מהדו"ח המקיף של הלמ"ס, שגובש באגף עסקים-כלכלה בראשות ד"ר דניאל רואש, עולה, כי בחודש יוני נרשמה עלייה משמעותית במספר המשרות הפנויות במשק.

נתון זה מעיד על התאוששות מהירה של המגזר העסקי מההשלכות הכלכליות של מבצע שאגת הארי בחודש מרץ האחרון, שהוביל להטלת מגבלות התקהלות חמורות ומצב חירום לאומי בכלל ענפי המשק.

מניתוח הנתונים מנוכי העונתיות עולה, כי מספר המשרות הפנויות ביוני עלה ל-145,666, לעומת 138,724 משרות פנויות בחודש מאי – עלייה של כחמישה אחוזים בתוך חודש אחד.

מדובר בציון דרך משמעותי ביותר עבור המשק, שכן זו הפעם הראשונה מאז פרוץ הלחימה, שבה היקף הביקוש הכולל לעובדים עוקף את רמת הבסיס שהתקבלה ערב המבצע בחודש פברואר.

במקביל לעלייה במספר המשרות המוחלט, גם בשיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות במשק נרשמה עלייה והוא הגיע לכ-4.41% בחודש יוני לעומת כ-4.23% בחודש מאי.

מהלמ"ס נמסר, כי נתונים אלה מציגים באופן ברור כי המעסיקים בישראל שבים לגייס עובדים, תוך הבעת אמון מחודשת ביציבות הכלכלה הלאומית ובפוטנציאל הצמיחה שלה.

אחת המגמות הבולטות ביותר המוצגות בדו"ח היא השינוי במספר המשרות הפנויות לפי ענפי פעילות בהשוואה לחודש מרץ, שהיווה את תקופת שיא הלחימה.

הגידול בביקוש לידיים עובדות נרשם כמעט בכל ענפי הכלכלה, אבל השינוי הדרמטי והחד ביותר התחולל בענפי האירוח והאוכל.

ענפים אלה, שספגו את המכה הקשה ביותר בזמן המלחמה בשל מגבלות התנועה, ביטולי האירועים והיעדר הלקוחות, מובילים כעת את מגמת הצמיחה המחודשת עם פתיחתם המלאה של בתי המלון, בתי הקפה והמסעדות ברחבי הארץ, שממהרים לגייס צוותים חדשים.

ממבט על הביקושים לכוח אדם לפי משלחי יד בתקופה של אפריל עד יוני 2026 עולה, כי המקצועות המבוקשים ביותר במשק, מציגים עליות מרשימות לעומת תקופת הלחימה במרץ.

בראש הרשימה נמצאים המהנדסים, כולל מהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומהנדסי מכונות, עם ממוצע חודשי של 11,701 משרות מבוקשות. מדובר בעלייה של כשמונה אחוזים לעומת מרץ.

אחריהם עובדי המכירות עם 10,902 משרות פנויות, עלייה של כשלושה אחוזים.

בתחום הטכנולוגיה, נרשמה עלייה מתונה בביקוש למפתחי תוכנה שעמד על 6,881 משרות. מדובר בעלייה של כשני אחוזים.

מנגד, בביקוש לטכנאי רשתות נרשם זינוק של כ-38% והוא עומד על 578 משרות.

גם בענף המסעדנות והאירוח נרשמות עליות: הביקוש למלצרים ומוזגים עלה בכ-14% ל-9,470 משרות פנויות, הביקוש לעובדי מטבח וניקיון זינק בכ-19% ל-7,345 משרות, והביקוש לטבחים מקצועיים עלה בכתשעה אחוזים ועומד על 4,878 משרות פנויות.

במקביל, ענף הבנייה והתשתיות מראה סימני התעוררות מובהקים, כאשר בביקוש לבעלי מקצוע מומחים כגון רצפים, סתתים, טייחים וטפסנים נרשמה עלייה של כ-16% לרמה של 4,622 משרות פנויות.

יוצא דופן בולט בתחום זה הוא הביקוש לבוני בתים, בנאים ומניחי בטון, שדווקא ירד בכשישה אחוזים ועמד על 3,734 משרות.

עליות נוספות נרשמו בביקוש לנהגי משאיות ואוטובוסים – עלייה של כ-11%, בביקוש לנציגי מכירות טלפוניים נרשמה עלייה של כ-16%, ובביקוש למאבטחים נרשמה עלייה של כארבעה אחוזים.

The post האם שוק העבודה מתאושש: עליות בביקוש לעובדים באפריל-יוני first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הדו"ח, המציג את נתוני השכר והתעסוקה לחודש אפריל 2026, מספק תמונת מצב מורכבת של המשק הישראלי.

מצד אחד, הנתונים מצביעים על המשך מגמת העלייה ברמת השכר של העובדים בישראל, ומצד שני, נתוני המגמה חושפים כי שוק העבודה חווה דווקא התכווצות מסוימת במספר משרות השכירים.

השילוב בין עליות בשכר הממוצע לבין ביקוש משתנה לעובדים, נובע מאתגרים מבניים ומשינויים פנימיים בחלוקה המגזרית של המשק.

על פי הנתונים המקוריים, השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים עמד באפריל על 14,374 שקלים.

נתון זה מייצג עלייה של כ-3.8% לעומת אפריל אשתקד, אז עמד השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים על 13,852 שקלים.

לדברי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גם כאשר מנכים את השפעות מדד המחירים לצרכן ובוחנים את השכר במחירים קבועים, ניתן לראות עלייה ריאלית של כ-1.8% בשכר הממוצע בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, והוא הגיע לרמה של 11,409 שקלים.

