כיום מקבל העובד מידע לגבי כמה סוגים של דמי ניהול: אחוז דמי ניהול שנגבים אחת לחודש (מההפקדות החודשיות), אחוז דמי ניהול שנגבים על החסכון המצטבר ועלויות נוספות. אבל העובד לא יכול לדעת מה זה עולה לו בשקלים.

החל מינואר 2024, אומרים המומחים של סוכנות ביטוח והסדרים פנסיונים משגב, כאשר עובד יצטרף לביטוח פנסיוני כלשהו, כולל קופת גמל, קרן השתלמות וכו, יחויבו הסוכנים ליידע את העובד לגבי סכום העלות השנתית (ולא רק אחוזים) של כלל דמי הניהול בכל מסלול השקעה בו יבחר.

זאת, לעומת המצב כיום, בו הסוכן מחויב להציג לעובד את תחזית החסכון לגיל הפנסיה, כולל התייחסות והצגת אחוז דמי הניהול שהוא משלם עבור דמי ניהול מההפקדה החודשית ועבור דמי ניהול מהחיסכון המצטבר.

זאת ועוד, החל מינואר הקרוב, בנוסף להצגת דמי ניהול מההפקדה החודשית ומהצבירה השנתית, ידרש הסוכן להציג בפני הלקוח גם את עמלת 'הוצאות ישירות', שהיא למעשה התשלום שמשלמת החברה בה מבוטח הלקוח לחברות חיצוניות שמבצעות את השקעת הכספים.

בשורה התחתונה, הסוכן יצטרך לדווח לעובד את הסכום הכולל של העלות שהוא צפוי לשלם בשנה שבה הוא הצטרף למוצר.

מדובר בעלות שכוללת את שלושת סוגי דמי הניהול ומציגה זאת בשקלים ולא רק באחוזים.

מה הם דמי ניהול מהפקדה חודשית?

לדברי המומחים של משגב, מדובר בדמי ניהול חודשיים, שנגבים מסך ההפקדה החודשית של העובד לקופה, ומשתנים מחברה לחברה.

משרד האוצר קבע את גובה דמי הניהול המקסימליים שהחברות יכולות, בתלות בסוג המוצר:

קופת גמל וביטוח מנהלים יכולים לגבות עד ארבעה אחוזים מסכום ההפקדה החודשית. קרן פנסיה יכולה לגבות עד ששה אחוזים מסכום ההפקדה החודשית. בקרן השתלמות אין דמי ניהול מסכום ההפקדה החודשית.

מהם דמי ניהול מהחיסכון הקיים בקופה?

מדובר בדמי ניהול שנתיים, מסבירים במשגב, שנגבים מהחיסכון שנצבר ללקוח בקופה, ומשתנים מחברה לחברה.

דמי הניהול המקסימליים שקבע משרד האוצר הם: קופת גמל וביטוח מנהלים יכולים לגבות עד 1.05% לשנה מהחיסכון המצטבר, קרן פנסיה יכולה לגבות עד חצי אחוז לשנה מהחיסכון המצטבר, קרן השתלמות יכולה לגבות עד שני אחוזים לשנה מהחיסכון המצטבר.

דמי הניהול אלו נתונים למשא ומתן בהתאם לגובה ההפקדה החודשית לקופה. ככל שההפקדה (או השכר המבוטח) גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי שניתן יהיה להשיג דמי ניהול מההפקדה נמוכים יותר.

מהם דמי ניהול הנובעים מהוצאות ישירות:

לדברי המומחים של משגב, עלויות אלה קבועות וזהות לכל החוסכים שנמצאים באותו מסלול השקעה.

עלויות אלה נועדו בין השאר, לממן את עלויות ניהול ההשקעות, שהקופה משלמת לחברה חיצונית שמבצעת עבורה את ניהול ההשקעות, בהתמחויות שלא קיימות אצלה. מטרת ניהול ההשקעות בדרך זו היא למקסם את היכולת להשיג עבור החוסכים תשואה גבוהה יותר.

דמי הניהול הנובעים מהוצאות ישירות אינן ניתנים למשא ומתן, והם תלויים במסלול ההשקעה שבחר החוסך.

המומחים מציינים, כי סכום ההוצאה הספציפית הזאת משתנה בין חברה לחברה. עבור חלק זה ניתן לגבות עד 0.25% מהחיסכון הקיים.

המומחים של משגב מדגישים, כי אמנם ניתן לבחור את המוצר הפנסיוני שגובה את דמי הניהול הנמוכים ביותר, אבל הפרמטר הזה הוא לא בהכרח זה שמנבא את גובה החסכון שניתן לצבור או את טיב ואיכות ניהול הכספים בקופה.

לכן כדאי להפגיש את העובדים עם איש מקצוע שיוכל לתת להם את כל הנתונים החשובים בנושא החסכון הפנסיוני כדי לקבל את ההחלטה הטובה והמתאימה ביותר עבור כל עובד.

משגב היא סוכנות לביטוח פנסיוני, פרט ואלמנטרי, עם וותק וניסיון של יותר מ-60 שנה.

The post מה המשמעות של דמי הניהול שמשלמים העובדים בביטוחים הפנסיוניים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

היתרון בהטבה של קרן השתלמות לעובד, מעבר לעובדה שהמעסיק מפקיד אליה מדי חודש 7.5 אחוזים משכר העובד (עד לתקרה מסוימת), הוא בכך שקרן השתלמות מקנה שלוש הטבות מס: הטבת מס בעת ההפקדה לקרן (העובד לא נדרש לשלם מס הנסה וביטוח לאומי עבור הפקדות המעסיק), הטבת מס לאורך תקופת החיסכון והטבת מס בעת פדיון כספי הקרן.

זו האחרונה נחשבת ליתרון הגדול ביותר של קרן ההשתלמות. המשמעות היא שהרווחים שנצברו בקרן ההשתלמות יהיו פטורים ממס רווחי הון במועד המשיכה.

כדי לקבל במלואו את הפטור ממס רווחי הון וממס כנסה וביטוח לאומי, על המעסיק והעובד לעמוד בתנאים הבאים:

1. הפקדות המעסיק לא יהיו יותר מ-7.5% מהשכר הקובע (השכר ברוטו של העובד מינוס תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאות, ומינוס תשלומים בשל מאמץ מיוחד, כמו עבודה בשעות נוספות או אירוע מסוים), ולא יותר מפי שלושה מחלקו של העובד בהפקדות.

