מהמוסד לביטוח לאומי נמסר, בנוגע להתאמות לקבלת דמי אבטלה לשכירים שהמעסיק הוציא אותם לחופשה ללא תשלום (חל"ת), כי יש ארבעה שינויים מרכזיים שעל המחוקק לשנות בחקיקה, שעדיין לא עברה.

לדברי הביטוח הלאומי, כדי שניתן יהיה לשלם לשכירים את דמי האבטלה, על המחוקק לבצע כמה התאמות.

ראשית, על המחוקק לקצר את תקופת האכשרה לששה חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים במקום 12 חודשי עבודה מתוך 18 (כפי שנקבע בחוק הקיים).

שנית, יש לקצר את תקופת החל"ת המינימלית מ-30 ימים ל-14 ימים. התאמה שלישית היא שיש לשלם את דמי האבטלה מהיום הראשון של החל"ת, בלי לקזז את חמישה הימים הראשונים הקיימים היום בחוק.

התאמה רביעית היא שניתן יהיה לשלם ימי אבטלה ללא קיזוז ימי חופשה, שכן, על פי החוק הקיים יש לשלם רק לאחר ניצול ימי החופשה.

עוד מציין הביטוח הלאומי, כי בנוסף, יש להגיע להסדר לגבי הדברים הבאים:

1 פטור מתשלום דמי ביטוח למעסיקים בחודשיים הראשונים.

2 בחינת מענה למפונים בהתאם לצרכים העולים מהשטח.

3 מענק הסתגלות לאנשים בגילאי 67 ומעלה.

לאור כל זאת, הגיעו היום (25 ביוני) משרד האוצר וההסתדרות להבנות לגבי התאמה למודל החופשה ללא תשלום (חל"ת) במהלך המלחמה עם איראן.

על פי הסכם זה, כדי שהעובד יהיה זכאי לקבלת דמי אבטלה (בימי החופשה ללא תשלום), עליו להראות שהוא היה בחל"ת במשך 11 ימים, לא בהכרח רצופים מתוך 12 ימי הלחימה.

המשמעות היא, שעובד שעבד במשך יומיים או יותר במהלך המלחמה (כלומר, נעדר רק 10 ימים או פחות), לא יהיה זכאי לקבלת דמי האבטלה.

במילים אחרות, כדי לקבל דמי אבטלה, על המעסיק להראות שהעובד נעדר מהעבודה לפחות 11 ימי עבודה, לא בהכרח רצופים, מתוך 12 ימי המלחמה.

ההתאמה תחול באופן חד-פעמי ולתקופת הזמן הספציפית של מבצע 'עם כלביא'.

הסכם זה לגבי החל"ת יחול רטרואקטיבית על תקופת מבצע עם כלביא בלבד, בשל המאפיינים הייחודיים והתקדימיים שלו, לרבות מגבלות חמורות שהוטלו על ההגעה למקומות עבודה ופתיחה מהירה של המשק לאחר הפסקת האש.

הסכם זה יוצר כמה בעיות שעלולות לפגוע בעשרות אלפי עובדים. ראשית, המשמעות של הסכם זה היא, שעובד שעבד יומיים או יותר במהלך המלחמה לא זכאי לתשלום דמי אבטלה עבור חל"ת.

שנית, שחר תורג׳מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, הזהיר, כי עשרות אלפי עובדים בישראל, בענף המסחר והשירותים, שרובם המוחלט עובדים שעתיים, יאבדו 40% משכרם. לדבריו, מדובר בעיוות שפוגע בעיקר בעובדים החלשים ביותר במשק.

The post רק עובדים שנעדרו 11 ימים בימי מבצע עם כלביא יקבל דמי אבטלה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מאידך, למרות הזכות לשבות, לשובתים אין חופש בלתי מוגבל בכל הנוגע לשביתה והשימוש במכשיר השביתה צריך להיות בכפוף לזכויות אחרות.

חשוב לציין כי אם לעובדים נגרמים נזקים בגלל השביתה, הם מוגנים מפני תביעות של גורמים אחרים שהם לא המעסיק.

במילים אחרות, צד שלישי (שאינו המעסיק או העובד עצמו) לא יכול לתבוע את העובדים ששובתים בגלל נזק שנגרם לו בגלל השביתה.

להלן 4 מקרים שבחלקם נגרם לעובד נזק בגלל השביתה ובחלקם אין לשביתה כל השפעה על זכויותיו:

1 איך משפיעה שביתה על ההפקדות לביטוח הפנסיוני: כשעובדים שובתים, הם לא זכאים לשכר בגין תקופת השביתה, והמעסיק לא חייב לשלם להם הפרשות סוציאליות עבור תקופה זו, כולל הפרשות לביטוח פנסיוני.

אם השביתה נמשכת על פני כמה חודשים, יש להסביר לעובדים שעליהם לפנות לגוף הפנסיוני ולוודא שההפסקה הזמנית בהפקדות לא פוגעת ברצף הזכויות הפנסיוניות. אם עלולה לחול פגיעה, יש ליידע את העובד כי עליו לנקוט פעולות להבטחת רצף הזכויות.

2 איך משפיעה שביתה על גובה פיצויי הפיטורים שעובד זכאי לקבל בסיום תקופת העסקתו: שביתה לא פוגעת בזכאות לפיצויי פיטורים או בגובה הפיצויים.

