"העובדים כיום צורכים יותר עיצוב ודורשים משרד חווייתי יותר מאי פעם. בני דור המילניום וה-Z מובילים לשינוי בלתי פוסק בדרישות העיצוב המשרדי. העיצוב צריך להשתקף באיכות העבודה ובתחרות בקליטת עובדים. שכן, רמת הפריון של צוות העובדים נשענת במידה רבה על החוויה שלהם ממקום העבודה, כמו גם על הערכים אותם החברה משדרת", אומרת אורנה ברקת, הבעלים של סטודיו אורנה ברקת – עיצוב משרד שמרגיש בית, בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה כמעצבת פנים, מהנדסת, ומנהלת פרויקטים.

"סביבת עבודה רועשת מדי, לדוגמה, אינה מאפשרת לעובדים להתרכז ולעבוד בצורה יעילה. אקוסטיקה טובה היא אחד המוקדים החשובים במשרד. אם מתלבטים בין תקרה גבוהה ומעוצבת לבין סביבת עבודה שקטה ונעימה, אני ממליצה לתת לאקוסטיקה להכריע.

"מנקודת המבט של איכות העבודה של העובדים והתפוקה שלהם, שקט עדיף על פני עיצוב. כדאי להקפיד על תקרה אקוסטית, על קירות מבודדי רעש, על שטיחים שסופגים את הרעש ובמקרים בהם המשרד קרוב לרחוב סואן ורוע, יש להקפיד גם על חלונות חסינים לרעש".

לאילו עוד מרכיבים בעיצוב חשוב לשים לב במשרדים?

"כאשר הארגון עובר למשרד חדש, כדאי להיות מעודכנים במגמות האחרונות בעיצוב המשרד 2019, ליצירת משרד המעודד יצירתיות ופרודוקטיביות. להלן כמה מהמגמות מובילות שיכולות לשפר את עיצוב המשרד בשנת 2019:

1 משרד חוויתי

"הרושם הראשוני של המשרד צריך להיות חווייתי יותר מאי פעם", אומרת ברקת. "מבקר, לקוח, עובד, או מרואיין שמגיעים למשרד, מתרשמים  מהחוויה, בפרט באיזורים הקרובים לכניסה.

"אזורי המתנה, חדרי ישיבות ולפעמים גם המטבח, הם האזורים המותירים בעובדים, במועמדים ובמבקרים כאחד את הרושם הראשוני. המגמה כיום היא להשקיע בעיצוב יותר מבעבר. תקציב עיצוב הפנים מקבל כיום נתח של כ-25% מסכום השיפוץ הכללי. מגמה שהולכת ומתחזקת בעשור האחרון.

"חברות כמו גוגל, ופייסבוק ממשיכות במגמת החללים המשמשים לרווחת העובד, בהם חדרי מוסיקה, חדרי כושר, קיר טיפוס וחללי משחקים.

"חדרים אלו מחזקים את תחושת הרווחה ותחושת הקהילה של העובדים, ואלה האחרונים מעלים תמונות לאינסטגרם ומשתפים תמונות. הרעיון הוא לספק לעובדים חוויה יומיומית ייחודית.

"מנגד", מציינת ברקת, "ניתן לראות גם את המגמה ההפוכה, המבוססת על התפיסה לפיה מקום העבודה אינו צריך להיות תחליף לבית ולא צריך לגרום לעובד לשהות במקום העבודה בשעות הפנאי שלו".

2 ירוק יותר

לדברי ברקת, "ככל שהחשיבה הסביבתית המשתנה בשנה האחרונה, אין זה מפתיע שהמשרדים הופכים ירוקים יותר, גם במראה החיצוני שלהם.  ניתן לראות מודעות גוברת לסוגייה: האם צמחייה במשרד ורווחת העובד, קשורים זה בזה. כתוצאה מכך ניתן לראות מגמה גוברת של הכנסת ירק למקום העבודה. בה בעת, השימוש בחומרים ממוחזרים הופך נפוץ יותר.

"בשנת 2019 המשרדים צפויים להיות ירוקים יותר: קירות שלמים של טחב וצמחים הופכים פופולריים יותר ויותר, והשימוש בצמחייה כדי להציג מיתוג נמצא במגמת עלייה. לוגו ותגיות ירוקים יעשו את הרושם הראשוני המושך את העין מיד בכניסה.

