ערב יום כיפור הוא יום עבודה מקוצר. על פי צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים, ערב יום הכיפורים הוא יום עבודה בן שש שעות, והעובדים בו יקבלו שכר מלא.

חשוב לציין, כי מקובל שיום עבודה בערב החג יסתיים לפחות שלוש שעות לפני כניסת יום הכיפורים.

עבודה בערב יום כיפור בשעות שלאחר כניסת החג, נחשבת לעבודה במהלך יום כיפור.

ערב יום כיפור נחשב ליום בחירה. המשמעות היא כי עובד יכול לבחור חג זה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, ולמעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה.

כדי לממש את זכותו של העובד עליו להודיע למעסיק לפחות 30 יום מראש, על כוונתו לצאת לחופשה בערב יום כיפור.

על המעסיק לאשר את בקשתו, בתנאי שהעובד לא ניצל מתחילת השנה (מינואר) ועד ליום כיפור, יותר מיום בחירה אחד.

ככלל, יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא. עובד שנמצא בחופשה מעבודתו בערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום, כלומר, שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש.

ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם.

במקומות עבודה רבים הסגורים בערב יום הכיפורים (כלומר, החופשה נכפתה על העובד), מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב יום כיפור, אבל לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

תשלום שכר עבור ימי החופשה ביום כיפור – דמי חגים:

יום כיפור הוא אחד המועדים שבהם זכאי עובד להיעדר מעבודתו ולקבל שכר רגיל.

עובד חודשי, המקבל את משכורתו אחת לחודש, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.

עובד שעתי או יומי, זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג, אבל רק אם עבד שלושה חודשים במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג, אלא אם כן היעדרותו היא בהסכמת המעסיק.

גם עובד שעתי או יומי שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.

עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על יום כיפור, ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.

אם המעסיק מעוניין שהעובד יגיע ביום אחר באותו שבוע במקום ביום הקבוע (שהוא יום כיפור), עליו לשלם לעובד שכר (נוסף) עבור היום שבו יעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לעובד עבור יום כיפור.

תשלום שכר למי שעובד ביום כיפור עצמו:

כמה יש לשלם לעובד חודשי שעובד ביום כיפור:

עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג (יום כיפור) זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.

מנוחת הפיצוי היא בתשלום. כלומר, אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.

גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.

למרות כל זאת, אם על העובד חל הסכם קיבוצי ענפי, או הסכם קיבוצי מיוחד, או צו הרחבה ענפי, או חוזה עבודה אישי, או נוהג הקובע את גובה התמורה עבור עבודה בחג, בשיעור גבוה יותר מהשיעור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

כמה יש לשלם לעובד שעתי או יומי עבור עבודה ביום כיפור:

עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן ליום מנוחה אחר בתשלום שעבורו לא יקבלו שכר (פרט לענפים מסוימים כמו למשל ענף המלונאות ועובדים באולמות אירועים, שבהם יום המנוחה החלופי הוא בתשלום).

אם העובדים הועסקו בחג מתוך הכרח, הם זכאים בנוסף, גם לתשלום דמי חגים בשיעור 100% משכרם.

כלומר הם יקבלו תשלום של 250% משכרם עבור עבודתם בחג (פרט לעובדי חברות שמירה ואבטחה).

יצויין, כי כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובדים שמועסקים בחג זכאים לגמול עבודה בחג רק בשיעור של 50% תוספת לשכר הרגיל ואינם זכאים לדמי חגים.

אם כן, מתי עובד נחשב כמי שעובד ביום כיפור מתוך הכרח. בית הדין לעבודה פירש את המושג 'מתוך הכרח' כך: גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג כ'הכרח' לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו.

העבודה לא תחשב כהכרח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.

אם המחלוקת בין המעסיק לעובד תגיע לבית הדין לעבודה, המעסיק הוא שצריך להוכיח שהעובד הועסק מרצונו. אם לא יצליח להוכיח זאת, יחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.

עבודה בשעות נוספות ביום כיפור:

אם עובד מועסק ביום כיפור בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות באופן הזה:

עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג פלוס 25% בגין השעות הנוספות.