כלומר, שביתה או השבתה לא קוטעות את רצף העבודה לצורך קביעת הזכאות לפיצויי פיטורים.

לכן, עובד שהועסק במשך שנה לפחות, ובמהלך אותה שנה היתה שביתה במקום העבודה, נחשב כמי שעבד שנה אחת ברציפות אצל המעסיק והוא זכאי לפיצויי פיטורים במקרה של פיטורים או במקרה של התפטרות בדין מפוטר.

זאת ועוד, ימי השביתה נכללים בחישוב התקופה שעבורה יש לשלם פיצויי פיטורים. כלומר גובה פיצויי הפיטורים לא מושפע מהשביתה, ועל המעסיק לשלם פיצויי פיטורים, גם עבור התקופה שבה היתה שביתה.

3 איך משפיעה השביתה על תשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות: עובד שנעדר מעבודתו בגלל שביתה במקום העבודה, ולכן לא קיבל ממעסיקו שכר עבור תקופה זו, הינו פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למשך תקופת השביתה, אבל רק בתנאי שהשביתה נמשכת פחות משלושה חודשים קלנדריים מלאים בתוך שנה קלנדרית אחת.

יצויין, כי הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי במשך החודשיים הראשונים לשביתה לא ניתן לעובד באופן אוטומטי, ולכן עליו למסור למחלקת הגבייה בסניף ביטוח לאומי במקום מגוריו טופס הצהרת היעדרות עובד בשל שביתה.

אם השביתה נמשכת שלושה חודשים קלנדריים מלאים או יותר, על העובד לשלם בעצמו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור החודש השלישי ועבור כל החודשים הקלנדריים המלאים שלאחריו, שבהם היה בשביתה.

במקרה כזה, מושהה חוזה העבודה בין העובד למעסיק ולכן המעסיק לא צריך להעביר למוסד לביטוח לאומי את חלקו בדמי הביטוח הלאומי או דמי ביטוח בריאות של העובד לכל אורך השביתה.

4 איך משפיעה השביתה על גובה דמי האבטלה של עובד לאחר סיום העסקתו: הזכות לדמי אבטלה וגובה דמי  אבטלה לא מושפעים ממצב של שביתה.

דמי האבטלה משמשים כתחליף הכנסה, ולכן עליהם לשקף את גובה השכר האמיתי שהיה למובטל הטרם סיים את עבודתו.

הביטוח הלאומי נוהג להתיחס אל ימי שביתה כאל ימי היעדרות. לכן, דמי האבטלה מחושבים על פי השכר שהעובד היה אמור לקבל אילו לא היה נעדר מעבודתו בשל השביתה. הביטוח הלאומי מתעלם מההפחתה בשכר שנגרמה כתוצאה מהשביתה.

לכתבה הראשונה בסדרה: מי זכאי לקבל שכר בעת שביתה ובאילו תנאים.

לכתבה השנייה בסדרה: 4 דרכים בהן משפיעה שביתה על הזכויות הסוציאליות הנובעות מהוותק.

The post מתי נגרם לעובדים נזק בגלל שביתה ומתי אין פגיעה בזכויות הסוציאליות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

לאחר שהתקבל החוק החדש לגבי נושא דמי האבטלה לנמצאים בחל"ת, פרסם הביטוח הלאומי עדכון לגבי מכלול ההטבות למובטלים ולנשים בהיריון, במסגרתו ניתן למצוא מידע לגבי תנאי הזכאות לקבלת ההטבות, לגבי משך תקופת הזכאות, לגבי גובה דמי האבטלה, ובנוסף גם הסברים, הנחיות וקישורים לבדיקת הזכאות באזור האישי של המובטל.

החוק קובע גם הוראות שעה בנושא זכאות לדמי אבטלה ולדמי לידה, לאור העובדה שלחלק לא קטן של המובטלים יש עדיין קושי לחזור לעבודה או לצבור תקופת אכשרה מספקת לצורך קבלת דמי אבטלה.

להלן 6 סוגי הטבות, בהתפלגות לפי סוגי מובטלים שאינם יכולים לחזור לעבודה:

1 מימוש ימי אבטלה:

נקבע כי מובטלי חל"ת שמלאו להם 45 שנה ושולמו להם דמי אבטלה במהלך תקופת הקורונה, יוכלו לממש ימי אבטלה נוספים וכן ימי אבטלה לפי החוק המקורי שלא מימשו עד לסוף חודש יוני.

המימוש יוכל להתבצע עד סוף שנת 2021 או עד שימלאו 12 חודשים מהתאריך שנקבע להם באופן אישי – הגבוה מביניהם.

עוד נקבע, כי מי שעבודתו תופסק במהלך השלושה החודשים האחרונים של 2021, יהיה זכאי ל-83% מימי האבטלה הקבועים בחוק, אבל רק בתנאי שצבר 10 חודשי אכשרה.

2 גובה דמי אבטלה:

הוחלט כי דמי האבטלה יהיו בגובה 85% משיעורם בחוק, נוכח הקביעה בתיקון הקודם, כי עם ירידת שיעור המובטלים ב-10% יופחתו דמי האבטלה בשיעור זהה. בשל הוספת המענק למובטלים בגילאי 67, נקבע השיעור על 85% במקום 90%.

