שיתוף

אחד המכשולים הבעייתיים של ארגונים בבואם לגייס מועמדים מוכשרים היא נושא השכר וההטבות. עובדים, בעיקר בני דור המילניום (דור ה-Y ודור ה-Z), יודעים כיום לנהל משא ומתן קשוח מול ארגונים ולא מוכנים להתפשר על חבילות שכר הנמוכות מהציפיות שלהם.

מועמדים אלה, שראו איך הוריהם מאבדים את מקור פרנסתם במשבר הכלכלי הגדול ב-2008-2009, הסיקו שהם לא יכולים לסמוך על הבטחות לעתיד טוב יותר. הם רוצים רשת בטחון כלכלית, ובאופן מיידי.

והתוצאות כבר ניכרות במספרים. מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי, בשנת 2016  בתחום רמת החיים החומרית עולה, כי חלה עלייה ברמת העושר הפיננסי, בהכנסה הפנויה, בצריכה ובשביעות הרצון מהמצב הכלכלי. עם זאת, במקביל ניכרת גם עלייה בחוב משקי הבית כאחוז מהתמ"ג. כמו כן חלה ירידה באי-השוויון (מדד ג'יני) אם כי הוא עדיין גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD.

עלייה בעושר הפיננסי ובצריכה לנפש

העושר הפיננסי נטו של מגזר משקי הבית הסתכם בסוף שנת 2015 ב-261 אלף שקלים לנפש, לעומת 116 אלף שקלים לנפש בשנת 2001.

הצריכה האינדיבידואלית בפועל לנפש, במחירים שוטפים, הסתכמה ב-2016 בכ-95.6 אלף שקלים לנפש, לעומת כ-55.4 אלף שקלים לנפש בשנת 2000.

השוואה על פני עשור

את ההבדלים בין המצב בו דור ה-Y נכנס לשוק העבודה לבין המצב ששרר לפני כן ניתן לראות בהבדלים בתוצאות על פני עשור: בעוד שבשנים 2008–2011 חלה עלייה מתונה באי-השוויון, הרי שבשנים 2014–2016 נצפתה ירידה באי-השיוויון: בשנת 2016 עמד מדד ג'יני לאי-שוויון על 0.346, לעומת  0.360. מסתבר כי בהשוואה בין המדינות החברות ב-OECD, ישראל ממוקמת גבוה יחסית.

בשנת 2016 ההכנסה הכספית השנתית נטו לנפש סטנדרטית (לאחר ניכוי תשלומי חובה) עמדה על 97.622 אלף שקלים – עלייה של כ-0.3% לעומת השנה שקדמה לה, במחירי 2016.

הכנסה שנתית נטו והיקף החוב

ההכנסה הכספית השנתית נטו לנפש סטנדרטית במשקי בית יהודיים גבוהה פי 1.9 מאותה ההכנסה במשקי בית ערביים, וההכנסה הכספית הכלכלית השנתית נטו לנפש סטנדרטית במשקי בית יהודיים גבוהה פי 2.3.

החוב הממשלתי הגיע ב-2016 לכ-741 מיליארד שקלים, והוא היווה כ-61% מהתוצר המקומי הגולמי. חוב משקי הבית הסתכם בסוף 2015 ב-565 מיליארד שקלים, שהיוו כ-49% מהתוצר המקומי הגולמי.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה