עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עמד על כ-61.8%, לעומת כ-62.2% בחודש יולי (על פי הנתונים מנוכי העונתיות).

כמו כן עולה מהסקר של הלמ"ס, כי שיעור התעסוקה, המבטא את אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, ירד לכ-60 אחוזים, לעומת כ-60.3% בחודש הקודם.

בד בבד, גם אחוז הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה ירד, והסתכם בכ-2.8%, לעומת כ-3.1% שנרשמו ביולי.

הנתונים המקוריים של חודש אוגוסט משקפים מגמה דומה: מתוך אוכלוסייה קבועה של 7,287,700 בני 15 ומעלה, קבוצת הנמנים בכוח העבודה מנתה 4,528,400 איש.

מדובר בכ-62.1% של הנמנים בכוח העבודה מתוך האוכלוסייה הרלוונטית.

במקביל, עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי 2,759,300 איש (כ-37.9% מתוך האוכלוסייה הקבועה) אינם כלולים בכוח העבודה.

מספר המועסקים עמד באוגוסט על 4,397,300 איש, המהווים כ-97.1% מכוח העבודה. מדובר בשיעור תעסוקה כללי של כ-60.3%, לעומת כ-60.5% ביולי.

מתוך כלל המועסקים, כ-87.4% עבדו בפועל במהלך שבוע הסקר. כ-12.6% נעדרו זמנית מעבודתם. שיעור התעסוקה בניכוי נעדרים זמנית מסיבות כלכליות עמד על כ-60.2%.

האבטלה המקורית עמדה על כ-2.9% מכוח העבודה. מדובר בכ-131 אלף בלתי מועסקים. זוהי ירידה לעומת כ-3.3% ביולי.

בלמ"ס בחנו הגדרות מרחיבות לאבטלה והיעדרות מעבודה. בבחינת הגדרות אלה נרשמה ירידה בולטת בהיקף ההיעדרויות מסיבות כלכליות ומילואים.

אחוז הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות ירד לכ-2.3%, לעומת כארבעה אחוזים ביולי.

אחוז הנעדרים בגלל שירות מילואים ירד באוגוסט לכ-3.6%, לעומת כ-6.2% ביולי.

פער ניכר נרשם בקבוצת העובדים המוגדרים בשירות המילואים, כאשר כ-11 אחוזים מהגברים המועסקים נעדרו באוגוסט מעבודתם בגלל מילואים, לעומת כ-16.6% ביולי, ולעומת כ-0.6% בלבד בקרב הנשים.

שילוב הבלתי מועסקים עם המועסקים שנעדרו זמנית מסיבות כלכליות מעמיד את היקף הבלתי מועסקים והנעדרים מסיבות כלכליות על כ-143.8 אלף איש, המהווים כ-3.2% מכוח העבודה.

כשמוסיפים את האנשים שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או בגלל סגירת מקום עבודה בשנתיים האחרונות, מספר הבלתי מועסקים והנעדרים מגיע לכ-161.8 אלף איש, המהווים כ-3.6% מכוח העבודה.

כאשר מוסיפים לקבוצה זו גם את המתייאשים מחיפוש עבודה, שמספרם עמד על כ-14 אלף איש, סך האוכלוסייה הבלתי מועסקת, המושבתת מסיבות כלכליות או הנואשת מחיפוש עבודה מגיע לכ-179.4 אלף איש, המהווים כ-3.9% מכוח העבודה.

בלמ"ס מדגישים, כי קיימים פערי הגדרות מובנים בין נתוני סקר כוח האדם לבין נתוני שירות התעסוקה והביטוח הלאומי, שכן נתוני הלמ"ס נשענים על הגדרות הסטטיסטיקה הרשמית והנחיות בינלאומיות.

סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש אוגוסט 2026 מציג את תכונות כוח העבודה והשינויים שהתרחשו בשוק העבודה הישראלי, תוך מעקב רציף אחר השפעות מלחמת 7 באוקטובר.

הסקר כלל תגובות של כ-17,300 בני 15 ומעלה. יצויין, כי החל מינואר 2026, הנתונים מתייחסים לישראלים בלבד בהתאם להתאמת האוכלוסייה להגדרות ואומדני מפקד 2022.

The post הלמ"ס: ירידה קלה באוגוסט בהיקף התעסוקה בישראל first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

על פי הנתונים מנוכי העונתיות, כוח העבודה המועסק בישראל בקרב בני 15 ומעלה עמד בחודש יולי על כ-4.521 מיליון איש.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה לכ-62.2%, לעומת כ-62 אחוזים ביוני.

בקרב הגברים נרשמה עלייה לכ-65% ובקרב נשים חלה עלייה לכ-59.5%. במקביל, שיעור התעסוקה הכללי טיפס לכ-60.3% עם כ-4.383 מיליון מועסקים.

עם זאת, נרשמה עלייה קלה באחוז הבלתי מועסקים בכוח העבודה, שהגיע לכ-3.1% המייצגים כ-138.3 אלף איש.

