מינוי מנכ"לית רובוטית מבוססת בינה מלאכותית כמו Mika בחברת המשקאות Dictador, ומנכ"לית וירטואלית מבוססת בינה מלאכותית כמו Tang Yu בחברת גיימינג סינית בשם NetDragon Websoft, מהווה עדות לתעוזה חסרת תקדים של בעלי מניות ומועצות מנהלים, גם אם לא מדובר בתפקוד כמנכ"ליות באופן מלא.
בעולם העסקי השמרני, הפקדת הגה ההנהלה בידי אלגוריתם של בינה מלאכותית, גם אם בחלקה כגימיק שיווקי, דרשה מהמשקיעים לשחרר את אחיזתם במודל הניהול האנושי המסורתי ולסמוך על 'קופסה שחורה' מתמטית במטרה להשיג יתרון תחרותי.
תעוזה זו סוללת את הדרך לשינוי עמוק בהרבה במהלך העשור הקרוב.
מתחזיות עדכניות של חברות המחקר גרטנר ו-PwC לשנת 2036, שוק הארגונים צפוי לראות מגמה מתרחבת שבה חברות מעבירות חלקים קריטיים מתפקידי ההנהלה הבכירה (המנכ"ל והסמנכ"לים) לידי מערכות בינה מלאכותית עצמאיות.
לא מדובר עדיין בהחלפת המנכ"ל והסמנכ"לים, אלא בביזור סמכויות הניהול השוטף, ניתוח הסיכונים והקצאת המשאבים לידי סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים, שיהפכו לחלק בלתי נפרד מהדרג המנווט של עולם המחר.
להלן שני מקרה מבחן של שתי החברות ש"מינו" בינה מלאכותית לתפקידי מנכ"ליות:
1 חברת המשקאות Dictador מינתה רובוט מבוסס בינה מלאכותית בשם Mika לתפקיד מנכ"לית (2022-2024):
חברת המשקאות Dictador עשתה כותרות רבות בכל העולם בעת שמינתה רובוט דמוי אדם מבוסס בינה מלאכותית, בשם Mika לתפקיד מנכ"לית רשמית.
איך זה עבד:
המנכ"לית (הרובוט מבוסס בינה מלאכותית) 'מיקה' היתה אחראית על משימות כמו איתור לקוחות פוטנציאליים, בחירת אמנים לעיצוב בקבוקי היוקרה של החברה וקבלת החלטות מבוססות נתונים לגבי שווקים חדשים.
היא פעלה 24/7, ללא רגשות, והצהירה בראיונות שההחלטות שלה נקיות מהטיות אישיות.
המסקנות והמציאות:
למרות שהחברה הציגה זאת כמהפכה ניהולית, התברר מהר מאוד שמדובר בעיקר במהלך יחסי ציבור (גימיק שיווקי) מבריק.
החלטות אסטרטגיות כבדות משקל, חתימה על חוזים וניהול פיננסי אמיתי, נותרו לחלוטין בידי ההנהלה האנושית ומועצת המנהלים של החברה.
'מיקה' שימשה כפנים של המותג בעידן הדיגיטלי, אבל לא החליפה את המנכ"ל האנושי שהמשיך לפעול מאחורי הקלעים.
2 חברת הגיימינג הסינית NetDragon Websoft מינתה מנכ"לית בינה מלאכותית בשם Tang Yu (2022):
חברה סינית גדולה מאוד, בשם NetDragon Websoft, העוסקת במשחקי אונליין וחינוך דיגיטלי, מינתה מנכ"לית וירטואלית מבוססת בינה מלאכותית בשם Tang Yu לחברה הבת הגדולה שלה.
איך זה עבד:
במקרה זה, זה היה קרוב יותר לפיילוט תפעולי אמיתי. מנכ"לית הבינה המלאכותית 'טאנג יו', היתה אחראית על ניתוח ביצועים בזמן אמת, ייעול תהליכי עבודה במשרד, ניהול סיכונים ויצירת סביבת עבודה שוויונית יותר לעובדים (על ידי הערכת ביצועים אובייקטיבית).
התוצאות:
מעניין לראות שבתקופה שלאחר המינוי, מניית החברה הציגה ביצועים עודפים ביחס לשוק המניות של הונג קונג.
המערכת הצליחה לייעל משמעותית תהליכים ביורוקרטיים פנים-ארגוניים ולחסוך שעות עבודה רבות למנהלי ביניים.
המסקנה:
גם במקרה הנוכחי, הבינה המלאכותית לא קבעה את הכיוונים שאליהם החברה הולכת או אילו משחקים לפתח מאפס, אלא שימשה כמנוע אופטימיזציה ענק לניהול השוטף של הארגון.
מה ניתן ללמוד מהניסויים האלה:
הניסויים המוקדמים הללו הוכיחו שבינה מלאכותית מצטיינת בניהול מיקרו-תפעולי, כלומר, בניהול משימות, לוחות זמנים, חלוקת משאבים וניתוח דו"חות.
אבל היא נכשלת ברגע שנדרשת מנהיגות. כלומר, היכולת להוביל אנשים, לעורר השראה, לנהל משא ומתן פוליטי או לקחת סיכונים אינטואיטיביים שלא מסתמכים על נתוני העבר.
