הנשים המהנדסות אמרו במסגרת המחקר, כי אחד האתגרים הגדולים שניצבו בפניהן היה היעדר מודלים של נשים מהנדסות בתקופת ילדותן, וכתוצאה מכך הן נחשפו למקצוע בגיל מאוחר יחסית.

כתשעה אחוזים בלבד מהסטודנטיות הנשים שהשתתפו במחקר דיווחו, כי הוריהן חשפו אותן למקצוע, לעומת כ-17% מהסטודנטים הגברים.

כ-35% בלבד מהסטודנטיות להנדסה אמרו במסגרת המחקר כי בחרו במקצוע ההנדסה בעקבות קרוב משפחה שהינו מהנדס, לעומת כ-50% מהסטודנטים הגברים.

המחקר, שפורסם תחת הכותרת KLA Engineering Inspiration Report, חושף את המוטיבציות, השאיפות והאתגרים במסלול ההכשרה של מהנדסים.

מהמחקר עולה, כי כ-65% מהמשתתפים (מהנדסים וסטודנטים להנדסה), שאפו לעסוק במקצוע ההנדסה משום שהוא יכול לשפר חיים של אנשים.

כ-64% מהמשתתפים (שעובדים כמהנדסים) אמרו שגם כעת, כשהם עובדים במקצועם, הם עדיין חדורי להט למקצוע באותה מידה, ולעיתים אף יותר, לעומת מה שהיה בראשית דרכם.

כ-86% מהסטודנטים להנדסה אמרו שהם נרגשים להפוך למהנדסים וכ-82% אמרו שימליצו לאחרים על לימודי הנדסה.

לדברי החוקרים, בעוד שהגברים שהשתתפו במחקר אמרו כי בחרו במקצוע ההנדסה כבר בעת שלמדו בבית הספר התיכון, הרי שרוב הנשים שהשתתפו העידו כי בחרו במקצוע ההנדסה בתקופת הקולג' והלימודים לתואר ראשון.

כ-59% מהנשים אמרו כי בעת שהן בחרו במסלול ההנדסה, לימודי מדעים והנדסה (STEM) לא נתפסו כלימודים ראויים לנשים. ולמרות זאת, מהמחקר עולה, כי נשים המשיכו לרצות ללמוד הנדסה למרות החסמים.

בין האתגרים העיקריים הניצבים בפני אלה המעוניינים להכנס למקצוע ההנדסה מנו משתתפי המחקר שלושה אתגרים מרכזיים:

1 מצוינות אקדמית.

2 משך הלימודים.

3 עלות  הלימודים.

כ-50% מהמשתתפים הישראלים במחקר הדגישו את הנושא של מצוינות אקדמית כמחסום כניסה לתחום, לעומת כ-36% בממוצע בכל המדינות האחרות שהשתתפו במחקר.

כ-56% מהמהנדסים והסטודנטים הטיוואנים להנדסה אמרו, כי המחסום המרכזי שהם חוו בכניסה למקצוע ההנדסה היה משך ההכשרה, לעומת כ-40% בממוצע מהמהנדסים והסטודנטים להנדסה שאמרו כך, בכל שאר המדינות.

מהמחקר עולה עוד, כי מהנדסים וסטודנטים להנדסה אמרו כי גובה השכר חשוב להם, אבל יש גורמים נוספים המהווים שיקול בבחירת מקום העבודה, כמו למשל ההזדמנויות לפיתוח הקריירה והטבות המשפיעות על איכות החיים של העובד.

"המהנדסים שלנו שותפים לפריצות דרך טכנולוגיות המשפיעות על העולם כולו", אמרה היום עדי ירחי, סמנכ"לית משאבי האנוש של KLA ישראל עם פרסום המחקר.

"בעקבות משבר הקורונה והגידול בשוק השבבים אנחנו חווים בשנה האחרונה גידול ניכר בביקושים. השנה גייסנו כבר יותר מ-300 עובדים חדשים, והחברה מתכוונת לגייס 300 עובדים נוספים".

לדבריה, "חברת KLA ישראל דוגלת בשוויון הזדמנויות לא רק כלפי נשים, אלא כלפי כל קבוצות האוכלוסייה הבלתי מיוצגות. אנחנו בחברה מחפשים מצויינות אישית ולא רק מצוינות אקדמית".

ריק וואלאס, נשיא ומנכ"ל KLA אמר עם פרסום המחקר, כי "התובנות שעולות מהמחקר מאפשרות לנו כחברה להתאים אישית את חווית העובד, לא רק לצרכי המהנדסים שלנו כיום, אלא גם לצרכי דור העתיד".

לדברי וואלאס, "אחד העקרונות המובילים שלנו בחברה הוא: 'העתיד בידינו'. המהנדסים שלנו, המעורבים בעיצוב העתיד, הם המפתח לפיתוח חידושים טכנולוגים המתקדמים ביותר, והם מהווים חלק מכריע מהחזון הזה".

המחקר של KLA נערך בשיתוף עם חברת המחקרים הגלובלית IPSOS והוא התקיים באמצעות שאלונים דיגיטליים במהלך יוני ויולי השנה. השתתפו בו סטודנטים ומהנדסים מחמש מדינות: ארה"ב, אנגליה, סין, טיוואן וישראל.

חברת KLA מפתחת  ומייצרת מערכות ושירותים, המובילים חדשנות בתעשיית האלקטרוניקה העולמית. החברה מספקת פתרונות לבקרת תהליכי ייצור מתקדמים בתעשיית המוליכים למחצה, תעשיית המעגלים המודפסים והצגים השטוחים ותעשיות נלוות בתחום הננו-אלקטרוניקה.

קבוצות המומחים של החברה – פיזיקאים, מהנדסים, תוכניתנים, מדעני דאטה ומומחים לפתרון בעיות, בשיתוף פעולה עם לקוחות מובילים, שותפים בפריצות הדרך הטכנולוגיות שמשנות את העולם.