עלייה זו נרשמה בעיקר בשל עלייה באבטלה בקרב נשים לכ-3.1%, בעוד שאצל הגברים נותר השיעור יציב על כשלושה אחוזים.

ניתוח עומק של היקפי התעסוקה מגלה ירידה במספר העובדים במשרה מלאה (35 שעות ויותר בשבוע), בד בבד עם עלייה במספר העובדים במשרה חלקית והנעדרים זמנית מעבודתם.

ממוצע שעות העבודה השבועי למועסק ירד לכ-34.8 שעות. מבחינת הענפים הכלכליים עולה, כי התוספת הגדולה ביותר במספר המועסקים נרשמה בענף שירותי הבריאות, הרווחה והסעד (תוספת של כ-9000 איש), בעוד שהירידה הבולטת ביותר התרחשה בענפי התעשייה, הכרייה והחציבה (ירידה של כ-6000 איש).

מבחינת משלחי יד, בלטה עלייה גדולה במספר המועסקים בקרב הנדסאים, טכנאים וסוכנים, ומנגד נרשמה ירידה במספר המועסקים בקרב עובדים בלתי מקצועיים.

מגזר ההייטק הציג מגמות מעורבות: לפי הנתונים מנוכי העונתיות עלה חלקם של השכירים בתחום לכ-11.4% מכלל השכירים (כ-434 אלף איש), אבל הנתונים המקוריים מצביעים על ירידה לכ-11.2% מכלל השכירים.

בחודש יולי 2026, כ-19.6% מהמועסקים עבדו מהבית או מרחוק במהלך השבוע הקובע, כאשר ענף המידע והתקשורת הוביל מגמה זו באופן מובהק עם כ-62.2% עובדים מרחוק.

בפילוח גיאוגרפי של הנתונים מנוכי העונתיות, מחוז המרכז הוביל עם שיעור ההשתתפות והתעסוקה הגבוהים ביותר: שיעור השתתפות בשוק העבודה של כ-67.6% ותעסוקה בשיעור של כ-65.6%.

לעומתו, מחוז ירושלים הציג את השיעורים הנמוכים ביותר ועמד על כ-51.9% השתתפות בשוק העבודה ותעסוקה של כ-50.1%.

שיעור האבטלה הגבוה ביותר נרשם במחוז הדרום ועמד על כ-3.7%, בעוד שבמחוזות חיפה והמרכז נרשמו השיעורים הנמוכים ביותר של כ-2.9% בכל אחד.

הנתונים המקוריים לחודש יולי מצביעים על עלייה חדה באחוז המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע או חלקו. נתון זה הגיע לכ-13.3%.

היעדרות זו בלטה במיוחד במגזר הציבורי עם כ-19% היעדרות, בענף החינוך עם כ-33.8% היעדרות ובקרב בעלי משלח יד אקדמי עם היעדרות של כ-19.8%.

בנוסף, נרשמה ירידה של כארבעה אחוזים בהיעדרויות מסיבות כלכליות מכלל הנעדרים כל השבוע. כמו כן נרשמה ירידה של כ-6.2% בהיעדרות מסיבות שירות מילואים.

The post שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה ביולי לכ-62.2%, לעומת כ-62% ביוני first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה עמד באוגוסט על כ-3.1% לעומת כ-3.4% בחודש הקודם.

אחוז בני ה-64-25 בכוח העבודה עמד בחודש אוגוסט על כ-81.6% לעומת כ-81.7% בחודש יולי 2023.

שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב בני ה-64-25 עמד בחודש אוגוסט השנה על כ-79.4%, לעומת כ-79.3% בחודש יולי.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני ה-64-25 עמד בחודש אוגוסט על כ-2.7%, ירידה קלה לעומת כשלושה אחוזים ביולי.

אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, מכלל המועסקים, עמד בחודש אוגוסט על כ-77.4%, לעומת כ-77.5% בחודש יולי.

מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני ה-15 ומעלה הגיע באוגוסט 2023 לכ-4.499 מיליון איש.

מהם, כ-4.358 מיליון מועסקים וכ-141 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, כ-2.244 מיליון היו גברים, לעומת כ-2.228 מיליון בחודש יולי.

מספר הנשים המועסקות עמד באוגוסט השנה על כ-2.114 מיליון, לעומת כ-2.111 מיליון מועסקות ביולי.

באוגוסט 2023 עלה מספר המועסקים בכ-18 אלף לעומת יולי (וכאמור, הסתכם בכ-4.358 מיליון). מספר השכירים עלה באוגוסט 2023 לכ-3.837 מיליון, לעומת כ-3.819 מיליון בחודש יולי.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני ה-15 ומעלה הגיע באוגוסט לכ-63.6% – ללא שינוי לעומת חודש יולי.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני ה-15 ומעלה בקרב הגברים, ירד מעט לכ-66.8% לעומת כ-66.9% בחודש יולי.

