מעבר לפקקים, גורם נוסף ומשמעותי מאוד הקובע את חוויית הנהיגה היא נוחות הישיבה במושב הנהג.

נוחות הנהיגה מושפעת כמובן מסוג הרכב ואיכות המשאבים שהיצרן השקיע בכיסא, אך גם לנו הנהגים יש לא מעט דברים שאנו יכולים לעשות על מנת להשפיע על הדרך בה 'תרגיש' לנו הדרך.

למה בעצם חשוב לשמור על תנוחת נהיגה נכונה ובריאה?

• בזמן הנהיגה אנו יושבים באותה תנוחה, כמעט ללא תנועה וכמעט תמיד באותה תנוחה, הדבר גורם לעומס מתמשך, מצטבר והרסני בגב התחתון.

• בשל התנוחה הסטטית יש האטה בזרימת הדם, בעיקר לרגליים.

• האחיזה המתמשכת בהגה, במיוחד בתנוחות שגויות, עלולה ליצור עומס ופגיעות במפרקי כפות הידיים, המרפקים והכתפיים.

• הכיפוף של הגב העליון אל ההגה שרבים מאיתנו חוטאים בו, גורם למתח באזור השכמות, הצוואר וחגורת הכתפיים.

גורמי הסיכון שהוזכרו קיימים גם במושב האיכותי ביותר ולכן, גם אם שפר מזלכם ואתם נוהגים ברכב בו אתם לא חושבים שיש בעיה מיוחדת עם הכיסא, כדאי לכם להמשיך לקרוא… על מנת לוודא שתנוחת הישיבה שלכם ברכב, נכונה:

מרחק הכיסא מההגה
המרחק הנכון מההגה, מאזן בין נוחות הידיים ונוחות הרגליים, אם נשב קרוב מדי, הברכיים והגב התחתון יסבלו, אם נשב רחוק מדי חגורת הכתפיים תסבול.
נסו לשבת כך שבעת אחיזת ההגה, המרפקים יהיו קרובים יחסית לגוף והברכיים בכיפוף של 100-120 מעלות.

משענת הכיסא
כוונו את משענת הכיסא ל-100 עד 110 מעלות, אם אתם מרגישים שחסרה תמיכה באזור הגב התחתון, הוסיפו כרית תמיכה קטנה באזור הקשתי של הגב (הקשת המותנית).

עומק המושב
וודאו שכאשר אתם מצמידים את הישבן אל משענת הכיסא, נשאר רווח של ארבע אצבעות בין אחורי הברך לשפת המושב, אם המרווח קטן מזה, הוסיפו כרית בגב על מנת " להקטין" את עומק המושב. לחץ מתמשך על אחורי הברך עלול להיות הרסני לאורך זמן.

ההגה
מומלץ לאחוז את ההגה כאשר הידיים בגובה הכתפיים או נמוך מהם, תוך כיפוף קל במרפקים.

 תנוחת הישיבה

• נסו להצמיד את הישבן והשכמות אל משענת הכיסא, על מנת לשמור על המבנה הטבעי של עמוד השדרה.

• הוציאו חפצים מהכיסים, הם עלולים לגרום לישיבה לא מאוזנת ולגרום ללחץ מקומי על עצב או לפגיעה באספקת דם.

• הימנעו מהשענת הידיים לאורך זמן על הידית בדלת או כל אזור בלתי מרופד אחר, בחלק האחורי של המרפק עובר עצב (Ulnar Nerve) שהינו רגיש מאוד ללחץ.

• כוונו את המראות כך שלא תאלצו לבצע תנועות קיצוניות בצוואר, היזהרו במיוחד ממראה מרכזית גבוהה היא עלולה לגרום לכם "להרים" את הראש כשאתם מסתכלים בה, תנוחה זו לאורך זמן, גורמת נזק לחוליות הצוואר.

• הימנעו ממתח לא סימטרי בחגורת הכתפיים (השענת יד על החלון לדוגמא), תנוחה זו מגבירה את המתח באזור זה.

• אחזו את ההגה בעדינות ורכות ונסו לגוון את הדרך בה אתם אוחזים בו.

בנוסף, ניתן לנצל את הזמן לכמה תרגילים אשר לא מפריעים לנהיגה אך תורמים לבריאותנו:

• הכניסו את הבטן והחזיקו אותה מהודקת למספר שניות, פעולה זו מחזקת את שרירי הבטן הרוחביים, העוזרים בין היתר בהפחתת הדחיסה בין חוליות הגב התחתון.