נתוני המגמה הכלליים של הלמ"ס תומכים במגמה חיובית זאת: בחודשים פברואר-אפריל השנה (2026) נרשם גידול שנתי (לעומת פברואר-אפריל אשתקד) של כ-5.9% במחירים שוטפים ושל כ-3.7% במחירים קבועים.

עם זאת, האומדנים הראשוניים לחודש מאי 2026 כבר מראים תנודתיות קלה, עם צפי לירידה נומינלית ברמת השכר הממוצע של הישראלים ל-14,277 שקלים.

במקביל לעליית השכר הממוצע, היקף התעסוקה מציג תמונה תנודתית ומדאיגה יותר.

מספר משרות השכיר של העובדים הישראלים עמד באפריל על כ-4.061 מיליון משרות.

מדובר אמנם בעלייה משמעותית של כ-6.7% במספר המשרות לעומת חודש מרץ שקדם לו, אבל בהשוואה לאפריל אשתקד מדובר בירידה של כ-1.6%.

החשש העיקרי נעוץ בנתוני המגמה ארוכי הטווח, המצביעים על מגמת ירידה ברורה בהיקפי התעסוקה.

בחודשים פברואר-אפריל 2026 נרשמה ירידה של כ-5.1% בחישוב שנתי במספר משרות השכיר, בהמשך למגמת התכווצות שהחלה בשלהי 2025.

באומדנים ראשוניים לגבי חודש מאי 2026 מסתמן תיקון מסוים עם עלייה צפויה לכ-4.154 מיליון משרות של ישראלים.

מבחינת ענפי הכלכלה השונים ניתן לראות, כצפוי, פערים דרמטיים ברמות השכר בין ענף לענף.

ענף המידע והתקשורת ממשיך להוביל בבטחה את טבלת השכר עם ממוצע חודשי של 33,658 שקלים בחודש, ואחריו ענף השירותים הפיננסיים והביטוח עם 29,564 שקלים.

מנגד, ענפי שירותי האירוח והאוכל ושירותים אחרים ממוקמים בתחתית הרשימה.

השכר הממוצע בענפים אלה נמוך במיוחד ועומד על 6,425 שקלים (בענפי שירותי האירוח והאוכל) ו-7,144 שקלים (בשירותים אחרים).

מבחינת היקפי כוח האדם, ענפי החינוך ושירותי הבריאות, הרווחה והסעד הם המעסיקים הגדולים ביותר במשק, עם יותר מ-1.24 מיליון משרות שכיר בחישוב כולל.

קטר הצמיחה המסורתי של המשק, תחום ההייטק, שומר על מעמדו הייחודי.

השכר הממוצע בענף ההייטק טיפס באפריל לרמה של 34.87 אלף שקלים, והוא מהווה עלייה של כ-6.3% לעומת אפריל אשתקד.

מספר המשרות בתחום ההייטק הגיע באפריל לכ-398.6 אלף. זהו גידול מתון בהשוואה לחודשים הקודמים.

יצויין, כי למרות הגידול הנומינלי במספר המשרות, משקלו הכללי של ענף ההייטק מכלל המשרות במשק הצטמצם לכ-9.8% באפריל, לעומת כ-10.4% שנרשמו בחודש מרץ השנה.

בתוך תעשיית הטכנולוגיה העילית עצמה, תת-הענף של תכנות וייעוץ בתחום המחשבים נותר המרכיב הדומיננטי ביותר, בו נרשמו כ-55.1% מכלל המשרות בתחום ההייטק הישראלי.

The post הלמ"ס: עלייה בשכר הממוצע באפריל בצד התכווצות בשוק התעסוקה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מנתוני סקר המשרות הפנויות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המהווה את מקור המידע המרכזי למעקב אחר הביקוש לעובדים בישראל בקרב עסקים, המעסיקים חמישה שכירים או יותר עולה, כי ניכרת התאוששות מסוימת בהיקף גיוסי כוח האדם.

עם זאת, ניתוח המגמות ארוכות הטווח מושפע באופן ישיר מהתנודתיות שנוצרה במשק בעקבות מבצע שאגת הארי.

מבט על הנתונים של חודש מאי השנה (2026), מגלה כי המשק מראה סימני התעוררות ברורים.

במספר המשרות הפנויות הכולל נרשמה עלייה משמעותית, והוא עמד על 137,535 משרות, לעומת 133,886 משרות פנויות שנרשמו באפריל השנה.

מגמה זו באה לידי ביטוי גם בשיעור המשרות הפנויות מתוך כלל המשרות במשק, שטיפס מרמה של כ-4.11% באפריל לכ-4.2% במאי.

מבט על הביקושים הספציפיים לפי מקצועות ותחומי עיסוק (על בסיס נתונים מקוריים וממוצעים לחודשים מרץ עד מאי 2026), מגלה שינויים בהתנהגות הענפים השונים בהשוואה לאומדנים הקודמים של פברואר-אפריל.

בכמה תחומים מובילים נרשמה התקררות קלה בביקושים לעובדים או יציבות יחסית.

ענף ההייטק וההנדסה, ששומר על רמות ביקוש גבוהות במונחים מוחלטים, חווה ירידות מתונות: הביקוש למהנדסים, לרבות למהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומכונות, ירד בכאחוז אחד בלבד. בענף זה נרשמו 10,945 משרות פנויות.

במקביל, הביקוש למפתחי תוכנה הצטמצם בכשלושה אחוזים ועמד על 6,755 משרות פנויות. בנוסף, נרשמה ירידה של כשלושה אחוזים גם בביקוש לטכנאי רשתות.