בקרב הנשים הגיע אחוז המשתתפות בכוח העבודה בקרב בנות ה-15 ומעלה לכ-60.5% – ללא שינוי לעומת חודש יולי.

כאמור, אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בחודש אוגוסט ירד לכ-3.1% לעומת כ-3.4% בחודש יולי.

אחוז הגברים הבלתי מועסקים עמד באוגוסט על כ-3.2% – ירידה קלה לעומת כ-3.4% בחודש שקדם לו.

אחוז הנשים הבלתי מועסקות עמד באוגוסט על כ-3.1% – ירידה קלה לעומת יולי בו עמד אחוז הבלתי מועסקות על כ-3.3%.

שיעור התעסוקה בקרב הגברים (בקרב בני ה-15 ומעלה) עמד באוגוסט על כ-64.7% לעומת כ-64.6% בחודש יולי.

שיעור התעסוקה בקרב הנשים באוכלוסייה זו עמד באוגוסט על כ-58.6% לעומת כ-58.5% בחודש יולי.

באוגוסט 2023 נרשמה ירידה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע.

במקביל, נרשמה עלייה במספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע, לעומת יולי.

מספר המועסקים שעובדים בדרך כלל בהיקף מלא (35 שעות או יותר בשבוע) ירד באוגוסט בכ-0.1% לעומת יולי.

מספר המועסקים שבדרך כלל עובדים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) עלה באוגוסט בכ-0.6% לעומת יולי.

אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, מתוך כלל המועסקים, עמד באוגוסט על כ-77.4% לעומת כ-77.5% בחודש יולי.

בקרב הגברים בגילאי 15 ומעלה, אחוז המועסקים שעובדים בדרך כלל בהיקף מלא, מתוך  כלל המועסקים עלה לכ-85.9% לעומת כ-85.8% ביולי 2023.

בקרב הנשים מעל גיל 15, ירד אחוז המועסקות שעובדות בדרך כלל בהיקף מלא (מתוך כלל המועסקים) לכ-68.3, לעומת כ-68.7% ביולי.

מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם (במהלך כל השבוע) ירד לעומת יולי. ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק הגיע באוגוסט לכ-35.6 שעות שבועיות – ללא שינוי לעומת יולי.

The post באוגוסט היה שיעור התעסוקה כ-79.4%; כ-4.358 מיליון איש היו מועסקים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מהסקר של הלמ"ס, כי מדובר בעלייה חדה ביותר לעומת המחצית הראשונה אשתקד, בה עמד שיעור חברות ההייטק הפועלות בענפי השירותים שדיווחו על צמצום היקף התעסוקה על כ-22 אחוזים.

מהדו"ח של הלמ"ס עולה עו"ד, כי גם במגזרים אחרים חלה עלייה בצמצום היקף התעסוקה אם כי במידה מתונה יותר.

כ-21 אחוזים מהחברות בענפי השירותים ללא הייטק דיווחו במחצית הראשונה של 2023 על צמצום בהיקף התעסוקה, לעומת כ-11% מחברות אלה שדיווחו על צמצום בהיקף התעסוקה במחצית הראשונה של שנת 2022.

מדיווחי המנהלים של חברות בענפי שירותי ההייטק עולה, כי בחצי השנה האחרונה חלה ירידה בהיקף העובדים שעוזבים את החברה מרצון.

מנגד, לא חלה ירידה במספר העובדים שעוזבים מרצונם, בחברות הפועלות בענפי השירותים ללא הייטק. הבדל זה  מעיד על ההבדלים בסביבה הכלכלית בין שני הענפים.

זאת ועוד, כ-33% בלבד מהמנהלים בחברות הפועלות בענפי שירותי ההייטק דיווחו שלא היתה כל פגיעה כלכלית בחברתם במחצית השנה הראשונה של 2023.

עוד עולה מדיווחי המנהלים של חברות הפועלות בענפי שירותי הייטק, שדיווחו על פגיעה כלכלית, כי הגורם המשמעותי ביותר לפגיעה הכלכלית במחצית הראשונה של 2023 היה ירידה בביקושים למוצר של החברה שלהם, והגורם השני בחומרתו הוא  קשיים בגיוס הון סיכון. ​

השוואה בין היקפי התעסוקה בכלל המשק במאי 2023 מול יוני 2023:

מהתפלגות שיעור התעסוקה בכלל המשק על פי חודשים עולה, כי בחודש יוני 2023 עמד שיעור התעסוקה – כלומר שיעור המועסקים מכלל האוכלוסייה – על כ-6.8 אחוזים – ללא שינוי לעומת מאי 2023.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה עמד ביוני 2023 על כ-3.5 אחוזים – ללא שינוי לעומת החודש שקדם לו.

שיעור המועסקים מכלל האוכלוסייה, לא כולל נעדרים זמנית מעבודה כל השבוע מסיבות כלכליות, עמד ביוני על כ-61.6% – ללא שינוי לעומת החודש הקודם.

