מהנתונים מנוכי העונתיות, המתייחסים לבני 15 ומעלה עולה, כי באחוז ההשתתפות בכוח העבודה נרשמה עלייה קלה והוא עמד על כ-61.9%, לעומת כ-61.7% בחודש הקודם.

במקביל, נרשמה מגמה חיובית בשיעור התעסוקה הכללי, המבטא את אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה.

נתון זה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עלה לרמה של כ-60.2% לעומת כ-59.9 אחוזים במאי השנה.

מנגד, באחוז הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה נרשמה עלייה קלה והוא הגיע ל-2.9% לעומת 2.8% בחודש מאי.

מבחינת הנתונים המקוריים של חודש יוני 2026, המבוססים על אוכלוסייה קבועה של כ-7.2 מיליון בני 15 ומעלה עולה, כי כ-4.5 מיליון איש הוגדרו כמשתתפים בכוח העבודה. מתוכם, מספר המועסקים בפועל עמד על כ-4.3 מיליון איש.

מתוך כלל המועסקים, הרוב המוחלט עבדו במהלך השבוע שבו נערך הסקר, בעוד שכ-200 אלף עובדים נעדרו זמנית מעבודתם לאורך כל השבוע.

במסגרת הנתונים המקוריים, אחוז הבלתי מועסקים עמד על כ-2.8 אחוזים. משמעות הנתון הזה היא, כ-128 אלף מחפשי עבודה בחודש יוני 2026.

בין הנתונים המעניינים העולים מהסקר יש לציין את הסיבות להיעדרות הזמנית של עובדים ממקום עבודתם. נתון זה מושפע באופן ישיר מהמצב הביטחוני והכלכלי במשק.

מקרב המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע, חלה ירידה באחוז הנעדרים בשל שירות מילואים.

שיעור הנעדרים ממקום העבודה בגלל שירות מילואים עמד ביוני 2026 על כ-10.3 אחוזים. זאת, לעומת כ-12.2 אחוזים בחודש מאי.

עוד עולה מהסקר, כי בקרב גברים, שיעור ההיעדרות בשל שירות מילואים ירד ביוני לכ-21.8 אחוזים לעומת כ-26.1 אחוזים בחודש הקודם.

כמו כן, נרשמה ירידה באחוז הנעדרים ממקום העבודה מסיבות כלכליות. נתון זה הגיע לכ-8.5 אחוזים ביוני לעומת כ-9.7 אחוזים במאי.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינת, כי החל מינואר השנה, הותאמה האוכלוסייה בסקר להגדרות ולאומדני מפקד האוכלוסין של שנת 2022.

כתוצאה משינויים אלו, הכוללים עדכון של הגדרת היורדים מהארץ והכללת מתנדבים ותושבים ארעיים מסוימים, הנתונים הרשמיים המופיעים בסקר מתייחסים לאזרחים ישראלים בלבד.

איסוף הנתונים לחודש יוני התבסס על ראיונות עם כ-17.7 אלף בני 15 ומעלה, כאשר אחוז הנסקרים הגיע לרמה של כ-71.3 אחוזים.

The post שוק התעסוקה מגלה יציבות: עלייה קלה בשיעור המועסקים ביוני first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ככל שהאוכלוסייה מזדקנת וגדלה, ארגונים צריכים להבין שהשתתפותם של עובדים מבוגרים ושיעורי התעסוקה שלהם היא קריטית לתכנון כלכלי ולמדיניות חברתית.

מהנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וממוסדות מחקר אחרים עולות כמה תובנות חשובות לגבי קבוצה דמוגרפית זו.

אחוזי תעסוקה מדויקים ובזמן אמת, במיוחד עבור בני 45 ומעלה, יכולים אמנם להשתנות, אבל המגמות הכלליות שנאמדות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל ידי ניתוחים אחרים מצביעות על תעסוקה יחסית חזקה בקרב קבוצת גיל זו.

נכון לפברואר 2024, שיעור התעסוקה הכולל בישראל (עבור בני 15 ומעלה) עמד על כ- 60.5%.

בקבוצת גילאי 25-64, שיעור התעסוקה בישראל עמד על כ-78.2% בפברואר 2024.

נתון זה מציב את ישראל באופן עקבי מעל ממוצע ה-OECD עבור קבוצת גיל זו, דבר המצביע על רמה גבוהה באופן כללי של מעורבות בכוח העבודה.

בתוך קבוצה זו (של מועסקים בגילאי 25-64) אנשים בגילאי 45 ומעלה מהווים פלח משמעותי ומנוסה.

מסקרים של מוסד טאוב שעוסק במחקרי מדיניות חברתית עולה, כי שיעורי התעסוקה עבור עובדים בגילאי 55-64 בישראל נמצאים בעלייה מתמדת בשנים האחרונות.

ככל הנראה, תופעה זו מעידה על מגמה הולכת וגוברת של ישראלים הממשיכים לעבוד בגילאים מאוחרים יותר, בהיעדר מקורות הכנסה.

עבור גברים בגילאי 55-64, שיעורי התעסוקה בישראל היו דומים לאלה שבמדינות ה-OECD.