בתחום המכירות הפרונטליות נרשמה ירידה של כארבעה אחוזים בביקוש לעובדי מכירות, סוכנים ועוזרי מכירות.

עם זאת, התחום נותר עדיין עם ביקוש גבוה יחסית לעובדים, עם 10,542 משרות פנויות בממוצע.

מנגד, בענף הבנייה, חלה תנופת גיוסי עובדים משמעותית. הביקוש לעובדי שלד, רצפים, סתתים, טייחים ומסגרים זינק בכ-16% והעמיד את הצורך בעובדים על כ-3,788 משרות פנויות.

גם הביקוש לבוני בתים, בנאים ומניחי בטון עלה בכשבעה אחוזים, עם כ-4,296 משרות פנויות.

ענף נוסף שחלה בו מגמת התרחבות הוא ענף השירותים והאירוח.

יתר על כן, בביקוש לנציגי מכירות טלפוניים נרשם אחד הזינוקים הבולטים בביקוש לכוח אדם עם עלייה של כ-12%, ובחודשים מרץ-מאי השנה נרשמו בו 2,559 משרות פנויות.

בענף המסעדנות חלה עלייה של כשמונה אחוזים בביקוש למלצרים ומוזגים, כאשר מספר המשרות הפנויות עמד על 7,976 משרות.

כמו כן נרשם גידול של כארבעה אחוזים בביקוש לטבחים, עם 4,464 משרות פנויות.

דרישה מוגברת נרשמה גם לעובדי מטבח וניקיון במוסדות ובמשקי בית, עם עלייה של כחמישה אחוזים.

בה בעת, ניתן לראות ירידות בביקוש לעובדים במקצועות הבאים: בביקוש למטפלים סיעודיים חלה ירידה של כששה אחוזים, בביקוש לנהגי משאיות ואוטובוסים חלה ירידה של כחמישה אחוזים, ובביקוש למאבטחים, להנדסאים ולטכנאים חלה ירידה של כשני אחוזים בכל אחד מהתחומים.

בענף הפקידים נשמרה יציבות כמעט מלאה עם ירידה מינורית של אחוז בודד.

בסיכומו של דבר, שוק העבודה הישראלי מפגין חוסן וגמישות. על אף אתגרי התקופה והתנודתיות הביטחונית והכלכלית, המעסיקים בישראל ממשיכים לחפש עובדים באופן אקטיבי.

בחודשים מרץ-מאי 2026 נעו מוקדי הביקוש לכיוון ענפי הבנייה, האירוח והשירותים הטלפוניים.

אבל בד בבד נשמרו רמות ביקוש יציבות וגבוהות בתחומי הטכנולוגיה וההנדסה.

The post הלמ"ס: עלייה במרץ-מאי בביקוש הכולל לעובדים, שאינה מתבטאת בכל הענפים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מחברי הדו"ח מסבירים, כי הסיבה לכך היא שבעקבות משבר הקורונה, ירדה יעילות ההתאמה בשוק העבודה בכ-10 אחוזים.

יעילות ההתאמה, מסבירים מחברי הדו"ח, היא מידת האיכות והמהירות של החיבור בין מחפשי העבודה למשרות פנויות.

לדבריהם, אחת הסיבות לירידה ביעילות ההתאמה, היא התגברות של ההקצאה מחדש של העובדים.

מדובר בתהליך במסגרתו התרחבו ענפים ופעילויות מסוימות במשק, על חשבון אחרים, ועל ידי כך גורמים למעבר של עובדים מענף אחד לאחר.

בין הענפים שהתרחבו מאז פרוץ המשבר ניתן למצוא למשל את ענפי המידע והתקשורת (הייטק), ענפי הבריאות וענף הבינוי.

עם הענפים שהתכווצו בהיבט של עובדים נמנים אומנויות, בידור ופנאי, שירותי אירוח ואוכל, ושירותי ניהול ותמיכה.

אמנם בחלק מהענפים האחרים במשק תהליך זה הואט, אבל בסך הכול בשנים 2022-2020 הוכפל ההפרש בין שיעור השינוי במשרות שכיר בכל ענף, לבין שיעור השינוי הכולל של המשרות במשק – בהשוואה לממוצע 2019-2013.

למרות הירידה ביעילות ההתאמה (כלומר, במידת האיכות והמהירות של החיבור בין מחפשי העבודה למשרות פנויות), מציין הדו"ח, כי ניכר שהזעזוע בעקבות משבר הקורונה, גרם לירידה זמנית בלבד ביעילות התאמה בשוק העבודה, ועם ההתאוששות מהמשבר החלה התכנסות הדרגתית למצב שהיה טרום הקורונה.

שיעור המשרות הפנויות מהווה מדד מרכזי בשוק העבודה והוא מעיד על עוצמת הביקוש לעובדים.

שיעור גבוה של משרות פנויות נמדד כאשר שוק העבודה נמצא קרוב לתעסוקה מלאה, ומעסיקים מתקשים לגייס עובדים. כתוצאה מכך, משרות רבות נותרות בלתי מאוישות.

כאמור, בתחילת שנת 2022 שיעור המשרות הפנויות בישראל הגיע לכמישה אחוזים, שיעור המהווה שיא היסטורי. גם בארה"ב ובאירופה נרשמו שיעורי משרות פנויות גבוהים מאוד.

באיחוד האירופי, עם ההתאוששות ממשבר הקורונה, חלה עלייה בשיעור המשרות הפנויות שלוותה בירידה בשיעור האבטלה לשפל היסטורי חדש.