בחודש מאי 2023 עמד מספר הבלתי מועסקים על כ-159.5 אלף איש, המהווים כ-3.5 אחוזים מכוח העבודה. ביוני פחת מספר הבלתי מועסקים לכ-158.1 אלף איש, ושיעורם בכוח העבודה נותר כ-3.5 אחוזים.

במאי הסתכם מספרם הכולל של הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות, והמועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות, והבלתי מועסקים, בכ-185.5 אלף איש.

ביוני הסתכם מספרם הכולל של הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות, והמועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות, והבלתי מועסקים בכ-187.8 אלף איש. בשני המקרים מדובר בכ-4.1 אחוזים מכוח העבודה.

במאי הסתכם מספרם הכולל של המתייאשים מחיפוש עבודה והלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות והמועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות והבלתי מועסקים בכ-199.7 אלף איש (כ-4.4% מכוח העבודה), וביוני עלה מספרם לכ-203.1 אלף איש (כ-4.5 אחוזים מכוח העבודה).

The post צמצום של כ-52% בהיקף התעסוקה בחברות הייטק בענפי השירותים במחצית הראשונה של השנה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מסקר כוח אדם חדש שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי בחודש אוקטובר 2022 נרשמה ירידה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא – כאשר משרה מלאה נחשבת לצורך הסקר כעבודה 35 שעות בשבוע או יותר.

עוד עולה מהסקר של הלמ"ס כי מנגד, באוקטובר 2022, נרשמה עלייה במספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי, כלומר פחות מ-35 שעות בשבוע או יותר, לעומת חודש ספטמבר.

במקביל, חלה עלייה במספרם של המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם במהלך כל השבוע שבו נמדדו הנתונים, אבל חלה ירידה במספרם של העובדים שנעדרו מעבודתם מסיבות כלכליות, לעומת החודש שקדם לו.

ירידה של כ1.1% במספר המועסקים לעומת החודש הקודם

מספרם של המועסקים – לא כולל נעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות – ירד בכ-1.1% לעומת חודש ספטמבר. מדובר בירידה של כ-44 אלף מועסקים.

שיעור התעסוקה של המועסקים, לא כולל נעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות, מתוך כלל בני ה-15 ומעלה, ירד באוקטובר 2022 לכ-60.2% לעומת כ-60.9% בחודש שקדם לו.

כ-4.3% בלתי מועסקים

אחוז הבלתי מועסקים עלה בחודש אוקטובר 2022 לכ-4.3%, לעומת כ-3.9% בחודש ספטמבר 2022 – עלייה של כ-0.4%.

עם זאת, מספר האנשים שאינם משתתפים בכוח העבודה, אשר הפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום עבודתם, ירד באוקטובר 2022 לכ-26 אלף, לעומת כ-32 אלף בחודש שקדם לו.

מספרם של המתייאשים מחיפוש עבודה ירד באוקטובר 2022 לכ-6,000 לעומת כ-9,000 בחודש ספטמבר.

שיעור התעסוקה, כלומר שיעור המועסקים (השכירים) מכלל האוכלוסייה עמד באוקטובר על כ-60.3%, לעומת כ-61.2% בחודש הקודם.

אחוז הנעדרים זמנית מהעבודה

אחוז המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם במהלך כל השבוע או בחלק מהשבוע, באוקטובר 2022, עלה לכ-53.6% לעומת כ-18.8% בחודש שקדם לו.

אחוז המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם במהלך כל השבוע או בחלק מהשבוע, באוקטובר 2022 בקרב מועסקים שאינם עובדים במגזר הציבורי (על פי הגדרה ענפית), עמד בחודש אוקטובר 2022 על כ-56.7 אחוזים, לעומת  כ-18.8 אחוזים בספטמבר 2022.

אחוז המועסקים במגזר ציבורי (לפי הגדרה ענפית) שנעדרו זמנית מעבודתם במהלך כל השבוע או בחלק מהשבוע, באוקטובר 2022, עמד באוקטובר על כ-45.7%, לעומת כ-20% בחודש ספטמבר 2022.

אחוזי הנעדרים מעבודה והעובדים מהבית

מהתפלגות לפי ענפים עולה, כי האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שנעדרו בחודש אוקטובר 2022 באופן זמני מעבודתם, במהלך כל השבוע או בחלק מהשבוע (מתוך כלל המועסקים), היה בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח ועמד על כ-77.1%.

האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שעבדו מהבית, מכלל המועסקים, היה בענפים: מידע ותקשורת (כ-54.2%), פעילויות בנדל"ן (כ-43.3%) ושירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (כ-33.4%).

האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שעבדו מהבית, מכלל המועסקים, היה במשלחי יד: בעלי משלח יד אקדמי (כ-27.8%), מנהלים (כ-18.4%) והנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה (כ-17.2%).

