אפשרויות תעסוקה

הדו"ח מציין שיפור משמעותי בשילוב הקבוצות החלשות בשוק העבודה. על פי הדו"ח, שוק העבודה הישראלי המשיך להפגין ביצועים טובים בשנים האחרונות: האבטלה ירדה ושיעור התעסוקה עלה באופן משמעותי, שניהם הניבו עלייה משמעותית בהכנסות משק הבית. בישראל יש חלק גדול של עובדים בשכר נמוך (22%). יש מספר הולך וגדל של מספר הולך וגדל של עובדים במיומנות נמוכות מרקעים שונים, כולל פלסטינים ועובדים זרים. עוד הדו"ח קובע כי בעקבות מספר יוזמות ממשלתיות בתחומי החינוך והתעסוקה, ניתן לראות שיפור בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב חרדים וערבים.

פנסיות

הדו"ח מציין שיפור במערכת הפנסיה והרווחה של גמלאים. הוא מדגיש כי לישראל יש אוכלוסייה צעירה שנכנסת לתקופה של הזדקנות דמוגרפית מתונה והדור הצעיר מאורגן מבחינה פנסיונית, הודות לרפורמות שיושמו מאמצע שנות ה- 90, שהגדירו תועלת כלכלית ברת קיימא: תכניות פנסיה לעובדים פרטיים וציבוריים והקמת פנסיה בעלת שני נדבכים במימון ציבורי מוגבל:
הנדבך הראשון היא במימון ציבורי, פנסיה אוניברסאלית למחצה צנועה, ובעלת כיסוי תועלתי הכולל קצבת זקנה בסיסית לכל המוטבים והשלמת ההכנסה הכפופה לבדיקה באמצעים מחמירים.
הנדבך השני הוא מערכת תכניות "מוגדרות תרומה" בהן המוטבים יכולים לבחור את הספק שלהם. נדבך שני זה מיושם כחיסכון חובה וכתכנית לכל העובדים (עד לרמה של השכר הממוצע במשק), שתרומתם לשיעור עלה בהדרגה. מערכת זו עדיין נהנית מתמריצי מס ללא החזר מס הכנסה לעובדים. בניגוד לפנסיה פרטית המבוססת על חיסכון אישי ואינה מציעה יתרונות מס.

הכלכלה הישראלית

הדוח מציין כי הכלכלה הישראלית צומחת באופן קבוע זה השנה ה-13 ומדגימה יציבות יוצאת דופן וכן כי שיעור הצמיחה בישראל גבוה מרוב מדינות ה –OECD כבר למעלה מעשור. 
רמת התחרות והריכוזיות במשק מוסיפים להוות סוגיות מרכזיות בדוח אשר מתייחס לרפורמות בעלות השפעה שננקטו במטרה להגביר את התחרותיות במשק. בהקשר זה הדוח מציין, בין היתר, את רפורמת המזון (רפורמת הקורנפלקס) להסרת חסמים ליבוא מזון רגיל וכן כי שנים של רפורמות בענפי התשתיות הובילו לירידה במחירי התחבורה האווירית ובמחירי הסלולר. 
יחד עם זאת, מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים. רמת החיים הממוצעת נמוכה ביחס למדינות ה- OECD המובילות, קיימים אתגרים סביבתיים מתמשכים והפריון נמוך באופן יחסי.

העוני בישראל

שיעור העוני היהודי בישראל על פי הדו"ח עומד על כ-25% (לפני תשלומי מסים והעברות). כ-80% מהחרדים חיים בעוני לפני מסים והעברות, ולאחריהן כ-70%. כ-60% מהערבים מוגדרים כעניים, לפני מסים והעברות – כ-55% לאחריהן.  מדובר באנשים החיים מתחת לקו העוני, שמוגדר כמחצית ההכנסה הכספית הזמינה החציונית. למרות שהאוכלוסייה החרדית בישראל סובלת מרמות גבוהות של עוני ושיעורים נמוכים של השתתפות בשוק התעסוקה והשכלה, הם מדווחים בדרך כלל על שביעות רצון רבה יותר מחייהם, ממצבם הכלכלי, וממצבם בדיור ובבריאות. 

The post דו"ח ה- OECD: שיעור תעסוקה גבוה בישראל first appeared on HRUS משאבי אנוש.

"בימים אלה, מדינת ישראל ואזרחיה מתמודדים עם מציאות קשה של רצף אירועים ביטחוניים נקודתיים הפוגעים באזרחי המדינה ובתחושת ביטחונם", כותבת ההתאחדות. "לאירועים הביטחוניים השלכות שליליות ישירות על תחושת הוודאות והיציבות, המהווים מרכיב חיוני וחשוב בפעילותם של קבלני ישראל. חשש זה מקבל משנה תוקף ואי בהירות לאור התלות וההסתמכות על עובדים פלסטיניים בכל הקשור לעבודות הרטובות בענף הבנייה".

לפני קרוב לחודש ביטלה הממשלה את החלטתה מלפני 4 שנים לחייב הסכם בין ממשלות על מנת להביא עובדים זרים לענף הבנייה. זאת, על אף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה שהזהיר מפגיעה בזכויות עובדים ישראלים. כך, בעוד כחודש צפויים להיחתם הסכמים עם חברות סיניות לצורך הבאת 20 אלף עובדים, אולם תוקף ההחלטה נקבע למשך שנתיים על רקע הסתייגות שהביע שר הכלכלה, נפתלי בנט. בהתאחדות בוני הארץ מבקשים להקדים את המהלך.

"ניסיון העבר מלמד כי מצבים כמו המצב הנוכחי במדינה גררו בעקבותיהם הטלת סגר ממושך על איו"ש, שמנע את יציאת העובדים הפלסטינים ארצה וגרם להשבתת אתרי הבנייה השונים, תוך גרימת נזקים בלתי הפיכים למאמצי הממשלה וצעדיה לטיפול בשוק הדיור והבנייה בכלל, נזקים לעוסקים בענף ולציבור רוכשי הדירות. אין ספק כי ככל שתוקדם ותיושם החלטת הממשלה והעובדים הזרים המקצועיים הסינים יגויסו ארצה, ימוזערו הנזקים הכבדים שיגרמו לשוק הבנייה ולכלכלת ישראל, במקרה של החלטה על סגר ומניעת יציאתם של הפועלים הפלסטינים לעבודה באתרי הבנייה בארץ. נראה כי אין זה הזמן להתמהמה ויש לפעול ליישום החלטת הממשלה בעניין בהקדם ויפה שעה אחת קודם".

נזכיר כי לאחרונה התבשרו המעסיקים בענף החקלאות על ביטול המס החל עליהם החל מ-1 בינואר 2016, לאחר לחצים רבים שהופעלו לאחרונה על האוצר וזכו לסיקור נרחב בתקשורת. כל זאת, על אף שבמהלך השנים האחרונות נבחנו מהלכים רבים לעידוד תעסוקת עובדים ישראלים בענפים עתירי עובדים זרים, כדוגמת הסיעוד הביתי, החקלאות וענף הבניין, ובמקצועות מסוימים בענפים בהם דרישה לעובדים זרים, כדוגמת ענפי התעשייה והמסעדנות.

