמחה לעזור לו, מהראיות עולה באופן ברור כי המטרה העיקרית של ההתקשרות בין

הצדדים הייתה לביצוע עבודה, ואלמלא התמורה שסוכמה בין הצדדים התובעת לא הייתה נענית להצעת העבודה.

על בעל המקום נגזר לשלם לעובדת 15,000 שקלים והפרשי הצמדה וריבית.

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

אין תגובות

השאר תגובה