חברת KLA התקבלה לאחרונה למועדון ה-Fortune 500. החברה מעסיקה כ-12 אלף עובדים, והמטה שלה ממוקם בקליפורניה, ארה"ב.

עם לקוחות החברה נמנות החברות אינטל, סמסונג, TSMC ועוד. אתרי החברה בישראל ממוקמים במגדל העמק וביבנה.

The post מחקר של KLA: נשים נחשפות למקצוע ההנדסה בגיל מאוחר יותר מגברים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מסקר של SHRM עולה, כי בדצמבר האחרון נרשמו בארה"ב כשבעה מיליון משרות פתוחות, בעוד שרק כ-6.3 מיליון מובטלים אכן חיפשו עבודה בצורה אקטיבית.

ככל שמתקרבים לתעסוקה מלאה כך גובר האתגר של ארגונים בהתמודדות עם מחסור בטלנטים וגוברת ההשפעה החונקת את הכלכלה והחדשנות הגלובלית.

בשנים האחרונות מתנהלים הרבה מאוד דיונים סביב הנושא של פער המיומנויות. המשמעות היא שהפער בין המיומנויות של העובדים לבין הכישורים הנדרשים על ידי הארגונים, כדי להשאר תחרותיים ברמה הגלובלית, הולך ומתרחב.

חברת SHRM ביצעה מחקר כדי לנסות להבין את אופיו של הפער הזה. מהמחקר עלה, כי אף על פי שרוב האנשים בכל הדרגות והתפקידים מסכימים שיש פער מיומנויות, הרי שרק מעט ידוע על האופן שבו ארגונים מטפלים בנושא, בין אם מדובר בפתרונות של יצירת תפקידים חדשים או על הניסיון להבין מה עוד צריך לעשות כדי להתכונן לעתיד בשוק העבודה.

מטרתו של המחקר של SHRM היא לנסות להבין באילו פעולות נוקטים הארגונים כדי לגשר על הפער מיומנויות, באיזו מידה שיטות אלה הן אכן אפקטיביות, וכיצד סוגי התפקידים הללו יכולים לשחק תפקיד בסוגי התעשייה השונים.

ממצאי המחקר מראים כי המעסיקים משקיעים מאמצים ניכרים בהכשרות, ובארה"ב כבר רואים מגמה גוברת של השקעות ב-reskilling של עובדים.

המטרה היא לנסות לגייס עובדים מתוך מאגרי כישרונות מגוונים יותר, ולעבוד בשיתוף פעולה עם מוסדות חינוך (אוניברסיטאות, מכללות וכו).

עם זאת, המעסיקים מדווחים כי שיטות אלה לא הוכחו כיעילות עבור ארגונים במונחים של סורסינג, גיוס ושימור של עובדים שהם בעלי הכישרונות והמיומנויות לתפקידים הנדרשים.

מבצעי המחקר מציינים, כי הנושא של פער בין הרצוי למצוי בכל הקשור לטלנטים ולכישורים, מהווה הזדמנות עבור מנהלי משאבי אנוש להבין טוב יותר את צרכי המיומנות של הארגונים שלהם ולתרום לאסטרטגיה הארגונית ולהצלחתה, באמצעות אופטימיזציה של תכנון הגיוס, והבנה כיצד למקם את כוח העבודה שלהם בעתיד.

עוד עולה מהמחקר, כי בעלי חברות, הנהלות בכירות ומנהלי משאבי אנוש רואים את המחסור במיומנויות כנושא שיש לטפל בו בחשיבות עליונה.

כ-75% ממנהלי משאבי האנוש שאמרו שיש להם קשיים בגיוס, טוענים כי הקושי נובע ממחסור במועמדים בעלי המיומנויות הנדרשות למשרות פתוחות.

נכון לעכשיו, ידוע מעט מאוד  על הדרך בה מנסים ארגונים לטפל בפער המיומנויות או אם קיימים לכך פתרונות יעילים. מה שהמחקר של SHRM מראה הוא שהמעסיקים אן משקיעים מאמצים בנושא זה. הם משקיעים בהכשרות עובדים, בפנייה למאגרי מועמדים מגוונים יותר כולל שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים ועם מוסדות חינוך על תיכוני.

אבל רובם ככולם טוענים שזה לא מספיק ויש צורך לפתור את הבעיה בדחיפות. מצב זה דורש לשלוח יותר עובדים להכשרות ויותר שיתופי פעולה עם מוסדות החינוך. בנוסף על כך, גובר הצורך בגיוס טלנטים מחוץ לגבולות המדינה.

The post מחקר: פער המיומנויות עלול לפגוע בשגשוג הכלכלי ובחדשנות ברמה הגלובלית first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בשנת 2015, תוצאות ראשוניות של מחקר פורץ דרך חשפו, כי בנות של אמהות עובדות לעיתים קרובות מציגות קריירה מרשימה בעצמן בסופו של דבר, יותר מאשר בנות של אמהות שנשארו בבית.

לאחרונה פורסם המחקר המלא, שהראה תובנות מרחיקות לכת אף יותר: מלבד הקריירה פורצת הדרך, ילדות לאמהות שעבדו לאורך השנים, הן גם מאושרות יותר מאשר ילדות של אמהות שנשארו איתן בבית.

על פי הפרסומים, פרופסור קתלין מקגין מבית הספר לעסקים של הרווארד, מקווה שהממצאים יביאו אנחת רווחה לאמהות מוכות אשמה, אשר צריכות להחזיק עבודה כדי לגמור את החודש או פשוט לבחור לעבוד מחוץ לבית ולגדל את ילדיהן.