עבור נשים באותה קבוצת גיל, שיעורי התעסוקה בגילאים אלה היו נמוכים מבחינה היסטורית לעומת שיעורי התעסוקה בקרב גברים, אבל גם שיעורי התעסוקה שלהן עלו לעומת שנים קודמות, מה שמצמצם את הפער לעומת ממוצע ה-OECD.

בנוגע לגילאי 65-74, מחקר של מרכז טאוב מהעשור האחרון מצביע על עלייה בשיעורי התעסוקה, כאשר גברים ישראלים בקבוצת גיל זו מציגים תעסוקה גבוהה יותר מאשר עמיתיהם ב-OECD.

להלן 2 גורמים עיקריים התורמים למגמות אלו:

1 שינויים דמוגרפיים: אוכלוסיית ישראל מזדקנת, וחלק גדול יותר מאזרחיה מגיעים לגיל 45 ועוברים אותו. דבר זה מוביל באופן טבעי למספר גדול יותר של מבוגרים בכוח העבודה.

2 צורך כלכלי: עבור ישראלים מבוגרים רבים, המשך תעסוקה חיוני לביטחון כלכלי, במיוחד לאור עליית יוקר המחיה והצורך להשלים את חסכונות הפנסיה.

דיווחים ממוסדות אחרים העוסקים בהשפעה חברתית מצביעים על כך, שחוסר ביטחון כלכלי הוא גורם משמעותי ברצונם של ישראלים מבוגרים להישאר מועסקים.

בסיכומו של דבר, למרות שבארגונים רבים ניתן לראות אפליה נגד עובדים מבוגרים מבחינת העסקתם, אחוז המועסקים בישראל בגילאי 45 ומעלה נותר משמעותי, עם מגמות של עלייה בהשתתפות בכוח העבודה, במיוחד בקבוצת הגיל 55-74.

The post מחקרים מצביעים על תעסוקה יחסית חזקה בקרב עובדים בגילאי 45 ומעלה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

נתונים עדכניים של הלשכה לסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקאי (BLS) וממקורות נוספים, מספקים תובנות חשובות לגבי מעורבותה של קבוצת העובדים המבוגרים בכוח העבודה.

מסקרים שנערכו בשוק העבודה בארה"ב עולה, כי בקרב מבוגרים בטווח הגילאים העיקרי של 45 עד 54 שנים, יש באופן עקבי שיעורי האבטלה הנמוכים ביותר בכל קבוצות הגיל.

נכון למאי 2025, שיעור האבטלה בקרב אנשים בגילאי 45 עד 54 עמד על כ-3.2%. נתון זה נמוך משמעותית משיעור האבטלה הכולל בארה"ב, שעמד על כ-4.2% באותה תקופה.

גם עבור בני 55 ומעלה היה שיעור האבטלה נמוך יחסית, ועמד על כשלושה אחוזים במאי השנה.

נתונים אלה מצביעים על כך שעובדים מבוגרים יותר, לאחר שגויסו למקום עבודה, נוטים לשמור על משרותיהם.

מציאת תעסוקה חדשה עבור קבוצה זו, בעת הצורך, היא בדרך כלל חיובית בשוק הנוכחי.

עם זאת, שיעורי האבטלה בקרב מבוגרים בארה"ב הם אמנם נמוכים, אבל שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, המודד את אחוז האוכלוסייה המועסקת או מחפשת עבודה באופן פעיל, מציג מגמה מורכבת יותר עבור מבוגרים.

עבור קבוצת הגיל 45 עד 54, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר חזק, ומשקף רמת מעורבות גבוהה בכוח העבודה.

נכון למאי 2025, שיעור ההשתתפות של בני 45-54 בשוק העבודה בארה"ב עמד על כ-82.4%.

נתון זה נמוך במקצת מהנתון של קבוצת גיל העבודה העיקרית (25-54 שנים), לפיו, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה האמריקאי עמד על כ-83.4% במאי 2025, אם כי עדיין מצביע על קשר איתן לשוק העבודה.

אף על פי כן, ככל שגילם של העובדים עולה מעבר לגיל 54, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה יורד בהדרגה.

עבור אנשים בגילאי 55 ומעלה, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה האמריקאי עמד על כ-38.2% במאי 2025.

אלא שירידה זו מיוחסת במידה רבה לגורמים כגון פרישה, שיקולים בריאותיים ובחירות אישיות לצאת מכוח העבודה.

במבט על מגמות ארוכות טווח, נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקאי מראים, כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 55 ומעלה רשם עלייה בין השנים 2003 ל-2013, מכ-35.7% לכ-40.3%.

עם זאת, הוא ירד מעט ל-38.6% בשנת 2023. התחזיות מצביעות על ירידה צנועה נוספת לכ-37.4% עד 2033 עבור קבוצת גיל רחבה זו, בהשפעת הזדקנות האוכלוסייה המתמשכת.

