The post המהפכה הטובה: פתרונות ארגונומיה לארגונים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>ארגונומיה – "חוק העבודה " – הינו תחום הכולל זיהוי עומסים מתחומים שונים הנכללים בסביבה נתונה (לרוב סביבת העבודה), ניתוח הסיכונים שבהם והצעת פתרונות ארגונומיים כיצד ניתן לצלם נזקים אלו.
ייעוץ ארגונומי יכול להתבצע בכל סביבת עבודה ,בכל מגזר ונותן תוצאות מוחשיות ומידיות (להלן).
ארגונומיה מקבילה אך אינה זהה לתחום הבטיחות והגהות ואינה עוסקת בגורמים מסכני חיים.
מהי האגודה הישראלית לארגונומיה ומשאבי אנוש?
האגודה היא מלכ"ר פעיל מזה כ 30 שנה ומהווה את הגוף הגדול והמקצועי בארץ לאנשי מקצוע בתחום הארגונומיה וגורמי אנוש.
האגודה אינה גוף כלכלי ואינה מייצגת חברות ואנשים פרטיים אלא ממוקדת בהסדרה, התמקצעות וקידום ארגונומיה במשק הישראלי בכללותו.
מתקבלים לאגודה רק אנשי מקצוע בתחום בעלי הסמכה וניסיון מוכח ולאחר בדיקה על ידי ועדה . האגודה פעילה בתחום הרגולציה והטמעת תקנים ארגונומיים ובשנתיים האחרונות החלה במהלכי חשיפת התחום ויתרונותיו למשק הישראלי .
למה צריך ארגונומיה?
פתרונות ארגונומיים בארגון מהווים החזר השקעה מדהים של 1 ל- 3.5 !
(דהיינו – על כל שקל של השקעה בייעוץ ארגונומי התפוקה עולה בממוצע ב 3.5 ₪ )
נתונים אלו הוכחו שוב ושוב לאורך השנים במחקרים רבים .
במדינות כארצות הברית , קנדה , גרמניה ואוסטרליה הייעוץ הארגונומי מהווה חלק אינטגרלי מהכלים של הארגון \ מקום העבודה ואף חוקי העבודה על מנת לשפר תפוקה , לשמר עובדים ולתרום לרווחת העובד.
Must Have not Nice to Have.
בשנת 2010 ערך ארגון Work Foundation סקר במדינות OECD ובישראל ממנו עולה כי נמצאו 700000 תלונות עובדים על בעיות שריר-שלד במקומות עבודה וחושב כי עלות הפיצוי בתלונות אלו בביטוח הלאומי לבדו עמדה על כ 737 מיליון ₪ !
כאמור , בהיבט הרווחה ,יחסי אנוש ושימור העובדים נותנים פתרונות ארגונומיים לארגון ערך מוסף .
כיצד מתבצע תהליך ארגונומי במקום העבודה?
- סקר וניתוח גורמי אנוש בארגון – זיהוי נקודות התורפה והעומסים בסביבה נתונה.
- הרצאות וידע – מודעות ומניעת נזקים לכלל העובדים.
- יעוץ פרטני – התמקדות בייעוץ מותאם אישית לעובדים לפי נותנים אישיים. בכלל זה ניתן לנטר ולקבל מידע חשוב על בריאות העובדים ותחושותיהם בעבודה .
- מיטוב סביבת העבודה – ייעוץ ולווי ברכישת ציוד מתאים , ארגון נכון של חלל העבודה , בדיקה של סדר יום העבודה ונוהל העבודה בהיבט של פתרונות ארגונומיים בארגון.
כיצד ארגונומיה מבוצעת בצורה הטובה ביותר?
כל הפעולות הארגונומיות הללו יכולות להתבצע בצורה מדורגת ומודולרי בהתאמה לארגון, תוך תאום עם המעביד .
איסוף נתונים שיטתי ועיבודו מעצימים וממקדים את הפתרון הארגונומי .
התהליך הארגונומי בא לידי מיצוי מקסימלי כתהליך ארוך טווח ולא ארוע חד פעמי.
ארגונומיה וגורמי אנוש בהיבט רחב
מלבד הארגונומיה הפיזית הנראית לעין העובד יכול התחום הארגונומי לכלול גם שני תחומים חשובים אחרים:
ארגונומיה קוגניטיבית וגורמי אנוש , למשל בתחום הדיגיטל , הבוחנת את התהליכים המנטליים כתפיסה, זיכרון, חשיבה ,למידה, ויכולת חושית כגון ראייה \ שמיעה והשפעתם על העובד .
ארגונומיה ארגונית (מקרו-ארגונומיה ) המתמקדת בשיפור ההיבט הארגוני של מערכות מורכבות, תוך בחינת האינטראקציה בין המרכיבים השונים. כגון, בחינת מדיניות, תהליכים חברתיים תוך-ארגוניים, תקשורת וארגון עבודה.
איך תעזור לכם האגודה הישראלית לארגונומיה במציאת פתרונות ארגונומים בארגון ?
ארגונומיה היא כלי נפלא לשיפור מקום העבודה בכל היבטיו.
האגודה הישראלית לארגונומיה ומשאבי אנוש שמה לה למטרה יישום ארגונומיה והסתייעות בארגונומים מקצועיים במגוון רחב ככל האפשר של מקומות עבודה .
אנו קוראים לכל מקום עבודה להסתייע בנו.
נוכל לסייע לכם להכין תוכנית פעולה והתאמת פתרון ארגונומי המתאים לארגון שלכם !
אתם מוזמנים להיכנס לאתר האגודה בשביל ללמוד עוד על האגודה והתחום הארגונומי. ניתן ליצור קשר דרך המייל : info@ihfea.org
מאת: ארז אלון, חבר ועד האגודה הישראלית לארגונומיה ומשאבי אנוש
The post המהפכה הטובה: פתרונות ארגונומיה לארגונים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post ארגונומיה – מידע בסיסי למנהל משאבי אנוש first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>חקר הממשק בין משתמשים למערכות איתן הם עובדים, החל עם צמיחתו של תחום הניהול כדיסציפלינה שנועדה למקסם את הייצור בהיבטים החורגים מתפוקות המערכות הטכנולוגיות, והכוללים את היחס ביניהן לבין המשתמש. התחום זכה לתאוצה בדמות תקציבי מחקר בהיקף ניכר במלחמת העולם השנייה, בעיקר בבריטניה. פיתוחן של מערכות טכנולוגיות צבאיות, בד בבד עם הצורך להכשיר לוחמים בפרקי זמן קצרים ביותר, העלו שאלות הקשורות ביחס המיטבי בין המערכת הטכנולוגית למשתמש בפועל.
נוצר צורך לקבוע, בין היתר, את גובה הכיסא האופטימלי במטוס קרב, המרחב המינימלי הנחוץ למשרתים בצוללות או לצוותים המבלים שעות ארוכות בטנק, שנכנס אז באופן מסיבי לשימוש בשדה הקרב ועוד. בתחום פיתוח מערכות קשר צבאיות, הוקדשה תשומת הלב למספר השיחות במערכת אליהן ניתן להקשיב בעת ובעונה אחת מבלי לאבד את הקשב, או לכמות הרעשים הבוקעים מהמכשיר, המאפשרים עדיין ריכוז וקבלת החלטות. בתום המלחמה ועם פיתוחן של מערכות טכנולוגיות אזרחיות, הבינו החוקרים את הקשר והישימות של שאלות אלו לסוגיות אזרחיות .
מכלול אחד של שאלות בתחום הארגונומיה עוסק ביחס בין גוף האדם והכישורים המולדים לבין הסביבה ומתמקד בנזק אפשרי לגוף האדם בעקבות שימוש בטכנולוגיה. מהו עומס המשקל המקסימלי שיכול אדם לשאת, ומהו העומס הרצוי לשאת כדי לא לפגוע בשרירים או בחלקים אחרים של הגוף. נבדק גם הקשר בין הרעד של פטישי אוויר של עובדים בכביש, לבין דלקות בפרקים בעקבות רעידות אלו וכן שאלות דומות.
בארגון המודרני עולות שאלות כמו הקשר בין שימוש במקלדת בלתי מתאימה לדלקות בפרקי היד, בעיות אורתופדיות בגב בעקבות ישיבה ממושכת מול צג המחשב, הפרעות ריכוז או פגיעה בראיה בעקבות עבודה במרחק לא נכון מן הצג או עקב תאורה בלתי מתאימה של המחשב או בעיית קרינה של הצג.