The post באוקטובר: כ-44 אלף מועסקים פחות מאשר בספטמבר first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי בכל ענפי המשק נראתה עלייה במספר משרות השכיר. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתייחסים רק לעובדים שממשיכים לעבוד.

הדו"ח מציין, כי עובדים שנמצאים בחופשות ללא תשלום (חל"ת) ועובדים שמקבלים דמי אבטלה מהביטוח הלאומי, לא נכללים במדדי השכר והתעסוקה של הלמ"ס.

מהדו"ח של הלמ"ס עולה עוד, כי בחודש מאי השנה, עובדים רבים שבו לעבודתם, וכתוצאה מכך עלה מספר משרות השכיר בכל המשק בכ-16% לעומת חודש אפריל 2020. עם זאת, כידוע, המשק עדיין לא חזר לפעילות מלאה.

מדו"ח הלמ"ס עולה עוד, כי מספר משרות השכיר במאי השנה היה נמוך בכ-18% ממספר משרות השכיר במאי אשתקד.

בענף שירותי אירוח והאוכל ובענף האמנות, הבידור והפנאי, עלה מספר משרות השכיר במאי השנה בכ-70% לעומת החודש שקדם לו (ככל הנראה הודות לחזרתם לעבודה של עובדים לאחר הסגר), אבל נראה כי כמחצית מהעובדים עדיין לא שבו לעבודתם.

מדיווחי המעסיקים עולה, כי מגמת העלייה במספר משרות השכיר נמשכה גם בחודש ביוני וצפויה עלייה של יותר מ-10% במספר משרות השכיר בכלל המשק (בחודש יוני לעומת מאי).

מהשוואת מספר השכירים בחודש מאי מול חודשים קודמים עולה, כי סך משרות השכיר במאי 2020 של כל העובדים במשק הסתכם בכ-3.23 מיליון עובדים, לעומת כ-2.8 מיליון עובדים באפריל 2020 וכ-3.9 מיליון עובדים במרץ השנה.

מספר משרות השכירים שהם עובדים ישראלים בלבד (ללא עובדים מחו"ל) עמד במאי השנה על כ-3.06 מיליון עובדים, לעומת כ-2.64 מיליון עובדים באפריל וכ-3.66 מיליון עובדים במרץ השנה.

מהנתונים לגבי שכרם של השכירים בחודשים אלה עולה, כי במאי השנה הסתכם השכר הממוצע למשרת שכיר של כלל העובדים (ישראלים ועובדים מחו"ל) ב-11,184 שקלים, בעוד שהשכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים הסתכם בחודש מאי ב-11,495 שקלים.

באפריל 2020 הסתכם השכר הממוצע למשרת שכיר של כלל העובדים (ישראלים ועובדים מחו"ל) ב-12,137 שקלים, והשכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים הסתכם בחודש אפריל 2020 ב-12,513 שקלים.

בחודש מרץ השנה הסתכם השכר הממוצע למשרת שכיר של כלל העובדים (ישראלים ועובדים מחו"ל) ב-10,581 שקלים, והשכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים הסתכם בחודש מרץ השנה ב-10,921 שקלים.

יצויין, כי מנתוני הלמ"ס עולה, כי השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים הסתכם ב-11,495 שקלים בעוד שהשכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים עמד על 10,928 שקלים.

The post מספר משרות השכירים במאי עלה בכ-16% לעומת מספר המשרות באפריל first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי מתוך אותם 1.53 מיליון עובדים שנעדרו זמנית מעבודתם באפריל, כ-1.276 מיליון עובדים נעדרו בשל משבר הקורונה (בחודש אפריל כאשר ההיעדרות היא מהלך השבוע כולו), לעומת כ-726.6 אלף איש שנעדרו בחודש מרץ של משבר הקורונה – עלייה של כ-76% בתוך חודש אחד.

אחוז העובדים בגילאי 64-25 בכוח העבודה עמד בחודש אפריל 2020 על כ-78.9% לעומת כ-79.2% בחודש מרץ שקדם לו.

שיעור התעסוקה בקרב בני ה-25-64 עמד בחודש אפריל השנה על כ-76.4% לעומת כ-76.7% בחודש מרץ השנה.

אחוז המועסקים שעבדו בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים עמד על כ-78.8% לעומת כ-78.5% בחודש הקודם.

סוגייה אחרת היא כמה עובדים נעדרו בחודש אפריל מעבודתם, וכמה נעדרו במרץ.

מהדו"ח של הלמ"ס עולה, כי מספר העובדים שנעדרו מעבודתם רק בחלק מימות השבוע בקרב בני 15 ומעלה הסתכם בחודש אפריל ב-1.011 מיליון איש, לעומת כ-817 אלף איש החודש מרץ.

כ-252.1 אלף איש מהם נעדרו באפריל בחלק מימות השבוע בגלל נגיף קורונה, לעומת כ-305.7 אלף איש שנעדרו בחלק מימות השבוע בגלל משבר הקורונה בחודש מרץ.

