מעסיקים שיש להם יכולת כלכלית וגם תודעת שליחות לאומית, בוחרים לשלם מכיסם את ההפרשים הרבים בין התגמול שהם מקבלים מביטוח לאומי (עבור שכר חייל המילואים) לבין השכר של החייל בפועל (כעובד).

יש מעסיקים שעושים זאת גם מתוך רצון להמנע מעימותים עם העובדים, ומסיכון בקנסות אכיפה של משרד העבודה.

אבל יש לא מעט מעסיקים, שבנוסף לפגיעה בתפקוד העסק בשל היעדרות העובדים (בשירות מילואים), אין להם יכולת כלכלית להתמודד עם תשלום שכר העובדים בלי לקבל את התגמול המלא מהביטוח הלאומי.

התוצאה היא שהם משלמים לעובדים רק את החלק בשכר שעבורו הם מקבלים החזר מהביטוח הלאומי.

חוק שירות מילואים מורה למעסיקים להמשיך לשלם שכר לחיילי המילואים בתקופת שירות המילואים שלהם.

לשם כך, על המעסיק להגיש תביעה לביטוח לאומי לקבלת הפיצוי למעסיק.

לאחר קבלת הפיצוי, אם המעסיק קיבל סכום גבוה יותר מהשכר ששילם לעובד, עליו להעביר את היתרה לעובד. זה נקרא יתרת התגמול.

אלא שבמצב שנוצר, הפיצוי שהמעסיק מקבל מהביטוח הלאומי לא מכסה את תשלום השכר המלא לעובדים המשרתים במילואים.

בנוסף, גם אין חקיקה שמסדירה בצורה ברורה את הדרך לחשב את אותה יתרת התגמול.

זאת ועוד, יש שוני מהותי בין חישוב שכר ליום עבודה על ידי המעסיק לבין חישוב יום עבודה על ידי הביטוח הלאומי

מבחינת הביטוח הלאומי, חישוב יום עבודה של חייל מילואים מחושב על פי המשכורת של העובד המוכרת בביטוח לאומי, לחלק ל-30.

כלומר, הביטוח הלאומי מתחשב בימי שישי שבת לצורך חישוב השכר היומי.

אלא שהמעסיק מחויב לשלם עבור יום מילואים כך: שכר העובד ברוטו לחלק ל-21.67 לעובד שבמקום עבודתו עובדים חמישה ימי עבודה, ושכר חודשי של העובד לחלק ל-25 לעובד שבמקום עבודתו עובדים שישה ימים בשבוע.

המשמעות היא, ששכר העובד משולם על ידי המעסיק בהתאם לחוזה וללא מגבלת סכום, בעוד שהביטוח הלאומי מפצה את המעסיק רק עד לתקרת התקבול המרבי, שהשנה (2025) עומד על 1689 שקלים ליום מילואים.

תיקון לחוק הביטוח הלאומי מ-2008 נועד לתת מענה לפער זה, וקבע תוספת של 40% פיצוי למעסיקים, עבור חלק מהשירות שאינו מגיע לששה ימים, במטרה להסיר את העיוות ולהביא לפיצוי למעסיקים בגין שכר מלא.

ב-2002 פסק בית הדין הארצי לעבודה כי אין לשלם תגמולי מילואים למי שלא נפגעה משכורתו בגלל שירות המילואים, כלומר הוא ביצע את שירות המילואים בימים או בשעות בהם אינו עובד בדרך כלל.

אבל ב-2008 בוצע תיקון נוסף לחוק הביטוח לאומי בו נקבע, כי עובדים ששירות המילואים שלהם נעשה בשעות שאינן שעות עבודה, זכאים גם לשכר עבודה וגם לתגמולי מילואים.

בשנה שעברה (2024) ערכה לשכת רואי החשבון יום עיון בהשתתפות נציגי משרד העבודה במסגרתו נקבע, כי על המעסיק לשלם שכר מלא לעובד כפי שרשום בחוזה העבודה, עם כל המשתמע מכך, בלי קשר לגובה הפיצוי שיקבל מהביטוח הלאומי.

חוק הביטוח הלאומי מפרט את אופן קביעת יתרת התגמול בקווים כלליים בלבד.

אלא שמנהל האכיפה במשרד העבודה והשירותים החברתיים אחראי לפקח על העברת התגמול לחייל המילואים במלואו על פי החוק.

אם המעסיק מסרב לשלם את מלוא התגמול או מעכב אותו, העובד יכול להגיש תביעה נגד המעסיק לפי חוק הגנת השכר.

חשוב לדעת, שמנהל האכיפה במשרד העבודה עורך ביקורות יזומות אצל מעסיקים, מקבל תלונות מעובדים ובודק אותן. משרד העבודה נוקט סנקציות מנהליות נגד מעסיקים שלא פעלו לפי החוק.