המטרה בעידוד תעסוקת עובדים ישראלים היא להחליף את העובדים הזרים המועסקים בישראל בעובדים ישראלים באמצעות צמצום מכסות העובדים הזרים, אכיפת זכויות העובדים הזרים וייקור העסקתם וכן מתן הכשרה מקצועית ותמיכה לעובדים ישראלים באמצעות הטבות הן לעובדים והן לגורמים המעסיקים ישראלים.

ביטול מכסת העובדים הזרים אינו משימה פשוטה, שכן עובדים זרים מוכנים לעבוד שעות רבות מהמותר בחוק עבור שכר מינימום, ואף פחות מכך. הם אינם מודעים לזכויותיהם וקל יותר לנצלם, הם נגישים וזמינים יותר למעסיק ותלויים בו במידה רבה יותר מעובדים ישראלי. בנוסף לכך, במקצועות עתירי עובדים זרים יש צורך בהשמה מחודשת של עבודה ישראלית ולעודד עובדים ישראלים לחזור לענפים הללו. הדבר דורש הכשרה מקצועית, שיפור תנאי ההעסקה והשכר, אכיפת זכויות העובדים, וכן הוצאת העובדים הזרים מהמקצוע באופן שייצור ביקוש לעובדים ישראלים.

The post הקבלנים לשר הפנים: הטרור מחייב הבאה מיידית של 20 אלף עובדים סינים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

במהלך השנים האחרונות נבחנו מהלכים רבים לעידוד תעסוקת עובדים ישראלים בענפים עתירי עובדים זרים, כדוגמת הסיעוד הביתי, החקלאות וענף הבניין, ובמקצועות מסוימים בענפים בהם דרישה לעובדים זרים, כדוגמת ענפי התעשייה והמסעדנות.

המטרה בעידוד תעסוקת עובדים ישראלים היא להחליף את העובדים הזרים המועסקים בישראל בעובדים ישראלים. זאת, באמצעות צמצום מכסות העובדים הזרים, אכיפת זכויות העובדים הזרים וייקור העסקתם וכן מתן הכשרה מקצועית ותמיכה לעובדים ישראלים באמצעות הטבות הן לעובדים והן לגורמים המעסיקים ישראלים.

על פי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם ב-2012, במהלך השנים האחרונות היו אמורות מכסות העובדים הזרים בבניין, בתעשייה ובענף המסעדות להתבטל, אולם המהלך נדחה מספר פעמים.

ביטול מכסת העובדים הזרים אינו משימה פשוטה, שכן עובדים זרים מוכנים לעבוד שעות רבות מהמותר בחוק עבור שכר מינימום, ואף פחות מכך. הם אינם מודעים לזכויותיהם וקל יותר לנצלם, הם נגישים וזמינים יותר למעסיק ותלויים בו במידה רבה יותר מעובדים ישראלי. בנוסף לכך, במקצועות עתירי עובדים זרים יש צורך בהשמה מחודשת של עבודה ישראלית ולעודד עובדים ישראלים לחזור לענפים הללו. הדבר דורש הכשרה מקצועית, שיפור תנאי ההעסקה והשכר, אכיפת זכויות העובדים, וכן הוצאת העובדים הזרים מהמקצוע באופן שייצור ביקוש לעובדים ישראלים.

במרכז המחקר והמידע של הכנסת מציינים כי במהלך השנים האחרונות הולכת וגוברת ההעסקה של אוכלוסיות זרים הנוספת על עובדים זרים בעלי אשרה בענפי הבניין, החקלאות, התעשייה והמסעדות. בענפי הבניין והחקלאות משתלבים עובדים פלסטינים בעלי היתר עבודה בישראל ובעלי אשרת שהייה הניתנת לזכאים להגנה קבוצתית הומניטרית, כאשר האחרונים משתלבים גם בענפי התעשייה והמסעדות.

המפתח בידי המעסיקים
המנגנון הנכון להגדלת מספר המועסקים הישראלים בענפים אלה, כך צוין בדו"ח, הוא פעילות יזומה של המעסיקים לקליטת עובדים ישראלים, תוך הצעת שכר הולם. במהלך העשור האחרון הפחיתה הממשלה במידה ניכרת את מספר ההיתרים להעסקת עובדים זרים בענף הבניין, וכתוצאה מכך נכנסו לעבודה בענף עשרות אלפי עובדים ישראלים חדשים במקום העובדים הזרים אשר הועסקו בו בעבר.

בדו"ח מוצעים מודלים נוספים לעידוד תעסוקת ישראלים בענפים עתירי עובדים זרים: חידוש החובה להציע עבודה במשרה שנתבקש בה עובד זר באמצעות שירות התעסוקה, וכן שינוי והרחבה של מתן מענק העבודה המועדפת.

השימוש בעבודה מועדפת לעידוד תעסוקת ישראלים אינו מגיע לידי מיצוי. המענק לחיילים משוחררים אינו גבוה, ומנוצל לעתים על ידי מעסיקים כדי להוריד את תנאי השכר. בנוסף אין במענק עידוד ממשי למי שנזקק להכשרה מקצועית או למי שיכול להשתכר שכר גבוה יותר בעבודות אחרות גם ללא המענק.

מודלים נוספים שצוינו בדו"ח לפתרון הבעיה הנם הרחבת האמצעים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הסיעוד הביתי והמוסדי באמצעות הגדלת מימון שכר העובדים הסיעודיים, הרחבת ההכשרה המקצועית למבוגרים, וכן הרחבת ההכשרה המקצועית לאסירים ולאסירים משוחררים על מנת לשלבם בענפים הללו.

The post מעודדים עבודה כחול-לבן first appeared on HRUS משאבי אנוש.

במקביל הוחלט על ידי כחלון ושר החקלאות, אורי אריאל, על ביטול מס המעסיקים בענפי החקלאות החל מ-1 בינואר 2016. זאת, במטרה להביא לשמירה ולפיתוח של החקלאות בישראל.

בתוך 3 שבועות צפויים משרדי האוצר והחקלאות לגבש מתווה מוסכם עם התאחדות חקלאי ישראל, נוסף על יצירת תכנית כוללת לטיפול בשוק המזון הטרי שתכלול את הורדת פערי התיווך, שינוי וייעול התמיכה הממשלתית בחקלאות תוך הפחתת המחיר לצרכן, פיתוח החקלאות ושימור ההתיישבות בישראל.

מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, אמר בתגובה: "זהו יום חג לחקלאי ישראל. אני שמח ומודה לשר האוצר והחקלאות שהבינו את החשיבות של הגזירה שהייתה מושתת על החקלאים, באו לקראתנו וביטלו אותה. אנו נמשיך לנהל מו"מ עם משרד האוצר והחקלאות עד שנשיב לחקלאים את פרנסתם בכבוד והחקלאות תמשיך להתנהל במדינה".

