קרנות פנסיה מקיפות קובעות את סכום קצבת אובדן כושר העבודה של עובדים שנפגעו בתאונת עבודה על פי שלושה מרכיבים:

1 סכום השכר שממנו הפקידו המעסיק והעובד לקרן הפנסיה.

2 היקף הכיסוי הביטוחי לאבדן כושר עבודה במסלול ההשקעה שהעובד בחר בו.

3 דרגת הנכות שנקבעה לעובד בוועדה הרפואית של קרן הפנסיה.

העובדים שנפגעו בתאונת עבודה צריכים למצות את זכויותיהם מול הביטוח הלאומי במקביל לתביעתם מול קרן הפנסיה בהתאם להנחיות הקרן ולקבוע בתקנון של הקרן.

במקרים בהם נגרמה לעובד נכות כתוצאה מתאונת עבודה, ובעקבות זאת הוא עשוי להיות זכאי לקצבה מהביטוח הלאומי, קרן הפנסיה יכולה לקזז מקצבת אבדן כושר העבודה שהיא משלמת לו, את הסכומים שקיבל, או שהוא עשוי לקבל, מהביטוח הלאומי.

למעשה, סכום קצבת אובדן כושר העבודה שמקבלים נפגעי תאונות עבודה מקרן הפנסיה שבה הם מבוטחים, מחושב באופן דומה לעובדים מבוטחים אחרים, פרט להפחתת הסכומים שהנפגעים עשויים להיות זכאים להם מהמוסד לביטוח לאומי.

במילים אחרות, כאשר הנכות נגרמה כתוצאה מתאונת עבודה, ובעקבות אבדן כושר העבודה העובד מקבל קצבה מהביטוח הלאומי, קרן הפנסיה רשאית לקזז מקצבת אבדן כושר העבודה שהיא משלמת, את הסכומים שהעובד מקבל מהביטוח הלאומי.

יתרה מכך, במקרים בהם העובד לא הגיש תביעה לביטוח לאומי, או שלא ערער על ההחלטה שלא להעניק לו תשלום או קצבה, קרן הפנסיה רשאית, בכל זאת, לנכות מתוך קצבת אבדן כושר העבודה שהיא משלמת לו, את מלוא הסכום שהעובד היה יכול לקבל במקרה שתביעתו או ערעורו היו מתקבלים במלואם.

יש עובדים שממשיכים לעבוד במהלך התקופה שבה הם מקבלים קצבת אבדן כושר עבודה מקרן הפנסיה.

אם השכר שהעובד מקבל מעבודתו פלוס קצבת אובדן כושר העבודה מגיעים לסכום העולה על הכנסתו של העובד לפני שנגרם לו אבדן כושר העבודה, קרן הפנסיה מקזזת חלק מקצבת אובדן כושר העבודה שלו בהתאם לחישוב המפורט בתקנון הקרן.

עובד שהפך בעקבות תאונת עבודה לנכה סיעודי, עשוי לקבל קצבה הגדולה בכ-30-40 אחוזים בהתאם להוראות התקנון של הקרן הספציפית שבה הוא מבוטח, אבל בכל מקרה לא יותר מ-100% מהשכר הקובע לקצבת אובדן כושר עבודה.  

לגבי עובדים שמבוטחים בביטוח מנהלים יש לבדוק את ההוראות הספציפיות של פוליסת הביטוח שלהם.

עובד שבחר במסלול ביטוח המקנה לו את היקף הכיסוי המקסימלי למקרה של אבדן כושר עבודה, ודרגת הנכות שלו מלאה (100%), יהיה זכאי לקצבת אובדן כושר עבודה בגובה 75% מהשכר ממנו הפקיד לקרן.