2. בנוסף, הפקדות המעסיק יכולות להגיע רק עד לתקרה מסויימת, שבשנת 2023 עמדה על 7.5 אחוזים משכר שנתי של  188,544 שקלים, כלומר, משכר חודשי ממוצע של 15,712 שקלים.

במילים אחרות: הסכום המקסימלי שהפקיד העובד ב-2023 לא יכול להיות יותר מ-2.5% מהשכר ואינו עולה על 4,713.6 שקלים בשנה (392.8 שקלים בחודש).

בנוסף, הסכום שהפקיד המעסיק אינו עולה על 7.5% משכר העובד ולא יותר מ-14,140.8 שקלים בשנה, כלומר 1,178.4 שקלים בחודש (וכאמור, לא יותר מפי שלושה מההפקדות של  העובד).

ניתן אמנם להפקיד לקרן ההשתלמות כספים גם מעבר לתקרה, אבל הפטור לא יחול עליהם.

במקרים בהם המעסיק מפקיד לקרן ההשתלמות של העובד, סכומים שהם גבוהים יותר מהתקרה, הפקדות המעסיק יחויבו במס הכנסה לפי מדרגת המס של העובד במועד שבו הופקדו הכספים, ועל הרווחים יוטל מס רווחי הון בשיעור 25%, שכן כיום קיים בישראל מס רווחי הון בגובה של 25% על הרווחים הריאליים.

כאמור, עובדים שהמעסיק שלהם מפקיד עבורם כספים לקרן ההשתלמות עד לתקרה יהיו פטורים ממס רווחי הון בעת משיכת הכספים וממס כנסה וביטוח לאומי על הכספים שהופקדו על ידי המעסיק.

חשוב להדגיש, כי פתיחת קרן השתלמות עבור העובדים אינה פוטרת את המעסיק מלהפקיד עבורם לביטוח פנסיוני.

להלן 3 הבדלים בין קרן השתלמות לקרן פנסיה:

1. קרן השתלמות מהווה חיסכון בלבד. אין בה כיסויים ביטוחיים (כמו למשל ביטוח אבדן כושר עבודה).

2. בניגוד לקרן פנסיה שניתן לקבל את התשואה ממנה רק החל מגיל 60, קרן השתלמות הופכת לנזילה לאחר שש שנים מיום פתיחתה.

כך שניתן למשוך את הכסף שנצבר בה, או את חלקו, ללא קנסות ותוך קבלת הטבת המס, כאמור, שש שנים לאחר הקמתה.

נציין, כי עובדים שהגיעו לגיל פרישה מהעבודה, שלוש שנים לאחר פתיחת הקרן, יכולים למשוך את כספי הקרן בהגיעם לגיל הפרישה, כאמור, גם אם מדובר בשלוש שנים לאחר פתיחת הקרן.

3. מי שאינו מעוניין למשוך את הכספים לאחר שש שנים מיום פתיחת הקרן, יכול להשאירם בקרן, ולהמשיך להפקיד אליה כספים ולהשתמש בה כבחסכון פטור ממס לטווח ארוך יותר.

אפשרות אחרת היא לנייד את כספי קרן ההשתלמות (כולם או חלקם) אל קרן הפנסיה. בכך ניתן להגדיל את הקצבה שתתקבל בעתיד מקרן הפנסיה לאחר פרישת העובד.

חשוב לציין שלאחר צירופה של קרן ההשתלמות לקרן הפנסיה, לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו, שכן ברגע שקרן ההשתלמות מצורפת לקרן הפנסיה, הכספים נכנסים לחשבון העמיתים והם כבר לא בחזקתו הפרטית של העובד החוסך.

היתרון בניוד לקרן הפנסיה הוא בכך שמרגע קבלת הקצבה מקרן הפנסיה, העוד ממשיך לקבל את הקצבה עד יומו האחרון, בי קשר לסכום הכסף שנצבר עד קבלת הקצבה. מנגד, מקרן ההשתלמות ניתן להוציא כספים רק עד שנגמר בה הכסף.

עבור עובדים שמאריכים ימים, הקצבה המצטברת יכולה להיות גבוהה יותר, בסופו של דבר, מהסכום ההוני שנצבר בקרן ההשתלמות.

כפי שכתבנו בכתבה: הקשר בין הכסף שנצבר בקרן השתלמות לקצבת הפנסיה, בכל פעם שעובד עובר למקום עבודה חדש, המעסיק החדש אמור לפתוח קרן השתלמות חדשה עבור העובד. כלומר, בשונה מקרן פנסיה, את קרן ההשתלמות לא ניתן להעביר ממעסיק למעסיק.

המשמעות היא שעובד יכול שיהיו על שמו כמה קרנות השתלמות. ונשאלת השאלה, מה קורה עם הוותק.

שהרי אם העובד עבר למקום עבודה חדש לאחר כשלוש שנים מיום פתיחת קרן ההשתלמות, מה קורה לגבי הוותק של הקרן החדשה שנפתחת על שמו על ידי המעסיק החדש.

מתברר שאם יש רציפות בהפקדות בין קרן ההשתלמות שנפתחה לעובד על ידי המעסיק הקודם לבין ההפקדות לקרן החדשה שנפתחה על ידי המעסיק החדש, תקופת הוותק של שש שנים ממועד ההפקדה הראשונה לחשבון הישן ממשיכה להיספר כאילו הקרן החדשה נפתחה באותו מועד בו נפתחה הקרן הקודמת.

בתום שש שנים מיום פתיחת קרן ההשתלמות הראשונה, העובד יוכל למשוך גם את הכספים שהצטברו בקרן שנפתחה על ידי מקום העבודה השני.

לשם כך יש לבצע הליך בשם 'השלכת ותק'. תהליך זה גורם לכך שמכירים בשני החשבונות (כשל שתי הקרנות) כחשבון אחד, לצורך הוותק ותהליך פדיון הכספים.

The post מהן המגבלות על הטבות המס בקרן השתלמות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

קרן השתלמות היא קופת חיסכון לטווח בינוני וארוך לשכירים ולעצמאים כאחד. יתרה מכך, זהו אפיק ההשקעה ההוני היחיד בשוק ההון, שפטור ממס רווחי הון.