שיעור העובדים שנעדרו בחודש אפריל באופן זמני מעבודתם במשך כל השבוע או במהלך חלק מהשבוע, מתוך כלל המועסקים עמד על כ-64.6%, לעומת כ-43% בחודש שקדם לו ולעומת כ-36.8% באפריל אשתקד.

אחוז הנעדרים במשך כל ימות השבוע או בחלק מימות השבוע בגלל נגיף קורונה עמד באפריל על כ-39% לעומת כ-26% בחודש מרץ.

האחוז הגבוה ביותר של מועסקים הנעדרים מהעבודה, מתוך כלל המועסקים, נמדד בענפים הבאים:

כ-88.3% בתחומי האמנות, בידור ופנאי, כ-87.3% בתחום שירותי אירוח ואוכל, כ-82.4% בתחומי שירותים אחרים.

כ-78.4% בתחום החינוך, כ-75.8% בתחומי הנדל"ן, כ-72.8% בתחום אספקת החשמל, וכ-72.4% בתחומי השירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים.

מתוך אלה שנמנו כאן, האחוז הגבוה של הנעדרים מהעבודה בגלל נגיף הקורונה נאמד בענפים הבאים: כ-78.7% בשירותי אירוח ואוכל, כ-73.9% בתחומי האמנות, הבידור והפנאי, כ-69.7% בשירותים אחרים, כ-54.3% בתחומי החינוך וכ-51% בתחומי פעילויות הנדל"ן.

האחוז הגבוה ביותר של היעדרות מועסקים ממקום העבודה, מתוך כלל המועסקים, היה במשלחי היד הבאים:

כ-74.1% פקידים כלליים ועובדי משרד, כ-73.3% הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה, כ-71.3% עובדי מכירות ושירותים, וכ-67.1% עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים.

האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שנעדרו מהעבודה במהלך חודש אפריל מתוך כלל המועסקים היה בקרב העובדים הללו:

בקרב בני 65 ומעלה נעדרו כ-74.7% (כאשר מהם, כ-53.22% בגלל נגיף הקורונה, בידוד וכד).

מקרב העובדים בני ה-60-64 נעדרו כ-73.1% כאשר כ-42.5% מהם נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

מקרב העובדים שגילם נע בין 55 ל-59 נעדרו מהעבודה באפריל כ-66.2% ומהם כ-39.3% נעדרו בגלל סיבות שקשורות לנגיף הקורונה.

מקרב העובדים בגילאי  45-54 נעדרו כ-69% מהעובדים כאשר כ-40.5% מהם נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

The post עלייה של כ-76% בהיעדרויות מהעבודה באפריל לעומת מארס בשל משבר הקורונה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

לשם השוואה, בסוף פברואר, רק כחודשיים קודם לכן, נמדד שיעור אבטלה של קרוב לארבעה אחוזים.

עם זאת, בשירות התעסוקה מדווחים כי בימים האחרונים של חודש אפריל החלה להסתמן מגמה של חזרה לעבודה.

נכון לעכשיו, קרוב ל-18 אלף עובדים ישראלים דיווחו ישירות לשירות התעסוקה כי הם חזרו לעבוד באפריל או שהחופשה ללא תשלום שלהם התבטלה.

מהנתונים שנרשמו במהלך אפריל עולה, כי מספר העובדים שהודיעו על חזרה לעבודה (לאחר החל"ת) גדול יותר ממספר העובדים שפוטרו.

מצד אחד, אף על פי שמספר העובדים שחזרו לעבודה בפועל היה גבוה יותר ממספר המפוטרים, בשירות התעסוקה מעריכים שרבים מדורשי העבודה בחל"ת צפויים להיות מפוטרים בסופו של דבר.

מצד שני, מדו"ח של שירות התעסוקה עולה, כי הירידה במספר דורשי העבודה בחודש אפריל היתה גבוהה מהצפי שנבנה על ידי מודל החיזוי של שירות התעסוקה.

ולדברי שירות התעסוקה, נתונים אלה (של ירידה במספר דורשי העבודה) מצביעים על שיפור בשוק העבודה.

בטווח הארוך (בהשוואה לחמש שנים אחורה) ניכר, לדברי שירות התעסוקה, שמתחיל להראות שיפור משמעותי במגמות האבטלה: בשלושה החודשים האחרונים הסתכם מספר דורשי העבודה החודשי (בממוצע)  בכ-183.8 אלף דורשי עבודה.

זוהי ירידה של כ-4.8% במספר דורשי העבודה הממוצע ביחס לרבעון האחרון של שנת 2015, בו הסתכם מספר דורשי העבודה בכ-193.1 אלף.

עוד עולה מהדו"ח של שירות התעסוקה, כי המספר החודשי הממוצע של דורשי עבודה בשלושה החודשים האחרונים היה נמוך בכ-10.3% ביחס למספר החודשי הממוצע של דורשי העבודה בשלושת החודשים המקבילים בשנת 2015, בהם עמד מספר דורשי העבודה על כ-213.3 אלף.

