הנעת עובדים
הנעת עובדים

חקר הנעת העובדים מורכב מתחום תיאורטי ותחום בחינת המתרחש בפועל. הבנת המושג שזורה בהבנת תהליכים נפשיים וחברתיים בשוק העבודה.
הוגה המרקסיזם, קארל מארקס היה הראשון שהתייחס להנעת עובדים. הוא הסיק שהעבודה הינה פעילות תכליתית שערכה תלוי בגורמים המושגים בזכות תוצריה ולא בתוצריה עצמם.
לדוגמא: חברה המייצרת מכונות כביסה איננה מעוניינת בעצם קיומן של המכונות, על כן הערך אינו טמון בייצור המכונות אלא בתשלום עבורן. מכאן שייצור המכונות הינו פעולה תכליתית עבור החברה.
על-פי כך ניתן להתייחס לכל עבודה כאל פעילות תכליתית. והנעת העובדים הינה השכר המהווה את התכלית לפעילות. למעשה, התשורה על הפעילות מנוכרת מהעבודה ואינה מייחסת לה ערך פנימי.
לימים בחנו חוקרים אחרים גורמים נוספים המשפיעים על הנעת עובדים מלבד התשורה הכספית.
שאלת הפיס- הינה ניסוי מחשבתי שנועד להגדיר, האם לעבודה מסוימת יש ערך מוסף מלבד התשורה הכספית עבור העובד: "האם היית ממשיך בעבודתך, אילו היית זוכה בלוטו?". אם התשובה היא "כן" אזי שלעבודה יש ערך מוסף הנבדל מהתשורה הכספית.
משזוהה קיומו של הערך המוסף מלבד השכר, נרקמו שתי שיטות ניהול להנעת עובדים:
הניהול המדעי: גישה רציונלית האומדת את התשורה הכספית של העובד אל מול המאמץ והזמן המושקע בעבודה מסוימת.
יחסי אנוש בניהול: גישה המאמצת גורמים נוספים, על-פיה, הנעת עובדים נכונה כוללת שיפור התייחסות לעובד והענקת תמריצים שאינם נמדדים רק על-פי הזמן והמאמץ בעבודה.
על-פי שתי השיטות הנ"ל, נבעו מספר תכניות להנעת עובדים:
- ניהול באמצעות יעדים – MBO.
- תכניות הכרת הישגי עובדים.
- תכניות שכר משתנה.
- תכניות שכר מבוססות כישורים.
- מעורבות עובדים בהחלטות הארגון.
- הטבות גמישות- אפשרות בחירה לעובד ממגוון הטבות המוצעות לו.
כתבות רלוונטיות בתחום הנעת עובדים:
למה יש הכרח להגדיר תחומי אחריות מהמנכ"ל עד אחרון העובדים
כל אחד מהעובדים צריך לקחת את האחריות בכל מה שקשור לקידום ופיתוח עמיתיו והצוות שלו על ידי הענקת משוב מהותי ובר יישום ויצירת אמון הדדי
"בשנה הבאה נפתח מסלול הכשרה לעובדים שירצו לעשות הסבה לדאטה אנליטיקס"
אורי תדמור, נשיא KLA ישראל: "20% מזמנם של המנהלים מוקדש לפיתוח ההון האנושי בחברה"
למה ארגונים צריכים לחשוב מחוץ לקופסא כדי להיערך לקראת דור ה-Z
דור המילניום היה מאתגר עבור האגונים ויצר מהפיכות תפיסתיות; דור ה-Z שהחלוצים שבו מתחילים להגיע כיום אל הארגונים עומד להזניק את האגר הזה לגבהים חדשים ולהפוך סדרי עולם
איך ניתן להגביר את מוטיבציית העובדים ונאמנותם
למה יש צורך להגביר את מחוברות העובדים דווקא בתקופות של פריחה בהן הטלנטים מתגייסים לארגון ברצון, ואיך ניתן להגביר את מחוברות העובדים ואת המוטיבציה שלהם
7 תכונות שיש לחפש אצל מועמדים שמיועדים לעבוד בצוות
כל ארגון זקוק לעובדים שהם אנשי צוות טובים, שיודעים לתפקד היטב עם שאר חברי הצוות, ושהם מחוייבים לצוות כולו, לארגון ולהשלמת המשימות תוך התגברות על מכשולים ושאיפה למצויינות
שחקני נשמה בארגון: המרכיב הסודי של חווית לקוח חיובית
מעין גנות: "אנחנו רוצים אנשים שאכפת להם. שהם מחוייבים, שמחפשים דרכים יצירתיות לפתור את הבעיה, לפתור את המשבר, ולטפל בלקוח"
"מה יוצר את הפער בין פוטנציאל לבין המימוש שלו"
ד"ר עוז גוטרמן: "כל אחד מכיר מישהו שיש לו פוטנציאל בשמיים, אבל הוא לא מממש אותו, וגם את הדוגמה ההפוכה של מישהו שאין לו פוטנציאל אבל הוא ממריא"
איך ניתן להגביר את המוטיבציה של העובדים גם בלי עליות תכופות בשכר
שכר והטבות הם אמנם גורמים מובילים בסדר העדיפויות של העובדים אבל יש גורמים נוספים שמאפשרים לשמר אותם לאורך זמן, גם בלי להעלות תדיר את שכרם
"יש להשקיע בעובדים שלנו ובפיתוח שלהם לפני שפונים לגייס מחוץ לחברה"
אורי תדמור, KLA: "כדי לפתח את ההון האנושי בצורה נכונה, אנחנו מקיימים תהליכים מסודרים וקבועים בהם אנו בונים את מפת הדרכים של הטלנט הארגוני"
למה המשוב המסורתי לעובדים כבר לא רלוונטי
בתקופה בה החליף הדיאלוג את המבנה היררכי שבו המידע עובר רק בכיוון אחד: מהמנהלים לעובדים, יתכן שהמשוב כפי שהיה נהוג לבצעו, צריך לשנות את אופיו