"צמחייה יכולה להיות אמיתית או מלאכותית. התחזוקה יותר פשוטה מבעבר. היתרונות של צמחייה אמיתית הם: אוויר נקי יותר, חסכון בחשמל, אקוסטיקה טובה יותר, וחשוב מכול: העובדים מרוצים, היצירתיות שלהם גדלה ויש פחות היעדרויות בעבודה".

3 שטחי מנוחה

"שטחים בהם העובדים יכולים לנוח הינם חובה במשרד מוצלח", מסבירה ברקת. "מתחם מנוחה שכזה, שיכיל שני פופים, כיסא נוח וכד, יכול להגביר משמעותית את רמת שביעות הרצון של העובדים.

"איזורים ציבוריים המיועדים לשיתוף פעולה בין מחלקתי, שיתוף רעיונות ועידוד תקשורת, הם הבסיס ליצירתיות ופרודוקטיביות. איזורים אלה יכולים להיות בחדרי משחקים, במטבח או בחדר מלא פופים או כורסאות, במרחק מה מהאופן ספייס. בד בבד יכולים איזורים אלה ליצור חוויה נוספת לעובד או המבקר".

4 ארגונומיה ותאורה

ברקת מדגישה, כי "הארגונומיה בסביבת העובד היא מרכיב חשוב ביותר. לדוגמה, שולחנות בוכנה שניתן לעבוד עליהם בעמידה ולא רק בישיבה, מסך מוגבה על זרוע, כיסא איכותי ותאורת לדים במקום תאורה מרצדת המותאמת אישית לכל עובד".

לכתבה הראשונה בסדרה: חווית עובד חיובית: איך משפיע עיצוב המשרד על הגברת התפוקה

The post 4 מגמות בעיצוב המשרד לקראת 2019 first appeared on HRUS משאבי אנוש.

"בעת בחירת עיצוב למשרד חשוב מאוד לשים דגש על כמה דברים מהותיים: עיצוב המשרד צריך להתאים לאופי העסק, גודל המטבח צריך לאפשר אינטראקציה נעימה בין העובדים, חיוני שיהיו תאורה טובה, כיסאות נוחים שמתאימים לגובה השולחן, ועוד", אומרת אורנה ברקת, הבעלים של סטודיו אורנה ברקת – עיצוב משרד שמרגיש בית, בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה כמעצבת פנים, מהנדסת, ומנהלת פרויקטים.

לדבריה, "ארגון שרוצה לוודא חווית עובד חיובית ורוצה להגביר את התפוקה של העובדים שלו, צריך לקחת בחשבון שעיצוב נכון הוא לא רק עניין אסתטי ומיתוגי. זהו המקום בו העובדים נמצאים רוב שעות היום. יתרה מכך, עיצוב המשרד משפיע על מידת המחוברות של העובדים למקום העבודה.

למה חשוב שמנהלי משאבי האנוש בארגון יהיו חלק ממערך קבלת ההחלטות של הארגון?

"מנהלי משאבי האנוש צריכים לוודא שעיצוב המשרד יהיה מתאים למבנה האירגוני ולמסרים של החברה. כאשר ארגון עובר למקום חדש, למשל, הזדמנות לבחון את המבנה הארגוני, המסרים, וההיררכיה.

"יש לוודא שכל אלה יקבלו ביטוי בעיצוב הפנים והתכנון של המשרד. לדוגמה, יש להחליט האם למנהלים יש משרדים סגורים או שהם עובדים כחלק מהצוות, האם מתאים לארגון הפרדה באמצעות קירות גבס, זכוכית או ללא כל הפרדה וכו".

מה עדיף – אופן ספייס או חדרים סגורים?

"בעקרון, יש כיום העדפה לאופן ספייס, בשל מגוון יתרונות, בהם שיתוף פעולה בין עובדים, יצירתיות ולא פחות חשוב – חסכון במ"ר. מנגד, חדרים קטנים מאפשרים פחות רעש וגירויים מסביב.