המעסיק אמנם אינו מחויב על פי חוק להפקיד עבור העובד לקרן השתלמות (בניגוד לביטוח פנסיוני), אבל רצוי לזכור שהטבה זו מהווה מוקד משיכה משמעותי עבור טלנטים מבוקשים ומאפשרת לבדל את הארגון לעומת המתחרים.

לקרן ההשתלמות יש חשיבות גם בהיבט הפרישה לגמלאות. החוק מחייב את המעסיק להפקיד עבור העובד לביטוח פנסיוני, שמיועד להבטיח לעובדים רמת חיים סבירה לאחר פרישתם לפנסיה.

אבל בפועל, במקרים רבים, קצבת הפנסיה אינה מספיקה כדי לאפשר לעובד שפרש, רמת חיים סבירה.  

כאן נכנסת לתמונה קרן ההשתלמות, שכן היא יכולה לגשר לפחות באופן חלקי על הצניחה בהיקף ההכנסה של הפורשים לפנסיה.

קרן השתלמות נחשבת למוצר פנסיוני אף על פי שמדובר בתוכנית חיסכון לתקופה של שש שנים. לאחר שחלפו שש שנים מיום פתיחת קרן ההשתלמות והתחלת ההפקדות, הקרן הופכת נזילה.

חשוב ליידע את העובדים שמרגע הפיכתה של הקרן לנזילה, ובכל זמן לאחר מכן (כל עוד העובד לא משך את הכסף וסגר את הקרן), העובד יכול להמיר אותה למוצר פנסיוני.

המשמעות היא שבעת הגיעו של העובד לגיל הפנסיה, הוא יוכל למשוך את הקרן במתכונת של קצבת פנסיה.

למי כדאי להפוך את קרן ההשתלמות למוצר פנסיוני:

ראשית, שכירים בעלי שכר שמבוסס בחלקו הגדול על בונוסים וסוגים רבים של תוספות שכר כמו למשל משכורת 13, כל אלה אינם נחשבים לצורך הפקדות פיננסיות.

עובדים אלה נהנים במהלך שנות עבודתם מהכנסה גבוהה יחסית. אלא שבעת פרישתם לגמלאות, קצבת הפנסיה שלהם צונחת במידה משמעותית. אחת הדרכים להגדיל את ההכנסה השנתית היא על ידי המרת קרן ההשתלמות לקצבת פנסיה.

שנית, יש עובדים שצוברים סכומים גבוהים בקרנות ההשתלמות ואינם מושכים כספים לאחר תום שש השנים.

עובדים אלה, שאינם מעוניינים למשוך סכומים גדולים בבת אחת, יכולים, במקום זאת, להמיר את כספי קרן ההשתלמות לקצבה פנסיונית.

חשוב לציין, שלשיטה זו של הפיכת קרן ההשתלמות למוצר פנסיוני יש גם חסרון: זוהי פעולה בלתי הפיכה.

ברגע שקרן ההשתלמות הפכה למוצר פנסיוני, ניתן יהיה למשוך ממנה את הכסף רק לאחר הגיעו של העובד לגיל פרישה, וגם אז, רק בתור קצבה חודשית.

כלומר, הכסף כבר אינו נזיל ולא ניתן למשוך אותו בכל עת שהעובד רוצה. לכן חשוב מאוד לאפשר לעובד להתייעץ עם יועץ פנסיוני לפני שהוא מקבל החלטה בנושא זה.

היתרון טמון בכך שלאחר הפיכתה של קרן ההשתלמות לקרן פנסיה, העובד יכול להמשיך לקבל קצבה עד סוף חייו.

לעומת זאת, אם העובד מחליט לקבל קצבה מקרן ההשתלמות, הוא ימשיך לקבל קצבה עד לנקודה בה יגמר הכסף בקרן.

אחד הדברים שחשוב להדגיש בפני העובדים בקשר לקרן השתלמות הוא, שבעת מעבר למקום עבודה חדש, קרן ההשתלמות נפתחת בכל פעם מחדש על ידי מעסיק אחד בלבד.

לכן, במעבר בין מקומות עבודה, נפתח לעובד חשבון חדש (בקרן השתלמות חדשה) על שם המעסיק החדש. כמו כן יש להדגיש שלא ניתן לאחד את החשבונות תחת אותו מספר חשבון בקרן.

קרנות ההשתלמות שנפתחו על ידי המעסיקים הקודמים ממשיכות לצבור תשואות, למרות שלא מופקדים אליהם כספים חדשים.

The post הקשר בין הכסף שנצבר בקרן השתלמות לקצבת הפנסיה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הטבה זו, שהינה הטבה כספית משמעותית ביותר עבור העובדים, ניצבת באחד המקומות הגבוהים ביותר מבחינת העדפת המועמדים והעובדים, ומהווה גורם מבדל משמעותי עבור ארגונים בעת שהם מעוניינם לגסיי טלנטים מבוקשים.

העובד מפקיד לקרן ההשתלמות 2.5% משכרו בחודש בעוד שהמעסיק מפקיד עד 7.5% נוספים מסכום המשכורת של העובד.

חשוב לציין שהמעסיק לא מחויב על פי החוק להפקיד עבור העובד לקרן השתלמות, למעט במקרים שהדבר מסוכם במסגרת הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שמחייבים את המעסיקים להפריש לקרן השתלמות.

שכיר לא יכול לפתוח קרן השתלמות עבור עצמו:

שכירים שהמעסיק שלהם לא מחויב לבצע הפקדות לקרן השתלמות לא יכולים לפתוח בעצמם קרן השתלמות ולהפקיד בעצמם כספים לקרן השתלמות קיימת (כשכירים) כל עוד המעסיק לא מפריש במקביל את חלקו.

כאשר עובד מועסק כשכיר בשני מקומות עבודה, ושני המעסיקים מפקידים עבורו כספים לקרן השתלמות, יופקדו הכספים מכל מקום עבודה לקרן השתלמות אחרת, משום שלא ניתן להפקיד לאותה קרן השתלמות כספים משני מקומות עבודה שונים.

למרות זאת, העובדים יכולים לבחור אם להפקיד את הכספים בשתי קרנות השתלמות שונות שמנוהלות על ידי אותה חברה או בשתי קרנות השתלמות שונות שכל אחת מהן מנוהלת על ידי חברה אחרת.