"לאנשים עדיין יש את האמונה שכאשר אמהות עובדות ועושות קריירה, זה מזיק לילדים שלהם", אמרה מקגין, על פי הפרסומים. "הממצאים שלנו הראו כי התעסוקה האימהית לא משפיעה על האושר של הילדים בבגרות שהוא באמת חשוב."

"זה לא עניין של גידול ילדים מאושרים יותר", היא אמרה. "כאשר נשים בוחרות לעבוד, זו בחירה פיננסית ואישית. נשים צריכות לעשות את הבחירה הזאת אם הן רוצות או צריכות לעבוד, לא על בסיס אם הן פוגעות בילדים שלהן – כי הן לא".

לפני מספר שנים, מקגין ועמיתיה פרסמו את הממצאים ראשוניים של המחקר אשר נכללו במאמר ב"ניו יורק טיימס ". המחקר מצא כי בנות מבוגרות שאימהותיהן עבדו מחוץ לבית נוטות יותר לעבוד בעצמן, לשאת באחריות פיקוחית יותר ולהרוויח שכר גבוה יותר מאשר נשים שאימהותיהן נשארו בבית במשרה מלאה. "אנשים הם מצאו את התוצאות הראשוניות שלנו כחדשות מבורכות". אמרה מקגין.

במחקרים נסקרו יותר מ -100,000 גברים ונשים ברחבי 29 מדינות אשר חשפו כיצד העסקת האימהות משפיעה על ילדיהם הבוגרים, הן מבחינת עבודתם והן על משך הזמן שהם מבלים בבית.

כמה מהמבקרים שאלו אם הממצאים הראשוניים אינם קשורים כלל לאם האם עובדות, אלא קשורות לרמת ההשכלה של האימהות במקום. לאחר שהתבצע שליטה על החינוך של האימהות במחקר, התוצאות הסופיות עדיין הראו כי חוויית העבודה של האם קשורה באופן הדוק לביצועים עתידיים של בתה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה, "למידה מאמא: ראיות בין-לאומיות המקשרות תעסוקה אימהית ותוצאות של ילדים בוגרים" אשר הוצגו בעבודה, תעסוקה וחברה.

בהשוואה לנשים שאמהותיהן נשארו בבית במשרה מלאה, נשים שגדלו על ידי אם מועסקת נטו היו מועסקים פי 1.21. היו בסבירות של פי 1.29 לתפקידי ניהול ופיקוח על אחרים בעבודה; ובילו 44 דקות נוספות בעבודתם מדי שבוע.

הן גם הרוויחו יותר כסף. בקרב הנשים שהגיבו לסקר בארצות הברית בשנת 2012, הבנות של האימהות המועסקות הרוויחו בממוצע 1,880 $ לשנה יותר, מאשר בנות מועסקות של אימהות שנשארו בבית במשרה מלאה.

העסקת גברים שאימהותיהן היו מועסקות בילדותן אינה יכולה להיות מושפעת רק משום שגברים נוטים להיות מועסקים, וגם, כפי שהראה מחקר אחר, "עיסוקיהם של בנים ומפות רווחיות קרובות לתעסוקת אבותיהם." הסבירה מקגין.

The post קריירה או אמהות? לא צריך יותר לבחור וכעת זה מוכח first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בתחילת העשור הקודם הפחיתה הממשלה באופן חד את קצבאות הילדים. הפחתת קצבאות הילדים בתחילת העשור הקודם הגדילה את היצע העבודה של משפחות מרובות ילדים בהשוואה למשפחות עם מעט ילדים. עיקר ההשפעה הייתה על בגירים מעוטי השכלה.
במחקר לא נמצאה השפעה מובהקת של הפחתת הקצבאות על קבוצות אוכלוסייה אחרות.

במחקר שמפרסם היום בנק ישראל מנתחים דוקטור יובל מזר מחטיבת המחקר של בנק ישראל ודוקטור יניב ריינגוורץ מאוניברסיטת חיפה את השאלה הזו באמצעות בחינה של השפעת ההפחתה של קצבאות הילדים בישראל משנת 2003 על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שהוא אינדיקטור להיצע העבודה.

ממצאי המחקר מרמזים כי השינוי בקצבאות בתחילת העשור הקודם הביא לגידול משמעותי יותר בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של משפחות מרובות ילדים בהשוואה לכאלה עם שניים או שלושה (מעוטי ילדים).

המחקר עושה שימוש בשיטת "הפרש ההפרשים" (difference-in-differences) ובמאפיינים האישיים של העובדים כדי לאמוד את השינויים בהיצע העבודה של נשים וגברים מרובי ילדים בהשוואה לשינויים בהיצע העבודה של נשים וגברים מעוטי ילדים, תוך ניטרול מרבי של ההשפעה האפשרית של גורמים אחרים.

נמצא כי הפחתת הקצבאות הביאה לעלייה משמעותית בהיצע העבודה של משפחות מרובות ילדים– עלייה של כ-3.6 נקודות האחוז בשיעור ההשתתפות של נשים מרובות ילדים ושל כ-2.3 נקודות האחוז בשיעור ההשתתפות של גברים מרובי ילדים, ביחס לנשים וגברים מעוטי ילדים. עוד נמצא שעיקר ההשפעה הייתה על משפחות מרובות ילדים ביישובים מוחלשים, וכן בעיקר עבור נשים או גברים מעוטי השכלה. אלו הקבוצות שהפחתת הקצבאות הקטינה את הכנסתן בשיעור הגבוה ביותר. לעומת זאת, לא נמצאה השפעה של הקיצוץ בקצבאות על שיעורי ההשתתפות בקרב אוכלוסיית החרדית והנשים הערביות.

גמישויות היצע העבודה שנמצאו עבור המשפחות מרובות הילדים בישראל הן גבוהות בהשוואה לקבוצות שונות שנבחנו במחקרים בספרות הבין לאומית.