בתוך קבוצת גילאי 55 ומעלה, ישנם הבדלים ברורים:

גילאי 55 עד 64: בתת-קבוצה זו ממשיכים לראות השתתפות רבה בשוק העבודה האמריקאי, עם שיעור של כ-65.8% בשנת 2023, והוא צפוי לעלות לכ-69.1% עד שנת 2033.

גילאי 65 עד 74: שיעור ההשתתפות הממוצע בכוח העבודה האמריקאי עבור קבוצה זו עמד על כ-26.9% בשנת 2023, והוא צפוי לעלות לכ-30.4% עד שנת 2033, דבר המצביע על מגמה הולכת וגוברת של אנשים שעובדים בגיל מאוחר יותר.

גילאי 75 ומעלה: למרות שקבוצה זו קטנה יותר, גם שיעור ההשתתפות שלה בשוק העבודה האמריקאי צפוי לעלות, מכ-8.3% בשנת 2023 לכ-10.1% בשנת 2033.

להלן כמה גורמים התורמים לדפוסי תעסוקה אלה בקרב מבוגרים בארה"ב:

1 ניסיון ויציבות:

עובדים מבוגרים מביאים לעתים קרובות שפע של ניסיון, כישורים ואתיקת עבודה חזקה, מה שיכול להפוך אותם לאטרקטיביים עבור מעסיקים. שיעורי האבטלה הנמוכים שלהם מצביעים על יציבות תעסוקתית.

2 צורך כלכלי:

עבור רבים, המשך תעסוקה מעבר לגיל הפרישה המסורתי הוא צורך כלכלי, המונע על ידי גורמים כגון עליית יוקר המחיה, חסכונות פרישה לא מספקים או הוצאות בריאות.

3 רצון למעורבות:

מספר משמעותי של מבוגרים בוחרים לעבוד מסיבות שמעבר לצורך כלכלי, כולל סיפוק אישי, מעורבות חברתית ורצון להישאר פעילים ולתרום מהמומחיות שלהם.

4 גיל פרישה משתנה:

הרעיון של גיל פרישה קבוע הופך פחות נוקשה בארה"ב, כאשר יותר ויותר אנשים בוחרים בפרישה הדרגתית או ממשיכים לעבוד במשרה חלקית.

לסיכום, בשוק העבודה האמריקאי, מבוגרים מעל גיל 45, ובמיוחד אלו בקבוצת הגיל 45-54, מפגינים זיקה חזקה לשוק העבודה האמריקאי עם שיעורי אבטלה נמוכים במיוחד.

בעוד שההשתתפות בכוח העבודה יורדת בדרך כלל עם העלייה בגיל, המגמה בקרב עובדים בארה"ב המתקרבים לגיל הפרישה המסורתי ומעבר לו, מצביעה על נוכחות מתמשכת, ובמקרים מסוימים, גוברת, בכוח העבודה.

נוכחות זו משקפת את המציאות הכלכלית ובה בעת גם את ההעדפות האישיות המתפתחות של העובדים.

The post שוק העבודה בארה"ב מקדם בברכה עובדים מבוגרים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מהדו"ח, כי השיפור בשיעורי האבטלה והתעסוקה, יחד עם הגידול במספר המשרות הפנויות, נמשך גם בחודשים הראשונים של שנת 2022 ונראה שהחששות ששררו במהלך המשבר מפני מיתון מתמשך או התפטרות המונית חלפו.

כעת, כותבים מחברי הדו"ח, האתגרים המרכזיים של שוק העבודה נותרו אותם אתגרים שהיו לפני המשבר לרבות  פערי התעסוקה והשכר בין קבוצות האוכלוסייה השונות, פיריון העבודה הנמוך יחסית ורמת מיומנויות היסוד הנמוכה של העובדים.

עוד נכתב בדו"ח, כי סוגיות אלה מקבלות ביטוי גם בשינויים האחרונים שחלו בשוק העבודה, שהבולטים שבהם הם התפתחות נורמות העבודה מרחוק והגידול במספר המועסקים בענפי ההייטק ובתחומי הטכנולוגיה.

הגידול בביקוש לעובדים בתחום ההייטק ובמשלחי יד טכנולוגיים, שהתבטא בגידול במספר העובדים ובשכר, בשילוב עם הייצוג הנמוך של האוכלוסייה החרדית והערבית בתחומי הטכנולוגיה, עלולה להביא להתרחבות הפערים התעסוקתיים בין אוכלוסיות אלו לבין האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית.

למעשה, מדגישים במשרד הכלכלה, המשך הצמיחה בענפי הטכנולוגיה, והמשך השיפור במצב הכלכלי של האוכלוסייה הערבית והחרדית, דורשים את המשך הפעילות לשילובם בתחומים אלה.

עוד עולה מהדו"ח של משרד הכלכלה, כי ההתאוששות בשוק העבודה לא התרחשה באופן דומה בכל ענפי הכלכלה השונים, עבור קבוצות אוכלוסייה שונות והיא אינה פותרת את אתגרי הליבה שאפיינו את שוק העבודה הישראלי לפני המשבר.