המכלול השני בתחום הארגונומיה בארגון, נועד למקסם את התפוקה של העובד, הנפגמת בשל העדר תנאים חיצוניים הולמים, כגון תאורה רכה, אוויר, מערכת מיזוג אוויר והקפדה על טמפרטורות מתאימות בחורף ובקיץ, מרחב עבודה פרטי לכל עובד ועוד. החוקרים בתחום בודקים אף את מוזיקת הרקע הרצויה על מנת להשרות אווירה רגועה בסביבת העבודה.
The post ארגונומיה – מידע בסיסי למנהל משאבי אנוש first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post שמרו על בריאות העובדים שלכם, תוך כדי תנועה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>הבחירה בארז אלון, בוגר תואר ראשון מאוניברסיטת לידס באנגליה, לשאת הרצאה בנושא ארגונומיה ומקומה של הארגונומיה בסביבת העבודה המודרנית – הייתה טבעית היות שארגונומיה בתנועה היא כיום אחת החברות המובילות את השינוי הבריאותי בארגונים.
ארז אלון מלווה חברות, ארגונים ואנשים פרטיים, בתהליכי אימון, ייעוץ והדרכה שמטרתם שיפור איכות החיים בשיטת ארגונומיה בתנועה. התהליך נקרא שיפור כושר תפקודי. חברות בכל סדרי גודל, מכל שלושת המגזרים, כבר עובדות איתו כיום ורשימת הלקוחות שלו כוללת שמות כגון: כנסת ישראל, קוקה קולה, חברת החשמל וכיו"ב.
לשיטת ארז אלון, לא משנה אם אתם מפעל יצרני המעסיק עובדים במשמרות ארוכות הכוללות עבודה פיזית מאתגרת או שאתם חברת הזנק קטנה המעסיקה אנשי מחשבים שתפקידם לשבת מול מחשב בחדר שקט וממוזג. העובדים שלכם סובלים מסביבת העבודה ברמה זו או אחרת.
סיקור הרצאתו של ארז אלון מופיע אחרי צילום הרצאתו!
את ההרצאה שלו החל ארז אלון בחידה: מה זה ממכר כמו סוכר, גורם מוכח להשמנה, בשימוש על בסיס יומי ולא נוכל לוותר עליו???
אם חשבתם על שוקולד או לחם לבן אז אל תלכו רחוק, מדובר במשענת הכיסא שלכם. זו ההתמכרות המרה שמאימת על העובדים בשוק העבודה המודרני ואת הרצאתו הדינאמי (שכללה הפעלה במקום) הקדיש ארז אלון לנושא בריאות העובדים בסביבת עבודה "יושבנית".
אז ראשית כל, מה זה ארגונומיה? ארגונומיה מוגדרת כהתאמת סביבת העובד לעבודה. כל מה שנוגע למקלדת נכונה, פטיש נכון, קרינה ממחשב, האוויר שהעובד נושם… ישנן נקודות השקה בין ארגונומיה לבטיחות, אך ארגונומיה יישומית מדברת על מקסום השימוש בסביבה. זה לראות תמונה גדולה יותר – לשימוש אופטימלי.
כאשר מבינים את מהות ההגדרה, מבינים שעולם הארגונומיה לא רק נושק בתחום הרווחה אלא הוא משלים אותו בצורה הטבעית ביותר.
אז ארגונים קונים לעובדים שלהם כסאות, מקלדות, שולחנות ועכברים למחשב שלפעמים מכונים "ציוד ארגונומי", אך האם סיימנו את עבודתנו ברגע שהציוד הגיע למשרד והונח במקומו? לדברי ארז אלון, כאן רק מתחילה העבודה שלנו: "כאשר חושבים על בריאות כולנו יודעים למשל שבדאעש יש פחות בריאות אבל אצלנו בעולם המערבי אנחנו חושבים שאנחנו נהיים יותר ויותר בריאים.
אם ניקח מדדים כגון סוכרת, סרטן, השמנת יתר, כאבי גב וכיו"ב, נראה שעל פי כל המדדים אנחנו דווקא במצב של ירידה!"
לדברי ארז אלון, אשר תמך את טיעוניו במספר מחקרים שנערכו במוסדות מוכרים בעולם, העולם המערבי מצוי במגמת ירידה במצב הבריאותי של האוכלוסיה. לדוגמה לצעירים יש כיום מחלות של זקנים. ידוע עוד שבעבודות שבהן יש מחשוב שיעור תחלואה גבוה יותר. משמע, זה שאנחנו יושבים ליד מחשב יום שלם במקום לצאת לשדה לעבוד עבודה פיזית לא אומר שאנחנו בריאים יותר!
ארז אלון: "אני רוצה לציין לחיוב שלא הכול גרוע. לדוגמה נעשה מאבק ממושך נגד העישון ואנו אנו עדים למהפך. לראשונה יש ירידה בתחלואות לב (באחוזים). אבל יש הרבה עבודה!"
כדי שארגונים ירצו או ירצו בצורה אקטיבית לצאת לעבודה (עבודה משמע הפיכת מקום העבודה לסביבה בריאה יותר לעובד לאורך יום העבודה והלאה, להמשך החיים), הם צריכים תמריץ. ארז אלון הגיע מוכן עם תמריץ להנהלה. זה עובד כך:
26 מיליארד ₪ זה הסכום שהפסיד המשק כתוצאה מכאבי גב ובעיות מפרקים על סמך מחקר של מדינות ה-OECD
30 אחוז מההיעדרויות בעבודה הן כתוצאה מכאבי גב. אותו אחוז שעולה כל הזמן בהלימה לאחוז העובדים שעוברים לסגנון עבודה יושבני.
8 מתוך 10 אנשים סובלים מכאבי גב בחייהם.
9.5 שעות זה הזמן הממוצע שבו אנו יושבים. אנשים יושבים במהלך העבודה, בדרך לעבודה, אבל גם בחופשות, במטוס, ליד הבריכה, בבית קפה… אנחנו יושבים!
ארז אלון: "ישיבה על כיסא היא לא מצב טבעי. אנחנו לא בנויים לישיבה ממושכת על כיסא! אנשים לא מבינים את הסכנה. גמילה הצליחה כי אמרו לאנשים 'אם לא תגמל' תמותו!' אז הם הפסיקו. לא אומרים לאנשים שכאבי גב הורגים אז אנשים לא לוקחים כאבי גב בכזו רצינות אבל – כאבי גב מקשים! הם פוגעים באורח החיים ומקצרים אותם. זו פגיעה אמיתית באיכות החיים.
אני שואל אנשים למי כואב הגב ולא כולם מצביאים או שמצביעים ככה נמוך, בקטנה. אני שואל אנשים למה אתם לא מצביעים והם עונים 'נו, כואב קצת הגב, ברור, לכולם כואב הגב לא?!.. כאן נכנסת הארגונומיה. היא באה לעזור לנו במקום העבודה. הארגונומיה היא תהליך. לא כחברה שמוכרת איזה מוצר אלא כמשהו שבה ליצור תהליך."
איך מתבצע תהליך ארגונומי בתוך הארגון?
לשיטת ארז אלון המפתח להצלחה הוא עבודה מול מנהלים, תיאום ציפיות וקביעת מדדים. לאחר מכן ניגשים לשלב איסוף הנתונים, למידת ה"שטח" הבנת התרבות הארגונית ויצירת תהליך שמתאים ונכון לארגון ולעובדים.
לארגונומיה בתנועה בשיטת ארז אלון ניגשים בארבעה כיוונים:
1. ייעוץ בעמדות העבודה. אחד אחד. לראות, לדבר, לתת לעובדים את המגע האישי ולעשות את זה אישי וחוויית. כך הארגונומיה הופכת למשהו חווייתי, זכיר, מפנק ומתחשב בעובד. העובד מרגיש שהוא קיבל מעצם העובדה שניגשו אליו, לעמדה שלו ושאלו אותו איך הוא מרגיש ואיך אפשר להקל עליו.
2. שינוי והתאמה ארגונומיה סביבתית קלאסית. יש כל הזמן חידושים ופיתוחים בסביבת העבודה. כך לדוגמה, עכבר למחשב שאותו אפשר להפעיל כך שהיד מונחת על הצד ולא כלפי מטה (מה שמהווה מקור לעומסים שמולידים דלקות בתעלה הקרפלית ו/או כאבים כרוניים ביד שמפעילה את העכבר).
3. הרצאה ויצירת עניין. אנשים צריכים שידברו איתם, הם צריכים ורוצים להבין מה טוב ומה לא טוב להם ואיך הם יכולים לשפר את סביבת העבודה שלהם ביום יום. ארז אלון: "עבדתי עם עובדי מחלקת הניקיון בעיריית חולון. אמרו לי אל תצפה שהם יבינו יותר מידי לעומק אבל התחלתי לדבר איתם על אנטומיה והם היו מרותקים!"