המחקר אמנם מאשש את ההנחה הרווחת כי למדיניות הפחתת קצבאות הילדים הייתה השפעה חיובית על היצע העבודה, אולם מהמחקר עולה גם כי זו השפיעה במיוחד על קבוצות האוכלוסייה שצוינו לעיל, וכמעט שלא על קבוצות אחרות.

ההשלכה לעיצוב המדיניות העולה מן הממצאים היא כי בעת עריכת שינויים גדולים בתשלומי ההעברה יש לקחת בחשבון את השפעתם על התמריצים לעבודה. בפרט, תכניות המתנות סיוע כספי למשפחות בגיל העבודה בתעסוקה, כמו מענק ההכנסה, יוצרות איזון טוב יותר בין התמריצים לתעסוקה והפחתת העוני מאשר קצבאות ילדים, שאינן מותנות בתעסוקה.

שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה: אימהות לארבעה ולחמישה ילדים מול אימהות  לשניים ולשלושה ילדים. צילום: סקרי כוח אדם ועיבודי המחברים

שיעור ההשתתפות של גברים בכוח העבודה: אבות לארבעה ולחמישה ילדים מול אבות לשניים ולשלושה ילדים. צילום: סקרי כוח אדם ועיבודי המחברים

The post הפחתת גובה קצבאות הילדים הגדילה את היצע העבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

את הסקר בו השתתפו 400 סטודנטים ובוגרים ישראלים ממאפיינים דמוגרפיים שונים, יזם יואב מלמד, מנהל קבוצת חיפוש העבודה בפייסבוק "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון", במטרה לבחון את הקשר בין השכלה גבוהה ועבודה.

על פי ממצאי הסקר, 50% מהסטודנטים טוענים כי התכנים האקדמיים אינם מעשיים מספיק לצורך עבודה. 39% מהסטודנטים שנסקרו טוענים כי אינם מקבלים הכוונה תעסוקתית מהמוסד האקדמי בו הם לומדים ו-31% נוספים דיווחו כי לטענתם לא ניתן כמעט סיוע מקצועי. עם זאת, למעלה ממחצית מהנסקרים מאמינים כי ההשכלה הגבוהה תסייע להם להתקבל לעבודה, אך הידע שלמדו ישמש אותם באופן חלקי בלבד.

במסגרת הסקר המקוון שיזם מלמד, מילאו המשיבים באופן עצמאי ואנונימי שאלון שהכיל חמש שאלות עם ארבע אפשרויות בחירה לכל אחת. כל שאלה התמקדה באלמנט אחר בקשר שבין השכלה גבוהה לעבודה רלוונטית.

יואב מלמד אומר: "מדי קיץ שוק העבודה מוצף ברבבות אקדמאים טריים עם עודף ביטחון עצמי וחוסר הזדמנויות ראויות. בתקופה קשה זו של אחוז מובטלים דו ספרתי שעולה בהרבה על נתוני הלמ"ס, היה לי חשוב לבדוק איך סטודנטים ובוגרים מתייחסים לזיקה בין ההווה הלימודי שלהם לעתיד המקצועי שלהם".

החדשות הטובות: 51% מהמשתתפים קבעו כי הם רואים במידה רבה קשר בין תחום לימודיהם לבין התחום בו הם מחפשים כרגע תעסוקה. כמו כן, 55% מהמשיבים, העידו כי הם מאמינים שעצם ההחלטה לרכוש השכלה אקדמית כלשהי במידה רבה תעזור להם להתקבל למשרה. כלומר, משילוב של שני הנתונים עולה כי הסטודנטים והבוגרים אופטימיים לגבי כדאיות התואר הראשון באופן כללי, ושלוש עד ארבע שנות לימודיהם לא גרמו להם להתחרט על החוגים שבחרו ככיוון תעסוקתי. יחד עם זאת, הקורסים המסוימים שהם לומדים במהלך התקופה במשך אלפי שעות נתפסים בעיניהם כפחות רלוונטיים להצלחה בקריירה. 50% ממשתתפי הסקר העריכו כי רק במידה חלקית יעשו שימוש בידע שרכשו בזמן הלימודים גם לאחר שיתחילו לקבל משכורת חודשית. הדבר מתקשר לטענות רווחות על כך שהתכנים האקדמיים תיאורטיים מדי ופחות מעשיים למקצוע העתידי.

וכאן לא מסתיימת מורת הרוח של הנשאלים מהקמפוסים האקדמיים בהם בחרו. אחת השאלות בסקר בחנה האם לתחושתם קיבלו ממוסד הלימודים הכוונה תעסוקתית ראויה. הדבר התייחס להכשרה לקראת מיונים מול גורמי משאבי אנוש ומנהלים מגייסים ולהפנייה למשרות רלוונטיות לכישוריהם והשכלתם. 70% מהמשתתפים הפגינו בתשובותיהם אכזבה מוחלטת מכמות ואיכות העזרה שקיבלו ממרכז הקריירה של הקמפוס. 39% טענו כי לא קיבלו שום הכוונה תעסוקתית, בעוד 31% טענו שכמעט ולא קיבלו סיוע מקצועי מהסוג הזה. "חיפוש עבודה הולך ונהיה קשה ותחרותי יותר, בטח אם אינך שייך לקומץ בוגרים מצטיינים של תואר הנדסי מאוניברסיטה מובילה", מסביר מלמד. "חבל מאוד שמוסדות אקדמיים רבים מדי, ובפרט הגדולים שבהם, אינם מחוברים למציאות. לא מספיק להכשיר סטודנט לתחום עיסוק מסויים. חייבים ללמד אותו בקורס ממוקד או לפחות בסדנה איך מחפשים עבודה. וזה כולל כתיבת קורות חיים, ניסוח מייל מקדים, התנהלות מול מראיינים ועוד. זו הרי תורה שלמה".