3 מענקי הסתגלות לבני 67 ומעלה:

החוק האריך את הזכאות למענקי ההסתגלות לאנשים מגיל 67 ומעלה שהיו זכאים למענק בחודש יוני. מתן מענקים אלה ימשך לתקופה של שלושה חודשים נוספים, עם מתווה פוחת של 90, 80, 70 אחוזים בהתאמה.

נשים שילדו מיולי 2020 עד סוף 2021:

אשה שילדה בין החודשים יולי 2020 עד 31 בדצמבר 2021 – והיתה זכאית לדמי אבטלה ב-30 ביוני או לפניו (בעת שהיתה  בהיריון שהסתיים בלידה), אך עם זאת היא אינה זכאית לדמי לידה משום שלא היתה בהריון בעת הפסקת עבודתה – זכאית לדמי לידה בגובה דמי השכר האחרון שקיבלה (במקום בגובה דמי האבטלה שקיבלה בלשון הצעת החוק המקורית. דבר זה יביא לדמי לידה שהם משמעותית גבוהים יותר).

4 עובדים שנותרו להם ימי חופשה:

עובד שנמצא בחל"ת לא זכאי לדמי אבטלה בתקופת חל"ת בעד ימי חופשה שנותרו לזכותו, בין אם שולמו לו (על ידי המעסיק) ובין אם לא שולמו לו.

5 הכשרה מקצועית:

החוק האריך את הוראת השעה, לפיה מי שנמצא בהכשרה מקצועית יהיה זכאי לדמי אבטלה מלאים, במקום ל-70% בלבד בנוסח החוק המקורי.

6 יולדות עצמאיות (פרילנסריות):

החוק קובע הארכה של הוראת השעה, לפיה ההכנסה לצורך חישוב דמי הלידה תוכל להיקבע גם על בסיס רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה מביניהם, ולהחיל את ההסדר האמור גם לגבי מבוטחת עצמאית שילדה עד סוף שנת 2021.

The post הכללים החדשים לקבלת דמי אבטלה לנמצאים בחל"ת first appeared on HRUS משאבי אנוש.

יותר ויותר עובדים, בעיקר עובדים צעירים אינם מעוניינים לחזור לעבודה מהחופשות ללא תשלום (חל"ת).

מדובר בעיקר בעובדים ששכרם אינו גבוה בהרבה משכר המינימום, אבל גם בעובדים שהמעסיק מעוניין להחזירם לעבודה בשכר שהינו מופחת לעומת השכר שקיבלו טרם משבר הקורונה.

לאחרונה הודיע הביטוח הלאומי על מענקים לעובדים שחוזרים לעבודה ושהמעסיק שלהם נאלץ להפחית את שכרם.

אבל מתברר שגם לא מעט עובדים שהמעסיק מעוניין להחזירם לעבודה באותו שכר שקיבלו טרם היציאה לחל"ת, מעדיפים שלא לחזור לעבודה ולהמשיך לקבל את דמי האבטלה.

זאת, בעיקר כאשר ההבדל בין דמי האבטלה לשכר שאליו יחזרו, הינו מזערי. כאשר מדובר באמהות לילדים קטנים, בעיקר אמהות חד הוריות, שטרם היציאה לחל"ת עבדו בשכר נמוך מאוד, הן עלולות למצוא עצמן בהפסד מול דמי האבטלה.

הסיבה לכך היא שיציאתן לעבודה תחייב אותן למצוא בייבסיטר או סידור אחר לילדים במהלך יום העבודה.

התשלום שהן ישלמו עבור הבייביסיטר או אותו סידור לילדים (גנון וכד) יותיר אותן עם סכום שהינו נמוך מזה שהם מקבלות כדמי אבטלה.

כאן חשוב להדגיש, כי אם המעסיק ביקש מהעובד לחזור לעבודה, ששכר שאינו נמוך מהשכר אותו שילם המעסיק לאותו עובד טרם היציאה לחל"ת, ובאותם תנאים שהיו לעובד טרם היציאה לחל"ת, במקרה כזה העובד חייב לחזור לעבודה.

כלומר, הדבר אינו נתון לשיקול דעתו של העובד. אם העובד ממשיך בסירובו לחזור לעבודה, על המעסיק לדווח על כך לביטוח הלאומי וללשכת התעסוקה, והעובד לא יוכל להמשיך לקבל את דמי האבטלה בתקופת הסירוב.

נציין, כי מעסיקים מחוייבים לדווח לביטוח הלאומי על חזרתם של עובדים לעבודה על ידי מערכת השכר.

כך או כך, כדאי להסביר לעובדים שמסרבים לחזור לעבודה, כי סכומי הכסף שהם מפסידים כאשר אינם חוזרים לעבודה אינם מסתכמים רק בהפרש שבין שכר הנטו שלהם לדמי האבטלה.

יש עוד כמה סכומי כסף שהעובדים מפסידים כאשר אינם חוזרים לעבודה, ושביחד מצטברים לסכומים גדולים הרבה יותר. בנוסף, כל עוד העובדים לא חוזרים לעבודה הם מפסידים זכויות עתידיות הקשורות לפרישתם ביום מן הימים מהעבודה ויציאתם לפנסיה.  

הסיבה לכך היא שהוצאת עובדים לחל"ת משמעה שיחסי העובד מעסיק בין הצדדים מפסיקים להתקיים, ובעקבות כך מושעות הזכויות הקוגנטיות שלהם (זכויות המגן) למהלך כל תקופת החל"ת.