The post הניכויים המותרים למעסיקים בענף החקלאות צפויים לעלות ל-530 שקל first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עו"ד קן תור הינו בוגר אוניברסיטת ת"א והוא בעל ניסיון רב במתן עזרה משפטית בקבלת אשרות עבודה למומחים זרים עבור חברות בינלאומיות ועבור המגזר העסקי הישראלי. עו"ד קן תור השתתף בכתיבת מספר ספרים בתחום, סייע להובלת הליכי חקיקה ומדיניות בעניין כניסת מומחים זרים לישראל, חבר בוועדה לניידות גלובלית של מומחים בלשכת עורכי הדין העולמית, והוא משמש מרצה קבוע בתחום זה בכנסים בינלאומיים. את הרצאתו בכנס הרילוקיישן הקדיש עו"ד קן תור לנושא משברים אפשריים בתהליך ניוד עובדים ומומחים וחשוב מכך – הדרכים למניעת משברים מבעוד מועד.

מה הן הסיבות העיקריות למשברים רבים ושונים בתהליך הניוד?
– שינויים חקיקה, שינויים ומדיניות ובאכיפת החוקים
– חוסר ציות
– לוח זמנים
– יחסי ספק / קבלן ונותן חסות
– משברים בתקופת הרילוקיישן

שינוי חקיקה
עו"ד קן תור: "החקיקה כיום נרחבת והתווספו כמעט פי עשר תקנות מתחילת הדרך. יש כיום הרבה יותר חקיקה, אכיפה וענישה חזקה! השינויים לעתים הם מהיום להיום. דוגמה לשינוי חקיקה: בסין עשו שינויים בנושא בדיקות בריאות ונהלי בריאות. באיטליה השיטה היא מעניינת: איטליה מחולקת למאה וכמה אזורים. כל אזור רשאי להתאים את החקיקה לתנאי האזור. השיטה הכללית היא שאתה מגיש בקשה ורק אז קובעים מה הנוהל שיחול לגביך. ספרד מחולקת ל-20 אזורים. כל פרובינציה קובעת איזה מקצוע בעדיפות לפי נתוני האבטלה עדכניים באותה פרובינציה. אז כשרוצים לשלוח עובד למדריד ואחר כך לוולנסיה, צריך לזכור שזו אמנם ספרד אבל אלה אזורים אחרים. בקנדה או בבריטניה ניתנת הוראה חדשה שהופכת להיות אפקטיבית מהיום להיום effective immediately! אתה יכול לעבוד על תיק ואז כמה ימים לפני ההגשה פתאום מסתבר שההשכלה הנדרשת השתנתה והעובד פתאום לא עומד בדרישות… המועמד השני שכן עמד בדרישות כבר עזב…

"הנה לכם עוד דוגמה למשבר: פעם הספיק צילום של תואר מהטכניון. היום פתאום רוצים פירוט קורסים שנלמדו במסגרת התואר (כולל ציונים!) כשהמסמך מתורגם על ידי מומחה לתרגום מקומי. זה "רק" עוד עלות של 800 דולר וזה "רק" אומר שהעובד שמיועד לרילוקיישן צריך לחיות עוד כמה שבועות אצל ההורים שלו, יחד עם בת הזוג והילדים, כי הוא כבר השכיר את הדירה שלו…

"במזרח הרחוק יש שינויי חקיקה באופן בלתי פורמלי ברמת הבדיקה ובצורת המסמכים. זה יכול לעכב את תחילת המשרה בכחודש וזה מספיק כדי לייצר משבר! לא חסרות דוגמאות לבעיות אפשריות בתהליך הניוד כמעט בכל מדינה."

חוסר ציות לחוקים ולתקנות – אלה המשברים הכי מיותרים שיש! 
לדברי עו"ד קן תור, גירוש, קנסות, הרשעה בפלילי, מאסר עובדים זרים ומניעת כניסתם מחדש לארץ, כל אלה הם מנת חלקם של מי שייטול את הסיכון (המיותר) של אי ציות לחוק. אם מומחה זר מגיע לישראל והוא נכנס לתא מעצר ל-24 שעות משום שלא דאגתם לו למסמכים הנדרשים, סביר להניח שהוא יעלה על הטיסה הראשונה חזרה הביתה. הוא כבר לא ירצה לעבוד אצלכם, וזה ייצור משבר כי הוא הגיע בעקבות משימה! אם המומחה הזר מגורש מישראל, הוא לא יוכל לחזור למשך 10 שנים. יהיה קשה למצוא ולשכנע מישהו אחר לבוא במקומו. 

בעולם ובישראל מאסרים של מומחים זרים הם נדירים. ברוב המדינות מתנהגים בכבוד, קרי העובד צפוי לקנסות וגירוש "בלבד". זה אמנם לא תא מעצר אבל – זה מוביל למשבר! עו"ד קן תור: "אם העובד שלכם גורש מישראל כי לא דאגתם לו למסמכים הנדרשים, ישראל תודיע לשלושים וכמה מדינות אמנה על הגירוש וכעת הוא לא יוכל להיכנס גם לאותן מדינות לצורך עבודה. בנוסף, העובד לא יוכל להיכנס למדינות מוסלמיות כי יש חותמת שמראה שהוא גורש מישראל. הוא לא יוכל לעבוד והוא עלול לתבוע אתכם על אבדן ההשתכרות!" 

לוח זמנים
הגורם מספר אחד ליצירת בעיות ומשברים ברילוקיישן הינו לוח זמנים. חברות לא מוסדיות נוטות לא להיכנס להליך הרילוקיישן עד שלא זכו במכרז או עד שלא חתמו על חוזה. ופתאום הן מחויבות לעבוד תוך 15 יום! אין להן ברירה. הן מהמרות שלא יתפסו אותן בהתחלה וכך הן מתחילות מביקור עסקי. עו"ד קן תור: "היום יודעים מי נכנס לארץ ולמה. ברוב המדינות לא ניתן להגיש בקשה אשרת עבודה כשהמומחה במדינת היעד ולא במדינת המוצא. ארגונים מדלגים על נהלים, עושים דברים בחופזה כי אין להם זמן אבל… הסיכון קיים והוא עולה ביוקר!

"כיום, ארגון שרוצה למנוע את הסיכון צריך להשקיע כסף קטן כחלק מהוצאות המכרז או מהמשא ומתן. ניתן לעשות דברים במקביל כדי לחסוך זמנים. אם עובדים נכון מבעוד מועד, ניתן למנוע משברים ולחסוך פי 10-30 בהוצאות הכרוכות בטיפול במשבר."

עניינים פנים ארגוניים
ניוד עובדים יכול לעלות על שרטון משום עובד שלא משתף פעולה ולא מעביר מסמכים. העובד מגיע למדינה זרה והוא לא יודע מי מנהל אותו? למי הוא מקשיב? למי הוא מדווח? מי מנהל את התהליך? פתאום יש חורים והתהליך מתעכב. הפרויקט יכול להתעכב רק כי לא אישרו בית ספר פרטי במדינת היעד לבן של העובד! לכן, על מנת למנוע משברים, חשוב למנות אדם שינהל את התהליך וידאג לכך שהחלטות יתקבלו ויתבצעו.