בסיכומו של דבר, עד שיהיו חקיקה ופסיקה ברורות בנושא, מעסיקים שמעוניינים לשלם לעובדים שכר רק בסכום הפיצוי שהם קיבלו מביטוח לאומי, חייבים לקבל ייעוץ משפטי.

The post מהן חובות המעסיק בנוגע לשכר חיילי המילואים בעת שירותם first appeared on HRUS משאבי אנוש.

יש מעסיקים שדורשים מבנות הזוג ובני הזוג של המשרתים במילואים לצאת לחופשה ללא תשלום, אחרים מפטרים אותן\אותם, בשל ההיעדרויות הרבות הנדרשות להם בשל הצורך לטפל בילדים.

הפתרון שמציע המחוקק בנושא זה הוא חלקי ורחוק מלספק את המענה הנדרש.

למעשה, המעסיקים לא מקבלים מהמחוקק סיוע כלשהו כדי שיוכלו להמשיך להעסיק את העובדות והעובדים שנאלצים להיעדר מהעבודה.

התוצאה היא שהעובדות והעובדים עצמם נפגעים מכך, בעיקר בעת שהם מאבדים את מקור פרנסתם.

אין ספק שמעסיקים שנמנעים מלפטר בני ובנות זוג של משרתי המילואים, למרות האתגר הלא פשוט שמצב זה יוצר, יקטפו את הפירות לאחר המלחמה, כאשר מותג המעסיק שלהם ישגשג ויבלוט מעל המעסיקים שלא בחרו בדרך זו.

אם כן מה אומר החוק לגבי היעדרות של בני ובנות זוג של משרתי ומשרתות המילואים:

עובדות ועובדים שבני\בנות זוגם נמצאים בשירות מילואים זכאים להיעדר מהעבודה במשך שעה אחת ביום (מהיום הראשון לשירות המילואים), בהתאם לתנאים מסוימים (פירוט התנאים בהמשך הכתבה).

המעסיק חייב לשלם לעובדת\לעובד עבור שעת ההיעדרות. אסור לו להפחית אותה ממכסת שעות החופשה או שעות המחלה של העובד\ת, והיא ניתנת בנוסף להפסקות שהעובדים זכאים להן.

יצויין, כי עובדים שמממשים את זכאותם לשעת הורות, או זכאות אחרת לקיצור שעות העבודה בגלל ההורות, לא זכאים להיעדר שעה נוספת בגלל שירות המילואים של בני\בנות זוגם, אלא אם כן היעדרות זו תהיה על חשבונם ותנוכה משכרם או ממכסת ימי החופשה שצברו.

עובדים שנעדרים בגלל ההורות פחות משעה ביום זכאים להיעדר מהעבודה גם בגלל שירות המילואים של בני זוגם ובתנאי שלא ייעדרו בסך הכול למעלה משעה ביום.

התנאים שעל העובדים והעובדות שהם\הן בני ובנות זוגם של המשרתים במילואים צריכים לעמוד בהם כדי לקבל שעה ביום של היעדרות מהעבודה:

1 בני/בנות זוגם של העובדים הזכאים, נמצאים בשירות מילואים לפחות חמישה ימים רצופים.

2 העובדים מועסקים במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתם, כלומר 42 שעות שבועיות או 182 שעות חודשיות ובענפים מסוימים אף פחות מכך.

3 העובדים\העובדות שהם בני\בנות זוגם של המשרתים במילואים הם הורים לילד\ה שגילם פחות מגיל 13.

4 העובדים לא נעדרים שעה מהעבודה במסגרת זכאות אחרת להיעדרות מהעבודה כהורים.

כדי לממש את הזכות להיעדרות בשל המילואים של בני ובנות הזוג, העובדים צריכים להגיש למעסיק הודעה בכתב על כוונתם להיעדר שעה ביום בתקופה שבני\בנות זוגם נמצאים במילואים.

להודעה זו למעסיק יש לצרף אישור על שירות המילואים של בן\בת הזוג. יודגש, כי הזכאות של העובדים להיעדרות מתחילה מהיום הראשון לשירות המילואים.

כאמור, היעדרות זו היא בתשלום, ולמעסיק אסור לנכות אותה ממכסת ימי החופשה או המחלה של העובדים.

יצויין, כי מי שעובדים בכמה מקומות עבודה במשרות חלקיות לא זכאים להטבה זו, גם אם כל שעות עבודתם מסתכמות במשרה מלאה.

זאת ועוד, הזכות להיעדרות חלה גם על שותפיהם של המשרתים במילואים להורות על ילד משותף, לרבות גרושים, שותפים להורות משותפת וכו'.

השותפים להורות יכולים להיעדר מהעבודה ולהיות מוגנים מפיטורים אם מתקיימים כל התנאים הבאים:

1 יש להם ולמשרת המילואים ילד משותף (כולל ילד אומנה);

2 הילד המשותף לא עבר את גיל 14, ואם הוא תלמיד בעל צרכים מיוחדים הוא לא עבר את גיל 21.