בעוד שענף ההייטק, לדוגמה, המשיך לצמוח בקצב מהיר, שיעור העובדים בענף ובתפקידים טכנולוגיים עלה וכן עלה השכר בתחומים אלו, הרי שחלקים אחרים בחברה הישראלית לא שותפים לצמיחה הזאת. בנוסף, שיעור הערבים והחרדים העובדים בענף עדיין רחוק משיעורם באוכלוסייה.

במשרד הכלכלה מדגישים כי השינוי באופן בו אנו עובדים, בעיקר בכל הקשור לעבודה מרחוק שמאפשרת לשלב אוכלוסיות המרוחקות גיאוגרפית ממקומות העבודה עשוי לגשר על הפערים בתעסוקה.

הדו"ח מציין עוד, כי במהלך 2021 יצאה לדרך הרפורמה בהכשרות מקצועיות שתסייע למחפשי העבודה לרכוש מקצוע בשכר מתגמל.

משרד הכלכלה מוביל פעילות ענפה לשילוב אוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג בשוק התעסוקה וכן מקדם שינויי מדיניות ורגולציה באופן העסקת עובדים נוכח השינויים בשוק העבודה.

מחברי הדו"ח מציינים, כי ניתן לזהות כמה שינויים מרכזיים: גידול רב בהיקף המשרות הפנויות, שמספרן עומד על יותר מ-150 אלף, שינוי בדפוסי עבודה שהמרכזי בהם הוא גידול בהיקפי העבודה מרחוק, ושינוי אופני העסקה תוך התפתחות 'כלכלת הפלטפורמה'.

כאמור, הדו"ח מצין כי עדיין קיימים אתגרים בשוק העבודה הישראלי, ובראשם קבוצות אוכלוסייה שנמצאות עדיין ברמות תעסוקה נמוכות, בדגש על גברים חרדים ונשים ערביות.

אתגר נוסף הניצב בפני שוק העבודה, הוא רמת מיומנויות היסוד של העובדים בישראל ופיריון העבודה – התוצר לשעת עבודה – שהינם נמוכים.

The post ההתאוששות בשוק העבודה לא התרחשה באופן דומה בכל ענפי הכלכלה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

על פי ההערכות, המסלול שבו צעד שוק העבודה השתנה באופן גורף, ולקראת שנת 2021 והיציאה מהמשבר, צפוי שוק העבודה לצעוד במסלול שעד לפני תשעה חודשים איש לא היה יכול לדמיין.

להלן 2 מגמות שמתחילות להסתמן לקראת העולם שלאחר תום משבר הקורונה:

1 יותר פרילנסרים:

מגזר הפרילנסרים נמנה אמנם בין הנפגעים שנפגעו הכי קשה ממשבר הקורונה, אבל אנליסטים שביצעו סקרים בנושא שוק העבודה בעולם מאמינים שמגזר הפרילנסרים לא יעלם וככל הנראה אף יגדל.

לכך ניתן להוסיף את המחקר שביצעה חברת המחקרים גרטנר ממנו עולה, כי מעסיקים רבים ירצו להרחיב את אוכלוסיית הפרילנסרים שלהם כדי לאפשר יותר גמישות במקומות העבודה.

אלא שאם ארגונים מעוניינים להעסיק יותר פרילנסרים, עליהם ללמוד היטב את דיני העבודה הקשורים בנושא.

בנוסף, עליהם לשפר את התמיכה שהם מעניקים לפרילנסרים שעובדים עבורם.

ממחקר שבוצע בארה"ב עולה, כי קרוב ל-70% מהפרילנסרים לא היו מרוצים מהתמיכה שמספקת להם החברה שעבורה הם עובדים.

פרילנסרים (קבלנים עצמאיים) מקבלים פרויקטים מארגונים באופן מקוון ומוקצים לעבודה עליהם.

הם מבצעים את עבודתם מהבית ונהנים מגמישות רבה. מצד שני, לעיתים קרובות הם סובלים משכר נמוך והיעדר הטבות.

עבור חברות שבהן רלוונטי להעסיק פרילנסרים, יש תועלת רבה מהעסקתם. הם יכולים לבצע פרויקטים שהארגון זקוק להם, אבל אין כדאיות להקצות לו עובדים בשכר.

בנוסף, מאגר פרילנסרים יכול לשמש במקרים בהם הארגון זקוק לעובדים באופן דחוף ואין זמן לצאת להליך גיוס ארוך ויקר. כלומר, סוג של 'עובד לפי דרישה'.

מנגד, האתגר הגדול ביותר של הארגונים הוא נושא דיני העבודה. החוק קובע כללים נוקשים מאוד בכל הנוגע להגדרה של פרילנסר.

אם תנאי ההעסקה של הפרילנסר אינם עומדים במדויק בכל כללי החוק, הפסיקה וההגדרות של בתי הדין לעבודה, הרי שאין זה מן הנמנע שהארגון ימצא עצמו מול תביעה.

2 הערכה רבה יותר לעובדים:

אם יש נקודת אור שניתן היה לראות אותה במהלך משבר הקורונה הרי שזו העובדה שבמהלך המשבר והוצאת עובדים רבים לחל"ת, הבינו מעסיקים רבים עד כמה העובדים הינם חיונייים לעסק שלהם.