The post איך מחשבת קרן הפנסיה את קצבת אובדן כושר העבודה של נפגעי תאונות עבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

לאחר מכן ערערה העובדת לבית הדין הארצי לעבודה. זה האחרון פסק, כי עובדת אינה זכאית לקבלת קצבת נכות מהמעסיק ומחברת הביטוח, נוכח פרשנות תקנון קרן הפנסיה ונוכח הוראות הדין ביחס לקיומו של הסדר פנסיה פעיל לפני תחילת עבודתה של העובדת אצל המעסיק.

על פי תקנון הקרן, "עמית פעיל יהיה זכאי לפנסיית נכות, לרבות בעקבות מום או מחלה שלקה בהם לפני מועד הצטרפותו לקרן, או לפני מועד חזרתו האחרונה למעמד של עמית פעיל.

"הזכות לפנסיית נכות במקרה של מחלה קודמת תקום לעמית אם הפך לנכה לאחר שחלפו 60 חודשים ממועד הצטרפותו לקרן או ממועד חזרתו האחרונה למעמד של עמית פעיל".

לטענת העובדת יש לפרש את המונח "לקה" במובן של מחלה שאובחנה, ולא כטענת הקרן, לפיה יש לפרש את המונח "לקה במחלה" כפי שמפרשים את המונח "המחלה החלה", כלומר, מחלה שהחלה לתת את ביטוייה במבוטח.

מועד ההצטרפות של העובדת לקרן היה ה-12 ביולי 2016. במועד זה, מחלתה של העובדת כבר החלה לתת את אותותיה והיא לקתה בה.

אין חולק על כך כי המחלה אובחנה ב-10 ביולי 2016. לכן, גם אם התקנון היה מתפרש על פי שיטת העובדת, לא היה בכך כדי לסייע לה כלפי חברת הביטוח, שכן  גם לפי שיטתה הפרשנית, לעובדת היתה מחלה קודמת, ולכן היא נדרשה לתקופת אכשרה של חמש שנים שלא התקיימה. לאור זאת, ולפי התקנון, היא לא זכאית לקצבת נכות אבדן כושר עבודה מחברת הביטוח.

אשר לחבותו של המעסיק, הסוגייה המרכזית המשפיעה על ההכרעה במערכת היחסים שבין העובדת לבין החברה היא קיומו של הסדר פנסיה פעיל לפני תחילת עבודתה של העובדת בחברה.

העובדת החלה לעבוד בחברה ב-4 בנובמבר 2015. ולכן, מאחר שלא היה לה הסדר פנסיה פעיל בעת תחילת עבודתה, החובה לבטחה בפנסיה על פי צו ההרחבה הכללי קמה בתום שישה חודשים מתחילת העבודה.

אלא שלאחר ששה חודשים מתחילת העבודה, לא ניתן היה לבטח את העובדת ללא תקופת אכשרה, משום שבמועד זה היא כבר לקתה במחלתה.

תסמיני המחלה כבר החלו לתת את אותותיהם כבר בפברואר 2016. המשמעות היא, כי בהנחה שאין בידי העובדת הסדר פנסיה פעיל, החובה לבטחה נוצרה רק לאחר שהמחלה כבר הראתה תסמינים.

ולכן, גם אם צירופה של העובדת לקרן הפנסיה של חברת הביטוח התרחש לאחר שחלפו ששת החודשים מתחילת העבודה, לא היה בכך כדי לגרום לעובדת נזק של אובדן הזכות לפנסיית נכות, שכן, כבר לפני תום ששת החודשים נדרשה העובדת לתקופת אכשרה שלא התקיימה.

שאלה נוספת שעלתה בבית הדין היא האם הצליחה העובדת להוכיח שהתקיים הסדר פנסיוני פעיל והאם החברה ביצעה מה שהיתה הצריכה לבצע כדי לברר זאת בזמן אמת.

מתברר כי החברה פעלה על פי הצו והדין וביקשה מהעובדת, זמן קצר לאחר שהחלה את עבודתה, לדעת האם יש לה הסדר פנסיה פעיל.