• נסו לזקור את הגב כלפי מעלה, דמיינו שאתם דוחפים את התקרה עם הראש ( בלי להרים את הסנטר מעלה) ונסו לחוש איך עמוד השדרה נפתח והלחץ בין החוליות יורד.

• הצמידו את השכמות אחת לשנייה, כך תפתחו את בית החזה, תשפרו את ערנותכם ותצליחו לשמור על ישיבה זקופה ולהלחם ברכינה קדימה.

• כשהגעתם ליעדכם ובמיוחד אם נהגתם יותר מחצי שעה, תנו לעצמכם 2-3 דקות לפני שאתם "רצים הלאה" ובצעו מתיחות ותנועות בגב העליון והתחתון.

מאחלת לכולכם נסיעה טובה, בריאה ובטיחותית.

דלית בן טובים היא מומחית לארגונומיה ומנהלת מקצועית של חברת ארגו פור יו בע"מ, המתמחה בארגונומיה וקידום בריאות בארגונים.

The post נהיגה ארגונומית בריאה לעבודה ומהעבודה- טיפים והנחיות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

אם עניתם על לפחות אחת מהשאלות בחיוב, אתם כנראה חלק מקבוצה הולכת וגדלה הסובלת ממה שהופך להיות מושג פופולארי:'מחלת הישיבה'.

 האדם המודרני הממוצע, יושב כ-55% מהזמן בו הוא ער (7.7 שעות בממוצע), כך נקבע בסקר של 6,300 איש שנערך באוניברסיטת ונדרביל בארה"ב. לשעות הישיבה המרובות מחיר בריאותי. מחקרים עדכניים מראים קשר ישיר בין שעות הישיבה הרבות לבין השמנה, פגיעות אורטופדיות ואפילו מחלות כרוניות שונות כגון סכרת ומחלות לב. 

חלק ניכר מאותן שעות ישיבה מתרחש במשרד, הרי כולנו רגילים לעבוד בישיבה בעמדת המחשב, לשבת בישיבות החברה וגם עבודה בצוותא עם חבר לצוות נעשית לרוב בישיבה. על פניו אין הרבה מה לעשות חוץ מלהשלים עם המצב, אך למעשה ניתן לעשות הרבה.

באירופה ובארה"ב יותר ויותר חברות הופכות את עמדות העבודה האישיות של העובדים לעמדות חשמליות אשר מתכוונות בלחיצת כפתור, ממצב של ישיבה למצב עמידה ולהפך.האם הן עושות נכון? הרי כולם יודעים שעמידה ממושכת הינה בעייתית ולא בכדי חוקק חוק הקופאיות המפורסם. אני חושבת שכן, כאשר הדגש הינו על שילוב של ישיבה ועמידה. שילוב כזה מסייע בפיזור העומס המצטבר בגב התחתון, על פני אזורים רבים ומונע לחץ על אזור יחיד וחשיפתו לפגיעות וכאבים. עמדה מסוג זה מאפשרת, בנוסף לשילוב עמידה, להגיע לישיבה במצב אופטימאלי על ידי כיוון גובה השולחן לכל עובד על פי צרכיו.

לגובה השולחן השפעה משמעותית בהשגת נוחות בישיבה ובמניעת כאבי גב ופגיעות נוספות. אז למה אנחנו לא רואים שולחנות כאלו בכל מקום? ככל הנראה בגלל עלותם הגבוהה (על אף שה-ROI על מהלך שכזה הוא די ברור) וגם בגלל שעדיין אנשים לא פתוחים לשינוי התפיסתי הכרוך בשילוב עבודה בעמידה.

זאת גם הסיבה שאני רוצה לסייג את התלהבותי ולהצביע על כך שללא הדרכה נכונה לעובדים ושימור המודעות לחשיבות שילוב העמידה במשך היום, התועלת תהיה פחותה בהרבה. מניסיוני רק כ-20% מהעובדים ישתמשו בשולחן. לכן, אם אתם חושבים על שילוב אמצעים שיאפשרו לעובדים לעבוד בעמידה חלק מהיום, הקצו משאבים גם להסברה ולהדרכה. 