עובד שבמקביל לעבודתו כשכיר עובד גם כעצמאי, יכול לפתוח קרן השתלמות כעובד עצמאי.

עובדים שיצאו לשירות מילואים זכאים להמשך ההפקדות לקרן השתלמות גם עבור תקופת שירותם במילואים. התנאי הוא שהיה נהוג או מוסכם על ההפקדות לקרן השתלמות לפני יציאתם למילואים.

על המעסיק להמשיך ולהפקיד את הסכומים לקרן ההשתלמות ולנכות את חלקם של העובדים, כאילו לא יצאו כלל למילואים אלא המשיכו לעבוד כרגיל.

פטור ממס רווחי הון עד תקרה:

הרווחים שנצברים לזכות החוסך בקרן השתלמות הינם פטורים ממס על רווחי הון, עד לתקרה שבשנת 2023 מסתכמת ב-15,712 שקלים).

לאור העובדה שמס רווחי הון מהווה 25% מהרווחים, זוהי הטבה משמעותית ביחס לסוגים אחרים של חסכון לטווח בינוני וארוך.

המשמעות היא שעובד שחוסך בקרן השתלמות מקבל למעשה הטבה השווה לרבע מהרווחים של הקרן.

אם העובד מושך את הכספים לפני המועדים הללו, הוא יחויב בתשלום מס הכנסה לפי מדרגת המס שחלה עליו.

החיוב במס יחול רק על החלק של המעסיק, משום שחלקו של העובד כבר חויב במס הכנסה בעת תשלום השכר.

גם הרווחים שנצברו בקרן (על החלק של העובד ועל החלק של המעסיק) יחויבו במס הכנסה לפי מדרגת המס של העובד בעת משיכתם.

לאור העובדה שהחברה המנהלת את קרן ההשתלמות אין מידע על הכנסותיו של העובד ועל מדרגת המס שלפיה יש לנכות את המס מכספי קרן ההשתלמות, יתכן שהיא תנכה מהכספים מס שיעור המירבי (מדרגת מס של 47%).

במקרה זה, העובד יכול לפנות מראש לפקיד השומה ולבקש ממנו אישור על גובה המס שיש לנכות, ולמסור את האישור לחברה המנהלת את קרן ההשתלמות לפני משיכת הכספים. או לחלופין, להגיש בתום שנת המס בקשה להחזר מס.

מה קורה במקרה בו המעסיק מפקיד לקרן ההשתלמות של העובד סכום הגבוה מ-7.5 אחוזים משכרו:

אם המעסיק מפקיד לקרן ההשתלמות אחוזים גבוהים יותר מתקרת ההפקדה, תיחשב כהכנסה של העובד כבר במועד ההפקדה לקרן.

במקרה כזה, העובד יחויב בתשלום מס הכנסה על הסכום שמעבר ל-7.5%, לפי מדרגת המס שחלה עליו באותו מועד, כלומר, המועד שבו המעסיק העביר בפועל את התשלום שמעבר לתקרה אל קרן ההשתלמות.

נציין, כי החלק של העובד אינו פטור ממס הכנסה בכל מקרה, שכן חלקו של העובד בהפקדה מופקד מתוך השכר נטו, כלומר לאחר שנוכו מהשכר ברוטו שלו ניכויי מס הכנסה וביטוח לאומי.

כמו כן, בעת משיכת הכספים יחויב העובד בתשלום מס הכנסה בשיעור של 25% על הרווחים שצברו סכומים אלה שהם מעבר לתקרה, (אם הוא עמד בתנאי המשיכה כלומר משך את הכסף לאחר שש שנים).

The post למה הטבת קרן ההשתלמות היא אחד ממוקדי המשיכה לטלנטים מבוקשים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ביטוח הפנסיה מתבצע על ידי הפקדה לקרן הפנסיה על ידי העובד והמעסיק כאחד. בנוסף על כך, המעסיק חייב להפקיד לקרן הפנסיה סכומים לצורך פיצויי פיטורים.

על המעסיק מוטלת החובה לוודא שהכספים שירדו מתלוש המשכורת של העובד בסעיף הפקדות לפנסיה, והסכומים שהוא (המעסיק) עצמו הפקיד לקרן הפנסיה של העובד, אכן שוייכו לעובדים בצורה תקינה (על ידי הגוף המבטח).

אחריות זו דורשת מהמעסיק מעקב שוטף וצמוד אחר אופן קליטת הכספים ובדיקה מול הגופים המוסדיים בטיפול בשגויים.

התהליך מאלץ את המעסיק לבצע בקרה על שיוך נכון של התשלומים. בקרה נכונה ומוקפדת יכולה למנוע מהמעסיק תביעות מצד העובדים.

מעסיק שלא מעביר את כספי הביטוח הפנסיוני לקופת קרן הפנסיה, ביטוח המנהלים וקרן ההשתלמות חושף עצמו לתביעות לא רק מצד העובד אלא גם מצד הגוף המבטח.

מעסיק שלא מעביר את כספי ההפקדות לפנסיה וקרן השתלמות בתוך 30 יום ממועד תשלום השכר, חשוף גם לתביעה לפיצויי הלנת קצבה – שיכולה להיות מוגשת כנגד המעסיק על ידי הגוף המבטח בלבד.

בנוסף, עובד שנגרם לו נזק רשאי לתבוע את המעסיק על הפרת חובותיו על פי חוזה העבודה. העובד רשאי לבחור בין תביעה לחיוב המעסיק לשלם לקופת הגמל את הסכומים שהוא חייב לקופה, לבין תשלום פיצוי (לעובד עצמו) בשל  הנזק שנגרם לו בעקבות אי ביצוע תשלומי המעסיק לקרן הפנסיה או ההשתלמות.

מה קורה לזכויות של העובד בקרן פנסיה, בקופת התגמולים, או ביטוח המנהלים, כאשר המעסיק אינו מעביר את כספי ההפקדות לגוף המבטח: זכויות העובדים בגופים אלה מובטחות גם אם המעסיק נמנע מלשלם את חובו לקופה.

כלומר העובד יהיה זכאי לקבל את זכויותיו מהקופה, לרבות קצבת אובדן כושר עבודה וקצבת זקנה, גם אם המעסיק לא העביר את התשלומים לקופת קרן הפנסיה.