בתחילת עבודתה בחברה טענה העובדת כי יש לה הסדר פנסיה של ביטוח מנהלים, אלא שעוד לפני תחילת עבודתה הוא נפדה, ולכן אותו הסדר כבר לא היה פעיל.

לפני ההוכחות בבת הדין האזורי לעבודה הודיעה העובדת כי ערב כניסתה לעבודה בחברה היה לה הסדר פנסיה פעיל בחברת ביטוח אחרת ולכן החובה לבטח אותה בקרן פנסיה נוצרת לפני תום שישה חודשים שמתחילת עבודתה.

כלומר לאחר שלושה חודשי עבודה או בתום שנת המס – המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתה.

ספק אם עלה בידי העובדת להוכיח כי ההסדר בחברת הביטוח האחרת היה הסדר פנסיוני פעיל לצורך הקדמת מועד הזכאות להפקדה לקרן הפנסיה.

בית הדין הסביר, כי יש קושי במצב שבו בסמוך לפני ההוכחות מוגשים מסמכים, בלי לתתן הסבר לגבי משמעותם ובלי שמתאפשר לצד השני להתמודד איתם.

עם זאת, פסק בית הדין הארצי, כי גם אם לעובדת היה הסדר פנסיוני פעיל לפני תחילת עבודתה בחברה, הרי שלאור העיתוי של הצגתו למעסיק, והעובדה שמעסיק לא ידע עליו בזמן אמת, על אף בירורים שנערכו עם העובדת, אין לראות בהסדר זה כמקים לעובדת את הזכאות לביטוח פנסיוני לפני תום שישה חודשים לעבודתה.  

The post למרות שחלתה, העובדת לא תקבל קצבת אכ"ע בגלל היעדר תקופת אכשרה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

למעסיק אסור להתערב בבחירת העובד, והוא חייב להעביר את סכומי ההפקדות אל החברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני של העובד, גם אם המסלול שבו בחר העובד אינו כולל כיסוי ביטוחי לאבדן כושר עבודה.

יודגש כאן, כי מעסיק שמתערב בבחירת העובד, או מסרב לבטחו במסלול שאינו כולל כיסוי מפני אבדן כושר עבודה – בניגוד לרצון העובד – מבצע עבירה פלילית.

עם זאת, עובד שבחר בחיסכון פנסיוני שאין בו כיסוי ביטוחי, ובשלב מסוים הפך לבעל נכות (במקרה של אבדן כושר עבודה), לא יהיה זכאי לתגמולים בגין אבדן כושר עבודה מהחברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני ומהמעסיק, כאחד.

הנה מקרה לדוגמה של עובדת שבחרה בביטוח מנהלים ללא רכיב ביטוח אבדן כושר עבודה, חלתה, ותבעה את המעסיק לאחר שלא קיבלה קצבת אבדן כושר עבודה מחברת הביטוח:

כאמור, העובדת הצטרפה לתוכנית ביטוח מנהלים שלא כללה כיסוי ביטוחי, ולכן כל כספי ההפקדות לביטוח הפנסיוני הושקעו במסלול שיועד אך ורק לקצבת פנסיה חודשית לגיל הפרישה.

זמן מסויים לאחר הצטרפותה אובחנה העובדת כחולת סרטן ונקבעה לה נכות בשיעור של 100%. היא פנתה לחברת הביטוח בבקשה לקבל כספי נכות בשל אובדן כושר עבודה.

אלא שאז התברר לה כי פוליסת הביטוח שלה לא כוללת רכיב פיצוי בגין אובדן כושר עבודה. מכיוון שכך, פנתה העובדת אל המעסיק כדי שהוא ישלם לה את הכספים להם היא זכאית כתוצאה מאובדן כושר עבודתה. אלא שהמעסיק דחה את דרישתה.