4. סדנת תנועה לשיקום ומניעה. כאן מדובר על הפעלת תכנית תנועתית מתמשכת, במקום העבודה ותוך כדי העבודה. ארז אלון: "לא מספיק להגיד לעובדים תעלו במדרגות ולא במעלית. תנועה יכולה להיות מניעתית ומשקמת נזקי עבודה. אפשר ללמד אדם להרים ציוד נכון או לשבת נכון כדי למנוע נזקים ואפשר ללמד אותו לבצע תנועה משקמת להקל על הנזקים ולמנוע שחיקה".
לסיכום, עבודה היא לא מועדון בריאות. מי שהמציא את המנגנון חשב על תפוקה ולא על בריאות. חשוב לתת לעובד את הכלים לפרוק את העומסים ממקום העבודה. צריך להקנות לו ידע וכלים כדי שיוכל לשמור על הבריאות שלו בצורה מקסימלית במקום עבודה נתון. צריך לחשוב על תהליך ארוך ומתמשך "אם אקח את העובדים שלי ליום ספא הם יעופו עלי, אך לא תהיה לזה השפעה לטווח הארוך".
The post שמרו על בריאות העובדים שלכם, תוך כדי תנועה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post המשרד יעבור לנוח! first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>ארז אלון מלווה חברות, ארגונים, ואנשים פרטיים, בתהליכי אימון ,ייעוץ והדרכה שמטרתם שיפור איכות החיים בשיטת ארגונומיה בתנועה. התהליך נקרא שיפור כושר תפקודי.
חברות בכל סדרי גודל, מכל שלושת המגזרים, כבר עובדות איתו כיום ורשימת הלקוחות שלו כוללת שמות כגון: כנסת ישראל, קוקה קולה, חברת החשמל וכיו"ב. לשיטת ארז אלון, לא משנה אם אתם מפעל יצרני המעסיק עובדים במשמרות ארוכות הכוללות עבודה פיסית מאתגרת או שאתם חברת הזנק קטנה המעסיקה אנשי מחשבים שתפקידם לשבת מול מחשב בחדר שקט וממוזג, העובדים שלכם סובלים מסביבת העבודה ברמה זו או אחרת.
העולם המערבי אמנם מציע סביבת עבודה מתקדמת, אך כשאנחנו בודקים את הנתונים היבשים: אחוז ההיעדרויות מעבודה, ההשקעה הכספית כתוצאה מבעיות גופניות בעבודה ושעות עבודה לאדם, אנו עדים לעובדה הבאה: לעובד אין כיום יותר רווחה!
העובדים יושבים יותר מול מחשב ויוצאים פחות לשטח לבצע משימות פיזיות מאתגרות אך סביבת העבודה החדשה לאו דווקא בריאה או בטוחה יותר, בייחוד אם אין את הכלים והמודעות לשמירה על הגוף והנפש במשך יום העבודה הכול כך ארוך. על פי מחקר Fit for work research שהתפרסם ב-2010 עולה ש-49.9% מימי ההיעדרות מעבודה מסיבות מחלה במדינות המתועשות הם כתוצאה מכאבי גב. לפי אותו מחקר, נמצא כי המשק הישראלי לבדו הפסיד קרוב ל-26 מיליארד ₪ בשנת 2010 כתוצאה מבעיות מפרקים ויציבה של עובדים.
ארז, כשאני שומעת על יועץ ארגונומי שיגיע אלי לחברה אני מייד מדמיינת מצב שבו: עלי להחליף את כל הריהוט, המחשוב, הציוד, לרכוש רהיטים ומכשירים חדשים.. אההה וגם לשבור כמה קירות?
ארז אלון: ארגונומיה זה לא רק להחליף מחשבים, מקלדות ועכברים בציוד יקר יותר. ארגונומיה מזמינה אותנו לעבור שינוי תפיסתי שמטרתו להציב את האדם במרכז. נכון, חלק אחד בארגונומיה באמת מתייחס לציוד, מכשור, ריהוט וכיו"ב אבל זו רק צלע אחת מתוך שלוש הצלעות. ארגונומיה אמיתית משמעה התייחסות לכלי העבודה, סביבת העבודה (שינוי תנאים בסביבה קיימת), ומצבו הפיזי/בריאותי של העובד במקום.
פתרון ארגונומי נכון לא בהכרח דורש החלפה מסיבית של ציוד בעלות גבוהה ולעתים השינויים הנכונים ביותר הנדרשים לא כרוכים כמעט בהשקעה כספית. לדוגמה: בייעוץ שנתתי למשרדי מע"מ גילינו כי חזרת העובדים לכיסאות פשוטים שהיו להם בעבר, וכעת נמצאו במחסן, הייתה נכונה יותר מישיבה על הכיסאות המפוארים שרכשו עבורם בכסף רב!
כשאני נכנס לארגון אני בודק מה היקף ההתערבות הארגונומית שההנהלה בוחרת תוך התייחסות למשאבים תקציביים אך בעיקר התייחסות למשאבי זמן, אנרגיה ומוטיבציה לעשות שינוי במצבים קיימים. אני חייב לחדד – כסף הוא לא שחקן ראשי בתחום הארגונומיה. מה שכל כך מפתיע את כולם, ולפעמים מצליח להדהים גם אותי, זה מה אפשר לעשות במעט התערבות, בפרק זמן קצר בכמעט אפס משאבים!
איך מתקנים בעיות בפרקי זמן קצרים ובתקציבים מוגבלים?
ארז אלון: כשחושבים על מה אני יכול לעשות עם תקציב זעום ,ללא זמן ורק כדי לציין על הלוח שעשינו משהו, לא מגיעים להרבה אבל… כשחושבים על איך אפשר להפוך מקום עבודה קיים לטוב יותר, נעים יותר, בריא יותר (פיזי ורגשי), אפשר לעשות המון.
כחלק מהכניסה שלי לארגון אני עושה סיבוב בין העמדות, מדבר עם עובדים, מתבונן סביבי… כאדם מבחוץ קל לי יותר לראות פתרונות מחוץ לקופסה. אני לא כבול ל"כוח ההרגל" המקומי ולכן אני יכול להציע פתרונות שלא חשבו עליהם או לא חשבו שהם יעבדו. כך לדוגמה, מקומות עבודה שבהם נהוג להיות "לארג'ים" ולתת לעובדים הפסקת צהריים של שעה ורבע. במקרה הזה אני אציע לחלק את ההפסקה הגדולה הזו ל-3 הפסקות קצרות יותר של 20-30 דקות על מנת להקל בעומסים. זו דוגמה למקרה שבו לא נדרשת תוספת שכר או התערבות בעבודה עצמה אלא רק חשיבה מחדש על הדרך שבה העובדים יוצאים להפסקה ונותנים לגוף שלהם מה שהוא צריך במינון שהוא נכון יותר.
הדרכה נכונה של עובדים היא המפתח לכך שפתרונות טובים יעבדו לאורך זמן. אין אף יצרן כסאות ארגונומיים שיעז לטעון כי שימוש בכיסא שלו יפחית בוודאות כאבי גב. צריך לדעת איך להשתמש נכון בגוף ובכיסא כדי שזה יקרה . צריך תרגול. הפתרון טמון בסדנאות והרצאות המלמדות ישיבה נכונה או איך שימוש נכון בחפצים בסביבה הקיימת, תרגילי שחרור והרפיה למניעת בעיות או לטיפול בבעיות קיימות, כך שלעובדים תהיה מעורבות ועצמאות. זה אומר שחברה לא צריכה לצאת לתהליך ארוך ויקר של "שדרוג" המשרדים אלא היא משפרת את רווחת העובד על ידי כך שהיא נותנת לו את הכלי לנהל את עצמו בצורה חכמה ונכונה יותר מבחינה ארגונומית.
ארגונומיה זו תפישה / הסתכלות אחרת על דברים. כשהגעתי לאחת המחלקות בכנסת פגשתי קבוצת קלדניות שסבלו מכאבים. כשהתחלתי לחקור גיליתי שמדובר בעובדות מאוד מסורות עם הרבה מוטיבציה. הן מקלידות לבד, שעות רבות, מול שולחן עבודה צר יחסית ולכן רכשו עבורן מתקן ארגונומי שנקרא ענן. נאמר לקלדניות שבגלל שהשולחן הוא צר, העמדות הללו נועדו להקל עליהן בעבודה. מבדיקה שלי התברר שדווקא העבודה על הענן היא מה שהחמיר את המצב. אז יש לנו כאן אתגר פסיכולוגי של להבין את העובד.