אחד הדברים המרכזיים שנפגעים הוא הוותק של העובדים וכתוצאה מכך דמי ההבראה המגיעים להם, הפיצויים העתידיים, ומספר ימי החופשה בתשלום המגיעים להם. כל אלה שווים לא מעט כסף.

במילים אחרות, מרגע הוצאת העובד לחל"ת ועד לרגע חזרתו לעבודה, הוותק שלו למעשה מוקפא. כלומר הוא לא ממשיך לצבור ותק במהלך החל"ת.

וכאשר הוותק של העובד מוקפא, גם צבירת הזכאויות שלו מוקפאת. מדובר בצבירת זכויות לימי חופשה בתשלום, דמי הבראה, ימי מחלה, פיצויים, וכך הלאה, שכן זכויות אלה נקבעות ביחס ישר לוותק במקום העבודה.

אשר להפקדות המעסיק לביטוח הפנסיוני: לאור העובדה שבמהלך החל"ת מושעים יחסי העובד מעסיק, הרי שבמהלך תקופת החל"ת המעסיק אינו מפקיד עבור העובד את ההפקדות לביטוח הפנסיוני.

וכאשר כספי ההפקדות לביטוח הפנסיוני לא נכנסות לחשבון הפנסיה של העובד, העובד מפסיד לא רק את סכומי ההפקדות עצמם אלא גם את כל הרווחים העתידיים על סכומים אלה.

ולבסוף ייתכן כי העובד עצמו זכאי למענק חזרה לעבודה, דבר שצריך להוות שיקול נוסף לעצם חזרתו (לפרטים ראו במאמר שבקישור).

The post הפסדים מצטברים: אילו סכומי כסף מפסידים עובדים שמסרבים לחזור לעבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בין כל הדיונים על נושא משבר הקורונה בתחום יחסי עובדים ומעסיקים בולט הדיון על דמי האבטלה שהובטחו לעובדים עד יוני 2021, בין אם הם בחופשה ללא תשלום (חל"ת) או שפוטרו, וליתר דיוק, על העובדה שעובדים רבים לא מוכנים לחזור לעבודה.

כדי לפתור את הבעיה הודיע הביטוח הלאומי על תוכנית לעידוד העובדים לחזור למעגל העבודה.

על פי התוכנית החדשה, הביטוח הלאומי ישלם מענק חזרה לעבודה לעובדים שחוזרים לעבוד עד סוף השנה הקלנדרית הנוכחית (2020), ואשר השכר החדש שהמעסיק משלם להם הינו נמוך יותר מהשכר הקודם שהיה להם.

זאת ועוד, עובדים שחזרו לעבודה יוכלו לקבל את המענק בין אם הם חוזרים לעבוד אצל מעסיק חדש או אצל אותו מעסיק שהוציא אותם לחל"ת.

כמו כן חשוב לדעת, כי העובד יקבל את המענק גם אם השכר ה'חדש' שהוא מקבל הינו גבוה מדמי האבטלה שהוא מקבל בעת היותו בחל"ת.

יש להדגיש כי המענק הוא לא חד פעמי. העובד יוכל להמשיך לקבל אותו בכל חודש במשך ארבעה חודשי ההעסקה הראשונים שלאחר חזרתו מהחל"ת, מיום חזרתו לעבודה, כאמור למשך ארבעה חודשים אבל לא יאוחר מסוף אפריל 2021.

עוד נציין, כי קבלת המענק לא פוגעת בזכויות האחרות של העובד לקבלת דמי אבטלה בהמשך. לכן, אם מסיבה כלשהי הוא יפסיק לעבוד, הוא יוכל לחזור לקבל דמי אבטלה.

כדי להיות זכאי למענק, על העובד לעמוד בשלושה התנאים הבאים:

1 העובד היה מובטל במשך תקופה ארוכה, כלומר לא היה מועסק בכלל כשכיר בין ה-18 באוגוסט 2020 ועד לתאריך ה-31 באוקטובר 2020.

2 לעובד שולמו דמי אבטלה במשך 75 יום או יותר בין ה-1 במרץ 2020 ועד לסוף אוקטובר 2020.

נציין, כי בספירת הימים נכלל רק מספר הימים שהעובד קיבל דמי אבטלה, גם אם מדובר בתקופה לא רצופה. כלומר, חמשת ימי ההמתנה שלא שולמו, לא נכללים בספירת 75 ימי האבטלה.

עם זאת, ניתן לכלול ב-75 הימים הנספרים גם ימים שבהם העובד או העובדת קיבלו את הקצבאות הבאות (שתנאי שהם צברו לפחות 25 ימי אבטלה):

– דמי לידה.

– שמירת הריון.

– דמי פגיעה מעבודה.

– תגמול מילואים.

3 אם העובד חזר לעבוד בין ה-1 בנובמבר 2020 ל-31 בדצמבר 2020 למשך 14 ימים לפחות.

מיום החזרה לעבודה ולמשך ארבעה חודשים, ניתן לקבל את המענק עבור כל תקופת ההעסקה וכאמור לא מעבר לסוף אפריל 2021.

לדוגמה, עובד שיחזור לעבוד ב-1 בדצמבר יוכל לקבל את המענק עבור תקופת העסקתו עד ה-31 במרץ 2021.

נדגיש, כי עובד שמקבל מענק למובטל העובד בשכר נמוך לא יוכל לקבל גם מענק חזרה לעבודה.