בנוסף להחלפה גורפת של השולחנות, יש עוד כמה דרכים בהם ניתן להפחית את שעות  הישיבה על הכיסא המשרדי ולהלן מספר דוגמאות: 

• פזרו במשרד כדורי פיט-בול, ישיבה על כדור גורמת לתנועתיות בעמוד השדרה, ותורמת לחיזוק מערכת היציבה.
• צרו אזורי עבודה בעמידה עם "תחנות עגינה" בהם העובד יכול להתחבר ולעבוד פרק זמן מסוים בעמידה.
• הפכו חלק מחדרי הישיבות לאזורים חופשיים יותר ובהם צורות ישיבה אלטרנטיביות או שולחן שאפשר לעמוד סביבו.

 בנוסף ולא פחות חשוב, עודדו את העובדים להכניס יותר תנועה בחייהם:  

• ייסדו יום בחודש או ברבעון שבו מגיעים לעבודה באופניים.
• הציבו שלטים שמעודדים שימוש במדרגות במקום במעלית.
• ארגנו קבוצות הליכה או כל פעילות גופנית אחרת החביבה על יושבי המשרד.

 מעבר לאפקט הבריאותי של גיוון יום הישיבה ושל הגברת התנועה, אחד היתרונות הבולטים ביותר הוא עלייה ברמת הערנות, ככל שהעובד פעיל יותר, מגוון את הדרך בה הוא יושב ואולי אפילו עומד חלק מהיום, הוא ערני יותר, מפיק מעצמו יותר וכמובן תורם יותר לארגון.

את זאת כל מנהל יאהב לשמוע וכאן גם ניתן לחשב בקלות יחסית את החזר ההשקעה.

דלית בן טובים היא מומחית לארגונומיה ומנהלת מקצועית של חברת ארגו פור יו בע"מ, המתמחה בארגונומיה וקידום בריאות בארגונים. 

The post מחלת העולם היושבני first appeared on HRUS משאבי אנוש.

רבות דובר ומדובר על ההשפעה ההרסנית שיש למתח הזה על בריאתנו והיום אני רוצה להתמקד בקשר שבין מתח לפגיעות במערכת השלד- שריר, המוכרות בשם:
Muscular skeletal disorder (MSD)

המתח עלול להגביר את הסיכון לפגיעות אלו בכמה דרכים:

• המתח גורם להתהדקות והדבקות של רקמות החיבור אל השרירים, העצבים וכלי הדם, משבש את תפקודם הפיזיולוגי ומגביר את הסיכון להתפתחות דלקות.
• בדיוק כמו הקושי לשמור על דיאטה בזמנים מתוחים או לחוצים, עובד הנמצא במתח או לחץ, אינו שם לב למנחי העבודה בהם הוא עובד, ישיבה ממושכת במנחי עבודה שגויים לדוגמא: רכינה קדימה, "שכיבה בכיסא", השענות על צד אחד ועוד, עלולים במהרה להוביל לכאבים ופגיעות.
• עובד החושש למקומו בחברה או בארגון, לא יתלונן או יבקש עזרה באם הוא חש אי נוחות או כאב, אי טיפול בזמן עלול להחמיר את הפגיעה.

בבואנו לטפל בקשר שבין מתח לפגיעות במערכת השלד – שריר, חשוב שנתייחס לשלושת הנקודות שהוזכרו וננסה למצוא פתרונות עבור כל אחד מהם.
יצירת סביבת עבודה בריאה מבחינה פיזית ונפשית, תעזור להקל על העובד לשלוט ברמת המתח ובכך, בין היתר, למנוע את הפגיעות שעלולות להתלוות אליו.
אחד מאבני היסוד של סביבת עבודה בריאה הינה ארגונומיה.

שימוש נכון בארגונומיה למטרה זו, כולל טיפול בגורמים הקשורים להנדסת האנוש של סביבת העבודה ועמדות העבודה והנגשה של פעילויות העוזרות בהפגת מתח.