3 ההיעדרות מהעבודה היא לצורך השגחה על הילד.

האיסור על הפיטורים של בני\בנות זוגם של חיילי המילואים, ושותפיהם להורות של חיילי המילואים, שנעדרו שעה ביום בעת שירות המילואים, חל בין התאריכים ה-7 באוקטובר 2023 עד ה-1 במרץ 2024.

הזכות להיעדרות אינה מוגבלת לשעות מסוימות במהלך היום.

The post היעדרות בני ובנות זוגם של משרתי ומשרתות המילואים מהעבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

חשוב לציין, שגם במקרים בהם המעסיק מפטר את חייל המילואים על פי החוק וכל הכללים, וגם אם חייל המילואים לא מפרסם ברבים את שם המעסיק, המידע לא נשאר חסוי לאורך זמן.

המידע על מעסיקים שמפטרים חיילי מילואים לאחר שהם היו במילואים, דולף מכל כיוון אפשרי היישר אל תוך הרשתות החברתיות. תחילה דרך המעגלים הקרובים לחיילים שפוטרו ולאחר מכן למעגלים שהולכים ומתרחבים.

מידע על פיטורי חיילי מילואים מעורר כעס רב בקרב הציבור הרחב ולכן עלול לגרום למעסיק נזק שהוא גדול עשרות מונים מאשר הנזק של עובד שמחסיר ימי עבודה בגלל שירות המילואים.

וגם המצב ההפוך נכון. מעסיקים שממשיכים להעסיק את חיילי המילואים לאחר חזרתם מהשירות, ונמנעים מלפטר אותם, או להרע את תנאי העסקתם, יתוגמלו על ידי האדרת מותג המעסיק שלהם ובמהלך השנים הקרובות יוכלו לגייס טלנטים מבוקשים בקלות רבה יותר מהמתחרים.

כך או כך, החוק אוסר לפטר עובד בתקופת היותו במילואים ובמהלך 30 הימים שמתום שירות המילואים. זאת, לגבי עובד שכיר ששירת במילואים יותר מיומיים רצופים.

מעסיק יכול לפטר לפני כן את העובד רק אם פנה אל ועדת התעסוקה במשרד הביטחון וקיבל היתר לפיטורים, אך ורק אם הוכיח כי הפיטורים אינם בגלל שירות המילואים.

ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא כוללים את 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים.

כלומר, ההודעה המוקדמת יכולה להתחיל רק לאחר שחלפו 30 ימים מסיום שירות המילואים.

יצויין, כי אם ניתנה לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפני שירות המילואים, תיעצר תקופת ההודעה המוקדמת עם תחילת השירות, והיא תימשך לאחר שחלפו 30 יום מתום השירות.

אשר לשכרם של עובדים שכירים שנקראו לשירות מילואים: כל חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים פעיל זכאי לתשלום מהמוסד לביטוח לאומי.

סכום התשלום נקבע על פי קריטריונים מסוימים שניתן למצוא אותם באתר של הביטוח הלאומי.

בעקרון, הסכומים נעים בין 222.27 שקלים ליום עד 1,634.33 שקלים ליום. לחיילים שמשרתים חודש שלם, סכומי התגמול נעים בין 9,316 שקלים בחודש ל-49,030 שקלים בחודש.  

חשוב לציין, כי בימים רגילים מסתכם התגמול המינימלי ב-222.27 שקלים ליום ו-6,668 שקלים לחודש (נכון לשנת 2024).

אם זאת לגבי המשרתים במלחמה הנוכחית הועלה התגמול המינימלי ל-310.52 שקלים ביום ו-9,316 שקלים בחודש (נכון ל-2024).

התגמול המקסימלי לחיילי מילואים, עבור יום מילואים הוא 1,634.33 שקלים ועבור חודש מילואים התגמול הוא 49,030 שקלים (נכון לשנת 2024).

גם חיילים ששירתו שירות חד יומי או חצי יומי זכאים לתגמול מהביטוח הלאומי. עם זאת, התגמול שמשולם עבור שירות מילואים פעיל חצי יומי מסתכם בחצי מסכום התגמול המשולם עבור יום מילואים רגיל.

כל הסכומים כוללים את כל הזכויות הסוציאליות.

התביעה לקבלת התגמול צריכה להיות מוגשת על ידי חייל המילואים, או באמצעות המעסיק, בהתאם למעמדו של החייל המבוטח.

עצמאי שמשלם בקביעות את דמי הביטוח הלאומי אמור לקבל את תגמול המילואים אוטומטית ללא צורך להגיש תביעה.

מילואימניק עצמאי שלא קיבל את התגמול לאחר שלושה שבועות מסיום השירות, צריך להגיש תביעה אישית.

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), אוסר לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו של שירות המילואים.

The post מתי אסור לפטר שכיר שחזר משירות מילואים ומהו התגמול עבור יום מילואים first appeared on HRUS משאבי אנוש.