יחסי קבלן ונותן חסות
בשנים האחרונות לא ניתן לקבל רישיון עבודה למומחה במדינה זרה ללא נותן החסות. בישראל חברה רב לאומית שפועלת בארץ יכולה לתת חסות אך באירופה זו חייבת להיות בחברה מקומית. אם אין לכם חברה מקומית והעובד אצל לקוח, אתם חייבים שהלקוח ייתן חסות, אחרת לא תקבלו אשרת עבודה.

עו"ד צביקה קן תור: "אנחנו מלווים חברות שנותנות שירותים לבנקים באירופה, הן פוחדות לתת חסות ולקחת אחריות. אנחנו נתקעים כי זו בעיה קשה, סבוכה ומיותרת. אז צריך להקים חברה. מה שברור כאן זה שלא ניתן להתחייב לזמנים, היות שציר הזמן הוא קריטי. במזרח הרחוק הבנקים מתחייבים ככלל אצבע. הם נותנים חסות. אבל מה קורה אם עובד מגיע להונג-קונג והוא יצטרך לעבוד מול שני בנקים?"

אפשר להגיע לאירופה דרך יוון!
עו"ד עמית עכו, שותף במשרד עורכי הדין קן תור & עכו, שהצטרף לעו"ד קן תור בכנס, תרם מידע חדש חשוב ביותר לארגונים המבקשים לנייד מומחים זרים לאירופה: "באירופה יצאה פסיקה שמאפשרת לחברה ביוון לנייד עובדים לאירופה. זה אומר שחברות שרוצות לעבוד בצורה חוקית באירופה יכולות לפתוח חברה ביוון, להעביר עובד ליוון ואז לנייד אותו לאירופה (למדינות האיחוד האירופאי). חברת כוח אדם אירופאית יכולה לנייד עובדים בתוך האיחוד האירופי. כך אפשר להתמודד עם החסם הקריטי מבלי לקחת סיכון."

אשרת עבודה e2
צביקה קן תור: "לפני 3 שנים הצלחנו להעביר חוק שנותן אשרות e2 למשקיעים ישראלים. אנחנו בישורת האחרונה. אנחנו ממתינים לשמוע מארה"ב שתקנון התפעול של האשרה הזו מקובלות עליה. זה יפתור בעיות רבות דווקא בקרב חברות קטנות, חברות הזנק ואנשי עסקים פרטיים."

בית הדין לעררים החל לפעול
בית הדין לעררים, שבסמכותו לפסוק בנושאי אזרחות ומעמד, החל לפעול ביוני 2014. בית הדין לעררים פועל כיום בבאר שבע, תל אביב, ירושלים ונצרת. תחום העיסוק היחיד של בית הדין לעררים הינו אשרות עבודה דהיינו כניסה, שהייה, ישיבה, והוא מכהן כבית משפט שלום. עו"ד קן תור: "פתיחתו של בית הדין לעררים מלמד אותנו על תהליך ההתבגרות של מדינה שמחליטה להקים בית משפט שמתמקצע בתחום. כיום, עם עלייה ניכרת במספר המומחים, העובדים הזרים, המסתננים והשוהים הבלתי חוקיים, נושא האזרחות והמעמד הוא מרכזי!

עדכון נוסף שחשוב שתהיו מודעים אליו הוא הכנסת נוהל חדש וניסיוני – אשרת עבודה למקרה של תקלת שבר וצורך מידי להביא מישהו לארץ. מדובר באשרה שמאפשרת הכנסת מומחה זר לפרק זמן של עד 30 ימים אחת לשנה, בתוך שבוע עד עשרה ימים, במקום 3 חודשים. התהליך הוא מזורז ונוח יותר שכן ניתן לקבל תשובה באינטרנט. זה חוסך את הטרחה של פנייה פיזית לקונסוליה. מטרת הנוהל החדש הינה שהמדינה והמגזר העסקי יוכלו להתמודד עם תקלות שלד. מהלך זה הינו צעד מקל שנועד להקל על המגזר העסקי והציבורי והוא מלמדת אותנו על תהליך בגרות והבשלה. לרשות המיסים יש כיום יותר ניסיון ויותר רצון לסייע. הם יודעים היכן לשחרר והיכן להקשות."

The post חוסר ציות לחוקים ולתקנות – אלה המשברים הכי מיותרים שיש! first appeared on HRUS משאבי אנוש.

כנס הרילוקיישן השנתי יתקיים ב-25.03.2015 – ההרשמה ללא עלות! מספר המקומות מוגבל!

לפרטים והרשמה לחצו כאן 

עו"ד קן-תור הינו בוגר אוניברסיטת ת"א והוא בעל ניסיון רב במתן עזרה משפטית בקבלת אשרות עבודה למומחים זרים עבור חברות בינלאומיות ועבור המגזר העסקי הישראלי. עו"ד קן תור השתתף בכתיבת מספר ספרים בתחום, סייע להובלת הליכי חקיקה ומדיניות בעניין כניסת מומחים זרים לישראל, חבר בוועדה לניידות גלובלית של מומחים בלשכת עורכי הדין העולמית, והוא משמש מרצה קבוע בתחום זה בכנסים בינלאומיים.

אנחנו כולנו מדברים על רילוקיישן בכלל ועל מומחים זרים בפרט כעל חלק בלתי נפרד מהביזנס. אנחנו מדברים במונחים של הפיכת הארגון לגלובאלי, הכנסת דייברסיטי, טאלנטים… אתה מדבר על משברים וסכנות! מהם אותם משברים שאותם אנחנו לא רואים או לא יודעים בכל שאנחנו צריכים לחפש?
עו"ד צביקה קן תור: המשברים נובעים משילוב של אחת או יותר מחמש סיבות. הראשונה הינה שינויי חקיקה, נהלים או מדיניות ע"י הרשויות. הסיבה השנייה הינה עקב חוסר ציות לחוק ואכיפה. הסיבה השלישית הינה לוח הזמנים. הסיבה הרביעית הינה יחסי ספק – קבלן, והסיבה החמישית הינה מגוון אירועים במהלך הרילוקיישן.

במרבית מדינות העולם מותר להעסיק מומחים זרים אבל – יש דרישות. בכל מדינה יש העדפה להעסקת מקומיים ויש שיקולים פוליטיים ומהלכים פוליטיים. ההשלכות של כל זה בפועל הן שבמרבית המדינות ישנן שתי מגמות שמקשות על ניוד מומחים, האחת היא החמרת הרגולציה / הדרישות, והשנייה היא הגברת האכיפה.

כיום כ-90% מהמדינות מכניסות שינויים בירוקרטיים בחוקי ההגירה שלהן (כולם במגמה של החמרת התנאים להכנסת עובדים זרים), וזה משפיע על ציר הזמן. אם בעבר היה אפשר לסדר אשרות עבודה לעובדים זרים בתוך כמה שבועות, היום זה כבר סיפור של כמה חודשים.