השאלה האחרונה בסקר התייחסה להמשך לימודים לאחר סיום כל הבחינות ועבודות ההגשה. המשתתפים נשאלו מה יבחרו לעשות לצורך שיפור סיכוייהם ביחס למועמדים אחרים, אשר סיימו תואר ראשון זהה לשלהם. באופן מפתיע משהו, לאחר שנים של עלייה מתמדת במספר הנרשמים לתארים מתקדמים, אופציית התואר השני קיבלה רק כ-24% מההצבעות, אפילו פחות מאפשרות הקורסים המקצועיים (28% מהמשתתפים). הבחירה הכי פופולרית הייתה לימוד עצמי מקוון, שזכתה למספר כפול של בוחרים: כ-48% מכלל המשתתפים. אין ספק שהמהפכה הדיגיטלית והקלות הגוברת להיחשף לתכנים מקצועיים עדכניים הורגשו כאן היטב. ותעודת הנדסאי, כך מסתבר, זוכה לזלזול מופגן מבעלי תארים אקדמיים. רק חצי אחוז מכלל המשיבים בחרו בה כמתאימה להקניית יתרון יחסי על פני מועמדים מתחרים עם רקע דומה.

The post 50% מהסטודנטים: התכנים האקדמיים אינם מעשיים מספיק לצורך עבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

אי שוויון מגדרי הוא לא רק עניין מוסרי וחברתי,  אלא גם אתגר כלכלי קריטי. נשים המהוות מחצית מאוכלוסיית גיל העבודה בעולם, וכאשר הן אינן ממצות את הפוטנציאל הכלכלי המלא שלהם, הכלכלה העולמית סובלת מכך. בעוד שלכל סוגי השוויון יש השלכות כלכליות,  בחברת מקינזי מציגים כיצד שוויון בקידום נשים בכלכלה בעולם, יכול להוסיף 12 טריליון דולרים לצמיחה העולמית. מקינזי מתמקדת בהשלכות הכלכליות של חוסר שוויון בין גברים נשים.

אוטופיה

בעולם אוטופי בו כל המדינות מתאימות את קצב השיפור של המדינה שלהם, לקצב השיפור של המדינה המהירה ביותר, הדבר יוכל להוסיף 12 טריליון דולרים או 11% שנתיים לתמ"ג עד שנת 2025. בתרחיש "מלוא הפוטנציאל" של מקינזי, בו נשים משחקות תפקיד זהה בשווקי העבודה לזה של גברים, ניתן יהיה להוסיף עד כ- 28 טריליון דולרים  או 26% לתמ"ג השנתי, עד שנת 2025.

חברת מקנזי מציגה 15 מדדים לשוויון מגדרי ב- 95 מדינות,  המגלים כי  ב-  40 ממדינות אלו יש אחוז  גבוה או גבוה מאוד של רמות של אי שוויון מגדרי, ב- לפחות חצי מהמדדים. המדדים מתחלקים לארבע קטגוריות: שוויון בעבודה, שירותים חיוניים המאפשרים הזדמנויות כלכליות, הגנה משפטית ואוטונומיה גופנית.
במקינזי רואים בתרחיש "מלוא הפוטנציאל", שבו נשים משתתפות באופן שווה בתפקידים הכלכליים במשק עם הגברים – שהיה מוסיף עד 28 טריליון דולרים או 26 אחוזים, ביחס לתוצר השנתי העולמי ב -2025, לעומת תרחיש עסקים כרגיל.

השפעה זו שווה בערך לגודל הכלכלות של סין וארה"ב גם יחד. עוד מקינזי ניתחה אלטרנטיבה בשם "הטוב ביותר באזור" – תרחיש שבו כל המדינות מתאימות את את השוויון המגדרי של המדינה,  לשוויון המגדרי של המדינה המציגה את השוויון הגבוה ביותר, ובכך משפרות את התמ"ג במדינתם. תרחיש "הטוב ביותר באזור" ע"פ מקינזי, יוסיף כ-  12 טריליון דולר לתמ"ג השנתי עד שנת 2025. שווה ערך לתמ"ג הנוכחי של גרמניה, יפן, ובריטניה.

מה קורה בישראל?

בשנת 2015 פרסם מכון ליר את תוצאות המחקר שלו בנושא השוויון המגדרי בישראל ואלו עיקרי ממצאיו:

מדד 2015, כמו קודמיו, מעיד על היעדר מגמה אחידה בכיוון ההתפתחות של האי-שוויון המגדרי בכל התחומים. עם זאת, אפשר להצביע על שתי מגמות על פני העשור שנבחן: בין 2004 ל-2007 הייתה מגמה של גידול באי-שוויון המגדרי; ובין 2010 ל-2013 הסתמנה מגמה של ירידה באי-שוויון המגדרי הכללי: להוציא את תחומי ההשכלה והמגדור המקצועי, שבהם חלה עלייה באי-שוויון, בכל שאר הממדים ניכרו בשנים אלו יציבות או שיפור. צמצום האי-שוויון בשנים האחרונות בלט בשלושה ממדים: החברה הערבית, העוני והעוצמה.

עם זאת, צמצום זה נבע בחלקו מהרעה כללית בהיבטים תעסוקתיים בקרב גברים ונשים כאחד, ולא משיפור במצבן של נשים. כמו כן, יש לומר כי על אף השיפור, עומק האי-שוויון בכל הממדים נותר גבוה (%59), במיוחד בממדי העוצמה, שוק העבודה והמגדור מקצועי. ממצאים אלה מעידים על האתגר העצום והמתמשך שעדיין ניצב לפנינו בכל הנוגע לקידום השוויון בין נשים לגברים בישראל.