במקרה כזה, קרן הפנסיה תהיה זכאית לתבוע מהמעסיק את תשלום הכספים ששילמה לעובד. עם זאת, יש שלושה תנאים שאם הם מתקיימים, לקרן הפנסיה אין חובה להעביר אל העובד את זכויותיו:

1 חלפה שנה מהיום בו המעסיק הפסיק להעביר את ההפקדות לקופת הגמל, ולעובד לא נוצרה זכאות במשך אותה שנה לתגמולים מקופת הגמל (תגמולי קצבת אבדן כושר עבודה או קצבת גמלאי).

2 ששה חודשים לאחר שהמעסיק הפסיק לשלם את ההפקדות, קופת הגמל שלחה מכתב לעובד ויידעה אותו על כך שהמעסיק הפסיק לשלם את ההפקדות.

3 בית הדין לעבודה קבע כי הפיגור בגביית החוב לא התרחש בגלל קרן הפנסיה או שיש סיבות אחרות המצדיקות לשחרר את הקרן מהתחייבויותיה כלפי בעובד, כמו למשל אם המעסיק פשט את הרגל.

חשוב להדגיש, כי גם אם המעסיק נקלע לקשיים כלכליים, אסור לו לעכב את העברת הכספים אל הביטוח הפנסיוני, אל קופת הגמל או אל קרן ההשתלמות.

בנוסף יש לציין, כי ההפקדות לקרן פנסיה (קופת גמל) הן זכות קוגנטית של העובד. לכן, העובד לא יכול על פי החוק להסכים לדחייה בהעברת ההפקדות, וגם אם הוא הסכים לכך, הסכמה זו אינה רלוונטית ולמעסיק אסור לעכב.

זאת ועוד, מעסיק שמפסיק להעביר תשלומים עבור עובד מסוים חייב לדווח על הפסקת התשלום ועל הסיבה לכך באמצעות דו"ח המקוון.

ולבסוף, מעסיק אשר העביר לביטוח הפנסיוני או לקרן ההשתלמות סכומים גבוהים מאלה שהיה צריך להעביר, יכול להגיש לגוף המבטח (את הביטוח הפנסיוני) או לחברה המנהלת את קרן ההשתלמות, בקשה להחזרת הסכום שהופקד ביתר.

הבקשה צריכה להיות מועברת על ידי הדיווח המקוון של המעסיק, בנפרד מהדיווחים השוטפים ובצירוף תצהיר.

The post עובד אינו רשאי לאשר למעסיק לדחות או לעכב את ההפקדות לקרן הפנסיה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

למעסיק אסור בשום אופן לעכב את העברת הכספים גם אם נקלע לקשיים כלכליים וגם אם העובד הסכים לעיכוב העברת הכספים לקופת הפנסיה שלו או קופת קרן ההשתלמות.

מעסיק שלא מעביר את הכספים במועדים הקבועים בחוק עלול למצוא עצמו מול תביעות פיצויים, תלונות פליליות ואף קנס או מאסר.

בנוסף להעברת הכספים במועד, מוטל על המעסיק להעביר דיווח מקוון לחברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני או את קרן ההשתלמות. האחריות של המעסיק היא להעביר את חלקו של העובד ושל המעסיק כאחד.

על המעסיק חלה חובה להעביר את התשלומים לביטוח הפנסיוני או לקרן השתלמות במועדים הבאים: שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד, או 15 ימים מתום החודש שעבורו על המעסיק לשלם את המשכורת לעובד – המוקדם מביניהם.

מעסיק שלא העביר את הכספים אל הגוף הפנסיוני או לקרן ההשתלמות במועד, חייב לשלם לקופת הגמל ריבית, החל מהיום 16 בחודש העוקב לחודש העבודה שעבורו נדרשה הפקדת התשלומים, ועד למועד התשלום בפועל.

שיעור הריבית הוא שיעור ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי מעת לעת.

יש מעסיקים שמעבירים את ההפקדות באמצעות חברה שמתמחה בנושא הפקדות לביטוח פנסיוני ולקרנות השתלמות והעברת דו"חות מקוונים.

המעסיק מעביר את כספי ההפקדות אל החברה והיא אמורה להעביר את הכספים במועד אל קרן הפנסיה או ההשתלמות.

אלא שיש חברות שבגלל סיבות ביורוקרטיות או אחרות, מעכבות את העברת הכסף ומאחרות בהעברה.

במקרים אלה, המעסיק הוא זה שישלם את הריביות והקנסות. לא החברה שמבצעת את הטיפול בהפקדות, גם אם המעסיק עצמו העביר את אותה חברה את כל הכספים בזמן.

לכן חשוב מאוד לוודא שאותה חברת תיווך בין המעסיקים לקרנות, אכן העבירה את כל ההפקדות של כל העובדים, בזמן.

כאשר מעסיק לא מעביר את הכספים לקרן השתלמות, לקרן הפנסיה, לקופת הגמל או לחברת הביטוח המנהלת את ביטוח המנהלים של העובד, בתוך 21 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן (כלומר, תוך 30 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק), יחשב האיחור להלנת שכר, גם אם השכר עצמו שולם בזמן ולא הולן.

יצויין, כי החובה להעביר את הסכומים במועדים אלה חלה גם על הסכומים שהמעסיק ניכה משכר העובד וגם על הסכומים שעל המעסיק להעביר לביטוח הפנסיוני (כלומר חלקו של המעסיק).

יש להדגיש, כי מעסיק שניכה משכר העובד את חלקו של העובד בתשלום לביטוח הפנסיוני, או את חלקו של העובד בקרן ההשתלמות, אבל לא העביר את הסכומים הללו אל הגוף המוסדי המנהל את הביטוח הפנסיוני של העובד, או אל קרן ההשתלמות, בתוך 30 יום מהיום שבו מתקיימת הלנת שכר (כלומר, בתוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק), נחשב כמי שמבצע עבירה פלילית, והוא צפוי לעונש מאסר או קנס.

.

The post מהו טווח הזמן להעברת כספי ההפקדות לקרן הפנסיה וההשתלמות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בית הדין הארצי לעבודה פסק, כי הדמיון החלקי בסוגיות המשותפות המועלות בתביעות, לא מצדיק לצמצם את הגמישות הניתנת לשופט במקרה של איחוד הדיון.