לעומת זאת, בישראל ובארה"ב שיעור האבטלה נותר דומה לשיעור האבטלה שהיה לפני משבר הקורונה (למרות שיעור המשרות הפנויות הגבוה.

הגידול בשיעור האבטלה הטבעי יכול להעיד על פגיעה ביעילות ההתאמה בשוק העבודה, שמשמעותה, כאמור, היא  מידת האיכות והמהירות של החיבור בין מחפשי עבודה למשרות פנויות.

היעדר התאמה כזאת יכול לנבוע, בין השאר, מפערים במיומנויות או מהבדלים גיאוגרפיים בין מבקשי העבודה לבין היצע המשרות.

לאחרונה פורסמו בארה"ב הערכות, לפיהן בעקבות משבר הקורונה ירדה יעילות ההתאמה בשוק העבודה האמריקאי בכ-10-20 אחוזים, בשל המשבר הכלכלי העולמי.

מנגד, נראה כי עודף הביקוש הנוכחי לעבודה באיחוד האירופי נובע בעיקר מההתאוששות מהירה בפעילות הכלכלית, בעוד שהשפעת המשבר על יעילות ההתאמה שם היתה זניחה.

מחברי הדו"ח של משרד העבודה מעריכים, כי יתכן שההבדל בין שוק העבודה האמריקאי לשוק העבודה באיחוד האירופי, נובע מתוכניות שימור עובדים באירופה, שכללו סבסוד ממשלתי לשכר, בד בבד עם קיצוץ בשכר ובשעות העבודה.

נראה שתוכניות אלה הצליחו לשמור על היחסים בין העובדים למעסיקים. כתוצאה מכך, שוק העבודה באיחוד האירופי חווה תנודות מתונות יותר וחזר מהר יותר לרמות התעסוקה שלפני המגפה.

עוד מסבירים מחברי הדו"ח, כי 'שיעור הקליטה', כלומר שיעור העובדים שנקלטו במקומות עבודה, או במילים אחרות, שיעור המובטלים שמצאו עבודה בחודש העוקב, נוטה לרדת בעיתות של מיתון כלכלי.

בהתאם לכך, שיעור הקליטה במקומות עבודה, של בלתי מועסקים בישראל (לא כולל נעדרי קורונה), ירד ירידה חדה  עם פרוץ משבר הקורונה.

עם התאוששות הפעילות הכלכלית החל שיעור קליטת עובדים במקומות עבודה לעלות בחזרה, עד שבמחצית השנייה של 2022 חזר לרמתו מלפני המשבר.

The post נוצר מעבר של עובדים אל ענפים מסוימים על חשבון ענפים אחרים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי מספר המשרות הפנויות בכל האוכלוסייה שנסקרה, בסוף שנת 2021 היה כמעט כפול ממספר המשרות הפנויות בסוף שנת 2020.

במהלך המחצית הראשונה של 2021 היה גידול גבוה בכל חודש לעומת החודש שקדם לו – במספר המשרות הפנויות – ולאחר מכן, במחצית השנייה, התמתן הגידול במספר המשרות הפנויות עד שהגיע ליציבות בחודשיים האחרונים של השנה.

מההתפלגות על פי משלחי יד נפוצים ניתן לראות, כי בהשוואה למצב הביקוש לעבודה לפני משבר הקורונה, חלה עלייה במספר המשרות הפנויות בכלל משלחי היד (למעט בוני בתים ובנאים).

במספר המשרות הפנויות של מהנדסים, לרבות מהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומכונות וכד', חלה עלייה של כ-84 אחוזים מאוקטובר-דצמבר 2019 לאוקטובר-דצמבר 2021.

במספר המשרות הפנויות של מפתחי תוכנה (שמחושבים כחלק מהמשרות הפנויות של מהנדסים) חלה עלייה של כ-94% לעומת מספר המשרות הפנויות של מפתחי תוכנה טרם פרוץ המשבר.

במספר המשרות הפנויות של הנדסאים וטכנאים חלה עלייה של כ-21 אחוזים מאוקטובר-דצמבר 2019 לאוקטובר-דצמבר 2021.

במספר המשרות הפנויות של  טכנאי רשתות ומערכות מחשבים (שהם חלק ממספר הפנויות של הנדסאים וטכנאים) חלה עלייה של כ-10 אחוזים מאוקטובר-דצמבר 2019 לאוקטובר-דצמבר 2021.

במספר המשרות הפנויות של עובדי המכירות, לרבות סוכני מכירות, נציגי מכירות, עוזרי מכירות בחנויות ומוכרים בדוכנים ובשווקים, חלה עלייה של כ-32 אחוזים מאוקטובר-דצמבר 2019 לאוקטובר-דצמבר 2021.

במספר המשרות הפנויות של נציגי מכירות טלפוניים חלה עלייה של כ-72 אחוזים מאוקטובר-דצמבר 2019 לאוקטובר-דצמבר 2021.

במספר המשרות הפנויות של מאבטחים חלה עלייה של כ-44 אחוזים מאוקטובר-דצמבר 2019 לאוקטובר-דצמבר 2021.

במספר המשרות הפנויות של פקידים חלה עלייה של כ-84 אחוזים מאוקטובר-דצמבר 2019 לאוקטובר-דצמבר 2021.   

אחד ממשלחי היד שמשפיעים על הביקוש לעובדים בישראל הוא מלצרים. מספר המשרות הפנויות של מלצרים (באוקטובר-דצמבר 2021) מצביע על עלייה של כ-65% לעומת האומדן טרם המשבר.