גורמים הקשורים בהנדסת אנוש ולהם קשר הדוק למתח:

1- אור– רמת תאורה גבוהה מדי הוכחה כמגבירה מתח וחרדה, רצוי לבדוק את רמת התאורה על ידי מומחה תאורה וכן לפזר נקודות שליטה עם דימרים, כך שכל אזור או במצב אוטופי כל עובד, יכול לכוון את רמת התאורה הנוחה לו.
2- אור מרצד– עלול להוביל לכאבי ראש תכופים אשר עלולים להוביל לירידה במצב הרוח ועלייה ברמת המתח.
3- רמת רעש גבוהה גם היא קשורה לרמת מתח גבוהה – אם מדובר בעובדי מפעל  יש לצייד אותם באטמי אוזניים היכן שנדרש, אם בעובדי משרד מדובר, חשוב להקפיד ולמקם את יצרני הרעש (מכונות צילום, מדפסות גדולות וכד') במקום בו עובד לא יהיה חשוף לרעש שלהן במשך כל היום.
4- צפיפות גבוהה בין עמדות העבודה גם היא מקור למתח.
5- עמדת עבודה שאינה מותאמת לעובד, גובה שולחן שגוי, קנט רחב שגורם למשענות הידיים להיתקע בו, עמוד תמיכה שנמצא בדיוק מתחת לאזור הישיבה וגורם לתנוחת ישיבה כפויה, לכל אלה ועוד, קשר ישיר להרגשה הכללית של העובד במהלך היום וכמובן גם לרמת המתח שמצטברת במהלך היום.

אם אתם עומדים לפני תכנון משרד, שיפוץ או רכישה של ציוד חדש למשרד, מומלץ להיעזר בחוות דעת ארגונומית על מנת לוודא שאתם משקיעים את כספכם בצורה נכונה.
רבים טועים וחושבים שסביבת עבודה ארגונומית היא יקרה יותר, אך האמת היא שאין זה נכון, חשוב שהסביבה תהיה מתוכננת נכון ושהציוד יתאים לעובדים ופרופורציונאלית אחד לשני, וזה לא בהכרח עולה יותר כסף.

החלק השני בהיבט הארגונומי הינו הטיפול במתח עצמו. קיימות טכניקות פשוטות יחסית שהטמעתן כחלק מתרבות הארגון תתרום רבות להורדת מפלס המתח הנפשי והפיזי:

1- מתיחות: משחררות אל הגוף חומרים אשר עוזרים לשרירים להתגמש ומפיגים "על הדרך" את המתח הכללי בגוף.
כיצד ניתן להטמיע בארגון? טיפ שבועי עם מתיחה טובה, שילוט המעודד שילוב מתיחות במשך היום או הכשרת חלק מהעובדים כנאמני בריאות והקצאת זמן ביום שבו הם ידריכו את העובדים.

2-  תרגילי נשימה: מצוינים ואפקטיביים בהורדת רמת המתח בגוף, גם אותם ניתן להטמיע כמו את המתיחות, בצורה פשוטה יחסית וללא השקעה כספית גדולה.

3- שיעור יוגה /טאי צי/ מדיטציה– כל אחד מהשיעורים מצוין להגמשת הגוף, חיזוקו בצורה בריאה ותרגול נשימה אפקטיבית.

בריאות הארגון שלובה בבריאות העובד, הורדת רמת המתח האישי של כל עובד ועובד צריכה להיות משימה מרכזית של כל מי שתחום זה בעורקיו.
שימוש בכלים שפרשתי לפניכם יעזור לכם במשימה החשובה הזאת.

דלית בן טובים היא מומחית לארגונומיה ומנהלת מקצועית של חברת ארגו פור יו בע"מ, המתמחה בארגונומיה וקידום בריאות בארגונים. 

The post הקשר בין מתח לפגיעות במקום העבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הגיוני לא? אז למה כל כך הרבה חברות נרתעות מלהשקיע בנושא הבריאותי? למה כל כך קשה לקמט את החזר ההשקעה על פעילויות הקשורות בבריאות בעבודה? וכיצד ניתן לבנות תוכנית אפקטיבית וכלכלית לארגון שלכם?

רוב הארגונים מייחדים את הרבעון האחרון לבניית התקציב לשנה הבאה וניצול "שאריות" התקציב הקודם. במקרים רבים ה"שאריות" הללו מנוצלות לפעילות חד פעמית הקשורה בבריאות, כגון הרצאה בנושא תזונה או יום ספורט לעובדים.
זה נחמד, זה מרענן אך זה לא מספיק, על מנת להשיג תוצאות משמעותיות חייבים לבנות תוכנית מתוקצבת עם יעדים, מדדים ותקציב.

אז במה כדאי להתחיל? מהי הפעילות המוצלחת ביותר? באיזו תדירות כדאי לארגן זאת? האם חייבים לקחת ספק חיצוני או ניתן לארגן זאת על ידי התגייסות In House?