זה אומר שמעסיקים צריכים להתחיל לחשוב על הנושא של אשרות עבודה ולהתחיל ממש לפעול כבר בשלבי תכנון הפרויקט, עוד מהחוזה ההתחלתי או ההכנה למכרז. אנשים אומרים "מה, אני אתחיל עכשיו לסדר אשרות עבודה? עוד לא זכיתי במכרז!". אבל כשהם זוכים, השעון מתחיל לתקתק. הם צריכים להתחיל לעבוד באופן מידי ואין להם את הזמן הנחוץ כי התהליך נהיה מורכב יותר… אז הם לוקחים את הסיכון ומביאים עובדים ומומחים זרים ללא אשרות. הבעיה היא שהם חושפים את עצמם, את העובדים שלהם ואת המנהלים שלהם לסיכונים שעל חלקם הם אפילו לא חשבו.

חברה שמביאה לארץ מומחה זר עוד לפני שהחלה לפעול נכון מול הרשויות או מבלי לבצע את התהליך על פי חוק, חושפת את עצמה את העובדים הזרים ואת המנהלים הישראלים לסיכון עצום. זה מתחיל בכך שמשטרת ההגירה פשוט מבצעת ביקורת באתר ומגלה עובדים זרים ללא אשרות עבודה. לרוב יש להם מידע פנימי (הלשנות של מתחרים, של חברה שלא זכתה במכרז לדוגמה). במקרה שכזה, העובד הזר יגורש והפרויקט יתקע. זה צפוי לגרום לנזק עצום לחברה מבחינה כלכלית ותדמיתית כי השמועה מתפשטת. חברה כזו תתקשה בעתיד לקבל אשרות עבודה למומחים החלופיים שתגייס וזה יפגע בפעילות העתידית שלה.

היה מקרה בארץ שבו משטרת ההגירה פשטה על תחנת כוח שבה הועסקו 70 עובדים זרים ללא אשרות עבודה כדי לסיים את הפרויקט בזמן. העובדים גורשו. כמובן שכל הפעילות הושבתה והפרויקט לא רק שלא הסתיים בזמן אלא הסתיים מאוחר יותר.

העסקת עובדים זרים ללא אשרות עבודה זה כמו לנהוג על רכב ללא ביטוח חובה. כל עוד לא תופסים אותך הכול בסדר אבל… במשוואת העלות תועלת, ברור שהיה כדאי לעשות ביטוח חובה. העסקת עובדים זרים ללא אשרות עבודה זה אותו עקרון. ההשקעה היא סמלית, היא לחלוטין לא יקרה והסיכון הוא עצום!

על איזה סיכון אנחנו מדברים? קנסות? סילוק מידי של העובד הזר? אני בטוחה שכל מנהל חכם ידע לחשב את הגורמים הללו בשיקולי עלות תועלת. לא?
עו"ד צבי קן תור: ברגע שמשטרת ההגירה מגיעה לאתר והיא תופסת אותך מעסיק עובד / מומחה זר ללא אשרת עבודה, אתה נחשף לרמת סיכון אדירה בבת אחת שממנה נגזרים עוד ועוד סיכונים.

הפרויקט נעצר, המומחה הזר, שהיה כל כך נחוץ לפרויקט(לכן הוא הוגדר כמומחה זר, קרי מישהו שהידע והניסיון שלו הם קריטיים לתפקיד ולא ניתן היה לגייס עובד מקומי עם הכישורים) מגורש. בנוסף, החברה מתמודדת עם קנסות, עליה על המנהלים המקומיים ובמקרים מסוימים גם על העובדים הזרים. אבל עד כאן זה "רק" נזק כלכלי.

העסקת עובדים ללא אשרות הינה עבירה פלילית וכיוון שלא ניתן לייחס לארגון עבירה פלילית, מעמידה משטרת ההגירה לדין את בעלי החברה ואת המנהלים הבכירים שלה. כעת, מנהל החברה הופך להיות אדם בעל "עבר פלילי". הוא לא יכול לשמש בחברה ציבורית ולא יכול לגשת למכרזים או לעבוד בשירות הציבורי (לכהן במועצת העיר או אפילו להיבחר לוועד בית).

תחשבו על זה, מנהל בכיר בחברה, שמעולם לא חצה את הכביש באור ירוק, ופתאום יש לו "עבר פלילי" וזה מגביל אותו. אותו מנהל יכול לתבוע את החברה על הנזק הכלכלי והתדמיתי והפגיעה בקריירה שלו ובהשתכרות עתידית.

היה לנו לקוח ששלח עובד מטעמו ללא אשר עבודה. העובד (יהלומן במקצועו) יצא לארה"ב בשליחות העבודה ללא אשרת עבודה. הוא נתפס על ידי שלטונות ההגירה וגורש וכעת לא יוכל להיכנס למדינה במשך 10 שנים. העובד הגיש תביעה כנגד החברה שבה הוא טען שבגלל שלא יוכל להיכנס לארה"ב, הוא יפסיד חצי מיליון דולר עמלות בשנה. אז פתאום החברה צריכה להתמודד עם תביעה של 5 מיליון דולר(!) וכל זה בגלל אשרת עבודה!

איך אתה מציע למעסיקים לפעול על מנת להימנע מסיכון מיותר?
עו"ד צביקה קן תור: חייבים להכניס את סוגיית היתרי העבודה כבר בתחילת ההכנות לפרויקט. מעסיקים צריכים להבין את "אפקט הדומינו" של סיכון אחד מיותר (העסק עובד זר ללא אשרת עבודה). לסיכון הזה ישנם 4 מישורים של תוצאה:
תוצאות אישיות כלפי המומחה הזר.
אותו אדם שהיה כל כך חשוב לגייס אותו לטובת הפרויקט, כעת עומד בפני מעצר קצר (אולי), גירוש (ודאי). עבודתו נפסקת והוא נכנס לרשימה השחורה. זהו אירוע משברי טראומתי לעובד, שצפוי לגרור תביעה של המומחה כנגד החברה.
סכנה לפרויקט עצמו. 
הפרויקט נעצר באופן מידי. החברה סופגת הוצאות אדירות בשל עיכובים או אי ביצוע העבודה והיא חשופה לתביעות בעקבות אי ביצוע העבודה.
סנקציות כלפי החברה.
החברה נכנסת ל"רשימה השחורה" וזה יכול לסגור חברה או לסכן פרויקטים עתידיים.
סנקציה כלפי המנהלים.
בעלי החברה והמנהלים שלה יחשפו להרשעה פלילית. זה אומר שהם לא יוכלו לקבל רישיון לנשק, להנפיק חברה, לכהן בתפקיד ציבורי… יהיו מנהלים שזה יפגע בקריירה שלהם ובכושר ההשתכרות שלהם והם יתבעו את החברה שבשמה הם ביצעו את ה"עבירה". לרוב תביעות מהסוג הזה מתנהלות בצורת בוררות כי גם המנהל וגם החברה לא רוצה שידעו שהיא נתבעת. גם למנהלים יש אינטרס לשמור את פרטי התביעה חסויים.