אחד הגורמים העיקריים ליציבות הפער המגדרי ולמגמה המתונה, אך לא חד-משמעית, של צמצומו הוא עומק הפער בממד שוק העבודה. בכל האינדיקטורים בממד זה — ההשתתפות בשוק העבודה,
השכר, שיעור עובדי חברות כוח אדם, חלקיות המשרה ועומק הסגרגציה התעסוקתית — הפער עמוק ויציב. כמו כן, הפער המגדרי בממד העוצמה הוא העמוק והיציב ביותר לאורך השנים. אמנם באינדיקטור של ייצוג פוליטי, שבדק את ייצוג הנשים בממשלה, נמצא צמצום של הפער המגדרי, אך צמצום זה אינו נובע משיפור של ממש בייצוג הנשים אלא בעיקר מהקטנת הממשלה, שהביאה לירידה במספר השרים הגברים בעוד שמספר הנשים השרות נשאר ללא שינוי. הממד היחיד שבו הפער המגדרי הצטמצם באופן משמעותי במהלך שנות המדידה הוא ממד ההשכלה: לא רק שאין פערים בין נשים לגברים במספר שנות ההשכלה, אלא שהמגדור בתחום ההשכלה קטן עם השנים, כלומר נשים רוכשות השכלה בתחומים רבים יותר מבעבר לצורך השתלבות מוצלחת יותר בשוק העבודה. פירוש הדבר שנשים רוכשות הון אנושי כדי להשתלב בזירה הציבורית אך אינן מצליחות לתרגמו להישגים בשוק העבודה ולצמצום הפערים בעוצמה הפוליטית והכלכלית. הן נתקלות בחסמים מבניים ותרבותיים המקשים עליהן לעשות זאת. 
בחינה לעומק של נתונים אלו — צמצום הפער בממד ההשכלה לעומת יציבותו בממד העוצמה ובממד שוק העבודה — מעלה שתי תובנות עיקריות: הראשונה היא שאמנם נשים משקיעות זמן ומאמץ ממצאים עיקריים, כדי לרכוש כלים להשתלבות בשוק העבודה, אך הבידול בהשכלה הגבוהה עדיין עמוק.  

The post שילוב נשים בכלכלה מתורגם לטריליוני דולרים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

על פי חדשות CBS, שיעור ההתאבדויות בארצות הברית עלה באופן ניכר בשנים האחרונות, אולם התאבדויות במקום העבודה לא תועדו היטב. עם זאת, מחקר חדש שואף להשוות את שיעורי ההתאבדות במקום העבודה לאלה שמחוצה לו. המחקר, שפורסם ב- American Journal of Preventive Medicine (כתב העת האמריקאי לרפואה מניעתית), מצא שבין השנים 2003 ול-2010, 1,719 בני אדם בארצות הברית התאבדו בעבודה. במשך אותה תקופה, 207,500 בני אדם התאבדו מחוץ למקום העבודה (כלומר בכל מקום אחר). בסך הכול ההתאבדויות במקום העבודה היו במגמת ירידה עד שנת 2007 ואז נראתה עלייה. במחקר נטען שסטטיסטית, גברים נוטים יותר ליטול את חייהם כאשר הם בתפקיד, וגברים בגילים 65 עד 74 נמצאים בקבוצת הסיכון הגבוה ביותר.

"היפותזה אחת שעשויה להסביר את העלייה בשיעורי ההתאבדות בקרב מקצועות מסוימים היא הזמינות והגישה לאמצעים קטלניים, כמו תרופות לרופאים ונשק חם לשוטרים," כתבו החוקרים במאמרם. "גורמי מתח במקום העבודה וגורמים כלכליים נמצאו אף הם קשורים להתאבדויות במקצועות אלה.

המחקר הבחין גם שהמשבר הכלכלי העולמי ב-2008 השפיע לרעה על שיעורי ההתאבדות. הממוצע הלאומי האמריקאי של התאבדויות במקום העבודה בשנים 2002 עד 2010 היה 1.5 לכל מיליון עובדים.

אילו מקצועות נמצאים בקבוצות סיכון?
• שרתים, מנקים, עובדי גינון ואנשי תחזוקה נטו יותר מהממוצע להתאבד, כך על פי המחקר. שיעור ההתאבדויות במקום העבודה בקבוצת מקצועות זאת היא 2.0 למיליון.

• על אף שקיים גוף מחקרים גדול שחוקר את תופעת הדיכאון בקרב עובדי משרד, נמצא דווקא שבקרב קבוצה זאת שיעור ההתאבדות נמוך בהשוואה למקצועות אחרים, אך הוא עדיין מעל הממוצע הלאומי האמריקאי וגם הוא עומד על 2.0 למיליון.

• נהגי משאיות, מובילים ומועסקים אחרים שנדרשים להרמת משאות כבדים נוטים גם הם לשיעור התאבדות גבוה מהממוצע – 2.4 למיליון.

• אצל אנשים שעוסקים בשרברבות, מכונאות וסוגי תיקונים אחרים, שיעור ההתאבדות גבוה פי שניים מהממוצע. מחברי המחקר אומרים שחשיפה גבוה לכימיקלים ממסים בעבודה, מהווה סיכון שכיח אצל מכונאים ועלולה לגרום להשפעות רעלניות על מערכת העצבים ולפגיעה במערכת העצבים, עצבנות, דיכאון, היעדר יציבות רגשית ואפילו נזק למוח. שיעור ההתאבדויות בתעשייה זאת עומד על 3.3 למיליון.