"לכול ידוע כי בשל הנגישות לאינטרנט חלה ירידה בפרודוקטיביות העובדים, בלי קשר לעיצוב. כאשר לכך מתווספת סביבת אופן ספייס זה אף מחמיר את הבעיה.

"כשהמשרד מעוצב כאופן ספייס, הרבה יותר קשה לקיים שיחות פרטיות ויש צורך בפינה שקטה שמאפשרת התנתקות ופינות נוספות המקיפות את החלל, כמו גם אקוסטיקה טובה".

מה לדעתך עדיף? משרד פתוח או פינות פרטיות?

"אישית, אני נגד קירות גבוהים מדי שמפרידים בין העובדים. הקירות הגבוהים יוצרים אצל העובדים אשליה של פרטיות, וכתוצאה מכך הם מדברים בקול רם מדי. כדאי גם להקפיד על אלמנט אקוסטי בין השולחנות, שיאפשר יותר פרטיות, ובה בעת להימנע מחלל גדול מדי. ניתן לחלק את החלל כך שבכל חדר יהיו לא יותר מששה עד שמונה עובדים".

מה את ממליצה?

"הייתי ממליצה להקיף את האופן ספייס בחללי עבודה סגורים יחידניים ומספר פינות ישיבה לכשניים עד שלושה עובדים שיכולים לדבר באיזור הציבורי, בלי להפריע לשאר העובדים. התוצאה היא מקום שהוא בה בעת נעים ומייצר תפוקה".

למה לדעתך חשוב לקחת בחשבון את הצורך של העובדים בנוחות?

 "עובדים רבים נמצאים שעות ארוכות מול עמדת העבודה שלהם. לעתים חוסר מחשבה יכול לגרום להם נזקים בריאותיים.

למשל, חשוב להתאים את גובה הכיסא לשולחן ולבחור בכיסאות ארגונומיים. כיום ניתן לרכוש כיסאות נוחים ואיכותיים בעלות של כ-400 שקל לכיסא. כמובן שכיסאות מעוצבים עולים הרבה יותר".

 מה לגבי תאורה?

"תאורה חלשה מדי ומחסור באור טבעי, גורמים לעובדים להרגיש כמו במרתף. והתוצאה? עייפות מוגברת. לעומת זאת, תאורה חזקה מדי עלולה לגרום לתחושת חוסר נוחות. חשוב שהתאורה תתאים למספר העובדים ולגודל החלל.

"גוון התאורה הנכון הוא תאורה צהובה שמשדרת חמימות ותחושה ביתית. לא לשווא תאורה מסוג זה נקראת 'אור חם', בעוד שהתאורה הפלורסנטית הלבנה משדרת ניכור ותחושה של בית חולים".

בואי נדבר על המטבח

"מי לא מחכה לשעה הזאת בצהריים שבה אפשר להתרחק מעמדת המחשב ולאכול ארוחת צהריים בנחת. כאשר המטבח קטן מדי הוא לא מאפשר למספיק אנשים לשבת בו.

"אם אין פינה מסודרת לישיבה, העובדים אוכלים מול עמדת המחשב שלהם וזה הרבה פחות נעים. פרט לכך, האינטראקציה שנוצרת בין עובדים שיושבים סביב שולחן אחד, היא מרכיב חשוב מאוד בסביבת העבודה.

"שולחן מרווח מאפשר לעובדים ללבן הרבה דברים בצורה יותר נעימה במטבח, שהוא חלל פחות פורמלי ומטבע הדברים מאפשר פתיחות מסוג אחר".

לכתבה השנייה בסדרה: 4 מגמות בעיצוב המשרד לקראת 2019

The post חווית עובד חיובית: איך משפיע עיצוב המשרד על הגברת התפוקה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בתוך שנייה, העובד שטרח ועמל במשך שבועות ארוכים על העסקה הזאת, מפסיד אותה בגלל פרט קטן שהיה צריך לסגור בטלפון. למה זה קורה? כי הלקוח לא יודע שהקולות שהוא שומע, כלל אינם מתייחסים אליו.