העובדת תבעה את המעסיק בטענה כי יש לחייב אותו בגין פיצוי על אובדן כושר עבודה. הסיבה לכך לדבריה היא שהוא היה חייב לבטח אותה בקרן פנסיה חדשה הכוללת כיסוי ביטוחי בגין נכות.

עוד טענה העובדת, כי צו ההרחבה קובע שבהיעדר הודעה בכתב מהעובד בדבר בחירתו בקופה מסוימת, מוטלת על המעסיק חובה לבטח את העובד בקרן פנסיה מקיפה חדשה.

המעסיק במקרה זה, לא קיבל הודעה שכזאת בכתב ולכן, לטענתה, היה עליו לבטח את העובדת בקרן פנסיה מקיפה חדשה.

העובדת טענה עוד, כי בעת הצטרפותה לביטוח המנהלים, לא היה כל ויתור מצידה על פיצוי בגין אובדן כושר עבודה.

לדבריה, גם אם השתמע מהתנהלותה כי ויתרה על פיצוי זה, הרי שמדובר בוויתור על זכות קוגנטית ולכן לא ניתן לתת לוויתור הזה תוקף מחייב.

עוד טענה העובדת, כי סוכן הביטוח שערך את פוליסת הביטוח בשם החברה כשל בתפקידו, ולכן יש לזקוף כשל זה לחובת המעסיק.

לדבריה, סוכן הביטוח הבהיר למעסיק כי פוליסת הביטוח אינה כוללת אובדן כושר עבודה, ובכל זאת המנהלים אישרו לבטח אותה בפוליסה זו.

טענת המעסיק: המעסיק טען בבית הדין כי אין להטיל עליו אחריות כלשהי, שכן העובדת רכשה פוליסת ביטוח פנסיוני כמתחייב בהוראות צו ההרחבה, והמעסיק הפריש עבורה את כל הסכומים הנדרשים.

לדברי המעסיק, העובדת פעלה באופן עצמאי לחלוטין, לאחר שהיתה לה האפשרות לבחור בין פוליסת ביטוח מנהלים לבין קרן פנסיה מקיפה חדשה.

לדבריו, העובדת החליטה על דעת עצמה להצטרף לפוליסת ביטוח מנהלים אף שידעה כי היא אינה מבוטחת בביטוח אבדן כושר עבודה.

בית הדין האזורי דחה את תביעת העובדת נגד המעסיק ופסק כך: צו ההרחבה קובע כי כל עובד, שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב, יהיה זכאי להיות מבוטח בפנסיה מקיפה. ואמנם, בהיעדר קבלת הודעה מהעובד, חייב המעסיק לבטח את העובד בקרן פנסיה מקיפה חדשה.

למרות זאת, אין בכך כדי להגביל את העובד ולפגוע בזכותו לעבור לקופת פנסיה אחרת, לרבות ביטוח מנהלים. לדברי בית הדין, היה על העובדת להודיע למעסיק על בחירתה בקרן פנסיה מקיפה או קופת גמל לקצבה.

לכן, למרות שהעובדת לא הודיעה על בחירתה למעסיק, יש לראות בפעולותיה כאילו היא ביקשה להיות מבוטחת בביטוח מנהלים.

בית הדין האזורי קבע עוד, כי אין לקבל את הטענה כי העובדת לא ידעה על מה היא חתמה, מאחר שמדובר במי שעבדה בחברה העוסקת בשירותי ניהול חשבונות ויעוץ, וניתן להניח כי בחנה את תנאי ההצטרפות ואת זכויותיה לפני שחתמה.

בית הדין ציין, כי מאחר שלעובד ניתנת האפשרות לבחור את האפיק הביטוחי המתאים עבורו, תוך נטילת סיכונים וסיכויים אישיים שרק הוא מודע להם, הרי שהחלטות כאלה צריכות להתקבל על ידי העובד עצמו, בהתייעצות עם הגורם המקצועי המתאים.