• חקלאים, דייגים ועובדי יערנות מבלים את ימיהם בחוץ, אך הם חשופים לכמה לחצים שעלולים להגביר את הסיכון להתאבדות. הגורמים כוללים אובדן כסף, תחלואה עקב מאמץ הגופני הכרוך בעבודה, בידוד חברתי, קושי ביצירת איזון בין חיים לעבודה וגישה מוגבלת לשירותי בריאות. הם אף עלולים לסבול מדיכאון כרוני בשל חשיפה מתמדת לקוטלי חרקים. שיעור ההתאבדות בקבוצה זאת הוא 5.1 למיליון בהשוואה לממוצע העומד על 1.5 למיליון. צורות ההתאבדות הנפוצות הן ירי ותלייה.

• אנשים המשרתים בכוחות הביטחון – כבאים, שוטרים וכוחות אכיפת חוק אחרים, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להתאבדות: 5.3 למיליון. החוקרים אומרים שהסיבה לשיעור הגבוה היא בעיקר גישה קלה לנשק חם – ב-84% מההתאבדויות בקבוצה זו היה מעורב רובה.

The post האם קיים קשר בין העיסוק לנטייה אבדנית? first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מחקרים מהעבר הראו שקפאין משפר ביצועים במשימות קוגניטיביות בטווח הקצר, אבל בראדברי טוען שהסיבה לכך היא שהמחקרים אינם מתחשבים בהרגלי צריכת הקפאין של הנחקרים. מחקר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס מראה שהביצועים שמשתפרים בשל צריכת קפאין לא יכולים היו לקרות אלמלא חוו המשתתפים ירידה בכמות הקפאין לפני הניסוי. כלומר, אם אתם מכורים לקפה, ירידה בכמות הקפאין מפחיתה את הביצועים הקוגניטיביים ויש לה השפעה שלילית על מצב הרוח, טוען בראדברי. הדרך היחידה לחזור למצב נורמלי היא לשתות קפאין. כשזה קורה, האדם חש שהגיע לגבהים חדשים, בזמן שלמעשה הוא חזר למצבו הרגיל.

חברת TalentSmart סקרה לאחרונה יותר ממיליון אנשים ומצאה שיותר מ-90% מהאנשים בעלי הביצועים הגבוהים הם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה. האנשים האלה מצטיינים בניהול הרגשות שלהם ונשארים בשליטה גם בעתות לחץ. "ליכולת לשלוט ברגשות שלך ולהישאר רגוע תחת לחץ יש קשר ישיר לביצועים שלך," אומר בראדברי. אולם, קפאין מקשה על האדם לשלוט ברגשותיו כיוון שהוא ממריץ את שחרור האדרנלין ובסופו של דבר את תגובת "הילחם או ברח" שלו. תגובת "הילחם או ברח" גוברת על החשיבה הרציונלית לטובת תגובה מהירה, אומר בראדברי.

קפאין, שינה וביצועים
שליטה עצמית, מיקוד, זיכרון ומהירות עיבוד המידע מופחתים כולם כאשר לא ישנים מספיק. כאשר צורכים קופאין לפני השינה, פוגעים באיכות השינה. כשהשינה לא אפקטיבית, חלה ירידה בביצועים. בראדברי אומר שכאשר הקפאין מפריע לשינה, מתעוררים למחרת עם מוגבלות רגשית. באופן טבעי מחפשים את הקפה או משקה האנרגיה כדי להרגיש טוב יותר. לכן, הוא טוען, אוהבי הקפה מרגישים עייפים אחרי הצהריים ומהר מדי מחפשים את המנה הבאה. זה גורם לצבירת כמות גדולה מדי של קפאין בדם, מה שפוגע בשינה בסוף היום.

בראדברי מציע לוותר על קפאין או לפחות להפחית את הצריכה, היות שגמילה מקופאין עשוי לההוביל לשיפור בביצועים ולגרום לכם להיות עובדים/מנהלים טובים יותר. אבל זה לא יהיה קל. החוקרים בג'ונס הופקינס מצאו שהגמילה מקפאין פוגעת בריכוז, גורמת לכאבי ראש, עייפות וישנוניות. יש אנשים שאף מדווחים על תסמינים דמויי שפעת, דיכאון וחרדה לאחר שהפחיתו את הצריכה היומית שלהם בספל אחד בלבד. 

The post הקפה פוגע בהצלחה שלכם בעבודה! first appeared on HRUS משאבי אנוש.

האם בקרוב למחלקות משאבי אנוש לא יהיה את מי לנהל? הייתכן שחלק ממנהלי משאבי אנוש של העתיד יהיו בעצם טכנאים שמטפלים ברובוטים והשאר יעבדו מול מועסקים שמצבם הכספי רע הרבה יותר מכפי שהוא כיום?

אתר משאבי אנוש HC Online מציג מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת קולומביה. מחקר זה מזהה סכנה שבה סרטי המדע הבדיוני המפחידים, שבהם הרובוטים משתלטים על העולם, עלולים להפוך למציאות – מוקדם יותר ממה שאנחנו חושבים. אם הטכנולוגיה עדיין לא מאיימת על העולם כולו, היא לפחות מאיימת על עולם העבודה שבו הרובוטים יתפסו פיקוד.

החוקרים יצרו סימולציה של כלכלה שבה יש שני סוגי עובדים: מועסקים בהי-טק שכותבים קוד, ומועסקי לואו-טק, שמייצרים שירותים אנושיים ועובדים במקצועות כמו אמנות, כוהני דת ופסיכולוגים. באופן התחלתי, דרישה גבוהה לכתיבת קוד הביאה לכך שעובדי ההי-טק נהנו מהעלאת שכר. אולם, ככל שהסימולציה התפתחה, מספר עובדי ההיט-טק הצטמצם. מחברי המחקר זיהו שכאשר מכונות חכמות משיגות את היכולת ללמוד משימות, המשימה של כתיבת קוד חדש הופכת למיותרת. לכן, עם הזמן, כותבי הקוד הופכים פחות רלוונטיים.