הבנתי שהקלדניות עושות שימוש במשהו שנאמר להן שהוא נרכש עבורן ולטובתן אבל הוא בעצם פוגע בהן. ההתערבות הראשונה שלי הייתה לאפשר להן להחליט האם הן רוצות לשים מתקן כזה בכלל ולסייע לכל אחת להתאקלם על השולחן שלה. בהמשך זיהיתי שיש פערי גבהים בגובה המסך מה שגורם לקלדניות לעומס יתר ומאלץ אותן לשבת לא בנוח. אז לקחתי קלסרים ישנים שאינם בשימוש ויצרתי הגבהה למחשבים ולמקלדות על השולחן (לכל אחת בהתאם לגובה שמתאים לה). כך הפכתי את סביבת העבודה של הקלדניות להרבה יותר נכונה (ולכן הרבה יותר אפקטיבית) בהתערבות מינימלית וללא תקציב.
הזכרת את הפסיכולוגיה שבגישה הארגונומית (שלך לפחות). איך היא באה לידי ביטוי בעבודה היום יומית שלך בארגונים?
ארז אלון: הקלדניות בכנסת עשו שימוש במתקנים שלמעשה פגעו בהן, אבל הן היו בטוחות שהעמדות הללו נרכשו בשבילן כדי להטיב עמן. מה שאני מנסה להסביר זה שאין טעם פשוט לקנות לעובדים עכברים טובים יותר, כיסאות איכותיים יותר ולהציבם במשרד. אם העובדים לא ירגישו שהשקיעו בהם, משמע חשבו עליהם, התייעצו איתם, ביררו מולם, נתנו להם לנסות, שיתפו אותם בתהליך… הם לא יהיו פתוחים לקבל את השינוי. אם העובדים ירגישו ש"זרקו עליהם" כיסאות ושולחנות רק כדי שיעבדו מהר יותר, הם לא יקבלו את השינוי אבל אם הארגון יכניס מישהו שיעבור ביניהם, יראיין אותם, ישאל מה כואב, ינסה למצוא יחד איתם פתרון… אז הם יבינו שהשינוי הוא בשבילם ואז זה יהפוך ל"שלהם". עד כאן מבחינת העובד כל זה הוא לטובת המעסיק ולא לטובתו גם אם הארגון השקיע הון במה שהוא מכנה "תקציב ארגונומיה". זה פשוט לא רווחה.
כבר יצא לי לפגוש מנהל שאמר לי: "אולי פשוט נדביק לעובדים סטיקרים למחשב עם כל מיני תרגילי התעמלות כדי שהם ידעו אילו תרגילים לבצע?". חד וחלק- זה לא עובד! עובדים לא יבצעו תרגול שחרור והרפיה כי הצמידו להם סטיקר למחשב. הם כן יקומו מהכיסא אם יבוא מישהו ויזמין אותם, יאתגר אותם, ינסה לברר מה כואב להם, איך נוח ונכון להם, ישאל איך הם מרגישים, האם יש שיפור ובעיקר ידריך אותם ישירות.
תתפלאו, עובדים לאו דווקא צריכים שתקנו להם מקלדת חדשה (יקרה יותר) ושולחן חדש (יקר יותר) אבל כולם צריכים "מגע" אישי אנושי ומקצועי. בארגונומיה יש הרבה מאוד יצירתיות וכדי למקסם את התוצאות (שמתורגמות לרווחים מוכחים מבחינת ROI כפי שמראים כל המחקרים שנעשו בתחום), צריך לבנות ערוץ תקשורת פתוח עם העובדים מתוך מוכנות להקשיב, לקבל, לכבד ולעשות מאמצים. העובד צריך לדעת שהארגון מוכן לשנות ולהשתנות בשבילו (עד כמה שניתן כמובן) ואז, כשזה קורה, יש לכם אפשרות לתת לעובד רווחה אמיתית שמיתרגמת לתוצאות אמיתיות שבאות לידי ביטוי בשורה התחתונה.
לכתבה מעמיקה עם ארז אלון בנושא: שיטות להקלה בעבודה דרך ארגונומיה לחץ על קישור זה
בואו להרחיב את הידע והכלים שיש ברשותכם לפיתוח תחום הרווחה בארגון
הירשמו עוד היום לכנס הרווחה השנתי 2015
The post המשרד יעבור לנוח! first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post מניעת מחלות: כשה"איך" של האחריות התאגידית פוגש את ה"מה" של הפתרון הפשוט first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>גיל, מומחה מחשבים בן 28, הגיע אליי בגלל כאבים בזרועות, פרק שורש כף היד והמרפקים. ולעתים כאבי צוואר ושכמות. הכאבים היו כל כך חזקים שהוא כמעט לא ישן בלילות וסבל במשך היום, והוא נאלץ להתפטר מעבודתו.
היו לגיל כמה טענות קשות: "למה לא אמרו לי שהעבודה הזאת יכולה להזיק לי? בכלל לא אכפת להם מהעובדים שלהם! עמדת העבודה שלי גם ממש לא התאימה אבל לא הייתי מודע להשלכות של העניין"…
…"רופא תעסוקתי אמר לי שהגוף שלנו לא בנוי לעבודה עם מחשב. וואלה? מי היום לא עובד על מחשב, או טאבלט או אפילו סמרטפון? באיזה עולם הוא חי?" שאל אותי בכעס.
מחקר שפורסם באוסטרליה על ידי *Van der Ploeg et all מצא כי 40% מהעובדים בישיבה במשך שלוש שנים ומעלה ייפגעו פגיעות אורטופדיות (כאבי גב, צוואר, מפרקי שורש כף היד ועוד) ויחלו במחלות כרוניות ומסכנות חיים (לב, כלי דם, סכרת, סרטן לסוגיו ועוד), ויעלו לחברה בהרבה הפסדים בכל שנה. גיל, אגב, החל לסבול מכאבים אחרי פחות משנה.
של מי האחריות כאן? האם חלה כאן אחריות תאגידית? או שהאחריות חלה על העובד בלבד? לי ברור שגם וגם.
חשוב: ידע ה"איך"
נכון שאחריות מקום העבודה לספק לעובדים מידע על הסכנות הבריאותיות; לדאוג לסביבת עבודה מותאמת וארגונומית; לדאוג שיידעו איך לשבת ואיך נכון לעבוד, ובזאת מסתיימת לכאורה האחריות התאגידית. אבל כשלחברה באמת אכפת מלמדים גם את ה"מה":
קריטי: ידע ה"מה"
קרה לך שישבת על כסא מותאם לך, בעמדת מחשב מתוכננת היטב, אבל ישבת ישיבה "מרוחה" על הכסא? או שמרוב ריכוז גילית שהראש שלך "בתוך המסך"? וכאב לך הצוואר או הגב? או שכאבו לך העיניים? מניסיוני, לא מספיק ה"איך" לעבוד נכון. קריטי להנגיש את ה"מה".
מה ניתן לעשות באופן פרואקטיבי כדי להימנע מפגיעה? ואיך לעשות את זה כך שהעובדים יפנימו ויבצעו?
כשאני מלמדת את העובדים תנועות קטנטנות, אפקטיביות,שלוקחות דקות וזמינות גם בעמדת העבודה, מול המחשב, או כשקמים לרגע, הם מקבלים כלים כל פשוטים וקלים ליישום, שפשוט משתמשים בהם.
כי כשיודעים איך לשחרר את הצוואר בשתי דקות – עושים את זה! וכשיודעים איך לשחרר את כל הגב בדקות – משחררים!
משחיברת את האיך החשוב למה הקריטי, ובנוסף דאגת לתזכורת שתגיע לעובד בכל כמה ימים בחודש הראשון – מילאת את אחריותך התאגידית, שיפרת את מאזן החברה ושידרת לעובדים שלחברה באמת אכפת מהם.
גיל, אגב, למד לשמור על עצמו וחזר לעבוד במקצועו.
אני – אשמח לעזור לך ולעובדים בחברה שלך. לנצח את הסטטיסטיקה בעזרת קסם הפתרונות הפשוטים.
& Van der Ploeg, H. P., Chey, T., Korda, R. J., Banks, E*
Bauman, A. (2012). Sitting time and all-cause mortality risk in 222 497 Australian adults. Archives of Internal Medicine, 172(6), 494-500
The post מניעת מחלות: כשה"איך" של האחריות התאגידית פוגש את ה"מה" של הפתרון הפשוט first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post שבו רגע וחשבו על כמה מסוכן לשבת! first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>זהר, העוסקת בתחום של ייעוץ ארגונומי לעסקים במשק, נבחרה לשמש כמרצה בכנס בשל הובלתה את קורסי נאמני הארגונומיה שמקיימת אקסדרון, המתמחה ביבוא פתרונות ארגונומיים לארץ והמובילה את תחום ההסברה וההדרכה בתחום. חשוב לציין כי אקסדרון מוכרת כיום מטעם משרד הכלכלה כגוף המוסמך ללמד ולהסמיך נאמני ארגונומיה תעסוקתית בארגונים. כמו כן, זהר שימשה כנציגת משרד הבריאות בוועדת מומחים לאימוץ תקנים בנושא ארגונומיה.