לאחר משבר הקורונה, מעסיקים רבים יאלצו להפחית שכר. כדי לשמר את העובדים יהיה עליהם להציע להם הטבות שיפצו על הפחתת השכר.

אחת ההטבות המסתמנות ככדאית לארגון ולעובד כאחד, ובעלת ביקוש גבוה, היא ביטוח בריאות מטעם הארגון לכל משפחתו של העובד. בארגונים שכבר יש ביטוחי בריאות קבוצתיים ניתן לנסות להרחיב את הכיסוי הביטוחי.

The post 2 מגמות שמסתמנות לקראת העולם שאחרי משבר הקורונה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ומאחר שאין תקדים, ארגונים נאלצים למצוא את השיטות הנכונות ביותר לאיתור, מיון וגיוס טלנטים מתאימים בתוך מצב שבו מצד אחד יש שיעורי אבטלה מהגבוהים אי פעם, ומצד שני, עובדים שאינם ממהרים להצטרף לארגון זה או אחר.

אם בעבר, בשוק שהיה שרוי במיתון עם אבטלה, אנשים הסכימו לעבוד בכל תנאי, ובלבד שתהיה להם עבודה, הרי שכעת רבים אינם מזדרזים להצטרף לאף ארגון וממתינים להתפתחויות.

אם עד לפני המשבר, עובדים נהגו לדלג בקלילות מארגון לארגון, ומנהלי משאבי אנוש נאלצו למצוא דרכים יצירתיות לשמר עבדים, הרי שכעת, דווקא בעת שהעובדים נמצאים בחופשות ללא תשלום (חל"ת), רבים אינם מזדרזים לעבור לארגון שמציע להם עבודה בפועל וממשיכים להיות בחל"ת בתקווה שבשלב מסוים הארגון שלהם יחזיר אותם לעבודה.

אם כן, איך ניתן לאתר ולגייס טלנטים בעלי מיומנויות יחודיות בשוק בלתי ברור שכזה. ראשית, ברגע שמאתרים מועמדים טובים שמסכימים להתחיל בהליך גיוס, ומבצעים תהליך של סינון ובחירה, יש לגרום למועמדים לרצות לעבוד בארגון.

שנית, לפני שמתחילים בהליך הגיוס יש לבחון מה משמעות המושג טלנט עבור הארגון, שכן מועמד שנחשב לטלנט עבור ארגון מסויים, יכול להיות להיות מאוד לא מתאים להגדרה זו בארגון אחר.

לכן, לפני שמתחילים בהליך הגיוס יש להגדיר בצורה חכמה ובהגדרה מדוייקת מאוד של מי הוא הטלנט שהחברה מחפשת ואיך לגרום לו לבחור בה.

רק לאחר שהחברה הגדירה במדויק מי הוא הטלנט שהיא זקוקה לו, מתחיל הליך של נסיונות השכנוע של אותו טלנט, להצטרף לחברה.

המשמעות היא, שכל ארגון חייב להגדיר לעצמו מיהם הטלנטים הנדרשים לו, מהם הרצונות שלהם, הערכים שלהם, מה מניע כל אחד מהם כרגע בקריירה שלו.

יש לאבחן ולזהות את מנועי הצמיחה של הקריירה של הטלנטים הנדרשים לארגון, שכן לכל אחד יש שאיפות אחרות.

מרכיב מהותי וחשוב נוסף, עבור הצלחת הגיוס המתאים, הוא מיתוג המעסיק. הדאגה למיתוג המעסיק צריכה להיות המהלך הראשון, הרבה לפני גיוס ספציפי כזה או אחר.

חשוב לזכור שלמרות המשבר הקיים כיום, מועמדים עדיין בוחרים להצטרף לארגון שיסייע להם להתקדם בכיוון הקריירה הרצוי להם, ולהעשיר את קורות החיים שלהם באופן שיקדם אותם לכיוון זה.

לכן יש להתמקד בדרך בה ניתן לקדם את מיתוג המעסיק, באופן שיגרום לטלנטים לרצות להגיע אל הארגון.

The post איך ניתן לגייס טלנטים בשוק עבודה הנמצא באי וודאות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

לשם השוואה, בסוף פברואר, רק כחודשיים קודם לכן, נמדד שיעור אבטלה של קרוב לארבעה אחוזים.

עם זאת, בשירות התעסוקה מדווחים כי בימים האחרונים של חודש אפריל החלה להסתמן מגמה של חזרה לעבודה.

נכון לעכשיו, קרוב ל-18 אלף עובדים ישראלים דיווחו ישירות לשירות התעסוקה כי הם חזרו לעבוד באפריל או שהחופשה ללא תשלום שלהם התבטלה.

מהנתונים שנרשמו במהלך אפריל עולה, כי מספר העובדים שהודיעו על חזרה לעבודה (לאחר החל"ת) גדול יותר ממספר העובדים שפוטרו.