שלטונות ההגירה פעלו בארץ גם בעבר, כולנו יודעים שאסור להעסיק אדם זר ללא היתר עבודה. מה חדש היום?
עו"ד צביקה קן תור: בית הדין למעמד ואזרחות החל לפעול בישראל לפני 8 חודשים. זה הכנס הראשון שמתקיים אחרי הקמתו וזו ההרצאה הראשונה בנושא שמתייחסת לפעילות שלו ולהשלכות של הגוף הזה בכלל! בהרצאה שלי אני אתייחס לאופן פעילויות, לרציונל שמאחורי הקמת הגוף הזה ולנורמות החדשות שאותן יש לאמץ על מנת להעסיק מומחים זרים בצורה חוקית, מבלי להיחשף לסיכונים ומשברים מיותרים.

הקמת בית הדין המתמחה מהווה הודעה בקול רם על מדיניות האכיפה העתידית של רשות האוכלוסין. הקמת בית הדין צפויה להביא להתמקצעות לאחידות בענישה ולהתייעלות בזמן התהליך. תיקים אשר בעבר התבררו שלוש וארבע שנים אחרי האירוע צפויים להתברר היום מספר חודשים לאחר האירוע.

 כנס הרילוקיישן השנתי יתקיים ב-25.03.2015 – ההרשמה ללא עלות! מספר המקומות מוגבל!

לפרטים והרשמה לחצו כאן 

The post מניעת משברים צפויים בתהליך עבודת מומחים זרים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

המחקר החדש, שנערך על ידי פרופ' טרה סינקלייר מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, בדק את התנהגותם של דורשי העבודה ב-51 מדינות אמריקאיות וב-55 מדינות ברחבי העולם על מנת להתחקות אחר הטרנדים הבולטים והמגמות החדשות והמעניינות בעולם הגיוס.

מגמות בעולם התעסוקה הגלובלי לשנת 2014:

– שלוש המדינות הנהנות מביקוש הגבוה ביותר של דורשי עבודה זרים הן שלוש המדינות המתועשות בהן אנגלית היא השפה השלטת: ארה"ב, קנדה ובריטניה (לפי הסדר). המדינה הרביעית ברשימה, המצליחה באופן מפתיע לצמצם פערים לאחרונה היא הודו.

– על פי המחקר: 9.1% מכלל מחפשי העבודה ברחבי העולם מגישים מועמדות לתפקידים במדינות זרות.

– ארה"ב, בריטניה וקנדה מקבלות את מרבית קורות החיים הנשלחים על ידי מחפשי עבודה אל יעדים מחוץ למדינת המוצא שלהם, עם שיעור של 50.2% מכלל קורות החיים שנשלחים ליעדים חוצי גבולות טריטוריאליים.

– בקרב המדינות המתועשות החדשות/ המדינות שבהן הכלכלה מתפתחת באופן מואץ בשנים האחרונות: ברזיל, רוסיה, הודו וסין – הודו היא המדינה היחידה שמצליחה לגייס טאלנטים זרים. המגמה בהודו מעניינת שכן עדיין קיימת הגירה

שלילית של דורשי עבודה המגישים מועמדות למשרות בחו"ל (בעיקר בארה"ב, קנדה ובריטניה). אך יחד עם זאת, הודו נהנית מביקוש אדיר של טאלנטים שמבקשים דווקא להשתלב אצלה במקומות עבודה.

– בתוך הרפובליקה האמריקאית למעלה מ-27% מקרב מחפשי העבודה מגישים קורות חיים למשרות במדינות אחרות (בתוך ארה"ב).

– מגמה נוספת שבולטת מתוך המחקר והיא משקפת בעיקר את שוק העבודה האמריקאי היא שככל שבמדינה יש אחוז גבוה יותר של בוגרי אוניברסיטאות / בוגרי השכלה גבוהה, כך יש נטייה מובהקת יותר של מועמדים צעירים לשלוח קורות חיים למשרות פתוחות מחוץ לגבולות המדינה. לצד מגמה זו, ניתן לזהות מגמה מעניינת נוספת והיא שככל שאוכלוסיית המדינה גדולה יותר, כך קיימת נטייה מובהקת יותר בקרב הארגונים לפתוח משרות לעובדים מחוץ לגבולות המדינה.

– באירופה ובמזרח התיכון קיימת פתיחות רבה יותר לרעיון של גיוס עובדים ומומחים ממדינות זרות ולכן התהליך הופך נוח יותר ומקובל יותר זאת בניגוד למדינות בדרום אמריקה ובאסיה, שם המגמה הזו עדיין לא הפכה למקובלת ולא זוכה לתמיכה ממשלתית או ציבורית.

– ערב הסעודית היא המדינה המובילה ברשימת המדינות שבהן האוכלוסייה המקומית מחפשת עבודה מחוץ לגבולות המדינה עם שיעור של כ-65% מכלל מחפשי העבודה המגישים קורות חיים לתפקידים מעבר לים.
– קליפורניה היא המדינה הנהנית מהביקוש הגדולות ביותר בעולם בקרב מחפשי עבודה בעיקר בשלושת התחומים הבאים: מערכות מידע, אחיות וסיעוד ומכירות.

גם מעסיקים מחפשים לגייס מועמדים מחו"ל

המגמה של הגשת קורות חיים למשרות מעבר לים איננה נובעת אך ורק ממצוקה של מחפשי עבודה שהתייאשו מהיצע המשרות המקומי או לחילופין מחלום של מועמדים להגיע לתפוח הגדול. זהו טרנד הדדי שכן הארגונים מהצד שלהם אינם נרתעים ואף שוקלים ברצינות מועמדות של דורשי עבודה מעבר לים באותה מידה של פתיחות ומוכנות, כך עולה מהמחקר.

פרופ' טרה סינקלייר: "המחסור בכישורים בארגונים ברחבי העולם לצד השאיפה של מחפשי העבודה להשתלב בתפקידים ההולמים את הכישורים שלהם – אלה שתי המגמות שמובילות הן את דורשי העבודה והן את הארגונים להיות פתוחים להביט (לעבר משרות או מועמדים) מעבר לים. שני הצדדים מוכנים לעשות מאמצים כדי לאפשר את תהליך הגיוס הגלובאלי."

בואו להישאר מעודכנים! הרשמו לכנס ניהול משאבי אנוש גלובלי (לחצו כאן)

The post לך תדע לאן תוביל אותך העבודה החדשה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

העובד פנה לבית הדין לעבודה בתביעה כפולה כנגד רשת הולמס פלייס וחברת כוח האדם. בתביעתו טען העובד כי מגיעים לו פיצויי פיטורים, משכורת של חודש אחרון, גמול שעות נוספות, הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופש וכיו"ב. בכתב התביעה טען העובד כי טרם הפיטורים הוא קיבל מהמנהל הישיר שלו בחברת כוח האדם מכתב אזהרה שבו נאמר לו שהוא "מדבר הרבה ושואל הרבה שאלות". לאחר מכן, אותו מנהל ישיר הודיע לעובד באמצעות שיחת טלפון שהוא לא יעבוד יותר בסניף.

מצד חברת כוח האדם נטען כי העובד הוא זה שבחר לסיים את עבודתו ללא התראה מוקדמת. החברה טענה כי היא שילמה לעובד את הכספים שהגיעו לו לאחר שזה חתם על דוחות נוכחות באמצעות שעון ביומטרי כך שלא ניתן כעת לטעון לתוספות שעות נוספות לא מדווחות.

שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, עידית איצקוביץ, קבעה כי המעסיק של העובד, מי שקיבל אותו לעבודה ושילם את שכרו הינה חברת כוח האדם ולא הולמס פלייס. אשר על כן, השופטת דחתה את התביעה כנגד הולמס פלייס והתייחסה אך ורק לתביעה נגד חברת כוח האדם.

בית הדין לעבודה: כאשר מעסיקים עובד זר – על חוזה העבודה וכל טופס אחר הקשור לעבודה, להיכתב בשפה המובנת לו!

באשר לחברת כוח האדם קבעה השופטת כי כאשר מעסיקים עובד זר – על חוזה העבודה וכל טופס אחר הקשור לעבודה, להיכתב בשפה המובנת לו. לעומת זאת, הטפסים שהציגה המעסיקה (חברת כוח אדם) אמנם חתומים בטביעת אצבעו של העובד – אולם כולם כתובים בעברית. לכן ניתן לקבוע שהעובד אינו מסוגל לקרוא את המסמכים ואינו מבין את תוכנם ואת משמעותם.

השופטת הוסיפה ופסקה שדו"חות הנוכחות שמולאו בכתב יד, אינם נחשבים ל"פנקס שעות עבודה" כפי שמחייב החוק ולכן חברת כוח האדם לא הצליחה להוכיח כי היא שילמה לעובד את כל שעות העבודה הנוספות שביצע בפועל. יתרה מזאת, השופטת מתחה ביקורת חריפה על שיטת התשלום של חברת כוח האדם לשלם לעובד חלק ממשכורתו במזומן.

העובד טען ששיטה זו נכפתה עליו על ידי המעסיקה ואילו המעסיקה טענה שזו הייתה בחירתו של העובד. מכתב התביעה עולה כי אילו חברת כוח האדם הייתה משלמת לעובד את כל שכרו בצורת המחאה, ניתן היה לתעד כל תשלום ולא היו נוצרות סתירות בין עדויות הצדדים.

בית הדין לעבודה פסק לטובת העובד 50,000 ש"ח בגין פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, הודעה מוקדמת, פנסיה, ניכויים שלא כדין ושכר טרחת עורך דין.

The post עובד כח אדם זר פוטר כי דיבר יותר מדי first appeared on HRUS משאבי אנוש.

כיום כבר אין עוררין שגם ביצוע עבודה הקשורה בספורט על ידי זרים בישראל מחייבת הנפקת היתר עבודה ואשרת עבודה. וכך, מחויבת כל קבוצת ספורט בישראל, הן בענפים הקבוצתיים והן בענפים האישיים, בהסדרת הסטטוס של הספורטאי הזר אותו היא מעוניינת להביא לישראל, טרם הגעתו. קרי, הסדרת ענייניו מול משרד הפנים, קבלת היתר עבודה ולאחר מכן הדבקת אשרת העבודה בדרכונו של הספורטאי זר. המונח ספורטאי כולל בהקשר זה גם מאמנים, מנהלים, יועצים, מאמני כושר, סקואטרים וכיוצא באלו.

למעשה, רוב קבוצות הספורט בישראל מקפידות לחזק עצמן בספורטאים זרים, על מנת להשיג תוצאות טובות יותר ולהעלות את סיכוייהן לזכייה בתארים, הן בליגות המקומיות והן בזירה האירופית. כל התאחדות או איגוד ספורטיבי בישראל מגביל את כמות הזרים המותרת לשיתוף בליגה מקצוענית. בכדורגל למשל, רשאית קבוצה בליגת העל לרשום בשורותיה חמישה שחקנים זרים וקבוצה בליגה השנייה שלושה זרים. בכדורסל משתנה מספר הזרים המותרים לשיתוף בכל קבוצה כמעט מדי שנה. בכדוריד קיימת הגבלה על שני שחקנים זרים וכן הלאה.

בהעדר אשרה מיוחדת לתחום הספורט בישראל, מפעיל משרד הפנים ביחס לספורטאים ומאמנים זרים מנגנון מסודר, הכולל הנפקת היתרי עבודה ואשרות עבודה כדין. ללא הסדרתם, לא יוכלו קבוצות הספורט הישראליות להעסיק את הספורטאים הזרים כדין כאמור ומסתכנות בעונשים הנעים בין קנסות כספיים לכתבי אישום, וכמובן אי נעימות מן הספורטאי הזר וגירושו מישראל.

עמידה בקריטריונים ובהמלצות

לצורך קבלת אשרת עבודה על הספורטאים הזרים לעמוד במספר קריטריונים שנקבעו על ידי משרד הפנים, לרבות רמת שכר מסוימת, הוכחת ייחודם, כישוריהם ומומחיותם בתחום הספורט, עמידה בתנאי התקנון הקבוע בגוף הספורט הרלוונטי ועוד. רשות האוכלוסין וההגירה בודקת כל מקרה לגופו, ומאשרת את הבקשה. זאת בכפוף לעמידה בקריטריונים, ולקבלת המלצות ממספר ועדות מקצועיות מייעצות, כמו המחלקה לספורט תחרותי במשרד המדע, החינוך והספורט, וכן בהתחשב בהוראות חוק והחלטות ממשלה רלוונטיות.

לאחר קבלת היתר העבודה ואשרת העבודה, ובהתאם למעמדם כ"מומחים" בתחום הספורט, אף יכולים הספורטאים הזרים ליהנות משהותם של בני משפחתם לצידם בישראל, לכל אורך תקופת שהותם כאן, בהתאם לדרישות משרד הפנים ועל פי נהלים מחמירים מסוימים (למשל איסור עבודה על בן/בת הזוג).

תקופת שהייתם הכוללת של ספורטאים זרים בישראל עמדה על חמש שנים, כאשר במקרים חריגים ניתן היה להעסיקם מעבר לתקופה זו (מקרים מפורסמים בעבר היו של סביטי ליפנייה הקונגולזי כששיחק בהפועל חיפה, ואלן מסודי הקונגולזי כששיחק ברמת השרון). בשנתיים האחרונות עומלים במשרד הפנים על נוהל שיאפשר השארת הספורטאים הזרים בישראל לתקופה ממושכת יותר ללא צורך באישור חריג. אשרת העבודה של ספורטאי זר תקפה רק כל עוד הוא משחק עבור הקבוצה שנתנה חסות לבקשה. כל מעבר לקבוצה אחרת מחייב קבלת אישור חדש וביצוע הליך הנפקת ההיתר והאשרה מן ההתחלה.

אכיפה חמורה

ראוי לציין כי במהלך העשור האחרון התרחשו מספר רב של מקרים בהם עוכבו ספורטאים בנתב"ג. חלקם אף לא הורשו כלל להיכנס לישראל וגורשו בחזרה לארצם, מכיוון שלא הייתה ברשותם אשרת עבודה כדין אותה יש להסדיר טרם ההגעה לישראל. זכור במיוחד המקרה של המאמן הגרמני לותר מתיאוס, אגדת הכדורגל שהגיעה לאמן את מכבי נתניה ב-2008. מתיאוס עוכב בנתב"ג עם נחיתתו וכמעט שגורש חזרה לארצו, אולם הדבר נמנע עקב התערבותה של ראש העיר מרים פיירברג, ולבסוף הונפקה לו אשרת עבודה.

