בין הסוגיות שמנהלי משאבי אנוש צריכים לבחון אותן ניצבת הסוגייה, באיזו מידה משפיע מיקומם הגיאוגרפי של חברי הצוות על יעילות עבודת הצוות.
האם צוות שמורכב כולו מעובדים שמתגוררים באותה מדינה, ולכן מדברים באותה שפה, יש להם אותה תרבות, הם באותם איזורי זמן וכו, הינו יעיל יותר, או שמא צוות גלובלי שחבריו מפוזרים על פני יותר ממדינה אחת, הינו יעיל יותר או יעיל באותה מידה.
במילים אחרות, השאלה האם צוותים שממוקמים באותה מדינה עולים בביצועיהם על צוותים המפוזרים גלובלית, היא סוגייה מרכזית בתכנון הארגוני המודרני.
התשובה האינטואיטיבית נוטה אמנם לרוב לטובת הצוות החד-מדינתי בשל הסינכרון הטוב יותר בין העובדים, אבל מחקרים מראים שההבדל באפקטיביות אינו שחור או לבן. הוא תלוי באופי העבודה ובאיכות ההנהלה והתהליכים.
הטיעון לטובת צוותים חד-מדינתיים – היתרון המקומי:
צוותים שבהם כל החברים חולקים את אותה מדינה, שפה, תרבות ואזור זמן נהנים באופן טבעי מחיכוך נמוך ותקשורת טובה יותר.
סנכרון ומהירות: אזורי זמן משותפים מאפשרים פגישות בזמן אמת ללא מאמץ, פתרון בעיות מהיר ומשוב מיידי.
לעיתים קרובות הדבר מתורגם למהירות ראשונית גבוהה יותר וביצועים טובים יותר במשימות הדורשות שיתוף פעולה הדוק ורציף (למשל, ספרינטים של פיתוח אג'ילי, ניהול משברים מהיר וכו).
פשטות תרבותית: נורמות ושפה תרבותיות משותפות מפחיתות אי-הבנות, עמימות ואת הצורך לנהל משא ומתן מתמיד על דינמיקה חברתית. התוצאה היא לרוב בניית אמון גבוה יותר ובטיחות פסיכולוגית בצורה מהירה יותר.
הטיעון לטובת צוותים גלובליים מבוזרים – יתרון הגיוון:
צוותים המפוזרים על פני מספר מדינות ואזורי זמן מתמודדים עם פוטנציאל לשיבושים בתקשורת, אבל הם מציעים יתרונות מפצים משמעותיים ויכולים להוביל לתוצאות טובות יותר בטווח הארוך.
גיוון קוגניטיבי: היתרון המרכזי של צוותים גלובליים הוא רוחב הפרספקטיבה שהם מביאים.
רקעים תרבותיים, מערכות חינוך וחוויות מקצועיות שונות מובילים לגישות מגוונות לפתרון בעיות.
במשימות מורכבות ולא שגרתיות הדורשות חדשנות ויצירתיות, בהן תכנון אסטרטגי, עיצוב מוצר, חדירה לשוק גלובלי ועוד, גיוון זה מביא לרוב לפתרונות יציבים וחדשניים יותר.
גיוס טלנטים: צוותים גלובליים אינם מוגבלים על ידי גבולות גיאוגרפיים, מה שמאפשר לחברות לגייס את הטלנטים הטובים ביותר ללא קשר למיקום. יתרון זה עולה לעיתים קרובות על האתגרים הלוגיסטיים.
יעילות שבזמינות ביותר מאיזור זמן אחד: על ידי פיזור העבודה על פני אזורי זמן, פרויקטים גדולים יכולים להשיג פיריון של 24 שעות, מה שמקצר משמעותית את מחזורי הפיתוח עבור משימות מתמשכות מסוימות.
מסקנה: האפקטיביות תלויה בהקשר:
צוותים חד-מדינתיים לרוב מפגינים אמנם יעילות גבוהה יותר, אבל צוותים גלובליים יכולים להשיג אפקטיביות גדולה יותר עבור אתגרים מורכבים.
בסופו של דבר, הצוותים האפקטיביים ביותר, ללא קשר למיקום, הם אלה שיש בהם תהליכים חזקים, פרוטוקולי תקשורת ברורים והנהלה הממתנת באופן פעיל את האתגרים הטמונים בפיזור.
לביצוע שגרתי ומהיר, לצוותים מקומיים יש יתרון. לחדשנות, הבנת שוק וגישה לכישרון ברמה עולמית, יעילות הצוותים הגלובליים המנוהלים היטב בדרך כלל גוברת. עתיד העבודה מכתיב שהאפקטיביות פחות קשורה למיקום ויותר לתכנון מכוון.
