חופשת לידה
שלל החוקים המגנים על האשה היולדת, הפכו בשנים האחרונות לנטולי הגיון ויישום מבחינת המעסיקים ובאים לחלוטין כנגד רצונם לשוט עם זרם ההעצמה הנשית ולשלב ולקדם יותר ויותר נשים במקום העבודה.
איסור פיטורין בזמן חופשת הלידה
על פי החוק, עובדת שעבדה 12 חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות, מתוכם 7 שבועות (או פחות מזה, כרצון העובדת) לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה. במהלך חופשת הלידה העובדת לא זכאית לתשלום שכר, אולם היא זכאית לתשלום דמי לידה במשך 14 שבועות מהמוסד לביטוח לאומי. אומנם במהלך חופשת הלידה, העובדת אינה זכאית לתשלום, אולם הזכויות הסוציאליות שלה שמקורן בוותר, ממשיכות וצוברות במהלך 12 השבועות הללו. בנוסף, כל עובדת ללא תלות בוותק שלה, רשאית לקחת חופשה ללא תשלום בתום חופשת הלידה, שבמהלכה ובמשך 60 יום מסיומה אסור לפטר אותה.
החוק אינו מיטיב עם המעסיקים, שבמקרים של עובדת שתפקידה בחברה אקוטי, אינם יכולים לפטרה ולהעסיק עובד אחר במקומה, אלא רק לתקופת חופשת הלידה. דבר זה מקשה מאוד על מעסיקים כיוון שמרבית מחפשי העבודה, אינם ששים לקבל עבודה לזמן מוגבל של מספר חודשים, אלא מעוניינים בקביעות. במקרים של עובדת שמרבה לצאת לחופשות לידה, הדבר גרוע אף יותר.
על פי התיקון שהתקבל בתאריך 15.02.2007 הוארכה התקופה בה נאסר לפטר עובדת לאחר חופשת לידה או חל“ת מ- 45 יום ל- 60 יום. התיקון מקשה במיוחד על מעסיקים שאינם מעוניינים עוד בהעסקת העובדת מסיבות אחרות מלבד חופשת הלידה. המשמעות היא גם שהמעסיק יאלץ ככל הנראה להעסיק עובד מחליף לתקופה שהתארכה, בניגוד לתקופת החופשה הקודמת בה יכל אולי למצוא מתוך החברה שימלא את מקומה.
הרחבת חובת ההפרשה לקופת גמל
התיקון שפורסם בתאריך 31.3.2004 לחוק עבודת נשים מחייב את המעסיק להפרשה לקופת גמל עבור עובדת במהלך חופשת לידה. התיקון לחוק הרחיב את חובת ההרחבה לקופת גמל והחילה גם על עובדות בתקופת שמירת הריון ועל עובד שנמצא בחופשת לידה. התיקון כיום מתייחס לקופות גמל קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קרן דמי מחלה, קרן דמי חופשה וקרן השתלמות, ולא רק לגבי קופות גמל בהם היה קיים חסכון לפנסיה ולקרן השתלמות כפי שהיה לפני התיקון.
ביום 1.9.2008 פורסמו בתקנות עבודת נשים מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל, שהחליפו את התקנות הישנות בהן נקבעו כללים חדשים ומועדים לתשלומים לקופת גמל במהלך שמירת הריון וחופשת לידה.
התיקונים מחייבים את המעסיק לנכות מהשכר האחרון, שלפני חופשת הלידה את חלק העובד/ת בהפרשה בעד שני חודשי עבודה, כאשר את יתרת התשלומים החלים על העובד/ת בתקופת חופשת הלידה, שלא נוכו על ידי המעסיק כאמור לעיל, ישולמו באמצעות מקדמות על חשבון שכר העבודה שישלם להם המעסיק לצורך זה.
הדבר מחייב את המעסיקים להמשיך ולהפריש כספים לכלל קופות הגמל של העובדת בחופשת לידה, למרות שהיא אינה עובדת בתקופה זו. השאלה היא מדוע על המעסיק לספוג את עלויות ההפרשות הללו, כאשר הוא לא נדרש לשלם שכר עבור חופשת הלידה. אין הגיון בחוק הזה והוא בא ללא ספק לרעת המעסיק שככל הנראה, סופג עלויות נוספות בצורת שכר נוסף למחליפה של העובדת שבחופשה.
חופשת לידה נמנית כתקופת וותק
התיקון העוסק בחופשת הלידה כנמנית בתקופת הוותק של העובדת נקבע ביום 6.12.2001. לפני התיקון לחוק, תקופת חופשת הלידה לא נמנתה כתקופת ותק בעבודה לחישוב זכויות. לאחר התיקון נקבע כי היעדרות מעבודה לרגל חופשת לידה לא תפגע בזכויות הוותק של היולדת אצל המעסיק.
ההרעה למעסיק שמייצר התיקון היא בכך, שבזמן שהעובדת בחופשת לידה המעסיק ככל הנראה משלם עבורה מקדמות לקופת הגמל. מקדמות שהוא זכאי לנכות כאשר העובדת תשוב לעבודתה. כלל שחופשת הלידה מתארכת, המעסיק חייב לשלם את החלק של העובדת, כמקדמה עבור יתרת חופשת הלידה, בעוד שלא ברור אם העובדת תשוב לעבודתה לאחר החופשה, ולכן השבת המקדמות למעסיק אינה בטוחה. בנוסף לכך, תקופת חופשת הלידה אף היא מגדילה את תקופת הוותק של העובדת וכן את כל זכויותיה כתוצאה מוותק זה, בעוד שבתקופה זו היא אינה מייצרת ותורמת להכנסות החברה, כך שהמעסיק למעשה 'משלם' גם על תקופה קפואה.
בתחום דיני העבודה הנוגע לחופשות לידה, יש מידה מסוימת של פורענות. נראה כי בכל יום צצים חוקים ותקנות חדשות הבאות להגן על העובדת היולדת ואינן מגינות כלל על המעסיקים. הנושאים בנטל הנוצר מהתקנות הללו הם המעסיקים בלבד ואין סיוע ממשלתי עבורם, המדינה נשארת מחוץ לתחום בנושא. הדבר יכול להקשות על מעסיקים אשר ברצונם להעסיק ולקדם נשים, כך שבעוד שהמדינה מעודדת העסקה נשית במשק, היא זו שבסופו של דבר תביא לאפליה המגדרית.
