שיתוף

בעקבות השביתה הכללית שהוכרזה במגזר הערבי, הודיעו מעסיקים רבים לעובדים הערבים שאינם מגיעים לעבודה, כי הם מפוטרים לאתר. במילים אחרות, מבחינתם של אותם מעסיקים, מי שלא מתכוון להגיע לעבודה ולשבות, יראה עצמו מפוטר.

מפסיקות בתי הדין לעבודה עולה, כי במקרים בהם עובד נעדר תקופה ארוכה ללא רשות, הדבר מהווה הפרת משמעת. במקרים מסויימים יכולה הפרת המשמעת להוות עילה לפיטורים. ועם זאת, הפיטורים חייבים להתבצע על פי החוק.

לעומת זאת, חשוב לקחת בחשבון כי בית הדין עשוי לקבוע שהיעדרות של ימים ספורים מהעבודה אינה מהווה הפרת משמעת חמורה, ולכן אינה מהווה עילה לפיטורים.

כך או כך, חשוב להדגיש כי מעסיקים שמפטרים עובדים רק בגלל החלטתם (של העובדים) לשבות במחאה (מכל סיבה שהיא), או משום שהם חוששים לביטחונם האישי, עלולים למצוא עצמם מול תביעות בבתי הדין לעבודה.

במקרים מסויימים יתכן שמעסיקים שפיטרו עובדים אלה, ידרשו על ידי בתי הדין לעבודה, לשלם להם פיצויים בסכומים גבוהים מאוד בתוספת הוצאות משפט.

להלן 4 סיבות לפיהן עלולים עובדים מהחברה הערבית שפוטרו בגלל שביתתם לתבוע את המעסיקים:

1. הסיבה הרשמית לשביתה היא "הזדהות עם מסגד אל-אקצא ותושבי שכונת שיח' ג'ראח בירושלים". בארגון מסויים קיבלה עובדת ערבייה הודעה ממנהלה, לפיה היא מפוטרת לאלתר בעקבות החלטתה לשבות. אותו מנהל אף רשם בהתכתבות שלו עימה את דעתו האישית בנושאי לאום, ממנה עולה כי לדעתו האישית בעניין הלאום יש חלק בהודעת הפיטורים:

בעניין זה יש לציין, כי על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אפליה אסורה בעבודה הינה, בין השאר, התייחסות שונה לאדם על רקע דת, לאום, השקפה, תמיכה במפלגה וכד. עובדים ערבים שבחרו לשבות מסיבה זו, עשויים לטעון בבית הדין לעבודה כי פיטוריהם הם אפליה על רקע זה.

2. כתוצאה מהודעתם של עובדים ערבים כי אינם מתכוונים להגיע לעבודה, קיבלו חלק מהם הודעות פיטורים בווטסאפ:

על פי הפסיקה, לא ניתן לפטר עובד, מכל סיבה שהיא בלי לערוך לו שימוע כדין, להקשיב לו בנפש חפצה, לאפשר לו להגן על עצמו ואף להיות מיוצג בעת השימוע.

פיטורים ללא שימוע, ובלי לתת לעובד אפשרות להגן על עצמו, הם פיטורים שלא כדין. בתי הדין לעבודה מטילים פעמים רבות על המעסיקים לשלם פיצויים גבוהים מאוד בשל פיטורים שלא כדין.

זאת ועוד, על פי החוק, מעסיק צריך לתת לעובד הודעה מוקדמת על פיטוריו, בהתאם לפרק הזמן שבו הועסק העובד במקום העבודה.

אם המעסיק רוצה לפטר את העובד באופן מיידי, עליו לשלם לעובד תשלום בגובה השכר שהיה העובד מקבל אילו היה ממשיך לעבוד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.

3. בחברה מסויימת הודיעו עובדים כי לא יגיעו לעבודה משום שהם חשים בסכנת חיים, בעקבות ההתפרעויות בכבישים:

כפי שנכתב בכתבה: למה לא ניתן לפטר עובד שלא מגיע לעבודה בגלל הוראה להישאר במקלטים, במשפט העבודה קיים עקרון על, שעל פיו אסור לפטר עובד בשרירות לב. פיטורים שנעשו בחוסר תום לב ניתנים לביטול.

כמו כן, לא ניתן להכריח עובד להגיע אל מקום העבודה במקרים בהם הוא חושש להגיע אל מקום עבודה שאין בו הגנה פיזית על חייו בדמות מקלט או מרחב מוגן. יתכן שעובדים שאינם רוצים להגיע אל מקום העבודה מחשש לחייהם (מחשש שיותקפו בכבישים) יוכלו להעלות בבית הדין את הטיעון של חשש לחייהם.  

4. בחברה אחרת הודיע המנהל לעובדים כי מי שלא יגיע לעבודה מפוטר מיידית והוא אף רואה בכך התפטרות. אותו מנהל אף הוסיף איום לגבי תשלום משכורתם של העובדים שבכוונם לשבות.

במקרה זה, המעסיק עלול למצוא עצמו מול כמה סוגים של תביעות בבית הדין לעבודה:

  • פיטורים שלא כדין בעקבות היעדר שימוע כדין.
  • פיטורים שלא כדין בגלל מניעת זכויות מגן המגיעות לעובד שפוטר (פיצויים, הודעה מוקדמת ושאר הזכויות המגיעות לעובדים שפוטרו).
  • אי תשלום משכורת מהווה עבירה על חוק השכר.
כנס קהילת הגיוס השנתי 2021

אין תגובות

השאר תגובה