מהתפלגות מספר המשרות הפנויות לפי איזורים (בעסקים מקומיים, ללא עסקים בעלי פריסה ארצית) עולה, כי במחוז תל אביב חלה עלייה חדה במספר המשרות הפנויות ברבעון הרביעי של שנת 2021 והוא הגיע לכ-43 אלף משרות פנויות, לעומת כ-19 אלף משרות פנויות ברבעון הרביעי של שנת 2020 (שבחלק מחודשיו היה סגר).

בכל מרכז הארץ עמד מספר המשרות הפנויות ברבעון הרביעי של 2021 על 35,094, לעומת 14,944 משרות פנויות באיזור המרכז ברבעון הרביעי של 2020.

באיזור הצפון הסתכם מספר המשרות הפנויות ברבעון הרביעי של 2021 ב-11,404, לעומת 5,482 משרות פנויות ברבעון הרביעי של 2020 (שכאמור, בחלק ממנו היה סגר).

בחיפה עמד מספר המשרות הפנויות ברבעון הרביעי של 2021 על 11,308, לעומת 5,911 משרות פנויות ברבעון הרביעי של 2020.

בירושלים (כולל איזורי יהודה ושומרון), מספר המשרות הפנויות ברבעון הרביעי של 2021 עמד על 12,474, לעומת 4,718 משרות פנויות ברבעון הרביעי של 2020.

באיזור הדרום כולו עמד מספר המשרות הפנויות ברבעון הרביעי של 2021 על 12,826, לעומת 5,599 משרות פנויות ברבעון הרביעי של 2020.

The post עליות חדות בביקוש לעובדים בין הרבעון ה-4 של 2021 לעומת המקביל לו ב-2019 first appeared on HRUS משאבי אנוש.

נדגיש, כי המושג "משרות פנויות" מתייחס למספר המשרות והתפקידים שארגונים מחפשים עבורם מועמדים באופן פעיל.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי אחוז המשרות הפנויות עמד בחודש מרץ על כ-2.1%, לעומת כ-3.24% בחודש פברואר 2020.

הלשכה המרכזית מדווחת כי היה קושי בביצוע האומדנים בשל שיבוש אפשרי במתודות הסטטיסטיות הרגילות, לרבות שיטות לניכוי עונתיות ומגמה.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירים, כי בשל ירידה חדה באומדן מספר המשרות הפנויות בחודש מרץ 2020, לא חושבו אומדנים מנוכי עונתיות ומגמה של חודש זה.

אומדני הביקוש לעבודה מהווים אינדיקטור מקדים לשוק העבודה משום שבעיתות משבר, מעסיקים רבים מפסיקים קודם כל את גיוסי העובדים החדשים ורק לאחר מכן מתחילים לפטר עובדים.

מכיוון שכך, בחודש מרץ חלה ירידה חדה באומדן המשרות הפנויות לכלל המשק, בהשוואה לחודש שקדם לו. מדובר בירידה של כ-39.1 אלף משרות.

מן הסתם, ההגבלות פגעו באופן שונה בכל אחד מענפי התעשייה וההבדלים מקבלים ביטוי בסקר.

ענף האירוח והאוכל שבו מסווגות חברות העוסקות במלונאות, הסעדה ואולמות אירועים, חווה ירידה כמעט מוחלטת במספר המשרות הפנויות. מדובר בירידה של כ-86% במספר המשרות הפנויות.

מנגד, בענפי הפיננסים, התחבורה וההובלה וההייטק חלה ירידה מתונה יותר במספר המשרות הפנויות.

מספר המשרות הפנויות בענף הבינוי ירד במידה ניכרת בחודש מרץ. זאת, בהמשך לירידה הדרגתית שחלה בביקוש לעבודה בענף זה בחודשים שקדמו למשבר.

ומה לגבי היוצאים לחופשות ללא תשלום (עובדים הנעדרים זמנית מעבודתם):

אחוז המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם במשך כל השבוע או פחות משבוע, מתוך כלל המועסקים עמד במרץ 2020 על כ-43% לעומת כ-10.1 אחוזים בפברואר 2020.

האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שנעדרו מעבודתם בחודש מרץ מתוך כלל המועסקים, בהתפלגות על פי ענפים (תחומי עיסוק):

• אמנות, בידור ופנאי – נעדרו כ-66.1% מהעובדים מעבודתם.
• שירותי אירוח ואוכל בו נעדרו כ-60.5% מהעובדים מעבודתם.
• בתחום אספקת החשמל נעדרו כ-52 אחוזים מעבודתם.
• שירותים אחרים בהם נעדרו כ-53.8% מעבודתם.

בהתפלגות על פי משלחי יד, האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שנעדרו בחודש מארס 2020 מעבודתם על פי משלחי יד היה בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד – מדובר בהיעדרות של כ-51.3%.

כמו כן, בקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי 'משלח יד נלווה', נרשמה היעדרות זמנית של כ-49.7% מהעובדים, ובקרב עובדי המכירות והשירותים נרשמה בחודש מארס 2020 היעדרות של כ-49.7% מהעובדים.

מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 או יותר הסתכם בחודש מרץ 2020 בכ-4.128 מיליון איש. כ-3.986 מיליון מהם מועסקים וכ-142 אלף בלתי מועסקים.

כ-2.068 מיליון מכלל המועסקים מיליון היו גברים, לעומת כ-2.073 מיליון בפברואר השנה. כ-1.918 מיליון מכלל המועסקים היו נשים, לעומת כ-1.92 מיליון בחודש שקדם לו.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד ל-62.7% לעומת כ-62.8% בחודש הקודם.