מצד אחד, אף על פי שמספר העובדים שחזרו לעבודה בפועל היה גבוה יותר ממספר המפוטרים, בשירות התעסוקה מעריכים שרבים מדורשי העבודה בחל"ת צפויים להיות מפוטרים בסופו של דבר.

מצד שני, מדו"ח של שירות התעסוקה עולה, כי הירידה במספר דורשי העבודה בחודש אפריל היתה גבוהה מהצפי שנבנה על ידי מודל החיזוי של שירות התעסוקה.

ולדברי שירות התעסוקה, נתונים אלה (של ירידה במספר דורשי העבודה) מצביעים על שיפור בשוק העבודה.

בטווח הארוך (בהשוואה לחמש שנים אחורה) ניכר, לדברי שירות התעסוקה, שמתחיל להראות שיפור משמעותי במגמות האבטלה: בשלושה החודשים האחרונים הסתכם מספר דורשי העבודה החודשי (בממוצע)  בכ-183.8 אלף דורשי עבודה.

זוהי ירידה של כ-4.8% במספר דורשי העבודה הממוצע ביחס לרבעון האחרון של שנת 2015, בו הסתכם מספר דורשי העבודה בכ-193.1 אלף.

עוד עולה מהדו"ח של שירות התעסוקה, כי המספר החודשי הממוצע של דורשי עבודה בשלושה החודשים האחרונים היה נמוך בכ-10.3% ביחס למספר החודשי הממוצע של דורשי העבודה בשלושת החודשים המקבילים בשנת 2015, בהם עמד מספר דורשי העבודה על כ-213.3 אלף.

הירידה החדה הזו נובעת בעיקר מירידה משמעותית במספר תובעי הבטחת הכנסה בישראל.

החדשות הפחות טובות שעולות מהדו"ח הן שאם המשבר ימשך מעבר לחצי השני של חודש אפריל, מעריכים בשירות התעסוקה כי כ-20 אחוזים מכלל העובדים שנפלטו משוק העבודה לא יוכלו לחזור למקום עבודתם.

זאת, בנוסף לעשרות אלפי עובדים אחרים שעתידים להגיע למצב של תת-תעסוקה.

כתוצאה מצפי זה הוגדרה אחת המטרות הלאומיות של ישראל בחודשים הקרובים כך: יבוצע מאמץ להחזיר כמה שיותר עובדים למקומות עבודתם, על מנת שמצב האבטלה הזמני לא יהפוך למצב קבוע.

מהדו"ח של שירות התעסוקה עולה עוד, כי הצורך להתמודד עם המשבר כבר בשלב הנוכחי, הביא את כל מדינות ה-OECD לנקוט כמה צעדים שנועדו לסייע לעובדים לשמור על מקום עבודתם.

הרעיון המרכזי שהניע את מדינות ה-OECD, הוא הרצון לשמור את העובדים כמה שיותר קרוב לשוק העבודה, על ידי שימור מקומות העבודה הקיימים של אותם עובדים.

שימור מקומות העבודה מתבצע על ידי חופשות מחלה, סבסוד התשלום לעובדים (על ידי המדינה) או באמצעות הפניה למסלולי אבטלה חיצוניים.

עד כה, הצורך לספק מענה מהיר לצורך המתהווה, הביא לכך שמדינת ישראל בחרה במסלול של הפניית עובדים לקבלת דמי אבטלה על בסיס חופשות ללא תשלום (חל"ת).

לכל אחת מהגישות שנקטו המדינות השונות יש יתרונות וחסרונות. רוב המדינות בחרו להשתמש בכמה  כלים במקביל, באופן שיאפשר לספק מענה גם לאלפי שכירים ועצמאים שאינם זכאים לדמי אבטלה.

The post דו"ח של שירות התעסוקה: החלה להסתמן מגמה של חזרה לעבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מספר זה של דורשי עבודה מהווה ירידה של כ-0.6% לעומת מספר דורשי העבודה שנרשמו בחודש יולי, במהלכו התייצבו בלשכת התעסוקה כ-163.1 אלף דורשי עבודה, כך עולה מדו"ח של לשכת התעסוקה על שוק העבודה.

עוד עולה מהדו"ח של לשכת התעסוקה, כי בחודש אוגוסט עמד מספר תובעי דמי האבטלה על כ-98.99 אלף איש. מדובר בירידה של כאחוז אחד לעומת חודש יולי, כאשר במהלכו הגיע מספר תובעי דמי האבטלה לכ-99.99 אלף אנשים.

באוגוסט 2019 הסתכם מספר תובעי הבטחת ההכנסה על כ-61.5 אלף איש. נתון זה מהווה ירידה של כ-0.9% לעומת מספרם של תובעי הבטחת ההכנסה בחודש מאי, בו התייצבו כ-62.1 אלף דורשי הבטחת הכנסה.

מדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי שיעור הבלתי מועסקים בקרב בני ה-15 או יותר, עלה באוגוסט השנה לכ-3.8%, לעומת כ-3.7% ביולי.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי מספר הבלתי מועסקים עמד על כ-155.1 אלף איש. בקרב בני ה-64-25 עמד שיעור הבלתי מועסקים על כ-3.5% לעומת כ-3.3% ביולי.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני ה-25-64 עלה באוגוסט לכ-80.2%, לעומת כ-79.7% בחודש שקדם לו.