הדרישה לעובדי הי-טק הופכת בסופו של דבר למוגבלת, הם נדרשים רק לצרכי תחזוקה כללית כמו עדכונים ותיקונים. עובדי ההי-טק הנותרים מצאו את עצמם בסימולציה עוברים למגזר השירותים, ובכך מביאים לירידת גובה השכר של אלה שכבר היו חלק מתעשייה זאת. כך, משכורות ההי-טק הגבוהות הולכות ונעלמות ומשכורות הלואו-טק יורדות.

לכולם יהיה רע יותר
"הרובוטים יכולים להביא לכך שכל עובדי ההי-טק העתידיים, ופוטנציאלית, גם כל עובדי הלואו-טק העתידיים יהיו במצב גרוע יותר… בקצרה, כאשר מכונות חכמות מחליפות אנשים, הן בסופו של דבר נושכות את הידיים שמממנות אותן," כך גורסים החוקרים.

"בהיעדרה של מדיניות פיסקאלית הולמת שמחלקת מחדש את ההכנסות מהמנצחים למפסידים, משמעותן של מכונות חכמות עלולה להיות סבל לכולם בטווח הארוך," הצהירו מחברי המחקר, שאמרו גם כי "המסר המרכזי מטריד."

The post הטכנולוגיה מאיימת על השכר שלנו! first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בעידן התקשורת הדיגיטלית, שבה אנשים וארגונים רק מחפשים איך לחשוף שחיתויות, איך להעניש בפומבי את מי שחצה את הקו ואיך להזהיר את הציבור מפני הונאה / תרמית, שמות של עסקים ומנהלים שהונו את הציבור, את העובדים או את המדינה – עולה לכותרות חדשות לבקרים. אנחנו שומעים כל יום על חברה שגנבה מיליוני דולרים מכספי המבוטחים שלה, חברה שמכרה לציבור מוצרים פגומים או נעלמה עם הכסף מבלי לספק את הסחורה… אנו שומעים על חברות שמתנהלות נגדן חקירות פליליות בגין הונאת מס, גניבת פטנטים, הרצת מניות ושימוש במידע פנימי ועוד. המידע הזה נמצא שם רק כדי שנחשף אליו ונמשיך להפיץ אותו. 

עבודה עבור בוס מושחת זה רע מספיק ונראה שגם עבודה עבור בוס – לשעבר – מושחת זה לא הרבה יותר טוב. הסיבה לכך היא הטיה לא רציונלית של הצופים מבחוץ שנוטים לקשר עובדים בדרג נמוך עם עברות מוסריות של בכירים מהם, גם אם לא היה שום קשר בין השניים. הכתם על גבי מסמך קורות החיים של העובד התמים, הוא כזה שלא ניתן להסירו בקלות, שכן אין חומרי חיטוי אפקטיביים לכתמים מהסוג הזה.

על פי מחקר שבוצע באוניברסיטת סטנפורד, מחפשי עבודה שהעבר התעסוקתי שלהם כולל תפקידים בחברות שהיו מעורבות בסקנדלים – נתקלים בקושי להיפטר מהסטיגמה ומעננת החשדות האופפת אותם כאשר הם מחפשים משרה חדשה במקום אחר. הדבר נכון אפילו כאשר למועמדים לא היה קשר למעשיהם הפסולים של מעסיקיהם הקודמים.
"התחלנו להתעניין בצרותיהם של אנשים שנתיבי הקריירה שלהם השתבשו בגלל התנהגותו הלא מוסרית של מישהו אחר – אלה היו אנשים שלא עשו דבר פסול בעצמם אך סבלו מנזק תדמיתי פשוט בגלל שקושרו למעסיק או לחברה שהיו מעורבים בהונאה," אמר טקויה סוואוקה, החוקר מסטנפורד שכתב את המחקר שהתפרסם ב- Social Psychological and Personality Science.

נזק תדמיתי לחפים מפשע
סוואוקה ושותפו לכתיבת המחקר בנואיט מונין שמו לב לעובדה שאנשים סובלים מנזק תדמיתי רב יותר כאשר הם מקושרים למנהל ישיר לא מוסרי מאשר כאשר הם מקושרים לכפיף לא מוסרי. החוקרים בחנו את הסוגיה באמצעות מספר ניסויים. בניסוי שעסק בסיכויי מועמד להתקבל לעבודה, החוקרים ביקשו מהמשתתפים לקרוא מאמר מפוברק על סקנדל שבו חבר בארגון ביצע הונאה. חצי מהמשתתפים קראו שהעבריין היה מנהל בכיר והחצי השני קרא שהעבריין היה עובד בדרג הנמוך ביותר. בהמשך התבקשו המשתתפים לבצע המלצת העסקה של מישהו שהיה בעבר מועסק באותו ארגון, ושאין כל ממצא שקושר אותו באופן ישיר למבצע העברה המוסרית.

המועמדים שקראו על התנהגות לא מוסרית מצד המנהל הבכיר כתבו המלצות שליליות הרבה יותר בנוגע להעסקת המועמד, גם אם לא היה מושפע ממבצע העבירה ואפילו אם לא הייתה לו מערכת יחסים עמו.

על מנת להימנע מהאפקט המפלה, מציע סוואוקה שכאשר מתרחש סקנדל, על הארגון המעורב להדגיש את הדרכים שבהן העבריינים המוסריים אינם מייצגים את הארגון ולהראות שהעבירה בוצעה בשל פגמים באישיותו של העבריין ובערכיו. דרך נוספת היא לגרום לכך שמעמדו של העבריין בארגון ייראה נמוך.

נפתחה ההרשמה לכנס דיני עבודה 2015 שיערך ב-26 במרץ. הבטיחו את מקומכם! 

לפרטים והרשמה לחצו כאן!   

The post האם הייתם מקבלים מועמד שעבד עבור חברה שעוסקת בהונאה? first appeared on HRUS משאבי אנוש.