The post מהו מענק חזרה לעבודה ומי זכאי לקבלו first appeared on HRUS משאבי אנוש.

טרם פרוץ המשבר נהגו מנהלי משאבי האנוש לומר כי תפקידו של מנהל משאבי האנוש הוא ללוות את העובד מיומו הראשון בעבודה ועד לעזיבתו, לרבות סיוע במציאת עבודה למפוטרים.

בימים אלה, כאשר תפקידו של מנהל משאבי האנוש קיבל תפנית מאוד חדה בעקבות משבר הקורונה, מתווספות לתפקידו מטלות חדשות שלא היו קיימות בעבר.

אחת מהן היא סיוע במידע חיוני לעובדים שפוטרו בשל המשבר או, אשר נמצאים בחופשות ארוכות ללא תשלום (חל"ת).

המידע החיוני כולל בראש ובראשונה עדכונים לגבי זכאותם של העובדים בחל"ת או אשר פוטרו, למענקים, תקופות קבלת דמי אבטלה וכו.

אחד העדכונים החשובים הוא הפוטנציאל לחלוקת מענקים למובטלים. אמש הפיץ משרד האוצר טיוטת הסכם להערות הציבור, אם כי הנושא עדיין לא אושר סופית.

על פי הסכם זה שהוצע, יינתנו מענקים למובטלים (למקבלי קצבת אבטלה) עבור השתלבות בשוק התעסוקה לאחר תקופת אבטלה ממושכת בשל התפרצות נגיף הקורונה.

לאור משבר הקורונה והמצב הכלכלי שנוצר בעקבותיו, עלתה יוזמה של משרד האוצר לסיוע חד פעמי למי שהיה מובטל במשך תקופה ממושכת בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. מדובר במענק בסכום של 2,000 שקלים.

זכאי למענק כל מי ששולמו לו דמי אבטלה עבור תקופה של לפחות 100 ימי אבטלה, בין אם רצופים ובין אם לא, החל מה-1 במרץ 2020 ועד ל-17 באוקטובר 2020.

התנאי הוא, שהשכר הקובע של אותו עובד מובטל, טרם פרוץ המשבר היה נמוך מהשכר היומי הממוצע במשק.

נציין, כי השכר הממוצע במשק, המחושב בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, עומד על 10,551 שקלים, נכון לינואר 2020.

(השכר הממוצע מחושב על ידי חישוב סכום כל התשלומים למשרות שכיר, מחולק במספר האנשים העובדים. מובטלים ודמי אבטלה אינם נלקחים בחשבון בחישוב זה).

בכל מקרה, על פי טיוטת ההסכם המתגבש, בני זוג ששניהם עומדים בתנאי הזכאות למענק החד פעמי, יהיו זכאים כל אחד מהם לתוספת למענק בסכום של 500 שקלים.

התשלום יועבר על ידי הביטוח הלאומי ישירות לחשבון הבנק שאליו משולמים דמי האבטלה.

זאת ועוד, במשרד האוצר יוזמים מהלך שמטרתו לסייע למובטלים, לאחר תקופת אבטלה ממושכת, לחזור למעגל התעסוקה.

כתוצאה מכך, הוחלט כי ינתן מענק לעובד שיחזור לעבודה לאחר ה-17 באוקטובר 2020 והיה מובטל במשך 100 ימים קודם לכן שבגינם קיבל דמי אבטלה.

יש לשים לב כי מדובר במענק שיינתן לאחר תקופת אבטלה ממושכת, ורק לעובדים שחוזרים לעבודה בשכר שהוא נמוך מזה שקיבלו בטרם יצאו לחל"ת או פוטרו.

המענק יינתן במשך ארבעה חודשים וכאמור יהיה תלוי בגובה שכרם החדש. סכום המענק יכול להגיע לכמה אלפי שקלים.

סיוע נוסף עליו הוחלט הוא סיוע לנשים עצמאיות הנמצאות בחופשת לידה שזכאותן למענק נפגעה בשל ירידה בפעילות הנובעת משהייה בתקופת לידה בשנת 2019.

אם בארגון שלכם מועסקות עובדות במתכונת פרילנס אשר ילדו במהלך 2019, יש לעדכן אותן כי הסיוע יתבטא בכך שלא יקחו בחשבון את תקופת ההיעדרות לצורך חופשת לידה, לצורך קביעת הזכאות למענק.

בדרך זו, קביעת הזכאות לגביהן תהיה שווה לקביעת הזכאות המחושבת ליתר העצמאים והעצמאיות.

נקודה נוספת היא הארכת משך תקופת ההגשה לקבלת מענק תעסוקה לחברות וארגונים (מעסיקים).

תקופת הזכאות של מעסיקים להגיש בקשה למענק עידוד תעסוקה, תוארך באופן שיאפשר לעסקים רבים נוספים הזדמנות לממש את זכאותם לקבל מענק בסך אלפי שקלים על החזרת עובדים לעבודה.

The post הוצאתם עובדים לתקופת חל"ת ארוכה? יתכן שמגיע להם מענק first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ארגונים רבים מוציאים בימים אלה עובדים לחופשות ללא תשלום (חל"ת) בפעם השנייה ואף השלישית.

אחד מתפקידיו הרבים של מנהל משאבי האנוש בימים אלה הוא לספק מענה לעובדים שיוצאים לחל"ת בפעם השנייה או יותר.