העלייה נבעה במידה רבה מעלייה חדה שנאמדה בקרב ההשתתפות של נשים בכוח העבודה שעמדה באוגוסט על כ-76.9% לעומת 75.7% ביולי השנה. מנגד, בקרב גברים בגילאים 25-64 נותר שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ללא שינוי בין יולי לאוגוסט ועמד על כ-83.7%.

מאומדנים שבוצעו בחטיבת המחקר בבנק ישראל, שנמדדו בהסתמך על סקר המגמות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי בחודשים אפריל ומאי 2019 המשק המשיך לצמוח בקצב שהוא גבוה משלושה אחוזים.

כתוצאה מקצב צמיחה זה, אומרים בבנק ישראל, שוק העבודה ממשיך להיות הדוק, בלי שנגרמת ירידה מובהקת נוספת בשיעור האבטלה.

במילים אחרות, המשק הישראלי מייצר משרות חדשות, ובמגזר העסקי ניכרת עלייה בשכר העובדים. ולמרות זאת, חלה ירידה במספר המשרות הפנויות, על אף העלייה שנרשמה בחודש אפריל.

בבנק ישראל מציינים, כי בין 2014 עד אמצע 2018, נרשמה ירידה מתמשכת בשיעור האבטלה, בעוד שהחל מאוקטובר 2018 שיעור האבטלה עלה במקצת ומאז התאפיין ביציבות יחסית.

העובדה ששוק העבודה מתרחב בקצב מתון יותר מקבלת ביטוי באחוז הארגונים שגיוס עובדים מהווה עבורם מגבלה מתונה או מגבלה חמורה להגדלת הפעילות. שיעור הארגונים שרואה בגיוס עובדים מגבלה, ירד בהתמדה במהלך תשעה חודשים.

The post לשכת התעסוקה: באוגוסט חלה עלייה של כאחוז במספר תובעי דמי האבטלה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מצד אחד, מצבו של שוק העבודה, או במילים אחרות שיעורי התעסוקה, תלוי במצב הכלכלי של השוק כולו.

ואם המצב הכלכלי יפגע והכלכלה תהיה בירידה, כל העסקים יפגעו, והמשמעות היא פגיעה בתוצאות העסקיות. מצד שני, המשימה להשיג עובדים טובים תהפוך פחות מאתגרת מאשר היא כיום.

כל שנותר כעת הוא להתבונן בנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולנסות להסיק מהם את מצבו של שוק העבודה במבט קדימה.

נתוני המגמה של החודשים יוני-אוגוסט 2019 מגלים, כי בחודשים אלה חלה ירידה של 0.6% (בחישוב שנתי) במספר המשרות הפנויות.

ירידה זו מתווספת לירידה של  כ-1.6% בממוצע בחודשים מרץ עד מאי, כך עולה מדו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי אחוז המשרות הפנויות בממוצע (ביוני-אוגוסט) עומד על כ-3.51%. מדובר בירידה לעומת 3.69% בחודשים אלו בשנה קודמת.

על פי הדו"ח של הלמ"ס, באוגוסט 2019 נרשמו כ-98.6 אלף משרות פנויות, לעומת כ-99.8 אלף משרות ביולי 2019.

במונחי אחוזים: אחוז המשרות הפנויות עמד באוגוסט השנה עמד על כ-3.49%, לעומת כ-3.54% ביולי, החודש שקדם לו.

מהתפלגות הנתונים לפי מקצועות ומשלח יד עולים הנתונים הבאים:

• בקרב עובדי המכירות, לרבות סוכני מכירות, נציגי מכירות, עוזרי מכירות בחנויות ומוכרים בדוכנים ובשווקים, הסתכם המספר הממוצע של משרות פנויות בכ-8,390. מדובר בירידה של כארבעה אחוזים לעומת אומדן מאי-יולי.
• בקרב המהנדסים, לרבות מהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומכונות ועוד, הסתכם המספר הממוצע של משרות פנויות בכ-9,532 משרות, ירידה בשיעור של כשלושה אחוזים לעומת אומדן מאי-יולי.
• בקרב מפתחי התוכנה, שהם למעשה תת קבוצה בקבוצת המהנדסים, הסתכם המספר הממוצע של משרות פנויות בכ-6,783 משרות. גם במשלח יד זה מדובר בירידה של כשלושה אחוזים במספר המשרות לעומת מאי-יולי.
• בקרב הנדסאים וטכנאים הסתכם המספר הממוצע של משרות פנויות בכ-3,045, מדובר בעלייה של כאחוז אחד במספר המשרות לעומת מאי-יולי.
• בקרב טכנאי רשתות ומערכות מחשבים, שהם תת קבוצה בקבוצת ההנדסאים והטכנאים, הסתכם המספר הממוצע של המשרות הפנויות בכ-427 בתקופה הנסקרת, כאשר כאן מדובר דווקא בירידה של כששה אחוזים לעומת התקופה הקודמת.
• בקרב הפקידים הסתכם המספר הממוצע של המשרות הפנויות ביוני-אוגוסט 2019 בכ-1,633. מדובר בעלייה של כארבעה אחוזים לעומת מאי-יולי.
• בקרב המאבטחים הסתכם המספר הממוצע של המשרות הפנויות בכ-3,315 – ירידה של כאחוז אחד לעומת מאי-יולי.
• בקרב נציגי המכירות הטלפוניים הסתכם המספר הממוצע של המשרות הפנויות בכ-2,917, מדובר בירידה של כשלושה אחוזים.
• בקרב הנהגים, לרבות נהגי משאיות ואוטובוסים, הסתכם המספר הממוצע של המשרות הפנויות בחודשים יוני-אוגוסט בכ-4,005 משרות, מדובר בעלייה של כשני אחוזים במספר המשרות לעומת אומדן מאי-יולי.

