שיתוף

פרויקט התמודדות משאבי אנוש עם נגיף הקורונה

 

יש לכם עובדים בעלי מחלות רקע הנמצאים בקבוצת סיכון? עדיף להמשיך להם את החופשות ללא תשלום (חל"ת) ולאפשר להם לקבל דמי אבטלה, ולא לאלץ אותם לחזור לעבודה תוך שהם מסכנים את עצמם.

על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במקום עבודה בו העובדים חשופים באופן תדיר ללקוחות במגע ישיר, כמו למשל נהגי אוטובוסים, קופאים ומוכרים ברשתות קמעונאיות וכו.

החוק אמנם לא מספק מענה ממשי לסוגייה של מה הדין לגבי עובדים שמפחדים להידבק ולא רוצים להגיע לעבודה.

ובעקרון, עובדים שמפחדים להידבק במקום העבודה, בעת שאין מבחינתם חשש סביר ומבוסס (הם לא בקבוצת סיכון ובמקום העבודה ניתן לספק להם מרחב בטוח), עדיין נדרשים להגיע למקום עבודתם.

במקרים אלה, סירוב להגיע לעבודה בשל חשש להידבק בקורונה, ובלי שיש בפועל סבירות גבוהה להדבקה  באותו מקום עבודה, נחשבת להיעדרות לא מוצדקת והיא עלולה לגרור עונש משמעתי ובמקרים מסויימים אף פיטורים.

ובכל זאת, יש לקחת בחשבון כי בתי הדין לעבודה עדיין לא נדרשו לעסוק בסוגיות אלה.

כך שבשלב זה לא ניתן עדיין לדעת מה תהיה פרשנות החוק (ומה תהיה כתוצאה מכך פסיקת בית הדין לעבודה) לגבי מעסיקים ומקומות עבודה שיפטרו עובדים שנעדרו מהעבודה רק משום שחששו להדבק.

אלא שהסוגייה המורכבת יותר נוגעת לעובדים בקבוצות סיכון. אם יש במקום העבודה עובדים אשר מפחדים להידבק משום שהם משתייכים לקבוצת סיכון וכתוצאה מכך נמצאים בסיכון גבוה לחלות בקורונה, לרבות עובדים שגילם 60 א יותר, חולי סכרת, חולי לב, אנשים עם אי ספיקת כליות, חולים במחלות אוטואימוניות או שיש להם מערכת חיסונית מוחלשת מסיבות אחרות – לגבי עובדים אלה יש הנחיות שונות.

אמנם בשלב זה אין חקיקה ספציפית לנושא הקורונה לגבי הנקודה של סירוב של עובד בקבוצת סיכון להגיע לעבודה.

ובכל זאת, החוק קובע שכל מעסיק מחויב לספק לעובדים סביבת עבודה בטוחה שאינה מסכנת את בריאותם.

עוד קובע החוק כי אם התנאים במקום העבודה לא מאפשרים סביבה בטוחה שכזו, על המעסיקים להציע לעובדים אלה לעבוד מהבית או לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) כל עוד מקום העבודה מיצה את כל האפשרויות האחרות.

במקרים בהם המעסיק אינו מוכן להתחשב בסיכון שהעובד לוקח על עצמו, והוא אינו פועל לטובת שמירת בריאותו של העובד, הרי שבמקרים בהם העובד אינו מרגיש בטוח ומוגן במקום העבודה בגלל סיכון בריאותי אפשרי, הוא (העובד) יכול לפנות לרופא תעסוקתי על מנת לקבל ממנו הנחיות. ההנחיות של הרופא התעסוקתי הינן מחייבות מבחינת המעסיק.

כך או כך, מומלץ למעסיקים לבדוק כל מקרה לגופו ואף להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה כדי להגיע לפתרון חוקי והגיוני שיהיה מקובל על כל הצדדים.

יתרה מזאת, כל מעסיק חייב לקחת בחשבון את ההשלכות המשפטיות והכספיות שיהיו במקרה שהעובד אכן ידבק במקום העבודה בקורונה, בפרט לאחר שהוא אולץ להגיע בעל כורחו ובעקבות איום בפיטורים אם לא יגיע.

אירועים מקצועיים למנהלי משאבי אנוש

אין תגובות

השאר תגובה