להלן ריענון של חלק מהנהלים והכללים שנקבעו לגבי הוצאת עובדים לחל"ת החזרתם לעבודה, הוצאה נוספת לחל"ת וחוזר חלילה:

1 הוצאתם עובד לחל"ת, הוא נרשם בלשכת התעסוקה ואף הגיש תביעה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי. אלא שכמה ימים לאחר מכן, הודעתם לעובד כי החל"ת מבוטל ועליו לחזור לעבודה:

במקרה כזה, על העובד לבקש לבטל את רישומו בשירות התעסוקה באחד משתי הדרכים הבאות:

• פנייה למוקד השירות בבקשה שיפתחו קריאה ללשכת התעסוקה לבטל את רישומו לאור ביטול החל"ת.
• פנייה בדואר אלקטרוני למנהל לשכת התעסוקה שאליה משויך ישוב מגוריו של העובד בבקשה לבטל את רישומו בעקבות ביטול החל"ת.

2 בחל"ת הראשון שהעובד יצא אליו היה קיים תנאי לפיו, כדי לקבל דמי אבטלה, העובד צריך להיות בחל"ת לפחות 30 יום.

אלא שבחל"ת השני המעסיק הוציא את העובד לתקופה שהינה קצרה מ-30 יום. האם הוא בכל זאת זכאי לדמי אבטלה:

לאור המצב הכלכלי המורכב במדינת ישראל, שונו תנאי הזכאות לאבטלה באופן הבא: עד ל-31 ביולי 2020, כל עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק למשך 30 ימים לפחות עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה.

החל מה-1 באוגוסט 2020, כל עובד שיוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת המעסיק, למשך 14 ימים לפחות, עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה.

3 העובד שלכם עובד אצל מעסיק נוסף, הוצא לחל"ת משני המעסיקים, לאחר מכן הוחזר לעבודה על ידי מעסיק אחד, ואז הוצא שוב לחל"ת:

• מבחינת שירות התעסוקה: עובד שעבד בשני מקומות עבודה, הוצא לחל"ת משניהם, חזר לעבוד במקום עבודה אחד ועדכן זאת באתר שירות התעסוקה, ולאחר מכן והוצא שוב לחל"ת, אינו נדרש לעשות דבר.

הדיווחים עבור ימי האבטלה ממשיכים להיות מועברים למוסד הביטוח הלאומי, בתנאי שבעת הדיווח על חזרה לעבודה ציין העובד כי הוא עובד במשרה נוספת אשר בה הוא לא חזר עדיין לעבודה.

• מבחינת הביטוח הלאומי: מי שעבד בשני מקומות עבודה, הוצא לחל"ת משניהם, חזר לעבוד במקום עבודה אחד והוצא שוב לחל"ת, צריך לשלוח למחלקת אבטלה באמצעות האתר, מכתב מהמעסיק על יציאה חדשה לחל"ת.

המעסיק יכול לדווח על כך לביטוח הלאומי גם באמצעות מערכת השכר. אין צורך בהגשת תביעה חדשה לדמי אבטלה.

4 העובד חזר לעבודה לאחר חזרתו מחל"ת – למי עליו לדווח:

עם חזרתי לעבודה, על העובד לעדכן את שירות התעסוקה בטופס דיווח חזרה \ תחילת עבודה. כמו כן עליו לעדכן את הביטוח הלאומי בטופס עדכון סטטוס תעסוקתי ביטוח לאומי.

The post החזרת עובדים מחל"ת והוצאתם לחל"ת נוסף: עדכון נהלים ותקנות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הוצאתם עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) בפעם השנייה או השלישית? גייסתם עובד חדש שנקלט בארגון שלכם לאחר שהיה בחל"ת ואתם נאלצים להוציא אותו לחל"ת נוסף?

יש כיום הרבה מאוד אי בהירויות לגבי נושא יציאה לחל"ת וחזרה לעבודה, בעיקר בשל השינויים הרבים שנערכים בלי יכולת לצפות מראש את הבאות.

אחד מתפקידיו של מנהל משאבי האנוש בימים אלה הוא לתת תשובות לעובדים שהולכים לאיבוד בסבך התקנות, הכללים וההנחיות.

להלן ריענון של הנהלים לגבי הוצאה לחל"ת, החזרה מחל"ת, הוצאה נוספת לחל"ת, הוצאת עובדים חדשים לחל"ת ועוד.

1 עובד יצא לחל"ת פעם נוספת: יש לחדש רישום באתר שירות התעסוקה, ובמקביל לעדכן את הסטטוס התעסוקתי שלו באתר הביטוח הלאומי.

אם העובד כבר נרשם באתר שירות התעסוקה, הוחזר מהחל"ת וכעת הוצאה בשנית, עליו להירשם מחדש לשירות התעסוקה.

יש להבהיר לעובד זה כי הפרטים שלו, שהוזנו ברישום הקודם, נשמרו במערכות שירות התעסוקה ויוצגו בפניו בעת חידוש הרישום. לכן יש להשלים את הפרטים החסרים כחלק מחידוש רישום ללשכה באתר.

2 מה קורה בחל"ת שני לגבי קיזוז חמשת ימי האבטלה ראשונים: אם העובד הוצא שוב לחל"ת, כלומר הוא מובטל חוזר, נשאלת השאלה האם גם הפעם יקזזו לו את חמשת ימי האבטלה הראשונים. 

