שנת 2026 צפויה להיות נקודת מפנה באבטחת הסייבר בארגונים, שבה הבינה המלאכותית עוברת מלהיות כלי ניסיוני עבור האקרים למרכיב משולב וממומש במלואו בתקיפות סייבר.
שינוי זה משנה באופן מהותי את נוף האיומים, והופך את ההגנות המסורתיות, המבוססות על מהירות הפיתוח האנושית, ללא מספקות כנגד התקפות במהירות מכונה.
להלן 3 האיומים החדשים והקריטיים שמשתמשים בבינה המלאכותית לבניית נשק סייבר:
1 מותו של האמון – הטעיה היפר-ריאליסטית:
בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) הופכת הנדסה חברתית ממאמץ חובבני לאיום מתוחכם במיוחד, המכוון אל יסוד האמון הארגוני: זהות.
כלים המונעים על ידי בינה מלאכותית יכולים כעת ליצור סינתזה קולית בזמן אמת, וזיופים עמוקים של וידאו ללא רבב, מה שמאפשר לחקות מנהלים בכירים או אנשי IT מרכזיים בדיוק מדהים.
זה מאפשר Vishing (דיוג קולי) 2.0 והונאת כפיל של מנכ"ל, שבה זהות שנפרצה יכולה להפעיל עסקאות אוטומטיות בעלות ערך גבוה.
הכשרת העובדים למודעות האבטחה המסורתית אינה יעילה במידה רבה כנגד התקפות אלה, המותאמות אישית ומבצעות מניפולציות רגשיות.
תוקפים ישתמשו ב-LLMs כדי לנתח נתוני רשתות חברתיות ונתונים ארגוניים כדי ליצור הודעות דואר אלקטרוני לצרכי דיוג, שהן משכנעות ומותאמות אישית, בקנה מידה גדול.
נחילי דיוג אלה משתמשים בשפה מדויקת ודקדוק מושלם, הם משתמשים בפרטים אישיים מדויקים והם מחקים את הטון הפנימי של המטרה, תוך שהם עוקפים ביעילות מסנני דואר זבל מבוססי מילות מפתח.
2 סוכני תקיפה אוטונומיים ומהירות:
ההתפתחות המדאיגה ביותר היא עלייתה של הבינה המלאכותית המשמשת כסוכן.
מדובר במערכות אוטונומיות המסוגלות לבצע התקפות מרובות שלבים ללא התערבות אנושית, מה שמקצר באופן דרמטי את הזמן בין גילוי נקודות התורפה לניצולן.
סוכני הבינה המלאכותית מאומנים לסרוק רשתות באופן אוטומטי, לזהות נקודות תורפה שלא תוקנו וליצור קוד ניצול ייחודי באופן מיידי.
משמעות הדבר היא שלארגונים יש כמעט אפס זמן השהייה לפני שמתרחש ניצול לרעה.
פושעי הסייבר יוצרים תוכנות זדוניות אדפטיביות המשתמשות ב-LLMs במהלך הביצוע כדי לשנות באופן דינמי את הקוד וההתנהגות שלהן.
זה הופך את המטען לייחודי עבור כל מטרה, ומאפשר לתוכנה הזדונית להשתלב בצורה חלקה בתעבורת המערכת הרגילה תוך התחמקות מאנטי-וירוס מבוסס חתימות ומזיהוי נקודות קצה מסורתי.
3 מיקוד במערכת האקולוגית של בינה מלאכותית – הרעלת שרשרת האספקה:
חשוב לדעת, שאימוץ הבינה המלאכותית על ידי ארגונים, יוצר נקודות תורפה חדשות ומורכבות המשתרעות מעבר להיקף הרשת המסורתי.
התוקפים מתמרנים את ההנחיות של מערכות ה-LLMs הפנימיות של הארגון כדי להערים על הבינה המלאכותית כך שהיא תתעלם מהוראות בטיחות, להדליף נתוני הכשרה רגישים ולבצע פקודות לא מורשות בתוך הרשת.
זהו איום בשרשרת האספקה שבו גורמים זדוניים משחיתים באופן בלתי נראה את מערכי הנתונים העצומים המשמשים לאימון מודלים של בינה מלאכותית.
המודלים המורעלים שנוצרים יכולים להכיל דלתות אחוריות נסתרות, להפיק נתונים מוטים או שגויים, או לסרב לבצע משימות מסוימות, ולהשחית את אינטליגנציית הליבה של העסק מבפנים.
כדי להילחם בתקיפות סייבר בעידן החדש הזה, על אבטחת הסייבר לעבור ממודל תגובתי של אדם מעודכן, למודל הגנה אוטונומי, תוך מינוף הבינה המלאכותית של הארגון כדי להילחם בבינה המלאכותית של התוקפים.
וכדי לבסס מסגרות ממשל חדשות לניהול 'זהות המכונה' של כל סוכן בינה מלאכותית.