את הרצאתה בכנס תקדיש לסקירת מצב עדכנית בארץ תוך התייחסות לגורמי סיכון, הפרעות שריר השלד, מחויבות המעסיקים לניהול סיכונים ארגונומיים בעבודה, ROI (החזר על השקעה) ארגונומי והטמעת תוכנית ארגונומית בארגון.
ניתן לשמוע על לא מעט ארגונים שמספקים לעובדים ציוד משרדי כמו מקלדות ועכברים ארגונומיים. האם אנחנו באמת שם?
זהר שרם: לא בהכרח. ההגדרה המדויקת של ארגונומיה היא התאמה מיטבית בין העובד לסביבת העבודה שלו. פירוש המילה “ארגו” הוא עבודה ו”נומוס”- חוקים. רכישת ציוד ארגונומי היא בהחלט צעד חשוב, אך חשוב להתאים את הציוד לעובד. צריך לדעת מה לקנות, למי לקנות, איך להשתמש ואיך לא להשתמש בציוד.
עבודה לא מותאמת מובילה להפרעות שריר-שלד, שהן פגיעות על רקע תעסוקתי. הפרעות אלה נגרמות ממספר גורמי סיכון בעבודה: תנוחות עבודה מאולצות, תנועות חוזרות ונשנות, הפעלה של כוח, מצבי עבודה סטאטיים, לחץ מכאני שהופעל על הגוף, טמפרטורות קיצוניות של חום או קור, ויברציות וגורמי סיכון סביבתיים.
בארץ מעריכים שכמחצית מהפגיעות בעבודה שבגללן העובדים נעדרים למעלה משלושה ימים, הן עקב הפרעות שריר שלד (מתוך מחקר בשם "כשירים לעבודה" 2010).
מהמחקר עולה, כי 60% ממקרי אובדן כושר עבודה לצמיתות הם מפאת הפרעות שריר שלד וכן כי העלות הכוללת של הפרעות שריר שלד למדינת ישראל היא בין 4 ל-7 מיליארד דולר בשנה! (2% מהתוצר הגולמי).
ע"פ נתוני המוסד לביטוח לאומי, מאמץ יתר הינו אחד מסיכוני הבריאות הנפוצים ביותר בתעשייה. עוד עולה מהמחקר כי פגיעות גב הן הפגיעות הנפוצות ביותר בקרב ציבור העובדים (נתוני השנים 2009-2012). מבחינתי, אילו הן פגיעות ועלויות שניתן לצמצם ואף למנוע, ע"י מודעות, עבודה נכונה והתאמה של סביבת העבודה.
לרישום לכנס בריאות עובדים וסביבת עבודה לחצו כאן
איך אנחנו ביחס לעולם מבחינת המודעות לארגונומיה?
זהר שרם: בעולם, בעיקר בארה"ב ואירופה, יש הטמעה של חוקים ותקנות ארגונומיים מזה 20 שנים. בחלק מהמדינות זו חובה לבצע הערכות והתאמות ארגונומיות בעבודה. בחלק פועלים על סמך הנחיות של מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתי האמריקאית – הנחיות שמחייבות ארגונים לבנות תכנית ארגונומית הכוללת הערכות סיכון, התערבות והדרכת עובדים. גם באירופה קיימות הנחיות מחייבות.
בארה"ב 34% מהפגיעות התעסוקתיות הן עקב הפרעות שריר שלד ובאיחוד האירופי מדובר על שיעור גבוה יותר – של 38%. בארץ אנו עדים לחברות שחורתות על דגלן איכות ומצוינות ודאגה לעובדים והן פועלות על פי סטנדרטים בינלאומיים. קיימת בארץ מודעות לארגונומיה כבר 15 שנים, ולאחרונה קרו שני דברים שהם ציון דרך בתחום:
1. בשנת 2013 אומצו בארץ 9 תקנים בנושא ארגונומיה. הם וולונטריים ולא מחייבים אך אומצו כתקני ISO וקיימים כהנחיות לכל ארגון שרוצה לעמוד בתקן גבוה והעובדים שלו חשובים לו. התקנים כוללים כללי ארגונומיה כלליים, כללים המדברים על ניטול (טלטול) מסעות ידני (הרמה, דחיפה, משיכה[ גרירה של מטענים כבדים או בתדירויות גבוהות) וכן תקנים בנושא עבודה משרדית. זה דבר שלא היה בארץ עד כה.
2. משנה שעברה מחויבים כל הארגונים לעבוד על פי תוכנית בטיחות פרואקטיבית, שמטרתה מניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע, וצמצום סיכונים במקום העבודה. היות וסיכונים ארגונומיים מהווים נתח נכבד מהפגיעות, גם אותם יש לנהל – לזהות, להעריך את רמת החומרה שלהם ולטפל בהם.
אנחנו במקרה האופטימי בסיומו של משבר כלל עולמי כלכלי קשה ביותר, במקרה הפסימי אנחנו עדיין בעיצומו של המשבר. אני כבר רואה מנהלי משאבי אנוש שיגידו 'אנחנו בקושי שורדים. אין לנו תקציבי עתק להשקיע בארגונומיה'. איך את מתייחסת לאמרה שכזו?
לא נדרש תקציב עתק, לעיתים התקציב הנדרש אפילו קטן ביותר. לעיתים קרובות, מינוי של "נאמן ארגונומיה", אשר עובר קורס והדרכה בנושא, ומקבל כלים לזיהוי, הערכה ובקרה של סיכונים ארגונומיים, הוא הצעד הראשון בהטמעה חכמה במפעל או ארגון. קורס כזה מועבר כיום באקסדרון ונמשך יומיים, מלאים במידע ובכלים ישומיים. נאמן ארגונומיה מגיע בדרך כלל מקרב העובדים, מכיר את ה"שטח", את הבעיות והפתרונות האפשריים, ויכול לרתום להמשך עבודה במפעל עוד עובדים ומנהלים.
פתרונות רבים קיימים בנהלים, קרי בנהלי עבודה, בהדרכה, בחלוקת עבודה, במנוחות או הפסקות, בהתאמות פשוטות של העובד לסביבה או התאמת הסביבה לעובד. יש את נושא הציוד שצריך לרכוש, אבל זה ציוד שממילא קונים.
לפעמים אני מגיעה לארגונים ורואה עובדת קטנה יושבת על כיסא גבוה או שולחן גבוה ובחדר אחר אני רואה גבר גדול שיושב מול שולחן קטן. אני פשוט מחליפה ציוד או עוזרת לעובדים להתאים את גובה המסך או את גובה הכיסא.
הפתרונות אינם חייבים להיות יקרים מאחר שהחוכמה היא לזהות בעיות ולייצר פתרונות תוך מחויבות לייצר התאמה בשטח. בסביבה המשרדית הפתרונות הם בהחלט זמינים ולאו דווקא יקרים. בסביבה תעשייתית יש פתרונות מורכבים ויקרים יותר, אבל אפשר לנסות קודם את הפתרונות הפשוטים יותר.
אילו טרנדים חמים מובילים כיום בענף הארגונומיה?
אחד הטרנדים החשובים הבולטים ביותר הוא טרנד בריאותי של עידוד תנועה תוך כדי עבודה. אנו יודעים היום שלישיבה ממושכת יש קשר לתוחלת חיים נמוכה יותר … ככל שאנו נמצאים יותר בתנועה, כך בריא לנו יותר. אני מעודדת את העובדים לצעוד, לעלות במדרגות, לקום, להגיע לעבודה באופניים, לגשת לדבר עם עובד אחר במקום לדבר איתו בטלפון … ישנם היום פתרונות חדשניים שמטרתם לאפשר לעובדים לעבוד בעמידה בקלות ובנוחות, או לשנות מנחי ישיבה. היום אפשר בהחלט להגיד שהארגונומיה הולכת למקום של תנועה ושינוי עד כדי מעבר מעמדות עבודה סטטיות לעמדות עבודה דינמיות המאפשרות תנועה.
מהם המיתוסים הנפוצים וחוסר הדיוקים שבהם את נתקלת כשאת מגיעה לארגונים?
אחד המיתוסים השכיחים ביותר הוא ש"אם אני עושה הרבה תנועות, אז אני שומר על הכושר". זו תפישה שגויה ביסודה. תנועות שחוזרות על עצמן לעיתים קרובות ולמשך זמן ממושך (כמו למשל – הקלדה) נחשבות "עבודה חזרתית" ועלולות לגרום לדלקות ולפגיעה כרונית.