The post ירידה של כ-0.6% במספר המשרות הפנויות ביוני-אוגוסט first appeared on HRUS משאבי אנוש.

כך או כך, המאבק לשימור עובדים ניצב כיום במוקד סדר היום של ארגונים בכל העולם המערבי, ומאתגר כל יום מחדש את מנהלי משאבי האנוש.

מסקר שערכה חברת יעוץ אמריקאית בשוק העבודה בארה"ב עולה, כי במהלך שנת 2018 התפטרו כ-41 מיליון עובדים בארה"ב, מהארגון בו עבדו.

מהסקר עולה עוד, כי מדובר בעלייה של כשמונה אחוזים לעומת השנה שקדמה לה. מחקרי הסקר צופים, כי עד שנת 2020, המספר הזה יזנק לכ-47 מיליון עובדים.

במילים אחרות, כמעט עובד אחד מתוך כל שלושה עובדים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, יעזבו את תפקידם במהלך שנת 2020.

ההשלכות העסקיות של נטישת עובדים על הארגון הן אדירות. מנתוני הסקר שביצעה חברת היעוץ האמריקאית עולה, כי עלותה של כל נטישה של עובד היא כשליש משכרו השנתי של אותו עובד.

עלויות אלה כוללות גם את עלויות הליך הגיוס לצורך גיוס חלופי, את העלויות של עובדים מחליפים זמניים, את אבדן הידע, את אבדן זמן ההכשרה של עובד חדש, ואת אובדן התפוקה.

כאמור, נושא שימור העובדים ניצב כיום במוקד הפעילות של מחלקות משאבי האנוש. הניסיונות למצוא את 'אזיקי הזהב', שיאפשרו ליצור נאמנות בקרב עובדים, מביא את הארגונים לנסות כל טקטיקה מתחת לשמיים.

החל מהעלאת משכורות והצעות לשדרוגים תמידיים של ההטבות וחיזוקן, ועד קיום הכשרות ומימון הלמידה המתמשכת של העובדים.

נושא ההכשרות הופך קריטי יותר ויותר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהעובדים שעוזבים הכי מהר את מקום עבודתם, הם אלה שמרגישים שהקריירה שלהם לא מתפתחת או מתקדמת כפי שהם קיוו.

אם כי מנתוני חברת היעוץ האמריקנית עולה, כי כ-21 אחוזים בלבד מהנשאלים בסקר ציינו את ההתפתחות האיטית מדי של הקריירה שלהם, או התפתחותה בכיוונים הלא נכונים, כמניע לעזיבתם.

מדובר בעובדים שהביעו תסכול מהיעדר צמיחה אישית והזדמנויות אטרקטיביות להתפתח ולהתקדם בעבודתם.

המרכיב הנוסף בשימור עובדים הוא כאמור ההטבות. רבות מקרב החברות הגדולות שיכולות להרשות לעצמן, למעשה תמיד מציעות לעובדים חבילת הטבות נדיבה.

אבל במצב הנוכחי, בו שוק העבודה מאופיין בעודף ביקוש לעובדים ובחוסר היצע מספיק, חברות חייבות לחפש כל הזמן דרכים ופתרונות שיאפשרו להן לשפר עוד ועוד את ההטבות ולהפוך אותן תחרותיות יותר מול המתחרים בשוק העבודה.

כחלק מזה מציעות חברות רבות יותר ימי עבודה מהבית, הגדלת מספר ימי החופשה בתשלום, הצעות להכשרות נרחבות יותר שהן מעבר לתחום העיסוק או לתפקיד של העובד, ירידי עובדים, ימי נופש משותפים, ימי גיבוש ועוד.

אחת מפירמות היעוץ הגדולות בעולם לקחה אשתקד את נושא החופשות צעד נוסף קדימה והוציאה את כל עובדיה בארה"ב לחופשה בתשלום בכל השבוע של ה-4 ביולי (יום העצמאות האמריקאי). חברות אחרות בארה"ב מעניקות לעובדיהן חופשה בתשלום בשבוע שבין חג המולד לראש השנה האזרחי.

The post אתגר השימור: איך הפך שימור עובדים לנושא הדגל בארגונים first appeared on HRUS משאבי אנוש.