התשובה היא שהחל מחודש יוני 2020, חמשת ימי האבטלה הראשונים ינוכו רק בחודש הראשון לקבלת דמי אבטלה. ימים אלה לא ינוכו יותר בשנת האבטלה. כלל זה הינו בתוקף עד ל- 30.6.21.

3 עובד שיצא פעם נוספת לחל"ת, אבל כשחזר מהחל"ת בפעם הקודמת הוא לא עדכן את החזרתו באתר שירות התעסוקה:

אם העובד לא עדכן את שירות התעסוקה לגבי החזרה לעבודה (טרם יציאתו לחל"ת נוסף) אין צורך בפעולה נוספת. לשכת התעסוקה תמשיך לדווח על ימי האבטלה שלו עד שיעדכן כי חזר לעבודה.

עם זאת, יש לוודא שהסטטוס התעסוקתי הנוכחי שלו מעודכן בביטוח הלאומי.

בנוסף מומלץ לבדוק האם לאור חוסר הדיווח לשירות התעסוקה נוצר חוב בביטוח הלאומי. על העובד לברר מהו גובה החוב ולשלם אותו כדי שלא יצברו ריביות, קנסות והצמדות.

אותו דבר אמור לגבי עובד שלא עדכן באתר של הביטוח הלאומי על חזרתו לעבודה ולאחר מכן הוצא שוב לחל"ת.

4 עובדים שלא הצליחו להרשם לאתר של שירות התעסוקה בגלל עבודות תחזוקה: ב-10 בספטמבר 2020 בוצעו עבודות תחזוקה באתר של שירות התעסוקה.

עובדים שהוצאו לחל"ת ונמנע מהם להירשם במועד זה, אבל השלימו את רישומם באתר שירות התעסוקה עד לתאריך ל-14 בספטמבר (כולל), יוכרו וידווחו למוסד הביטוח הלאומי כאילו נרשמו ב-10 בספטמבר.

5 הוצאתם את העובד לחל"ת ודיווחתם עליו לביטוח לאומי. אבל העובד נרשם בשירות התעסוקה רק כמה ימים לאחר מכן – איך עליו לעדכן את תאריך הרישום:

מי שנרשם בשירות התעסוקה בתוך שבעה ימים ממועד הפסקת העבודה שדווח לביטוח לאומי, יהיה זכאי לדמי אבטלה החל ממועד הפסקת העבודה. אין צורך לשנות את תאריך הרישום.

The post הוצאתם עובדים לחל"ת נוסף: מה צריך העובד לעשות כדי לקבל דמי אבטלה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

על אף החזרה המאוד חלקית לשגרה בחלק קטן ממקומות העבודה, יש עדיין לא מעט מעסיקים שאינם יכולים לחזור לעבודה, ולכן משאירים את העובדים בחופשות ללא תשלום (חל"ת).

במהלך החל"ת לא מתקיימים יחסי עובד מעסיק בין הארגון לעובדים (שהוצאו לחל"ת).

ולמרות זאת, מנהלי משאבי האנוש הם עדיין הכתובת של העובדים לגבי כל הסוגיות הלא ברורות. לכן חשוב שמנהלי משאבי האנוש יידעו את העובדים לגבי מה מגיע ולהם ובאילו מצבים.  

אחת הסוגיות שעולות כעת על פני השטח עם פתיחת הטיסות היא, האם במהלך תקופת החל"ת, כאשר העובד מקבל דמי אבטלה, הוא יכול לנסוע לחו"ל ובד בבד להמשיך לקבל קצבת דמי אבטלה.

כאן חשוב לציין, כי אם העובד נוסע לחו"ל, לא ישולמו לו דמי אבטלה עבור התקופה שבה הוא שהה בחו"ל.

כאשר העובד שב לארץ, עליו לשוב ולהירשם בלשכת התעסוקה כדי שיוכל להמשיך לקבל דמי אבטלה,  עד לסיום ימי האבטלה שנותרו לו.

ולמרות זאת, אם עובד שהה בחו"ל תקופה שבמהלכה הוא עבד, תקופת העבודה בחו"ל תוכל לשמש עבורו כתקופת 'אכשרה' לדמי אבטלה.

אבל שימו לב, מדובר על עובדים שעבדו בחו"ל אצל מעסיק ישראלי ועל פי חוזה שנחתם בישראל.

יוצאי הדופן הם עובדים שבמהלך שהותם בחו"ל עבדו עבור חברות ומעסיקים במדינות: אוסטריה, הולנד או שבדיה.

עם מדינות אלה חתמה מדינת ישראל על אמנה בתחום האבטלה. לכן, כאשר העובד עובד עבור מעסיקים במדינות אלה במהלך ימי האבטלה שלו, הרי שבתנאים מסוימים, ניתן לצרף את תקופות האכשרה שהעובד צבר באותן מדינות (שיש איתן אמנה) לתקופת האכשרה שצבר העובד בישראל.

זאת, גם אם לא מדובר במעסיק ישראלי שהעובד עבד עבורו על פי חוזה שנחתם בישראל.

עם זאת, כאמור, שהייתו של העובד בחו"ל לא נחשבת כתקופה בה הוא זכאי לקבל דמי אבטלה.

הסיבה לכך היא, שאדם שהינו מובטל צריך להיות זמין לעבודה. כל עוד הוא בחו"ל הוא לא זמין לעבודה.