כלומר, עבור כל שעה מהשעתיים הנוספות שהוא עובד ביום כיפור יש לשלם לו 175% משכרו הרגיל .

החל מהשעה הנוספת השלישית (במהלך יום כיפור), העובד זכאי לשכר בגין העבודה בחג, פלוס 50% בגין השעות הנוספות.

כלומר, החל מהשעה הנוספת השלישית שהעובד עובד ביום כיפור, יש לשלם לו 200 אחוז משכרו הרגיל, עבור כל שעה.

כמה יש לשלם לעובד שעובד במוצאי יום כיפור:

עובדים שמועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל. אבל אם העובד החל לעבוד במוצאי החג, לפני שחלפו 36 שעות מהשעה בה סיים את עבודתו בערב החג, העבודה במוצאי יום כיפור תחשב לעבודה ביום חג, ועל המעסיק לשלם לו שכר של 150% משכרו הרגיל.

לכן, עובד שהחל לעבוד במוצאי יום כיפור, פחות מ-36 שעות לאחר סיום את עבודתו בערב החג, יקבל עבור כל שעת עבודה במוצאי החג, ועד השעה 01:00 אחר חצות, שכר שיש לשלם עבור העסקה במהלך החג.

זכאות לסרב לעבוד ביום כיפור:

עובדים זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בגלל איסור על פי מצוות דתם. עם זאת, יש מקומות עבודה מסוימים שזכות זו אינה חלה עליהם.

The post עבודה, חופשה ושכר ביום כיפור ובערב החג first appeared on HRUS משאבי אנוש.

כלומר, ביום החג יהיה שכרו 150 אחוזים משכרו היומי הרגיל. בנוסף הוא זכאי גם למנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.

ומה באשר לשעות נוספות: אם עובד מועסק בחג השבועות בשעות נוספות, כלומר מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו, הוא זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות.

עבור השעתיים הנוספות הראשונות, זכאי העובד לגמול עבור העבודה בחג פלוס 25% עבור כל שעה נוספת. כלומר עבור השעתיים הנוספות (במהלך החג) יש לשלם לו שכר של 175% משכרו הרגיל.

החל מהשעה הנוספת השלישית, זכאי העובד לגמול עבור העבודה בחג פלוס 50% עבור  כל אחת מהשעות הנוספות. כלומר, החל מהשעה הנוספת השלישית יש לשלם לו שכר של 200% משכרו הרגיל.

עבודה במוצאי החג: עובדים שלא הועסקו במהלך החג אבל כן מועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, ללא תוספות.

עם זאת, אם העובד החל לעבוד במוצאי החג, בטרם חלפו 36 שעות משעת סיום עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, ולכן יש לשלם לו שכר בגובה 150% משכרו הרגיל.

חשוב לציין, כי לעובד מותר לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא (ולא רק מסיבות של דת). זכאות זו אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.

אשר לעובדים שעתיים או יומיים: עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל (דמי חגים) עבור ימים בהם היה בחופשת חג, אבל רק לאחר שעבד שלושה חודשים במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג, אלא אם כן הוא נעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק.

עובד יומי או שעתי שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרויותיו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.

עובד שמועסק רק בחלק מימי השבוע, ונעדר מהעבודה משום שיום העסקתו הקבוע הוא יום החג, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.

זאת ועוד, אם המעסיק מעוניין שעובד שעתי או יומי יעבוד ביום אחר במקום ביום החג שהינו היום הקבוע שלו, עליו לשלם לו שכר עבור היום האחר, שכן זהו יום עבודה נוסף.

כלומר יש לשלם לו עבור יום נוסף, פרט לדמי החגים שמשולמים לו עבור יום החג.

אשר לעובדים בני דתות אחרות: לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.

אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו, ובנוסף, מקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, אז ימי החג היהודי ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.

אם עובד לא יהודי עובד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.

The post שעות נוספות בחג השבועות ועבודה במוצאי חג first appeared on HRUS משאבי אנוש.