הוא לא יודע שהאנשים שעומדים ליד אותו עובד שמשוחח איתו בטלפון, כלל לא שומעים אותו ולא מודעים לשיחה מתנהלת לידם. כל מה שהוא יודע זה שהוא הגיע עם כוונות רציניות, ועובדי החברה שאיתה הוא רוצה לחתום הסכם, צוחקים, משתעשעים או סתם משדרים תחושה של בטלה (שברוב המקרים כלל אינה מוצדקת). אם אותו עובד היה מדבר איתו מתוך משרד סגור זה לא היה קורה.

רוב הנהלות החברות אוהבות אופן ספייס

ואף על פי כן, רוב הנהלות החברות אוהבות את רעיון המשרד הפתוח או כפי שנהוג לקרוא לו: אופן ספייס. בארה"ב כמעט 75% מהחברות עובדות בשיטת האופן ספייס. אפילו ענקיות הניצבות בחזית הטכנולוגיה כמו למשל פייסבוק, אימצו את הרעיון של עבודה משותפת בחלל משותף.

מנגד, מחקר שנערך באוניברסיטת הארווארד מגלה כי יש טיעונים מהותיים ביותר לביטול רעיון האופן ספייס. מחקר אחר שנערך באוסטרליה הצליח להוכיח כי כ-10 אחוזים מכוח העבודה נחשף למחלות בגלל האופן ספייס, מה שמוביל לאבדן מהותי של ימי עבודה, ירידה בפרודוקטיביות ואי שביעות רצון של העובדים.

עלויות המשרדים מול הפסדים בלתי ניתנים למדידה

שיטת האופן ספייס אכן חוסכת בעלויות המשרדים הנפרדים. השאלה היא אילו עלויות גבוהות יותר: אלו שנחסכות הודות לחסכון במשרדים, או העלויות הפחות ניתנות למדידה, כמו למשל אבדן הכנסות שהחברה מאבדת בגלל אי שביעות רצון העובדים, אבדן עסקאות, ריבוי ימי מחלה ועוד.

אז למה זה בכלל התחיל: לרעיון המשרד הפתוח (אופן ספייס) קדמה שיטת ה'קוביות'. לכל עובד היה מעין חדרון קטן מוקף קירות גבס. כלומר זה היה האופן ספייס הראשוני בהבדל אחד: בין עובד לעובד הפרידו קירות גבוהים שלא אפשרו לעובדים ליצור קשר עין זה עם זה.

ואז הגיעו אדריכלים שטענו שהבידוד הזה פוגע בעובדים ובמורל שלהם והסירו את המחיצות. כעת ניתן ליצור קשר עין בין העובדים. קשר העין היה אמור להוביל ליותר שיתופי פעולה וסיעורי מוחות.

סיעורי מוחות – לא בהכרח פנים אל פנים

אלא בפועל זה לא קרה. עובדים הרגישו שאין להם פרטיות, שאין להם את השקט שהם זקוקים לו כדי לחשוב, כדי ליצור ובסופו של דבר להשיג את המטרות והיעדים שהוצבו להם. במילים פשוטות, במקום סיעורי מוחות בין עובדים נוצרו הסחות דעת, אי שביעות רצון והתמרמרות.

יתרה מכך, המחקר של הארווארד מצא, כי דווקא המעבר למשרד הפתוח הפחית את התקשורת בין העובדים בכ-72%, כאשר בד בבד גדל השימוש בדואר אלקטרוני בכ-56%, נפחי המסרים המידיים זינקו בכ-67%.

במילים אחרות, בניגוד לכוורת דבורים, בה הדבורים מתקשרות היטב זו עם זו הודות לקרבה הפיזית, בני אדם, בעיקר בעשור הנוכחי, מעדיפים לתקשר ולבצע סיעורי מוחות בצורות אחרות. יתרה מכך, בני אדם זקוקים לפרטיות ולמרחב פרטי כדי להיות יצירתיים ולהפיק עצמם את המקסימום.

מאגרים של אינטליגנציה חברתית ניתן ליצור בפורומים פנימיים של החברה, בבלוג חברה ובמגוון דרכים דיגיטליות אחרות, שאף אחת מהן לא כוללת קרבה פיזית של העובדים זה לזה.

The post למה דווקא אופן ספייס: איך משפיע האופן ספייס על העובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.