אחוז הגברים בקרב המשתתפים בכוח העבודה בגילאי 15 ומעלה הגיע לכ-66.3% – ללא שינוי לעומת החודש שקדם לו.

בקרב הנשים ירד שיעור המשתתפות בכוח העבודה בנות 15 ומעלה ל-59.2% במרץ, לעומת כ-59.5% בחודש הקודם.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 או יותר עלה במרץ לכ-3.4% לעומת כ-3.3% בחודש הקודם.

The post גיוס קפוא במארס: ירידה של כ-43% במשרות הפנויות לעומת פברואר first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים  הסתכם באוקטובר ב-9,875 שקלים – עלייה של כ-1.7% לעומת אוקטובר 2018.

מספר המשרות לשכירים במשק עמד על 3.67 מיליון משרות. מדובר בירידה של כ-0.2% (ירידה של 8.9 אלף משרות) לעומת אוקטובר 2018.

מההתפלגות לפי שלושה חודשים ניתן לראות כי באוגוסט 2019 הסתכם השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של עובדים ישראלים ב-10,817 שקלים.

זאת לעומת חודש ספטמבר בו הסתכם שכר זה של עובדים ישראלים ב-10,858 שקלים ובאוגוסט בו הסתכם השכר הממוצע של עובדים ישראלים (ללא עובדים מחו"ל) ב-10,501 שקלים.

מהתפלגות השכר הממוצע לפי ענף כלכלי עולה, כי בחודש אוקטובר 2019 היו כ-34.3% מכלל משרות השכיר במשק (1.257 מיליון משרות) בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר הינו גבוה מהשכר הממוצע של ישראלים כלל המשק (10,501 שקלים).

מנגד, כ-65.7% מכלל משרות השכיר במשק (2.413 מיליון משרות) היו בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר הינו נמוך מהשכר הממוצע של כלל המשק.

מובילים את הטבלה, כמו תמיד, הם העובדים בענפי המידע והתקשורת (מדובר בעיקר בעובדי הייטק על ענפיו השונים) עם שכר ממוצע של 21,535 שקלים.

מייד אחריהם, עם שכר ממוצע של 18,380 שקל בחודש הם עובדי אספקת חשמל ומים, ושירותי ביוב, טיהור וטיפול בפסולת.

במרחק קטן מהם, עם שכר חודשי ממוצע של 16,404 שקלים הם עובדי השירותים הפיננסיים ושירותי הביטוח.

במקום הרביעי ממוקמים עובדי המנהל המקומי, הציבורי, בטחון וביטוח לאומי עם שכר ממוצע של 15,040 שקלים בחודש.

השכר החודשי הממוצע של עובדי החינוך הסתכם באוקטובר 2019 ב-8,150 שקלים.

ובתחתית הטבלה ניתן למצוא את עובדי שירותי האירוח והאוכל עם שכר חודשי ממוצע של 5,237 שקלים – כמחצית מהשכר הממוצע של עובדים ישראלים.

מנתוני המגמה עולה כי חלה עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר במשק הישראלי, במחירים שוטפים ובמחירים קבועים כאחד.

במחירים שוטפים, עלה – בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2019 – השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים בכ-2.6% בחישוב שנתי. עלייה זו באה בהמשך לעלייה של כ-2.7% בחישוב שנתי במאי-יולי אותה שנה.

במחירים קבועים, בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2019 חלה עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים בכ-2.8% בחישוב שנתי. עלייה זו באה בהמשך לעלייה של כ-2.7% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019.

מהתפלגות לפי מגזרים ניתן לראות כי בחודש אוקטובר 2019, המגזר הגדול ביותר במשק מבחינת עובדים שכירים היה מגזר החברות הלא-פיננסיות.

בחברות הלא פיננסיות היו בחודש אוקטובר 2.378 מיליון משרות שכיר, והן היוו כ-64.8% מכלל משרות השכיר במשק. השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה הסתכם ב-11,293 שקלים.

בחברות הפיננסיות היו בחודש אוקטובר 2019 103.8 אלף משרות שכיר, והן היוו כ-2.8% מכלל משרות השכיר במשק. השכר הממוצע למשרת שכיר בחברות אלה, במחירים שוטפים הסתכם ב-16,864 שקלים בחודש.

The post באוקטובר: ירידה שנתית של 0.2% במספר המשרות ועלייה של 1.7% בשכר first appeared on HRUS משאבי אנוש.

החל ממכוניות שנוהגות את עצמן, רובוטים שיודעים לקרוא צילומי רנטגן ובדיקות רפואיות אחרות, רובוטים שמשמשים בשירות לקוחות, בנקאות ועוד.

אלא שבצד התקוות הגדולות שנתלות בטכנולוגיה יש גם כמה נקודות שמעוררות דאגה. החשש הגדול מכולם הוא מכך שאותה טכנולוגיה שמגבירה את התפוקה ומשפרת את חיי בני האדם, עלולה גם להחליף את העובדים האנושיים בסוגי המשרות שהם מבצעים כיום.

דו"ח שנערך לפני כשלוש שנים על ידי חברת McKinsey Global Institute בנושא אוטומציה ומשרות שעלולות להעלם מהנוף האנושי, ניסה להעריך מה יהיה מספר המשרות וסוג המשרות של בני האדם עד שנת 2030, ואילו מהן עלולות לעבור לידי הרובוטים והבינה המלאכותית.