עם זאת, פסק בית הדין, יש מספיק דימיון בין המקרים כדי להצדיק ריכוז התביעות אצל אותו גורם שיפוטי, תוך שימור מרחב הגמישות הדיוני שיש לו כדי לקבוע את דרך ניהולן.

בסופו של דבר קיבל בית הדין הארצי לעבודה את הערעור בחלקו ופסק כך:

הדמיון בשאלות המשותפות חלקי, ואין בו את ההצדקה לצמצם את מרחב הגמישות הדיונית המוקנה לשופט עקב איחוד הדיון.

עם זאת, יש מספיק דמיון בין המקרים כדי להצדיק ריכוזן של רוב התביעות אצל אותו גורם שיפוטי תוך שימור מרחב הגמישות הדיוני המסור לו לקבוע את דרך ניהולן.

בהיעדר הבדלים משמעותיים בשלב הדיוני בו נמצאות התביעות השונות, הרי ששיקול השלב בדיונים אינו מונע ריכוז הדיונים אצל אותו השופט.

לכן, פסק בית הדין, כי הדיון של כ-13 תובעות ירוכז בידי אותו גורם שיפוטי תוך שמירת מרחב הגמישות הדיונית הנתון לו, לקבל החלטות לגבי ניהול ההליכים השונים בהתאם למיטב שיקול דעתו.

התביעה של העובדת ה-14 שונה במעט, אך בהתחשב בכך שטרם הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם המעסיק וטרם נשמעו הוכחות, יש מקום שגם תביעה זו תרוכז אצל אותו גורם שיפוטי.

בית הדין הארצי הסביר את החלטתו כך: במקרים בהם יש נקודות שבהן הממשק בין התביעות השונות רופף ומועט, תתברר כל תביעה בנפרד.

כאשר נקודות הממשק בין התביעות השונות הן רבות ומשמעותיות, יש צורך לבחון את האפשרות לאחד אותן או לכל הפחות לרכז אותן בפני אותם גורם שיפוטי.

המטרה העיקרית היא חסכון בזמן ובהוצאות בניהול הליכים, שיש בהם שאלות דומות. יש לקחת בחשבון את המועד שבו הוגשה הבקשה לאיחוד תיקים והשלב שבו נמצא ההליך בכל תיק שלגביו מתבקש האיחוד.

השימוש באיחוד הדיון צריך להתבצע בהתחשב בשלב הדיוני בו מצויה כל תביעה, במקרים בהם מידת הדמיון בשאלות העובדתיות או המשפטיות מצדיקה כריכת התביעות השונות בדיון אחד.

ריכוז התביעות, שמאפשר לקיים דיון משותף כדי לשמוע עדים משותפים או טיעונים דומים, יתקיים רק אם הדבר נדרש, ולא מעבר לכך.

איחוד הדיון מחייב לשמוע בעת ובעונה אחת את התביעות המאוחדות, בעוד שריכוז הדיון אצל גורם שיפוטי אחד מאפשר זאת, אך אינו מעגן ברירת מחדל כזו.

The post ביה"ד הארצי דחה תביעת מעסיק לאחד 14 תביעות בנוגע לקרן השתלמות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

המשמעות היא שהסכומים והרווחים שנצברו בקרן ההשתלמות פטורים ממס הכנסה, אם כי רק  בכפוף לכמה תנאים.

רכיבי השכר מהם תחושב ההפקדה לקרן ההשתלמות נקבעים בהסכם העבודה הקיבוצי או בהסכם בין העובד למעסיק.

עם זאת, לצורך חישוב הטבת מס הכנסה, מתייחסים לשיעור ההפקדות מתוך השכר ברוטו ללא שעות נוספות וללא החזר הוצאות.

הנה כמה שיקולים שעל העובד לקחת בחשבון, ועל מנהל משאבי האנוש ליידע אותו לגביהם:

תקרת ההפקדה לקרן השתלמות לשכיר עומדת בשנת 2022 על 15,712 שקלים. כלומר, אם המעסיק יפקיד לקרן ההשתלמות של העובד משכר שסכומו גבוה מ-15,712 שקלים, תיזקף לעובד הכנסה במועד ההפקדה. המשמעות היא שעבור ההפרש הוא יצטרך לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי.

לדוגמה, אם העובד מרוויח 30 אלף שקלים ברוטו בחודש, הרי ששכרו שמעבר לתקרה הוא ההפרש בין 30 אלף ל-15,712 שקלים, כלומר, 14,288 שקלים.

אם המעסיק מפקיד עבורו 7.5 אחוזים מהשכר, הרי שההפקדה שמעבר לתקרה היא 7.5% מ-14,288 שקלים, כלומר 1,071.6 שקלים.

במילים אחרות, עבור ה-1,071.6 השקלים הללו, ישלם העובד מס הכנסה (שולי) וביטוח לאומי.

אם כן, עובד שכיר צריך לעשות את החישוב, האם כדאי לו להפקיד לקרן השתלמות מסכומי השכר שמעל 15,712 שקלים.

יש לא מעט ארגונים שמאפשרים לעובד לבחור, האם להפקיד לקרן ההשתלמות את סכום השכר שמעל לאותם 15,712 שקלים או לקבל את התוספת כתוספת לברוטו בשכר.

ההתלבטות היא זו: בשני המקרים העובד ישלם מס הכנסה וביטוח לאומי עבור התוספת. אבל אם הוא יעדיף להפקיד את הכספים לקרן ההשתלמות, ירד סכום נוסף מהנטו שלו.

הוא עשוי אמנם לקבל רווחים על התוספת הזאת, אבל הרווחים ימוסו במס רווחי הון של 25 אחוזים.

בסיכומו של דבר, על העובד להחליט האם להגדיל את הנטו שלו בהווה או שהוא מעדיף להגדיל את החיסכון העתידי שלו.

עובדים שמעדיפים להגדיל את ההפקדה לקרן ההשתלמות מגדילים בכך את החיסכון שלהם ולאחר שש שנות חיסכון הם יכולים למנף את החיסכון בקרן ההשתלמות.

עם זאת יש לזכור, כאמור, כי כל הרווחים על הסכום שמעבר לתקרה יהיו חייבים במס רווחי הון בעת משיכת הכסף.