מיתוס נוסף – עובדים הזקוקים למשקפיים אשר חושבים שאם הם לא ירכיבו משקפיים הם ישמרו טוב יותר על הראיה. התוצאה היא שהם פשוט רוכנים כל הזמן אל המסך, כדי לראות יותר טוב, מה שמהווה פגיעה בגב מפאת עומס על חוליות הגב התחתון.
מיתוס נוסף הוא כמובן שצריך תקציב גדול כדי להטמיע תוכנית ארגונומית יעילה. ניתן למצוא פתרונות יעילים וחכמים בתקציבים ריאליים ואף פתרונות שאינם דורשים כמעט תקציב, כמו קיום "קמפיינים" לקידום עבודה ארגונומית, תוך גיוס מנהלים, פיזור טיזרים ותמונות מעניינות או מצחיקות, קיום חידונים, ביצוע תחרות בין קבוצות עבודה ועוד רעיונות יצירתיים.
טעויות נפוצות: כשאנשים מכוונים את הכיסא במשרד לפי גובה המסך. את הכסא צריך להתאים לשולחן לפי גובה אמות הידיים כאשר הכתפיים רפויות. רק לאחר שנקבע את גובה הכסא – נקבע את גובה המסך (שליש עליון של המסך בגובה העיניים). אנשים רבים מכוונים את משענת הגב כך שתתמוך בשכמות, אך המשענת אמורה בעיקר לתמוך בגב התחתון.
וטעות נפוצה אחרונה – "צריך לשבת זקוף!" . אנשים חושבים שבריא יותר לשבת זקוף אך מחקרים מראים שדווקא הישענות לאחור, בזווית של 105% בערך, בריאה יותר לגב.
The post שבו רגע וחשבו על כמה מסוכן לשבת! first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post ארגונומיה לכולם first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>אור אדלמן: "ארגונומיה היא תחום מחקר מדעי שעוסק בהתאמת סביבת העבודה לעובד. לדוגמא, מקלדת ארגונומית או כיסא ארגונומי הינם כלי עבודה שעברו עיצוב כך שיתאימו יותר לגוף האנושי. מעבר לנושא של עיצוב כלי עבודה – למשל, אנו מבצעים התאמה של סביבת העבודה המשרדית וארגון מחודש של הגורמים בו כמו הכסא, המסך, העכבר, המקלדת, המדפסת, הטלפון וכד', כדי שהעובד יוכל לעבוד בצורה הבריאה והיעילה ביותר. בתעשייה ניתן שירות הכולל ניתוח תהליך העבודה, שיפור סביבת העבודה והדרכה מעשית בשטח לכל עובד בעמדתו.
ממה מורכבת פעילות ארגונומית במשרד?
"הפעילות נפתחת בהדרכה פרונטלית, שהיא יישור קו ברמת הידע של העובדים. העובדים מקבלים כלים על מנת שיוכלו לעזור לעצמם ולשמור על עצמם – כיצד להתאים לעצמם את הכסא, המסך או המקלדת, מתי לקיים הפסקות, ואילו תרגילים מומלץ לעשות בזמן ההפסקות. לאחר מכן אנו מקיימים הדרכה אישית, בעמדת העבודה, שבה היועץ מתאים עבור העובד את העמדה באופן אישי ומלמד אותו לעשות זאת בעצמו. זה חשוב לכל אחד וזה קריטי לאנשים שכבר סובלים מבעיות.
העובדים מקבלים עמדה מאורגנת ומתאימה להם. כדי לעשות את זה, אנו משתמשים במה שיש בעמדה, למשל, מגביהים את המסך עם ספר או חבילת דפים. במידת הצורך אנו ממליצים על רכישת ציוד כולל המלצה על דגמים ספציפיים כדי לחסוך לרכש את הדילמה מהו כסא טוב או עכבר מומלץ. "לאחר הייעוץ ההנהלה מקבלת סיכום תמציתי, הכולל המלצה לרכישת ציוד עבור כל עובד במידת הצורך. אנו נוהגים בדיסקרטיות והמידע אינו עובר לעובד. ארגון שמזמין ייעוץ, רצוי שישריין לעצמו תקציב לרכישת הדומים או מגביהי מסך לאלו שיזדקקו להם.
"עם זאת, אנו מבינים שלא לכל ארגון יש משאבים לרכישת ציוד ואנו מגלים לכך רגישות רבה, וכאמור, המידע בנוגע לציוד עובר למנהל בלבד ולשיקולו ולא נחשף מול העובד במעמד הייעוץ.
"את הייעוץ אנו מקיימים גם במפעלי תעשייה. החל מייעוץ בסיסי לעובדי המשרד, המשך בתוכניות ארגונומיות הכוללות מיפוי סביבת העבודה, ניתוח התהליך, תיעדוף של גורמי הסיכון, הדרכה פרונטלית, הדרכה מעשית בשטח לכל עובד בעמדת העבודה שלו, וכלה בהגשת המלצות לשיפור וליווי של הארגון במהלך היישום וההטמעה – גם ברמת השיפור ההנדסי וגם ברמה ההדרכתית. יש לנו ניסיון עצום במאות מפעלים וסביבות עבודה, יש לנו היכולת להוביל תוכניות מורכבות ביותר ויש לנו את הניסיון אולי הרב בארץ בהדרכה ארגונומית מעשית.
מה רמת המודעות של הארגונים לתחום הארגונומיה כיום?
"כיום קיימת מודעות לא רעה לנושא. עד לפני מספר שנים כשהייתי שואל מישהו מה זה ארגונומיה אחד מתוך עשרה אנשים ידע להשיב. כיום אין כמעט מישהו שלא שמע על ארגונומיה, והיום מבינים שזה חשוב, שזה קריטי, שאי אפשר להתעלם מהנושא – מבינים שזה חוסך כסף. ארגון שמעסיק כאלף עובדים מבין את המשמעות של צמצום ימי היעדרות בשל בעיות גב".
האם קיימים פתרונות ארגונומיים גם לארגונים בינוניים-קטנים דלי תקציב?
"כן. אנו מבינים שלכל ארגון יכולת שונה וקצב שונה, ושצריך להוביל את השיפור כתהליך, וכל שנה לעשות שניים שלושה צעדים קדימה, כי מובן שלא ניתן לעשות שינוי פתאומי של 180 מעלות".
בכנס בריאות וסביבת עבודה יישא אור הרצאה בשם "ארגונומיה – הדרך לשיפור בריאות העובד, תפוקתו, והפחתת ימי היעדרות". בהרצאתו ייתן למנהלים כלים באמצעותם ניתן להפחית כאבים, ויציג את האמצעים ההדרכתיים, המינהליים וההנדסיים שקיימים כדי לשפר את תפוקת העובד ולצמצם את ימי ההיעדרות. משתתפי הכנס יצאו עם הידע אילו כלים לשיפור מדדי תפוקת העובדים עומדים לרשותם, וכיצד ניתן לצמצם את ימי ההיעדרות.
אור אדלמן: "בהיבט המשפטי, מנהל משאבי אנוש שמדריך את עובדיו בנושא, נותן להם את הכלים לשמור על עצמם. זה מה שהחוק דורש, רק שמנהלים עדיין לא עושים את החיבור הזה. כל מעסיק מחויב להדריך את עובדיו בסיכונים אליהם הם חשופים. במקרה של פגיעה בבריאותו של העובד האחריות מוטלת על המעסיק. על כן המנהל צריך לתת לו הידע כיצד לשמור על עצמו".
בואו לפגוש את אור אדלמן ומרצים בכירים נוספים בכנס בריאות עובדים וסביבת עבודה. לחצו כאן לפרטים
The post ארגונומיה לכולם first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>טל רכס - 050-9695913 - tal@movement4life.co.il - לפרטים נוספים - לחץ כאן
The post מובמנט – קידום בריאות בחברות וארגונים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
מובמנט הינה החברה המובילה את תחום "קידום הבריאות" בישראל. החברה הוקמה בשנת 1997, ומתמחה במתן פתרון היקפי לניהול והטמעת תכניות קידום בריאות בחברות וארגונים. תכנית קידום הבריאות של מובמנט, נתפרת עבור כל ארגון באופן פרטני ומודולארי, ומותאמת לצרכיו ולתרבות הארגונית שלו. תפירת התכנית ויישומה, משפרת באופן משמעותי את תפקוד ותפוקת העובדים ואת החוסן העסקי של הארגון.