כמו כן, נתניה הסתבכה גם עם החלוץ הפנמי אלברטו זפאטה, שנחת בקבוצה והתאמן עמה כשברשותו אשרת תייר בלבד, והוא נאלץ לצאת מישראל עד שהוסדרה אשרת עבודה בדרכונו. גם הפועל עכו הסתבכה עם משרד הפנים ועמדה בפני קנס כבד לאחר שהתגלה כי העסיקה את הקשר הגנאי עמנואל אמנגואה ללא אשרת עבודה כדין.

דוגמאות אלו מבהירות כי משרד הפנים אוכף בחומרה את עניין הסדרת אשרות העבודה לספורטאים הזרים, ונראה שמגמה זו צפויה להימשך בעתיד הקרוב, כאשר יהיה מעניין לראות אם התאחדויות ואיגודי הספורט השונים בישראל ינקטו מצידם יוזמה ויבדקו את החוקיות של השחקנים הזרים הרשומים, או אם קבוצות יפעלו לפסילת משחקם של שחקנים בקבוצה יריבה אשר לא קיבלו היתר עבודה חוקי.

בשנים האחרונות מנהלים ארגון שחקני הכדורגל והכדורסל מאבקים משפטיים נגד ההקלות במס לספורטאים הזרים, אשר מאפשרות הגעתם לארץ ביתר קלות על חשבון שחקנים ישראלים, לא תמיד בצדק. בינואר 2013 הגיש ארגון שחקני הכדורסל עתירה לבית המשפט נגד משרד הפנים בגין חלוקת ההיתרים הקלה על ההדק לכדורסלנים הזרים, וביקשו לקבוע קריטריונים נוקשים יותר מאלה הקיימים להעסקתם.

כפי שמתואר לעיל, הגם שעניינים אלו נראים פרוצודרליים וטכניים – הרי שאי עמידה בהם כפי שנדרש בחוק עלול להוביל לעונשים כבדים. העסקת עובדים זרים שלא כדין גוררת עמה כאמור קנסות כספיים כבדים למעסיק ואף כתבי אישום פליליים נגד המנהלים הישראלים. הרשעה בהם עשויה להחשב כעבירה עם קלון. לכך יש השלכות אישיות מרחיקות לכת.

הכותב הנו עורך דין ממשרד עוה"ד קן תור & עכו. לחצו כאן לפרטי התקשרות

The post עבודה זרה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עו"ד צבי קן תור ממשרד עורכי הדין קן תור עכו אשר מתמחה בתחום זה, הסביר כי בית דין זה מהווה למעשה בית משפט שלום לעניינים מנהליים. סמכותו של בית הדין נובעת מחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, והיא כוללת נושאים רבים כמו ענייני הכניסה השהייה הישיבה והיציאה מישראל, ענייני אזרחות, עניינם של בני זוג של תושבי קבע או אזרחי ישראל, ביקורת משמורת, קטינים ילידי ישראל שלא חל עליו חוק השבות, עניינים על פי החוק למניעת הסתננות וכו'. בית הדין לא יוכל לדון בערר על החלטות הממשלה, תקנות וחוקים.

אוכלוסיית היעד של בית הדין כוללת קבוצות רבות ומגוונות, לרבות מהגרי עבודה, מבקשי מקלט, עובדים זרים עם ובלי רישיון עבודה, ילדי עובדים זרים, מבקשי מעמד מכח זוגיות, איחוד משפחות, מבקשי הארכת אשרות של עובדים זרים, קטינים לא מלווים, צאצא של יהודי שלא חל עליו חוק השבות (למשל נין של יהודי) ועוד.

עו"ד קן תור ציין כי הקמת בית דין המתמחה בתחום המעמד האזרחות והזרים מאפשרת דרך אחידה וראויה לערעור על החלטות רשות האוכלוסין ושר הפנים. החלטות אשר כיום דרך הערעור עליהן הינה מסורבלת ומסובכת, ואשר עד כה נדונו במסגרת ועדת ההשגה לזרים ובגופים שיפוטיים אחרים, אולם לא בצורה אחידה, סדורה וברורה.

הקמתו של בית דין ייחודי זה מעניקה תוכן לזכות של כל מי שבקשתו בעניינים אלה נידונה ונדחתה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה או שר הפנים בהחלטות מסוימות, לערור לבית הדין. בכך יעביר בית דין זה ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות המנהלית ויבקר את החלטותיה של הרשות המבצעת על פי כללי המשפט המנהלי. דהיינו על ידי בחינת סבירותה של ההחלטה. בית הדין אינו אמור לבוא עצמו בנעלי הרשות המוסמכת לעניין זה, ולהחליף את שיקול דעתה.

עם הקמתו מציג בית הדין ערכאה מקצועית ספציפית נוספת במשפט הישראלי, ובכך מסייע בהקטנת העומסים בבית המשפט, צמצום הליכי ביניים וקבלת החלטה סופית, אשר מהווה ודאות מהירה למצב העורר.

עו"ד עמית עכו, אשר פעילותו מתמקדת בתחום זה, הוסיף כי בשלב זה נפתח בית הדין רק בתל אביב ובירושלים, כאשר בשנים הקרובות יפתחו בתי דין נוספים בחיפה ובבאר שבע. זהו בית דין עצמאי ומתמחה עם דיינים משלו ונשיא בית דין עצמאי משלו. ניתן לפנות לבית הדין רק לאחר מיצוי ההליכים במסגרת רשות האוכלוסין, וזאת רק תוך 30 ימים מיום פרסום או מיום קבלת ההחלטה. המשיבים הינם שר הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, אשר לרשותם תעמוד לצורך כך פרקליטות מקצועית שתעסוק רק בנושאים אלו.

בסמכותו בית הדין לאשר את ההחלטה עליה עוררים, לשנותה או לבטלה (מחוסר סבירות וחוסר מידתיות), וכן להחזירה עם הוראות לרשות שהחליטה את ההחלטה. זאת נוסף לסמכויות הרגילות לכל בית דין.
על החלטתו של בית הדין ניתן יהיה לערער בזכות בערעור מנהלי לפני בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים, באמצעות הגשת עתירה מנהלית.

עו"ד עמית עכו ציין כח לדעתו הקמת בית דין ייחודי זה מהווה פריצת דרך בתחום דיני האזרחות, הזרים וההגירה בישראל, מכיוון שהקמתו של גוף שיפוטי עצמאי בתחום זה מקימה את הפורום השיפוטי בו ראוי שיתבררו, וכי מדובר בנדבך נוסף בעיצובה ושיפור מקצועיותם של מערכות האוכלוסין וההגירה ושל מערכת המשפט.

* הכותב הנו עורך דין ממשרד עוה"ד קן תור & עכו

The post הוקם בישראל בית דין לאזרחות וזרים first appeared on HRUS משאבי אנוש.