חברת הכנסת, ד"ר עינת וילף, יושבת ראש סיעת העצמאות פותחת את הדיון באומרה: "כחברת כנסת אני מרוויחה בדיוק כמו חבר כנסת. כמדינה, עשינו את זה, השווינו בין שכר הגברים לשכר הנשים במשק, בצורה של חקיקה למופת. הנושא של פער בשכר הוא הרבה מעבר לחקיקה."
איך את מסבירה את הפער המשמעותי בין שכר הנשים לשכר הגברים במשק למרות 'חקיקה למופת'?
ח"כ עינת וילף: אפליית שכר היא נושא מורכב וקשה להוכחה כיום, כי בתפקידים בהם מועסקים נשים וגברים באותם תפקידים ובאותם תקנים – לא קיים פער. הפער מתקיים במקצועות החופשיים, בחוזי עבודה אישיים, כאשר הגדרת התפקיד והיקפי התפקיד מהווים את הבסיס לחוסר שוויון. נשים עובדות משרות גמישות יותר ויוצאות להפסקות עבודה, אבל הבעיה העיקרית לטעמי, היא שנשים לא דורשות מספיק.
נשים לא מבקשות העלאת שכר?
ח"כ עינת וילף: נשים לא דורשות העלאת שכר. כמובן שאני מדברת בהכללה אבל נשים נוטות לחשוב שהן צריכות להוכיח את עצמן, לעבוד קשה, לתרום, להיות נאמנות ואז, כך הן מאמינות, ברגע שיבינו שהן 'שוות' יתגמלו אותן. זה לא עובד ככה. אני מגיעה מעולם העסקים ואני יודעת שזה לא עובד ככה. מי שלא דורש – לא מקבל. וכאן בדיוק נפער הפער בין נשים וגברים באותו ענף, באותו תפקיד ואפילו באותה חברה. כשהגבר מציב תנאים, דורש את המגיע לו כתנאי לביצוע העבודה, בעוד שאישה מתחילה לעבוד קשה כדי להוכיח שהיא ראויה לתפקיד ואחר כך – לשכר. יש פער תפיסתי בין גברים לנשים והוא הגורם העיקרי לפער בשכר. דווקא כשאישה דורשת שכר ותנאים, מעריכים אותה ומה שחשוב יותר – מתגמלים אותה.
לדרוש שכר ותנאים (כמו אוטו וטלפון נייד) זה לא פשוט. יש אנשים שיודעים לעשות זאת באופן טבעי אבל עבור נשים ככלל זה פשוט לא בא בקלות, בוודאי שלא באופן טבעי. נשים צריכות ללמוד ולתרגל את זה כבר בגיל צעיר. מדובר על מהפך תפיסתי של 'אני שווה ומגיע לי'. נשים לא אוהבות לדבר על כסף וזה חסם, הן לא חושבות שמגיע להן עד שהן לא מוכיחות את עצמן וזה חסם.
מה המסר שלך לנשים צעירות שעובדות או אמורות להיכנס לשוק העבודה בקרוב?
ח"כ עינת וילף: ראשית כל, לא לחשוש מדיון שכר ולא לוותר על השכר והתנאים שהן מאמינות שהן ראויות לקבל.
שנית, החלה להתפתח הבחנה בין השכלה למיומנות בקרב המדינות המתועשות. עד לא מזמן קשרו את הגדרת ההון אנושי להשכלה גבוהה. כיום יש באירופה דור של צעירים מובטלים שלא ברור מה יעלה בגורלם. השכלה פורמלית איננה רלוונטית לשוק העבודה לעומת מיומנויות תעסוקתיות קונקרטיות. נכון שבתנאי שוק בלתי צפויים, קשה להעריך אלו מיומנויות ספציפיות יידרשו לטווח הארוך, אבל ניתן לצפות מגמות וניתן להיערך לטווח הקצר. בשורה התחתונה: מי שתהיה לו מיומנות נדרשת ימצא את עצמו בשוק העבודה. ככל שהביקוש למיומנות זו תגבר, כך הסיכוי לתנאים טובים יותר הטומנים בחובם שכר גבוה יותר – יגבר.
נשים ששואפות להצליח בשוק העבודה ולהשתכר בהתאם, צריכות להתחיל לחשוב פחות ואולי אם בכלל, על השכלה גבוהה אבל כללית, ויותר על לימודי מקצוע, תחום ומיומנויות ספציפיות לשוק כדרך להבטיח את עתידן התעסוקתי והכלכלי. נשים צריכות לקרוא את המפה, להבין מהן המגמות המתפתחות בשוק העבודה ומהם הצרכים שלו ולהציב את עצמן, תפיסתית וגם פיזית, כמי שיכולות לענות על הביקוש, אבל יש לכך מחיר. אלו החוקים של השוק החופשי כשיש ביקוש למצרך – משלמים עליו גם אם הוצמד לו מחיר גבוה. המפתח לכושר השתכרות גבוה, הוא להיות רלוונטית ולהציב תנאי שכר גבוהים בהתאם – חד וחלק.
