הג'ודו בשירות ה-HR: ראיון עבודה למועמד ליד אישתו והילדים

הג'ודו בשירות ה-HR: ראיון עבודה למועמד ליד אישתו והילדים

הג'ודוקא הישראלי-הולנדי מקס טרופ מלביש את עקרונות הג'ודו (יציאה מקבעונות וכבוד ליריב) על עסקים וכוח-אדם. תתפלאו, אבל זה עובד

שיתוף
ניהול משאבי אנוש

אתה חוזר הביתה בערב מעוד יום עבודה שגרתי ומתיש. אשתך מאכילה את הילדים בארוחת הערב ואתה "סוגר פינות" משפחתיות רגע לפני שהם הולכים לישון.

ב"בק-סטייג'", על הספה בסלון, יושב אורח, אדם זר ומשקיף על הנעשה בבית לרבות על שפת הגוף שלך ושל בני המשפחה. ולא, לא קוראים לו אלון גל. האיש הזה, למעשה, מעבד על אודותיך אינפורמציה ויזואלית שלא יוכל לקלוט בראיון עבודה שבלוני במשרד. אחר-כך יישב אתך וישוחח אחד על אחד, בסלון הבית. בסופו של תהליך יודיע לך אם התקבלת לעבודה אם לאו.

מוזר? לא עבור מקס טרופ, אזרח הולנד המתגורר בישראל כתושב קבע ונשוי לישראלית. טרופ (51) ייבא לישראל את יישום עקרונות הג'ודו על עסקים בכלל ומשאבי אנוש בפרט.

איך זה קשור? לשיטתו טרופ, בעל חגורה שחורה בג'ודו ו-41 שנה בענף, זה אפילו מתבקש. "מבחינתי כל תחום בחיים  שתיקח קשור למשאבי אנוש. בכל תחום יש את המשאב האנושי. כל דבר אחר הוא כלי לשיפור או להבנה ושיפור תהליכים במסגרת משאבי האנוש".

בוא נתחיל מהשאלה הכי מתבקשת. נתחיל בהפשטת הקשר בין ענף הג'ודו לכוח-אדם.

"בג'ודו יש המון עקרונות שקשורים לאנשים. אני קד קידה בפני היריב שלי, למשל. במקור זה מגיע ממכון יפני, כששם הייתה תמונה של אל שהיו קדים לו קידה. היום הקידה היא מתוך כבוד לאדם שמולך.

"מבחינתי", ממשיך טרופ, "גם אם אני ג'ודוקא נהדר, אין לכך שום ערך אם אין מולי משאב אנושי. אני משתמש בו כדי להוכיח עד כמה אני טוב בו. שלושת העקרונות הבסיסיים של הג'ודו הם תנועה, איזון ומינוף. כדי למנף יריב בג'ודו, אתה חייב למצוא נקודת איזון בין הגוף שלך לשלו, ואת הנקודה הזאת אתה מוצא רק כשאתה מכניס אותו לתנועה. לעמוד במקום זה קיבעון".

לעמוד במקום זה קיבעון, וזה גם הצהרה דו-משמעית לחיים עצמם. "אם תתרגם את זה למשאב האנושי או לעסקים בכלל, כדי למנף משהו אתה חייב למצוא איזון בין הגורמים השונים", סבור הג'ודוקא ההולנדי. "אם עסק רוצה למנף את עצמו, חייבים איזון בין הצרכים של העובד, המעביד, הלקוח והסביבה. איך מוצאים את האיזון הזה? על ידי תנועה והוצאת אנשים מקיבעון. אנשים מקובעים לא משיגים מטרות".

תן לי דוגמה אחת לקיבעון שלוקים בו מנהלי משאבי אנוש.

"אחד הדברים הוא שיחות הערכה שעושים עם אנשים. דוגמה אחרת, כשמחפשים מועמד למקום עבודה. הריטואל הקבוע, שמבחינתי זה הקיבעון, הוא שחברה מפרסמת מודעה, מקבלת קורות חיים של אנשים ואומרת בוא נזמין את השלושה-ארבעה האלה לראיון אישי. איפה זה מתבצע? במשרדים. ואז מחליטים שיש אחד או שניים שהם טובים ומחזירים אותם לעוד שיחה עם המנכ"ל או מישהו אחר במשרדים.

"זה תהליך שהוא די סטנדרטי והוא קורה ברוב החברות. מבחינתי זה קיבעון ואפשר להניע בו דברים ובעזרת ההנעה הזאת אפשר להשיג יותר. הרי מה המטרה של שיחות כאלה? אנשים באים למכור את עצמם מצד אחד, והחברה רוצה להראות את הצד הטוב ביותר שלה. שני צדדים משחקים תפקיד מקובע מאוד".

ומה הפתרון שאתה מציע?

"מה אני עשיתי? כשהיו לי עובדים בהולנד את השיחה הראשונה עשיתי כמו שתיארתי קודם. אבל כשצמצמתי מועמדים – התקשרתי אליהם לשיחה שנייה וביקשתי 'אני רוצה לעשות איתך ראיון שני, אבל אצלך בבית בנוכחות האישה והילדים'. זו יציאה ממסגרת ומקיבעון.

"המטרה שלנו זה לקבל את המועמד הכי טוב. מרואיינים משחקים משחק כשהריאיון מתקיים במשרד, אבל בבית אני קורא שפת גוף בשיחת חולין. אני רואה אם אשתו לא מסכימה עם משהו או שהוא מתנהג לא טבעי וזה עובד".

הג'ודו בשירות משאבי אנוש
מקס טרופ (צילום עצמי)

לפרנסתו, טרופ עובד כמנהל פיתוח עסקי בחברת טכנולוגיות תוכנה להיי-טק. במקביל הוא מעביר סדנאות והרצאות למימוש עקרונות הג'ודו בתחומים שונים כמו מכירות או משאבי אנוש. בין לקוחותיו גם חברות גדולות דוגמת תנובה וחברת החשמל.

זה לא נראה לך לפעמים כמו גימיק, אני שואל אותו והוא משיב באיפוק האירופאי המסורתי. "מבחינה עסקית אני צריך להוכיח שזה עובד. אז אולי העניין זה גימיק, אבל זו גם תפישת העולם שלי".

כנס מיזוגים ורכישות בהיבט המשאב האנושי

אין תגובות

השאר תגובה