מובמנט מעניקה באופן קבוע שירותים לחברות וארגונים מהמובילות במשק כגון: אינטל, אמדוקס, פרטנר, SAP ,IBM, סאן דיסק, זרעים גדרה, צ'ק פוינט, אסם, בית המשפט העליון, משרד ראש הממשלה, משרד מבקר המדינה ועוד רבים אחרים.
ליצירת קשר
טל רכס
050-9695913
מנהלי החברה, ספורטאים בנשמתם, מגיעים מתחומי ניהול עסקי בכיר: רפואת חירום, קידום בריאות, שיווק, הדרכה וספורט תחרותי, ולהם היכרות מעמיקה הן עם קידום אורח חיים פעיל והן עם הסביבה העסקית, התעשייה וההיי- טק בארץ ובחו"ל. הניסיון הרב והידע המצטבר שרכשו בתחומי הניהול השונים, סייע להם בגיבוש אסטרטגיית פעולה המתבססת על 6 נדבכים עיקריים:
- פעילות גופנית – הפעלה וניהול של חדרי כושר במקומות עבודה, ימי ספורט וגיבוש באוריינטציה בריאותית, ימי בריאות הוליסטיים, חוגים, קבוצות ריצה, הליכה ורכיבה ועוד פעילויות רבות ומגוונות.
- תזונה – הרצאות, סדנאות בישול אקטיביות, תכניות התערבות בחדרי אוכל וסידור מטבחונים ועוד מגוון פעילויות בנושא.
- הפחתת מתחים – סדנת ניהול מתחים, סדנת מדיטציה ודמיון מודרך, טיפולים במקום העבודה ועוד מגוון פעילויות בנושא.
- ארגונומיה – הרצאות בארגונומיה (משרד ותעשיה), הכנת סקרי סיכונים ארגונומיים, יעוץ בעמדות העבודה, הכנת דוחות ועוד.
- רפואה מונעת – הרצאות רופאים: מחלות מדבקות ומניעתן, סרטן ונושאים נוספים, בדיקות רופאים במקום העבודה: שד ונגעים.
- הפסקת עישון – שיתוף פעולה מוצלח עם חברת "אלן קאר" (הטבה לנרשמים דרך מובמנט).
חלק מהצוות המקצועי שלנו:
-
תומר ניצן – מנכ"ל
BEMS, MHA, ניסיון של 14 שנים בבניה וניהול של פרויקטים בנושאי קידום בריאות במקומות עבודה, מומחה בבניית תוכניות קידום בריאות בארגונים, יועץ מקצועי בחברות בנושאי בריאות במקומות עבודה. מרצה בתחום קידום הבריאות.
-
ד"ר אורי רוגובסקי – Medical Director – Ph.D באפידמיולוגיה
מנהל מחלקה פנימית ג' במרכז הרפואי תל אביב.
-
עופר אטד – מנהל מקצועי – M.A. Coaching Psychology
בוגר התכנית למאמנים במגמת פסיכותרפיה, בביה"ס לעבודה סוציאלית, באוניברסיטת ת"א. דוקטורנט, בתוכנית להתנהגות ארגונית, הפקולטה למנהל עסקים, אוניברסיטת ת"א.
- מיכל דוידוביץ' בהט – מנהלת תחום התזונה- M.Sc
ניסיון של 10 שנים בתחום קידום הבריאות – דיאטנית קלינית וספורט מרצה ובעלת הכשרה בתחומי ספורט שונים, בתזונת ספורט, תוספי מזון, תזונת ילדים ומשפחה, השמנה ושינוי התנהגותי.
בוגר קורס מדריכי חדר כושר ובעל הסמכה בתזונת ספורט (ISSA).
- זהר שרם – מנהלת תחום הארגונומיה – B.O.T , M.Occ.H
חברה באגודה הישראלית לארגונומיה. בעלת ניסיון עשיר של 17 שנים בתחום הארגונומיה, מתוכן שנים רבות בתפקיד ארגונומית של מפעל "אינטל", ניסיון רב בהובלת והטמעת ארגונומיה בארגונים גדולים וקטנים.
- בן קומיסיונר – מנהל תחום מועדוני הכושר B.Ed מכון ויינגייט
ניסיון של מעל 6 שנים בניהול מועדוני כושר והדרכת צוותים , ספורטאי תחרותי ובעל הכשרה בתחומי ספורט שונים.
- עמית אשל – מנהל תחום קידום בריאות – B.Sc במדעי החיים, M.Sc בנוירו ביולוגיה ומדעי המח
בעל ניסיון של שנים בניהול פרויקטים ותוכניות לקידום בריאות ובהדרכה בנושאי בריאות ורפואה, תלמיד מנוסה ומדריך מוסמך לאייקידו. עמית אחראי בחברה על ניהול התוכניות ארוכות הטווח במסגרת מחלקת התפעול ושירות הלקוחות.
טל רכסנייד: 050-9695913
מייל: tal@movement4life.co.il
פקס: 08-9168316
כתובת: המלאכה 6, א.ת צפוני לוד 7152012
www.movement4life.co.il
The post מובמנט – קידום בריאות בחברות וארגונים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post בריאות במקום העבודה – לכולם first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>הארגון מפלה לטובת קבוצה אחת על חשבון השניה בכל יום ובכל שעה. זה מתחיל משכר, עובר לבונוסים, מניות, אופציות, מתנות לחגים, הטבות כגון רכב ופלאפון, מגיע לטיסות לחו"ל וכולל כמובן את סביבת העבודה הפיזית (האם העובד ישב במשרד מרווח עם ציוד ארגונומי וכיסא אורתופדי או שהוא ישב בתא קטן על כיסא מתנדנד).
אין פלא, אפוא, שהעובדים שנמצאים בראש הפירמידה נהנים יותר מהעבודה שכן כושר ההשתכרות שלהם גבוה יותר, הם נהנים מתנאים והטבות והם נהנים מתחושת הביטחון שמקום העבודה מספק להם. באופן טבעי, עובדים כאלה נעדרים פחות מהעבודה מפאת מחלה.
אז מדוע שהארגון ייתן לכולם בדיוק באותה מידה?
אז יקומו מנהלי משאבי אנוש ויועצים ארגוניים שלא יסכימו, שיאמרו "מה פתאום שכולם יקבלו אותו דבר הרי יש עובדים שמביאים לחברה תרומה גבוהה בהרבה מאחרים ובאופן טבעי מגיע להם לקבל יותר". לא כשמדובר בבריאות ורווחה! האינטרס של עובד ליהנות מתנאי עבודה טובים הכוללים שכר הוגן, תנאים והטבות כספיות, משרד מפנק וטייטל מכובד, כל אלא הם בגדר אינטרס של העובד ובאחריותו לעבוד קשה כדי להיות ראוי (בעיני הארגון) לאותן הטבות. אולם כאשר מדובר על בריאותו של העובד – האינטרס הוא של שני הצדדים, העובד והמעביד.
במדינות שבהן המעסיק הוא זה שנאלץ לשלם פרמיות בריאות גבוהות עבור עובדים הנמצאים בסיכון רפואי, האינטרס של המעסיק לקדם את נושא הבריאות מובהק יותר.
אך מעבר להעלאת הפוליסה, יש לארגון אינטרס מובהק לשמור על בריאות העובדים שכן שחיקתם במקום העבודה והפציעות הנפוצות בקרב עובדים: כאבי גב, דלקות במפרקים, מיגרנות, תשישות ותחושת ניוון, לחץ/ מתח נפשי… כל אלה מורידים את המוטיבציה של העובדים, פוגעים בתפוקתם ומעלים את מספר ימי המחלה השנתיים.
ניהול תקציב בריאות במקום העבודה בצורה שווה והוגנת
בארגון גדול והיררכי שבו יש חלוקה ברורה למחלקות, אגפים, דרגי וכיו"ב, מורגש פער עצום בין עובד אחד לאחר ופער זה מורגש גם בהתייחסות לסביבת העבודה שלו ולהשפעתה על בריאותו. הדרך היחידה "לשבור" את הדפוס הזה היא לנהל את תקציב הבריאות בנפרד משאר התקציבים ותוך מחויבות לנהל אותו תוך דגש על חלוקה הוגנת, כך שכל עובד ייהנה מהנתח. לעתים, נחוצה אפליה מתקנת כדי לשפר את סביבת העבודה של העובדים במעמדות החלשים מול העובדים במעמדות החזקים. במקרים שבהם המנהלים כבר נהנים מציוד משרדי ארגונומי נוח, ממשרד נקי ומאוורר, ממנוי למועדון כושר יוקרתי וכיו"ב. אז יש צורך לנצל את התקציב לשיפור סביבת העבודה של העובדים במעמדות הנמוכים.