מתוצאות הדו"ח עולה מגוון רחב של שינויים פוטנציאליים בתחומי העיסוק בשנים הקרובות, לרבות ההשלכות על כישורי כוח האדם ושכר העבודה.

הממצא העיקרי של הדו"ח גורס, כי אף על פי שתהיה מספיק עבודה לעובדים אנושיים באופן שישמר את מצב התעסוקה המלאה (כלומר לא תהיה אבטלה) עד שנת 2030, הרי שברוב התרחישים, המעבר מסוג המשרות הקיימות כיום לסוגים חדשים של משרות יהיה מאתגר ביותר.  

מהדו"ח של McKinsey Global Institute עולה בין השאר, כי במהלך העשור הקרוב, יעברו כמעט מחצית מהתפקידים והמשרות מבני האדם לידי רובוטים.

עוד עולה מהדו"ח, כי כמחצית מהפעילויות שאנשים מבצעים כיום בתמורה לתשלום בכל העולם, יכולות להתבצע על ידי מכונות בעזרת טכנולוגיה שיעילותה מוכחת כבר עתה.

מהדו"ח עולה אמנם, כי פחות מחמישה אחוזים מתחומי העיסוק הם כאלה שדורשים פעילות הניתנת לאוטומציה מלאה.

עם זאת, מתוך כ-60% מתחומי העיסוק הקיימים כיום, לפחות 33% מהם מורכבים מפעילויות שיכולות להתבצע באופן אוטומטי.

כך או כך, טוענים מחברי הדו"ח, כי חשיבותה של הכדאיות הטכנית של מעבר לעבודת רובוטים אינה הגורם היחיד שישפיע על קצב אימוץ האוטומציה.

יש גורמים אחרים בהם:

1 עלויות הפיתוח ופריסת פתרונות האוטומציה לשימושים בארגונים.

2 הדינמיקה בשוק העבודה, לרבות איכות העבודה, היקף התפוקה, וגובה השכר.

3 היתרונות של אוטומציה מעבר להחלפת עבודה וקבלה רגולטורית וחברתית.

מסקנת הדו"ח של מקינזי היא כי האוטומציה והבינה המלאכותית אמנם יגבירו את הפרודוקטיביות ואת הצמיחה הכלכלית, אבל מיליוני אנשים בכל העולם עלולים להידרש להחליף מקצוע או לשדרג את המיומנויות שלהם לכאלה שלא ניתנות לביצוע על ידי רובוטים.

מנתונים שפירסמה לשכת העבודה בארה"ב ומניתוח הנתונים על ידי מקינזי עולה, כי בסין מדובר בכ-85% מהעובדים שיצטרכו להחליף מקום עבודה או לשדרג מאוד את המיומנויות שלהם עד שנת 2030, בגרמניה מדובר בכ-17% מהעובדים האנושיים, בהודו בכ-58% מהעובדים האנושיים, במקסיקו מדובר בכ-28% מהעובדים האנושיים ובארה"ב מדובר בכשמונה אחוזים מהעובדים האנושיים.

מנגד, ביפן, הדו"ח צופה כי מדובר במינוס של כארבעה אחוזים. כלומר יהיו ארבעה אחוזים של תחומי עיסוק שיתווספו לטובת העובדים בני האדם.

The post אילו משרות יתפסו הרובוטים ואיך תשפיע הבינה המלאכותית על שוק העבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מצד אחד, מצבו של שוק העבודה, או במילים אחרות שיעורי התעסוקה, תלוי במצב הכלכלי של השוק כולו.

ואם המצב הכלכלי יפגע והכלכלה תהיה בירידה, כל העסקים יפגעו, והמשמעות היא פגיעה בתוצאות העסקיות. מצד שני, המשימה להשיג עובדים טובים תהפוך פחות מאתגרת מאשר היא כיום.

כל שנותר כעת הוא להתבונן בנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולנסות להסיק מהם את מצבו של שוק העבודה במבט קדימה.

נתוני המגמה של החודשים יוני-אוגוסט 2019 מגלים, כי בחודשים אלה חלה ירידה של 0.6% (בחישוב שנתי) במספר המשרות הפנויות.

ירידה זו מתווספת לירידה של  כ-1.6% בממוצע בחודשים מרץ עד מאי, כך עולה מדו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי אחוז המשרות הפנויות בממוצע (ביוני-אוגוסט) עומד על כ-3.51%. מדובר בירידה לעומת 3.69% בחודשים אלו בשנה קודמת.

על פי הדו"ח של הלמ"ס, באוגוסט 2019 נרשמו כ-98.6 אלף משרות פנויות, לעומת כ-99.8 אלף משרות ביולי 2019.

במונחי אחוזים: אחוז המשרות הפנויות עמד באוגוסט השנה עמד על כ-3.49%, לעומת כ-3.54% ביולי, החודש שקדם לו.