הירידה החדה הזו נובעת בעיקר מירידה משמעותית במספר תובעי הבטחת הכנסה בישראל.

החדשות הפחות טובות שעולות מהדו"ח הן שאם המשבר ימשך מעבר לחצי השני של חודש אפריל, מעריכים בשירות התעסוקה כי כ-20 אחוזים מכלל העובדים שנפלטו משוק העבודה לא יוכלו לחזור למקום עבודתם.

זאת, בנוסף לעשרות אלפי עובדים אחרים שעתידים להגיע למצב של תת-תעסוקה.

כתוצאה מצפי זה הוגדרה אחת המטרות הלאומיות של ישראל בחודשים הקרובים כך: יבוצע מאמץ להחזיר כמה שיותר עובדים למקומות עבודתם, על מנת שמצב האבטלה הזמני לא יהפוך למצב קבוע.

מהדו"ח של שירות התעסוקה עולה עוד, כי הצורך להתמודד עם המשבר כבר בשלב הנוכחי, הביא את כל מדינות ה-OECD לנקוט כמה צעדים שנועדו לסייע לעובדים לשמור על מקום עבודתם.

הרעיון המרכזי שהניע את מדינות ה-OECD, הוא הרצון לשמור את העובדים כמה שיותר קרוב לשוק העבודה, על ידי שימור מקומות העבודה הקיימים של אותם עובדים.

שימור מקומות העבודה מתבצע על ידי חופשות מחלה, סבסוד התשלום לעובדים (על ידי המדינה) או באמצעות הפניה למסלולי אבטלה חיצוניים.

עד כה, הצורך לספק מענה מהיר לצורך המתהווה, הביא לכך שמדינת ישראל בחרה במסלול של הפניית עובדים לקבלת דמי אבטלה על בסיס חופשות ללא תשלום (חל"ת).

לכל אחת מהגישות שנקטו המדינות השונות יש יתרונות וחסרונות. רוב המדינות בחרו להשתמש בכמה  כלים במקביל, באופן שיאפשר לספק מענה גם לאלפי שכירים ועצמאים שאינם זכאים לדמי אבטלה.

The post דו"ח של שירות התעסוקה: החלה להסתמן מגמה של חזרה לעבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מהמחקר שכתשעה עד 17 אחוזים מהעובדים בארה"ב חוששים מפני חמישה תרחישים של הרעה נוספת במקום העבודה.

החוקרים מדווחים כי סוגי הדאגות משתנים על פי קבוצות דמוגרפיות, כאשר גובה ההכנסה הוא המפתח.

עם זאת עולה מהמחקר, כי העובדים האמריקאים אינם מודאגים משישה סוגים פוטנציאלים של הרעה בתנאי העבודה, משום ששיעור האבטלה במדינה ממשיך להיות נמוך, כלומר המשק ממשיך להיות בתעסוקה כמעט מלאה.

פחות מ-25% מהעובדים המבוגרים בארה"ב, המועסקים במשרה מלאה או חלקית מודאגים מהדברים הבאים:

1 פיטורים אפשריים.

2 התקדמות הטכנולוגית תגרום להחלפתם בעבודה על ידי רובוטים.

3 מעסיקיהם יעבירו את העבודה לחו"ל.

4 קיצוצים בהטבות, בשכר ובמספר שעות העבודה שלהם.

מידת הדאגה של העובדים מסיכונים אלו נמצאים במגמת ירידה משנת 2014, לאחר שהאבטלה האמריקאית רשמה שיא של 10%.

למעשה, שיעור של 23% מהעובדים המודאגים מכך שיחול קיצוץ בהטבות שלהם בעבודה הוא השיעור הנמוך ביותר שהיה עד כה.

באופן דומה, גם החששות של העובדים האמריקאים מפני אותן ארבע האפשרויות האחרות שנמנו למעלה, נמצאים כיום ברמה הנמוכה ביותר (מבחינת שיעור העובדים המודאגים).

בעקרון, מהמחקר עולה, כי עובדים אמריקאים לא מודאגים כיום מאבדן משרות או מפני היעדר היכולת למצוא עבודה.

הנתונים שעולים ממחקר שנערך על ידי גאלופ לפני כשלושה חודשים מראים, כי אחרי הדאגה לגבי קיצוץ בהטבות, ניתן למצוא את החששות הבאים:

1 החשש כי הטכנולוגיה תבטל את מקום העבודה – כ-17% מהעובדים חוששים מכך.

2 החשש כי גובה השכר יופחת – כ-16% מהעובדים חוששים מכך.

3 החשש להיות מפוטרים ולאבד את מקום העבודה – כ-15% מהעובדים חוששים מכך.

4 החשש מפני ירידת היקף המשרה (ירידה במספר שעות העבודה) – כ-15% מהעובדים חוששים מכך.