מהם כללי ההפקדות לקרן השתלמות:

אם המעסיק ניכה משכר העובד את חלקו בהפקדות לקרן ההשתלמות, אבל לא העביר את הכספים שנוכו אל קרן ההשתלמות בתוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, הוא עובר עבירה פלילית, שדינה קנס או מאסר לתקופה של שנתיים.

יש לציין, כי חוסכים בקרנות השתלמות יכולים לקבל הלוואות בריביות נמוכות ובתנאי החזרה נוחים יותר מאשר בבנקים.

המעסיק לא מחוייב על פי החוק לפתוח לעובד קרן השתלמות ולהפקיד לה, או להפקיד לקרן השתלמות קיימת שהוא מגיע איתה בעת הצטרפותו לארגון.

עם זאת, קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה במגזרים מסויימים, שכן מחייבים את המעסיקים להפריש לקרן ההשתלמות.

חשוב לציין, כי עובד שכיר שמעסיקו לא מחויב להפקיד עבורו לקרן השתלמות, לא יכול לפתוח בעצמו קרן השתלמות, ולא יכול להפקיד בעצמו כספים לקרן השתלמות קיימת כשכיר, כל עוד המעסיק אינו מפריש במקביל את חלקו.

אם העובד מועסק בשני מקומות עבודה כשכיר, ובשניהם מופרשים עבורו כספים לקרן השתלמות, יופקדו הכספים מכל מקום עבודה לקרן השתלמות אחרת.

במילים אחרות, אי אפשר להפקיד לאותה קרן השתלמות כספים משני מקומות עבודה שונים.

מנגד, העובד יכול לבחור אם להפקיד את הכספים בשתי קרנות השתלמות המנוהלות על ידי אותה חברה או בשתי קרנות השתלמות שונות שכל אחת מהן מנוהלת על ידי חברה אחרת.

מה לגבי עובד שבמקביל לעבודתו כשכיר הוא גם עצמאי:

בין אם בנוסף לעבודתו כשכיר העובד הוא גם עוסק מורשה או עוסק פטור, הוא יכול לפתוח קרן השתלמות כעובד עצמאי (בנוסף לקרן ההשתלמות שלו כשכיר שאליה המעסיק מפקיד את הכספים הנובעים משכרו כשכיר).

אם מנהל משאבי האנוש יודע שהעובד השכיר עובד גם כעצמאי (בעסק עצמאי משלו), כדאי ליידע אותו שהפקדותיו כעצמאי לקרן השתלמות תלויות ברצונו בלבד, והוא זכאי להטבות מס בגין הפרשות אלה עד לתקרה של 4.5 אחוזים מהכנסותיו כעצמאי.

על המעסיק חלה חובה להעביר את התשלומים לקרן השתלמות של העובד – כלומר, את חלקו של העובד ואת חלקו של המעסיק – במועד המוקדם מבין שני המועדים הללו: שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד, או 15 ימים מתום החודש שעבורו על המעסיק לשלם את המשכורת לעובד – כאמור – המוקדם מביניהם.

עם העברת התשלום לקרן ההשתלמות, מוטל על המעסיק להעביר דיווח מקוון לחברה המנהלת את קרן ההשתלמות. כאשר מעסיק מפסיק להעביר תשלום עבור עובד מסוים, עליו לדווח לקרן ההשתלמות על סיבת ההפסקה.

המעסיק מחוייב כלפי העובד להעביר אל קרן ההשתלמות את הסכומים הנדרשים במועד.

אם המעסיק לא העביר את הסכומים אל קרן ההשתלמות ובינתיים שנת המס הסתיימה הוא גורם לכך שהעובד יפסיד את הטבת המס.

הסיבה לכך היא שאם המעסיק יעביר את הסכומים בדיעבד, בשנת הכספים הבאה, סכומים אלה יחשבו כהכנסת העובד בשנה בה הועברו הכספים.

במקרה כזה, ברגע שהסכומים עוברים את התקרה הפטורה ממס, העובד יחויב לשלם עליהם מס הכנסה בהתאם למדרגות המס שחלות עליו באותו מועד.

The post מהם היתרונות של קרן השתלמות לעובדים שכירים וכמה כדאי להפקיד first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ההנחיה בנושא קרנות ההשתלמות מדברת על אפשרות של עובדים למשוך עד סכום 7,500 שקלים בחודש מקרנות ההשתלמות תוך קבלת פטור ממס הכנסה.

מנהלי משאבי אנוש שימו לב: הנחיה זו ניתנה במסגרת התוכנית לסיוע כלכלי, בתקופה שמה-10 באוגוסט השנה ועד ל-9 בפברואר 2021.

מדובר באפשרות למשוך כספים מקרנות ההשתלמות לרבות הפרשי הצמדה, ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה – תוך קבלת פטור ממס – גם אם עדיין לא חלפו שש שנים ממועד התשלום הראשון לקרן.

ההנחיה נכונה גם לגבי עובדים שהגיעו לגיל הפרישה כאשר לא חלפו עדיין שלוש שנים ממועד התשלום הראשון לחשבונם בקרן.

התנאי הראשון הוא שסכום משיכת הכספים מכל החשבונות של העובד אינו עולה על 7,500 שקלים בחודש הרלוונטי.

בנוסף, יש עוד כמה תנאים שצריכים להתקיים כדי שניתן יהיה למשוך כספים אלה מקרן ההשתלמות  תוך קבלת פטור ממס.

1 במהלך התקופה שחלפה מה-1 במרץ השנה ועד ליום שבו הוגשה הבקשה למשיכת הכספים לקרן ההשתלמות, העובד\ת או בן\בת הזוג פוטרו מעבודתם או יצאו לחופשה ללא תשלום.

2 ההכנסה החייבת החודשית הממוצעת של העובד\ת ובן\בת הזוג ממשכורת, מעסק או משלח יד, מה-1 במרץ השנה ועד תום החודש שקדם ליום שבו הוגשה הבקשה לקרן ההשתלמות, פחתה ביחס להכנסה החייבת החודשית הממוצעת בשנת המס 2019.

בעקרון, קרן השתלמות היא קופת חיסכון לעובדים המשמשת כאפיק חיסכון כללי שאינו ארוך טווח.

בימים כתיקונם, כאשר העובד עובד מושך את הכספים שהצטברו בקרן לאחר תום שש השנים מהיום בו הופקדה לחשבונו ההפקדה הראשונה, הינו פטור מתשלום מס הכנסה על כספים אלה ועל הרווחים שצברו בגינם.