מהתפלגות הנתונים לפי מקצועות ומשלח יד עולים הנתונים הבאים:

• בקרב עובדי המכירות, לרבות סוכני מכירות, נציגי מכירות, עוזרי מכירות בחנויות ומוכרים בדוכנים ובשווקים, הסתכם המספר הממוצע של משרות פנויות בכ-8,390. מדובר בירידה של כארבעה אחוזים לעומת אומדן מאי-יולי.
• בקרב המהנדסים, לרבות מהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומכונות ועוד, הסתכם המספר הממוצע של משרות פנויות בכ-9,532 משרות, ירידה בשיעור של כשלושה אחוזים לעומת אומדן מאי-יולי.
• בקרב מפתחי התוכנה, שהם למעשה תת קבוצה בקבוצת המהנדסים, הסתכם המספר הממוצע של משרות פנויות בכ-6,783 משרות. גם במשלח יד זה מדובר בירידה של כשלושה אחוזים במספר המשרות לעומת מאי-יולי.
• בקרב הנדסאים וטכנאים הסתכם המספר הממוצע של משרות פנויות בכ-3,045, מדובר בעלייה של כאחוז אחד במספר המשרות לעומת מאי-יולי.
• בקרב טכנאי רשתות ומערכות מחשבים, שהם תת קבוצה בקבוצת ההנדסאים והטכנאים, הסתכם המספר הממוצע של המשרות הפנויות בכ-427 בתקופה הנסקרת, כאשר כאן מדובר דווקא בירידה של כששה אחוזים לעומת התקופה הקודמת.
• בקרב הפקידים הסתכם המספר הממוצע של המשרות הפנויות ביוני-אוגוסט 2019 בכ-1,633. מדובר בעלייה של כארבעה אחוזים לעומת מאי-יולי.
• בקרב המאבטחים הסתכם המספר הממוצע של המשרות הפנויות בכ-3,315 – ירידה של כאחוז אחד לעומת מאי-יולי.
• בקרב נציגי המכירות הטלפוניים הסתכם המספר הממוצע של המשרות הפנויות בכ-2,917, מדובר בירידה של כשלושה אחוזים.
• בקרב הנהגים, לרבות נהגי משאיות ואוטובוסים, הסתכם המספר הממוצע של המשרות הפנויות בחודשים יוני-אוגוסט בכ-4,005 משרות, מדובר בעלייה של כשני אחוזים במספר המשרות לעומת אומדן מאי-יולי.

The post ירידה של כ-0.6% במספר המשרות הפנויות ביוני-אוגוסט first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי על פי נתונים מנוכי עונתיות, בשנתיים האחרונות חלה ירידה חדה בביקוש לעובדים בענפי הבינוי, בצד עלייה בביקוש לעובדים בענפי המידע והתקשורת.

עוד עולה מהנתונים מנוכי העונתיות, כי ברבעון הראשון של 2019 (ינואר-מרץ) חלה ירידה במספר המשרות הפנויות בענפי המסחר לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

כמו כן עולה מהדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי ירידה בביקוש לעובדים ניכרת בכל המחוזות, אבל בעיקר במחוז ירושלים הדרום ובמחוז הצפון. במחוז תל אביב, לעומת זאת, יש יציבות בביקוש לעובדים.

במספר המשרות הפנויות חלה ירידה ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון הראשון אשתקד, בעסקים הקטנים ביותר, המעסיקים חמישה עד תשעה עובדים, ובעסקים הגדולים המעסיקים 100 עובדים או יותר.

מהנתונים מנוכי העונתיות עולה, כי במרץ השנה נרשמו 97.1 אלף משרות פנויות, לעומת 97.2 אלף בפברואר השנה. כמו כן עולה מנתונים אלה, כי אחוז המשרות הפנויות עומד על כ-3.48%, לעומת כ-3.5% בפברואר.

מהנתונים מנוכי העונתיות בדו"ח של הלמ"ס עולה, כי מספר המשרות הפנויות בענפי המסחר הסתכם ברבעון הראשון של השנה ב-13,373. מדובר בירידה של כ-8.6% לעומת האומדן של מספר המשרות הפנויות ברבעון ראשון אשתקד, שהסתכם ב-14,641.

מנתונים אלה עולה עוד, כי מספר המשרות הפנויות בענפי השירותים הסתכם ברבעון הראשון של השנה ב-64.63 אלף. אומדן זה דומה לאומדן המשרות הפנויות ברבעון הראשון של שנת 2018, שהסתכם ב-64,912.

ברבעון הראשון של השנה חלה ירידה בביקוש לעובדים – המקבלת ביטוי באחוז המשרות הפנויות – כמעט בכל

המחוזות. במחוז ירושלים חלה ירידה חדה בשיעור המשרות הפנויות, משלושה אחוזים ברבעון הראשון אשתקד, לכ-2.5% ברבעון הראשון של שנת 2019.

מההתפלגות לפי מקצועות ניתן לראות, כי במשרות המהנדסים (מהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומכונות וכד') חלה ירידה של כאחוז אחד במספר המשרות הפנויות, כאשר ברבעון הראשון של השנה עמד מספר המשרות הפנויות הממוצע במקצוע זה על כ-9,379.

מספר המשרות הממוצע בחודשים ינואר, פברואר, מרץ 2019 במקצועות ההנדסאים וטכנאים ירד בכשני אחוזים לעומת אמדני דצמבר-פברואר ועמד (בממוצע) על כ-2,912.

עם זאת, מתוך מספר זה, עמד מספר המשרות הפנויות ממוצע (ברבעון הראשון של שנה) במקצוע טכנאי רשתות ומערכות מחשבים על כ-505 – עלייה של כאחוז אחד לעומת אמדני דצמבר-פברואר.

מנגד, בתחום עובדי המכירות, לרבות סוכני מכירות, נציגי מכירות, עוזרי מכירות בחנויות ומוכרים בדוכנים ובשווקים, חלה בחודשים ינואר, פברואר, מרץ 2019 עלייה של כשבעה אחוזים במספר המשרות הפנויות, לעומת אמדני דצמבר-פברואר, והוא עמד על כ-8,573.

The post ירידה של כ-7.7% במספר המשרות הפנויות בינואר-מרץ 2019 first appeared on HRUS משאבי אנוש.