בית הדין האיזורי קבע כי לא מתקבל על הדעת להטיל על מעסיק חובה לבדוק את תנאי הביטוח הפנסיוני של כל עובד, שכן חובה זו מרחיבה את חובותיו הרחבה בלתי סבירה בעליל.

בית הדין האזורי ציין, כי אמנם יש צדק בטענותיה של העובדת על כך שלא קיבלה הסבר מפורט מסוכן הביטוח על משמעות הצטרפותה לביטוח מנהלים ועל תנאי הפוליסה.

ועם זאת, אין בהתנהלותו של הסוכן ביטוח כדי להשליך על אחריותו של המעסיק. ולכן אין להטיל חובה על מעסיק לבחון את מערכת היחסים בין סוכן הביטוח לעובד ולבדוק את תנאי הביטוח הפנסיוני אליו מצטרף העובד.

בעקבות זאת ערערה העובדת לבית הדין הארצי לעבודה שפסק כך: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מבטא עקרון יסוד בעולם החיסכון הפנסיוני.

עקרון זה הינו חופש הבחירה המלא שניתן לעובד בבחירת סוג המוצר הפנסיוני המועדף עליו, בבחירת החברה שתנהל עבורו את הכספים, ובבחירת מסלול ההשקעה שבו ינוהלו הכספים, וזאת ללא יכולת התערבות של המעסיק בבחירות אלו.

המטרה היא לאפשר לעובד לבחור את מוצר החיסכון הפנסיוני שבו הוא מעוניין להפקיד את תשלומיו ואת תשלומי מעסיקו, בלי שהמעסיק יוכל להגביל אותו בעניין זה, וכדי שיוכל להתאים את מוצר החיסכון הפנסיוני לצרכיו ולמקסם את תועלתו.

יחד עם האחריות והבלעדיות שהועברה לידי העובד בבחירת המוצרים הפנסיונים, הקנה המחוקק במסגרת חוק הייעוץ, את הכלים שיאפשרו לעובד בחירה מושכלת המתאימה לנסיבותיו. וזאת, על ידי הטלת חובה על יועץ או סוכן פנסיוני להמליץ על המוצר הפנסיוני המתאים ביותר למבוטח.

בהתאם להוראות החוק, עובד יכול לבחור בביטוח מנהלים שאינו כולל כיסוי של אובדן כושר עבודה, ולמעסיק אין אפשרות להתערב בבחירה שכזו.

לדברי בית הדין הארצי לעבודה, כפי שהמעסיק לא צריך לוודא איך משתמש העובד במשכורת אותה הוא משלם לו, כך גם אסור למעסיק להתערב במה שנעשה עם כספי הפנסיה שאותם הוא מעביר לקרן עבור העובד.

יתרה מכך, חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים קובע, כי מעסיק שבוחר עבור העובד מסלול בביטוח הפנסיוני עובר עבירה פלילית.

במילים אחרות, מעסיק שמסרב לבצע הנחיה של עובד, כמו למשל לבטח אותו בביטוח מנהלים שאין בו רכיב של אובדן כושר עבודה, עלול להיות מואשם בעבירה פלילית.

במקרה הנוכחי הפקיד המעסיק עבור העובדת כספים לביטוח מנהלים, לאחר שהעובדת היא זו שהעדיפה אפיק פנסיוני זה על פני קרן פנסיה מקיפה.

לכן אין לקבל את טענתה כי על המעסיק היתה מוטלת חובה לבטח אותה במסלול ביטוח פנסיוני הכולל ביטוח בגין אובדן כושר עבודה. ולכן דחה בית הדין הארצי לעבודה את תביעתה. בערעור שהגש לבית המשפט העליון על ידי ההסתדרות, תמך בית המשפט העליון בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

The post עובדת בחרה בביטוח מנהלים ללא אבדן כושר עבודה ותבעה את המעסיק כשחלתה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

יצויין, כי חיסכון בקופות גמל אינו כולל כיסוי ביטוחי כלל, כלומר אינו מבטח את העובד מפני אובדן כושר עבודה או מוות.