לכן אין סיבה שיקבל  דמי אבטלה עבור התקופה הזו. חשוב לציין כי למוסד לביטוח לאומי יש את נתוני הכניסה והיציאה לארץ וממנה.

מקרה נוסף שבו ניתן לבוא לקראת העובד שנוסע לחו"ל: במקרים בהם עובד בחל"ת נוסע לחו"ל לימים ספורים בלבד, שבמהלכם הוא אינו צריך להתיצב בלשכת התעסוקה (כלומר אלו לא הימים שנקבעו להתייצבותו הווירטואלית או הפיזית).

במקרה כזה, מתאמי ההשמה יכולים להורות לו (לאדם שנוסע לחו"ל) להתייצב לפני היציאה לחו"ל ולאחר חזרתו לארץ, בסמוך ככל האפשר למועד הנסיעה והחזרה.

אם הוא אכן יתיצב, הוא יהיה זכאי לרצף בין שני מועדי התיצבות אלה. ועם זאת, עבור הימים בהם שהה בחו"ל הוא, כאמור, לא יקבל קצבה.

The post למה עובדים בחל"ת לא יקבלו דמי אבטלה עבור ימי שהותם בחו"ל first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בימים אלה, כשרבים מבין העובדים נמצאים עדיין בחופשות ללא תשלום (חל"ת) ומקבלים דמי אבטלה, ורבים אחרים מפוטרים ממקומות העבודה, או מעדיפים להתפטר בדין מפוטר וזכאים גם הם לדמי אבטלה, עולה השאלה, מה קורה לסכום דמי האבטלה במקרה שבו עובד מועסק בשתי חברות שונות, חברה אחת פיטרה אותו או הוציאה אותו לחל"ת, בעוד הוא ממשיך לעבוד עבור המעסיק השני.

או לחלופין, מה קורה לגבי דמי האבטלה של עובד שעבד כשכיר ופוטר (או הוצא לחל"ת) ובד בבד ממשיך לעבוד כפרילנסר עבור מעסיק\לקוח אחר.  

ובכן, אם בתקופה שהעובד מקבל דמי אבטלה יש לו הכנסה מעבודה אחרת כשכיר, כעצמאי או מפנסיה (או אבדן כושר עבודה הנחשב על ידי הביטוח הלאומי לפנסיה) – ההכנסה הזאת תופחת מדמי האבטלה שלהם הוא זכאי.

ההפחתה מתבצעת בהתאם לסוג ההכנסה: אם העובד הינו שכיר במקום עבודה אחר (כלומר עובד במקום עבודה אחר מזה שפיטר אותו או הוציאו לחל"ת), או שלאחר פיטוריו הוא החל לעבוד כשכיר עבור מעסיק אחר, אבל הכנסתו נמוכה מדמי האבטלה אותם הוא זכאי לקבל בעקבות הפיטורים או הוצאתו לחל"ת, הוא יוכל אמנם לקבל דמי אבטלה, אבל את הסכום שאותו הוא משתכר כשכיר במקום עבודה אחר, ינכו מסכום דמי האבטלה.

כך מחושבת ההפחתה: ראשית, מחשבים את השכר היומי הממוצע מעבודה, על ידי חלוקת השכר הברוטו החודשי במספר הימים שבהם עבד בפועל.

לדוגמה: אם בחודש שבו הוא מקבל דמי אבטלה הוא עבד שבעה ימים וקיבל שכר של 700 שקל, אז השכר היומי הממוצע הוא 100 שקלים.

לאחר מכן מחשבים: אם השכר היומי הממוצע נמוך מדמי האבטלה ליום, העובד יקבל את ההפרש שביניהם.

אבל אם השכר היומי הממוצע הינו גבוה מדמי האבטלה – העובד לא יקבל דמי אבטלה בגין פיטוריו או הוצאתו לחל"ת על ידי מקום העבודה האחר.

אם העובד עבד רק ימים בודדים באותו חודש, וההכנסה בהם היתה נמוכה מדמי האבטלה ליום, הוא יוכל לבקש משירות התעסוקה שלא ירשמו לו ימי אבטלה בימים אלו.

כך הוא יקבל דמי אבטלה רק עבור הימים שבהם הוא לא עובד, ולא ינוכה כל סכום מדמי האבטלה.

אמנם עבור אותם ימים שלא נרשמו לו כימי אבטלה הוא לא יקבל דמי אבטלה, אבל הוא יוכל "לחסוך" ימי אבטלה לימים שבהם הוא לא עובד ולקבל בהם את מלוא סכום דמי האבטלה.

עובדים שממשיכים לעבוד עבור מעסיק אחר מזה שפיטר אותם (או הוציאם לחל"ת) צריכים להגיש לביטוח הלאומי בכל חודש את תלוש השכר שקיבלו מהמעסיק שממשיך להעסיקם.

בתלוש צריך להיות מצוין מספר הימים שבהם העובד עבד באותו חודש ומה היה שכרו.

אם לאחר שהעובד התייצב בשירות התעסוקה הוא החל לעבוד עבור מעסיק אחר, והוא מקבל ממנו שכר, בל השכר היומי הממוצע נמוך מדמי האבטלה המגיעים לעובד ליום, מומלץ לעובד לבדוק את זכאותו לקבל מענק עבודה בשכר נמוך.

The post הפחתה מסכום דמי האבטלה: כמה מפחיתים ובאילו מקרים first appeared on HRUS משאבי אנוש.