כמובן שאין תשובה ברורה וחד משמעית, אך אנסה לתת לכם כמה רעיונות פשוטים ולא יקרים שיכולים להתחיל ולהניע את גלגלי הבריאות אצלכם בארגון קדימה.

1. טיפ בריאות חודשי- ניתן להיעזר באדם מתוך הארגון שיש לו ידע או מודעות לנושא, ניתן לחפש באינטרנט, לכתוב כמה משפטים עם תמונה נחמדה ולתלות במטבחונים או לחילופין לשלוח במייל לעובדים.
2. ארגון קבוצת כדור סל, כדור רגל, ריצה או אופניים של החברה.
3. החלפת חלק מהצ'ופרים במטבחונים למוצרים בריאותיים: עוגיות מקמח מלא, פירות במקום ביסקוויטים וכד'.
4. מיסוד הפסקה פעילה במהלך היום, במהלכה יבצעו העובדים תרגילי שחרור ומתיחות. גם פה ניתן להיעזר בעובד אשר "משוגע לנושא".
5. חלוקת מודד צעדים לעובדים וארגון תחרות בין העובדים: מי מצליח להגיע למספר הצעדים הגבוה ביותר.

חשוב לבנות את התוכנית מראש ולהיות עקביים, על מנת להשאיר את הנושא במודעות במשך כל השנה.
חשוב לקבוע מדדים שלפיהם תוכלו לקבל תשובות על איכות הפעילות ועל תרומתה לעובדים. מדדים אלו יעזרו לכם להמשיך ולקדם את הנושא מול ההנהלה.

לשלב גם ארגונומיה

תחום חשוב שיש לו קשר ישיר לשביעות הרצון של העובד ממקום העבודה הוא ארגונומיה, חשוב לשלב בתוכנית הבריאותית את תחום הארגונומיה, משום שהיא מטפלת בסביבת העבודה האישית של כל עובד ועובד.

כמעט כל אחד מאיתנו סובל או סבל בשלב זה או אחר בחייו, מכאבי גב, צוואר תפוס, שכמות כאובות או כאבים בכף היד. לחלק גדול מהכאבים ואי הנוחיות הללו, קשר ישיר לדרך בה אנחנו יושבים, מקלידים, מרימים, סוחבים או עומדים.
מדע הארגונומיה מנסה למצוא את "גורמי הסיכון" בעמדת העבודה שלכם או בהרגלי העבודה שלכם, ולעזור לכם לבצע את השינויים הנדרשים על מנת להשיג שיפור בהרגשתכם.

לדוגמא: עובד שיושב עם המסך לא ממש מולו, יסבול ככל הנראה מצוואר תפוס, אך אולי גם מדלקת בכף היד או Tennis Elbow, בשל המתח העצבי המצטבר בצוואר הנמשך כלפי מטה. כאשר אותו עובד ילך לרופא הוא יקבל כדורים או ישלחו אותו לפיזיותרפיה, זה יעזור אך לא ינטרל את הגורם אשר חולל את הבעיה, המסך הצידי.

לפני שמתחילים לטפל בתחום זה, חשוב להבין שכמו בשאר תחומי הבריאות זה לא "זבנג וגמרנו", זהו תחום שיש לשמרו כל הזמן, להעלות את המודעות אליו ולהשקיע בו בהדרגה משאבים. מומלץ להיעזר במומחה ארגונומי, לערוך פגישה מקדימה שתבחן את "המצב הארגונומי" של עמדות העבודה ולקבל המלצה על תוכנית פעולה ארגונומית.

לסיכום, חשוב להעמיד תקציב לנושא קידום בריאות בארגון, ניתן להתחיל בתקציב קטן ולהשתמש במשאבים הקיימים בתוך הארגון.
חשוב ליצור מדדים אשר יעזרו לכם להמשיך ולקדם את הנושא ולהשיג עבורו תקציבים ומשאבים.

זכרו, עובד בריא נעדר פחות מהעבודה, מסוגל להפיק מעצמו את המיטב ולתרום יותר לארגון, למדו לקמט זאת למספרים ואתם בדרך להצעיד את הארגון שלכם קדימה.

דלית בן טובים היא מומחית לארגונומיה ומנהלת מקצועית של חברת ארגו פור יו בע"מ, המתמחה בארגונומיה וקידום בריאות בארגונים.

The post הקשר בין בריאות העובדים ורווחיות הארגון first appeared on HRUS משאבי אנוש.