כאשר באים לקדם את נושא הבריאות במקום העבודה יש כמה נושאים שאותם כדאי לבדוק:
– ריהוט וציוד משרדי: האם הם נוחים לשימוש ממושך? האם הם תקינים? האם הם בטיחותיים?
– מערכות אוורור: האם הטמפרטורה בחדרי העבודה סבירה או שמא העובדים מתלוננים תכופות על קור או חום קיצוני? האם חלל העבודה מאוורר כיאות או האם העובדים חשים מחנק?
– רעש: האם סביבת העבודה רועשת במיוחד? האם היא גורמת לקשיי ריכוז בקרב עובדים?
– קפיטריה, מטבח או חדר אוכל: האם מוגשות לעובדים מנות בריאותיות? האם יש להם אופציה להזמין אוכל דל שומן? האם יש סוכרזית וחלב דל שומן? האם יש חלב סויה? האם יש לעובדים אפשרות להביא אוכל בריא מהבית ולאחסן, לקרר, לחמם ולאכול אוכל ביתי בריאותי?
– מדיניות של יציאה להפסקה לצורך התרעננות: אחד הסיכונים הבריאותיים ביותר עבור העובד בעולם המערבי הוא ישיבה ממושכת מול מחשב ללא תנועה. שחיקה, ניוון, עייפות, וכאבי גב הם לרוב תוצאה של ישיבה ממושכת במקום אחד וביצוע עבודה רוטינית החוזרת על עצמה (כגון הקלדה). ארגון שלא מאפשר לעובדיו לצאת להפסקות קצרות לצורך התרעננות, חילוץ אברים, ושלא מאפשר לעובדים שלו לבצע את עבודתם תוך כדי תנועה או שינויים קלים (כמו עמידה, החלפת כיסאות וכיו"ב), מגביר את הסיכון שלהם לשחיקה וניוון.
ברגע שמזהים את מקורות הסיכון הבריאותי בארגון (לרוב מרבית הסיכונים יהיו כאמור בקרב עובדים ממעמדות חלשים), יש להתחיל לטפל בצורה שוויונית דרך חלוקה שוויונית של תקציב לצורך נושא מסוים אד הוק. כך לדוגמה, להקצות סכום מסוים להחלפת כלל המקלדות או הכיסאות מציוד פשוט לציוד ארגונומי ולוודא שמעתה, כל עובר לעבוד עם ציוד באותה איכות.
ההתייחסות השוויונית לעובדים, מתוך דאגה לבריאותם, היא אמנם בגדר אינטרס כלכלי מובהק של הארגון אך כשעושים זאת נכון וכשמתקשרים את העניין נכון, ניתן להפיק מכך המון. פרויקט מהסוג הזה יש בכוחו להגביר את המוטיבציה של העובדים ולסייע לארגון לשמר אותם.
בואו להעשיר את הידע ולקבל רעיונות רבים לקידום הבריאות במקום העבודה – בכנס wellbeing. לחצו כאן לפרטים
The post בריאות במקום העבודה – לכולם first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post ישיבת חירום בנושא הרגלי הישיבה של העובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>אתר משאבי האנוש HRM Asia פרסם תוצאות של מחקר חדש שבוצע על ידי הנשיונל ג'יאוגראפיק. המחקר מראה שישיבה ממושכת על כיסא ליד שולחן פוגעת באיכות החיים של האדם. ליתר דיוק, ישיבה ממושכת מקצרת את אורך החיים של נשים בכ-40% ושל גברים בכ-20%.
מהי הסכנה העיקרית הכרוכה בישיבה ממושכת?
ישיבה ממושכת מובילה לניוון איברים, האטת זרימת הדם (סירקולציה) ומובילה לבעיות אורתופדיות כגון כאבי גב, כאבי מפרקים, דלקות במפרקים, גיבנת ועוד.
כל מקדמי הסיכון שאוזכרו למעלה קיימים ואורבים לכל אדם שיושב כדרך קבע מעל שש שעות ביום – גם כאשר הוא נהנה מהציוד והריהוט הארגונומי החדשני והאיכותי ביותר. למרבה הצער, רוב העובדים במשק לא נהנים מכיסאות איכותיים המספקים להם תמיכה מקסימלית, ולכן הפגיעות בקרב אותם עובדים שיושבים על: שולחנות לא נוחים, כיסאות מתנדנדים שלא מספקים להם תמיכה ראויה או אפשרות להחליף תנוחות… העובדים הללו חשופים לסיכונים מרובים יותר.
כיצד יכול (וצריך) ארגון למנוע את הסכנה הכרוכה בישיבה מרובה בקרב עובדים שבמסגרת עבודתם – צריכים לשבת ליד שולחן?
בכל מוקד טלפוני שאליו תיכנסו תראו מבעד לגלריה עשרות או מאות עובדים יושבים לצד שולחן, מול מסך המחשב או ליד מכשיר הטלפון, כשהם מבצעים את עבודתם בישיבה. עצם המחשבה על מוקדנים שעושים את עבודתם בעמידה או חלילה בהליכה בתוך המוקד יכולה להפיל אחראי משמרת מהרגליים. אך האם זו באמת סכנה של ממש על עתידו של המוקד? האם הישיבה ליד השולחן כל כך נחוצה לעבודה, או שניתן לאפשר לעובדים ואף לעודד אותם לקום מדי פעם, לעמוד ולהסתובב מעט תוך חילוץ איברים?
הישיבה המרובה כרוכה בסיכון רפואי ולכך יש השפעה מידית ו/או ארוכת טווח על הארגון ועל הרווחיות שלו. עובדים הסובלים מבעיות, כאבים ושחיקה נוטים להיעדר יותר. היעדרות של עובדים עולה לארגון כסף!
כיצד יכול ארגון לייצר פתרון לבעיה מבלי לפגוע בתפוקה או באיכות העבודה?
– הציעו לעובדים מבחר גדול יותר של: כיסאות, שולחנות, מקלדות וכיו"ב. ככל שיהיה מבחר גדול יותר וככל שהציוד והריהוט יהיה באיכות גבוהה יותר, כך יהיה לעובדים קל יותר לבחור את מה שנוח להם ומקל עליהם יותר.
– הכניסו מדיניות של הפסקות קצרות יותר לעובדים ואם יש חשש לפגיעה בתפוקה – הכניסו את ההפסקות הקצרות על חשבון הפסקות ארוכות כך שהעובדים יקומו יותר מבלי לעבוד פחות.
– נצלו כל רגע וכל הזדמנות כדי "להקים" את העובדים מהכיסא. בין אם לצורך שיחת אחד-על-אחד, הדרכה על מוצר חדש, תדרוך בוקר או בקשה מעובד למלא דו"ח… חשוב לנצל כל הזדמנות לבצע פעילות חד פעמית או שגרתית, שאותה ניתן לבצע לא בישיבה.
– אפשרו לעובדים לבצע את עבודתם תוך כדי: עמידה במקום, הליכה במשרד או במסדרון ואפילו יציאה אל מחוץ לבניין. הציוד הטכנולוגי שעומד לרשות העובד (אוזניות, מחשב, נייד וכיו"ב) מאפשר להם להיות אפקטיביים גם כשהם רחוקים מהשולחן שלהם. עובדים רבים יכולים לבצע את עבודתם תוך כדי הליכה או לפחות עמידה אולם הם יודעים שאחראי המשמרת מביט בהם ואם הם יעמדו – הוא יחשוב שהם לא עובדים. זוהי תפישה שצריך לשנות לא רק בקרב העובדים אלא בקרב ההנהלה הבכירה ומנהלי הביניים.
– התערבות יזומה: אחת האפליקציות שבהן עושים כיום שימוש בארגונים בארה"ב היא אפליקציה שמתערבת לעובד בעבודה וקוראת לו לפעולה. בדיוק כפי שהעובד נחשף לתזכורות שקופצות לו על המסך (להתקשר ללקוח בשעה מסוימת או להגיע לפגישה בחדר ישיבות בשעה מסוימת), ישנן אפליקציות הקוראות לכל עובד באופן אישי לעצור (או להמשיך את העבודה אבל תוך כדי עשייה של משהו נוסף).
כך אפשר לכוון לכל עובד תזכורת לקום בכל שעה לחלץ אברים למשך כמה דקות. במקביל או לחילופין, ישנן אפליקציות המדריכות את העובד לבצע תרגילים תוך כדי עבודה (לעבוד על שרירי רגליים, שרירי אגן, לסובב את הקרסוליים…) וכך לדאוג לזרימה תקינה של מחזור הדם ומניעת ניוון ושחיקה.
נרחיב עובד בנושא בכנס wellbeing – רווחת העובדים שיתקיים ב- 9.7.14. לחצו כאן לפרטים נוספים
The post ישיבת חירום בנושא הרגלי הישיבה של העובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>