5 החשש כי התפקיד או המשרה יעבור לחו"ל (מחוץ לארה"ב) – כתשעה אחוזים מהעובדים מודאגים מכך.

המחקרים של גאלופ עוקבים כבר משנת 2017 אחר הדאגות והחששות של העובדים מפני הטכנולוגיה שהופכת משרות ותפקידים של עובדים אנושיים למיותרות משום שהן עוברות לידי הרובוטים.

במחקרים אלה נמצא, כי יותר מארבעה מכל חמישה עובדים אמרו בעקביות כי הם אינם מודאגים מכך.

5 סוגי הדאגות נבדקים על ידי גאלופ מדי שנה משנת 2003.

כ-9 מתוך כל 10 עובדים (כ-90%) לא הביעו דאגה מנושא של קביעות או יציבות בעבודה שלהם.

אבל הדאגה מפני ארבעה המכשולים הפוטנציאליים האחרים הינה תנודתית. בראש סולם הדאגות מצא המחקר של גאלופ, כי נמצאים החששות מפני פיטורים, הפחתת שכר, פגיעה בהטבות ובפגיעה במספר השעות (היקף המשרה).

אלו הם בדיוק סוגי הדאגות שנלווים למצבים של מיתון צפוי גדול ומפני תוצאותיו.

The post בארה"ב: כ-23% חוששים מפני קיצוץ חד בהטבות ובשכר first appeared on HRUS משאבי אנוש.

לקראת ראש השנה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח על שוק העבודה בישראל ממנו עולה, כי כיום משתתפים בכוח העבודה כ-3.993 מיליון עובדים בני 15 ומעלה. עוד עולה מהדו"ח, כי כ-89% מתושבי המדינה מרוצים מאוד או מרוצים מחייהם.

מספר הגברים בתוך אוכלוסיית המשתתפים בכוח העבודה מסתכם בכ-2.019 מיליון גברים, ומספר הנשים באוכלוסייה זו עומד על כ-1.806 מיליון נשים.

בתוך אוכלוסיית הנשים המשתתפות בכוח העבודה, כ-99.8 אלף נשים הן אימהות חד הוריות, כאשר כ- 80.2% מהאימהות החד הוריות השתתפו בכוח העבודה מתחילת 2018 ועד כה.

משקי בית מועסקים מול בלתי מועסקים

נכון לעכשיו יש בישראל כ-2.51 מיליון משקי בית, כ- 79.8% מהם הינם משקי בית הנמנים עם המועסקים בכוח העבודה וכ-4.2% ממשקי הבית הם בלתי מועסקים בכוח העבודה.

שיעור התעסוקה, כלומר אחוז מועסקים, בקרב בני 15 ומעלה עומד על כ-.61.3%. מהתפלגות שיעור התעסוקה בין גברים לנשים בגילאי 15 ומעלה עולה כי אחוז המועסקים בקרב הגברים עומד על כ-66.1% בעוד ששיעור המועסקות עומד בקרב הנשים על כ-56.7%.

מהחלוקה בין ערבים ליהודים עולים הנתונים הבאים: שיעור התעסוקה בקרב ערבים עומד על כ-43.4%.

מבחינת מספר שעות עבודה שבועיות עולה מהדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי מספר שעות העבודה בשבוע בממוצע למועסק מסתכם בכ-36.2 שעות.

עוד עולה מהדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי בחלוקה לפי מספר המועסקים הגדול ביותר לפי ענף כלכלי עולים הנתונים הבאים:

• בתחום החינוך מסתכם מספר המועסקים בכ-471 אלף איש.
• בתחום המסחר הסיטוני והקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים מסתכם מספר המועסקים בכ-431 אלף איש.

בחלוקת מספר המועסקים הגדול ביותר על פי משלח יד עולים הנתונים הבאים:

• מספר המועסקים שהינם בעלי משלח יד אקדמי מסתכם בכ-982 אלף איש.
• מספר המועסקים בתחום עובדי מכירות ושירותים מסתכם בכ-690 אלף איש.

מהתפלגות הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פי ישראלים ולא ישראלים עולה, כי עובדים ישראלים מחזיקים בכ-3.592 מיליון משרות שכיר, והם מהווים כ-94.3% מכלל משרות השכיר במשק הישראלי.

עובדים מחו"ל מחזיקים בכ-126.3 אלף משרות שכיר והם מהווים כ-3.3% מכלל משרות השכיר במשק הישראלי.

מהתפלגות השכירים על פי קריטריון שכר עולה, כי השכר הממוצע ברוטו לחודש למשרת שכיר מסתכם בכ-10.109 אלף שקלים לעובדים ישראלים, בעוד שהשכר הממוצע ברוטו לחודש למשרת שכיר של עובדים מחו"ל  מסתכם בכ-5,928 שקלים בחודש.

הדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציין, כי נכון לעכשיו יש במשק הישראלי 21 אלף מפעלים בענפי התעשייה השונים.

The post הלמ"ס: כ-80% ממשקי הבית בישראל מועסקים בכוח העבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.