אם כן, איך המעסיק יכול לבטח את העובד בביטוח נגד אבדן כושר עבודה: מתוך הסכום החודשי המופרש לביטוח הפנסיוני מוקדש סכום מסוים לצורך ביטוח העובד במקרה של נכות (אובדן כושר העבודה). גובה הסכום משתנה בהתאם למסלול שבוחר העובד.

הביטוחים הפנסיוניים מציעים מסלולים שונים שבהם ניתן משקל שונה לרכיב אבדן כושר העבודה, ביחס לרכיב החיסכון או לרכיב ביטוח השאירים, והמבוטח רשאי לבחור את המסלול המתאים ביותר לצרכיו.

עוד נציין, כי למעסיק אסור להתערב בהחלטת העובד לגבי המסלול אותו הוא בוחר לניהול כספי החיסכון הפנסיוני.

כלומר לעובד יש זכות לבחור במסלול ביטוח פנסיוני שלא כולל ביטוח אבדן כושר עבודה, אלא שבמקרה כזה העובד לא יהיה זכאי לקבל סכום כלשהו במקרה של נכות.

במקרים בהם העובד אינו מעוניין שהביטוח הפנסיוני שלו יכלול ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, כדאי שהמעסיק יחתים את העובד על מסמך לפיו העובד מודע לכך שאם יקרה לו מקרה שבעקבותיו הוא יאבד את כושר העבודה שלו, הוא אינו מבוטח ומתחייב שלא לתבוע את המעסיק.

בקרנות הפנסיה כולל הביטוח גם מקרים שבהם נגרם אובדן כושר עבודה כתוצאה ממחלה שהיתה קיימת וידועה גם לפני שהעובד הצטרף לקרן הפנסיה. עם זאת, כיסוי זה נכנס לתוקף רק לאחר חמש שנים מיום ההצטרפות לקרן הפנסיה.

בביטוחי מנהלים החיסכון הפנסיוני אינו מבטח בדרך כלל את החוסכים מפני אירועים הקשורים במחלות קיימות.

עם זאת, המבוטח וחברת הביטוח יכולים להסכים כי הביטוח יכסה גם מחלות קיימות, אולם במקרה כזה הפרמיה החודשית שישלם המבוטח תהיה גבוהה יותר.

ביטוח אובדן כושר העבודה במסגרת קרן פנסיה מגן בדרך כלל רק מפני אובדן מוחלט של כושר עבודה לעבוד בכל מקצוע שהוא המתאים לכישוריו.

משמעות הדבר היא שאם בעתיד יאבד המבוטח את יכולתו לעבוד במקצוע הספציפי שבו הוא עוסק אך יוכל לעסוק במקצוע אחר, הוא לא יהיה זכאי לקבל קצבת אובדן כושר עבודה.

הביטוח מפני אובדן כושר עבודה במסגרת ביטוח מנהלים מכסה בדרך כלל גם אובדן כושר לעבוד במקצוע הספציפי של המבוטח.

כלומר, די בכך שהמבוטח לא יכול עוד לעבוד במקצוע הספציפי שבו עבד, על מנת שיהיה זכאי לקבל קצבת אובדן כושר עבודה, אף אם יש ביכולתו לעסוק בעבודה אחרת.

עובד שחוסך בביטוח מנהלים רשאי להצטרף למסלול חיסכון פנסיוני שאינו מכיל רכיב ביטוח מפני נכות. במקרה כזה אם תיגרם לו נכות, הוא לא יהיה זכאי לקצבה לא מחברת הביטוח ולא מהמעסיק.

The post ביטוח אבדן כושר עבודה: איך מבטחים את העובדים מפני נכות first appeared on HRUS משאבי אנוש.