שימו לב, כי מעסיק שניכה משכר העובד את חלקו בהפקדות לקרן ההשתלמות ולא העביר את הכספים שנוכו אל קרן ההשתלמות בתוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, עובר עבירה פלילית, שדינה קנס או מאסר לתקופה של שנתיים.

אף שיש כיום פטור ממס הכנסה גם לחוסכים שטרם חלפו שש שנים מיום ההפקדה הראשונה, כדאי לשקול אפשרות של הלוואה מקרן ההשתלמות במקום למשוך ממנה את כספי החסכון.

כאשר העובד לוקח הלוואה כנגד קרן ההשתלמות, הוא יכול לקבל את ההלוואות בריביות נמוכות ביחס להלוואות אחרות ובתנאי החזר נוחים יותר מאשר בבנקים.

מעסיקים אינם מחוייבים בחוק להפריש עבור העובד לקרן ההשתלמות, ועם זאת, יש הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה במגזרים שונים המחייבים מעסיקים להפריש לקרן השתלמות.

יצויין, כי עובד שכיר שמעסיקו אינו מחויב לבצע הפרשות לקרן השתלמות, לא יכול לפתוח בעצמו קרן השתלמות.

מנגד, עובד שבמקביל לעבודתו כשכיר הוא גם עצמאי, בין אם הוא עוסק מורשה או עוסק פטור, יכול לפתוח עבור עצמו קרן השתלמות כעובד עצמאי.

אם במקום העבודה המעסיק חייב להפריש כספים עבור קרן השתלמות לעובדים הישירים שלו, הרי שגם עובדי קבלן זכאים להטבה זו – ששה  חודשים אחרי התקופה שנקבעה בהסכם הקיבוצי עבור העובדים הישירים.

אם עובד הקבלן היה זכאי להפרשה לקרן השתלמות בעת שעבד עבור מעסיק מסוים, והוא הועבר למעסיק (בפועל) אחר, שמחויב אף הוא להפריש כספים לקרן השתלמות של עובדיו הישירים, ימשיך קבלן כוח האדם להפריש את הכספים לקרן ההשתלמות של העובד, ללא צורך בתקופת המתנה נוספת.

הכספים יועברו לאותה קרן השתלמות, אך העובד יהא רשאי לבקש מהחברה, בכתב, לעבור לקרן ההשתלמות שבה נצברים כספי שאר עובדי המעסיק בפועל.

The post עובדים יוכלו למשוך מקה"ש עד 7500 שקל ללא מס first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ראשית נזכיר כי החובה להפריש אחוזים מסויימים משכר העובד לביטוח הפנסיוני שלו, החלה בשנת 2008 והיא כבר מוכרת לרוב הארגונים שפועלים על פיה.

בארבע השנים האחרונות חובת ההפקדה לפנסיה היא 12.5 אחוזים על ידי המעסיק וששה אחוזים על ידי העובד. בנוסף, מעסיקים רבים מפקידים לקרנות ההשתלמות של העובדים.

אחת הבעיות הגדולות בנושא זה היא, שגם בארגונים בהם מפקידים לכל עובד את הסכומים המגיעים לו, לא תמיד מגיעים כל הסכומים אל קופת הביטוח הפנסיוני וקרן ההשתלמות של כל עובד.

יש לא מעט כספים ש"נתקעים" במעין חשבון מעבר המכונה 'פנדינג' (בהמתנה). כל עוד הכסף נמצא באותו חשבון פנדינג הוא אינו משוייך לחשבונותיהם של העובדים.

אם כן, למה זה קורה? יש כמה סיבות לכך שכסף נותר מיותם בחשבון הפנדינג:  

• המעסיק העביר כספים למספר חשבון בנק שגוי.
• העובד כלל לא רשום בגוף המוסדי (כלומר, לגוף שבו מתנהל החשבון אין תיעוד מסודר ורשום של פרטי העובד).
• הרשימות נשלחו בדואר ולא הגיעו אל יעדן.

רשות שוק ההון במשרד האוצר יזמה רפורמה שקובעת את הכללים הבאים:

1 מעסיקים שמעסיקים פחות מ-20 עובדים, חייבים לדווח על הפקדות לחיסכון פנסיוני באמצעים דיגיטליים בלבד ובקובץ דיווח אחיד, שנקבע על ידי משרד האוצר.

2 כל מעסיק, קטן כגדול, חייב לעקוב אחר הביצוע ולוודא קליטה תקינה של הכספים בחשבונות של העובדים, בהתאם לרכיבי ההפרשה שהמעסיק דיווח.

3 שימו לב, על המעסיק מוטלת האחריות לכספים אלה ולשיוכם הנכון. לכן, במקרים בהם ההפקדות לא מתבצעות על פי הכללים והתקנות החדשים, לממונה על שוק ההון יש סמכות להטיל עיצומים כספיים על המעסיק.

למעשה, הדיווח באמצעות ממשק אחיד מטיל על המעסיק אחריות שלא היתה לו בעבר: פרט לחובה להעביר את הכספים על פי חוק ובזמן, מוטלת עליו כעת גם החובה לדווח על רשימות הפיצול לגופים המוסדיים באופן ממוכן ודיגיטלי.

זאת ועוד, על המעסיק מוטלת גם החובה לוודא שהכספים שוייכו לעובדים בצורה תקינה.

זה לא עניין של מה בכך מבחינת המעסיק. מנהלי משאבי אנוש חייבים לשים לב לעובדה שאחריות זו דורשת מהם לנהל מעקב צמוד אחר אופן קליטת הכספים. המשמעות היא התעסקות ארוכה ומסורבלת מול הגופים המוסדיים בטיפול בשגויים.

מנגד, אחד היתרונות שנובע מתהליך זה הוא עצם ביצוע הבקרה על שיוך נכון של התשלומים. יתרון נוסף טמון בצמצום החשיפה לתביעות מצד העובדים.

בשורה התחתונה, הכללים החדשים יוצרים הגנה על זכויותיהם הפנסיוניות והביטוחיות של העובדים.

The post למה מנהלי מש"א מחוייבים במעקב הדוק אחר ההפקדות לפנסיה וק. השתלמות first appeared on HRUS משאבי אנוש.