השופטת ורדה וירט- לבנה, מבית הדין  הארצי לעבודה, העלתה את סוגיית ההטרדה המינית בראי הנורמות של בית הדין. לדבריה, החוק הינו חמור לכאורה והוביל  למינוי אחראי לטיפול בתלונות במקומות העבודה, לקביעת נורמות חברתיות ופסיקה אקטיבית בנושא. עם זאת, על פי מחקר שנעשה ב-2009, רק 3% מהמוטרדות מתלוננות, זאת מחשש לאבד את מקום העבודה הנוכחי או העתידי. כמו כן, רק 13% מהסטודנטיות המוטרדות על ידי  מרצים מגישות תלונה, זאת בשל דרך הטיפול בתלונות.

במהלך הפאנל בנושא "הטרדה מינית במקומות עבודה – מפגש עם המציאות", שנערך לקראת סוף הכנס, טענה עו"ד פנינה גיא, לשעבר המשנה לפרקליט מחוז ת"א פלילי וממונה על אכיפה ברשות לניירות ערך – כי בפרספקטיבה של  13 שנה, החוק החטיא את מטרתו והראיה היא כי מוגשות מעט תלונות. לדבריה, התקשורת עשתה מהלך חשוב כשהעלתה את המודעות לנושא ההרתעה.

יעקב פרי, יו"ר בנק מזרחי– טפחות, לשעבר ראש השב"כ ומנכ"ל סלקום – הסכים כי החוק החטיא את מטרתו ולו בגלל שרק 3% מתלוננים. לדבריו, יש להשתמש בניסיון שנצבר מאז החקיקה ולבדוק מה יש לשנות ולתקן. פרי ציין גם הישג החוק – כמעט ואין מקום עבודה שלא הפנים את הנושא ובמקרים רבים זה כבר גרם להרתעה.

אלעזר שטרן (אלוף במיל'), יו"ר הקרן לרווחה ולנפגעי השואה בישראל – טען כי ה"קפיצה" בטיפול בנושא בצבא, נעשתה הרבה לפני חקיקת החוק. לדבריו, בשל ההיררכיה והפרשי הגיל בין חיילות ומפקדים, השיח על כבוד האדם תפש מקום בטרם נחקק החוק, תוך רגישות לניצול הכוח וניצול החלש והוביל להתנהגות על פי קוד פיקוד ערכי. כך המציאות השתנתה תודעתית ומעשית.

עו"ד אירית באומהורן, לשעבר בכירה בפרקליטות – מצדדת בהגנה על נשים בשל הבנה של מעמדן הנחות בסיטואציות מסוימות. עו"ד באומהורן ציינה כי החקיקה הובילה לשינוי ולכך שמנהלים נוהגים בזהירות בנושא.  כעת הזמן להפקת לקחים, ולדבריה הנשים צריכות לקחת אחריות כדי לא להיות מוטרדות מינית ולדאוג לא להיות מוצגות באופן מיני.

לדברי עו"ד אלינור אהרונסון, שותפה במשרד עו"ד אשר חלד ושות' – החוק הכניס למשוואה גורם שלישי והוא המעסיק, עליו מוטל לברר ולטפל בפרטי המקרה. הדבר הוביל לשינוי במקומות העבודה כגון הדרכות למנהלים וכד', אך המנגנון הקיים איננו רלוונטי במקרים חמורים כגון אונס, ומתאים יותר לטיפול באירועים פחות חמורים.

ורד סוויד, יועצת ראש הממשלה למעמד האשה – סבורה כי חל שינוי לטובה, אך עדיין כל מקרה שקורה הינו טראגי. כיום מועברת ערכה למקומות עבודה ולאקדמיות ובה קלטת, הכוללת תקנון הטיפול במקרה ואכיפה של פקחי התמ"ת.

The post כנס נטע: החוק נגד הטרדה מינית במקום העבודה – החטיא את מטרתו first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מדובר באחד הכנסים הראשונים אשר העלה על סדר היום את הדיון בנושא תפקיד ומקום החקיקה העוסקת במגדר הנשי – מניעת הטרדה מינית וחופשת לידה. במהלך הכנס נשאלו שאלות משמעותיות: האם מקום החקיקה, שנועדה להגן על ה"חלש", רלוונטי היום כפי שהיה כשנוצרה? האם יש ביכולתנו להשפיע על החקיקה והאם ברצוננו לעשות זאת?
האירוע סיפק פריזמה חדשה להתייחסות לנושא ומכאן החדשנות והחשיבות שבקיומו.

את הכנס הנחתה שרון כידון מגישת טלוויזיה, ומומחית בפרסום ותקשורת שיווקית ופתחה דר' יעל יצחקי מנכ"ל מרכז נטע. דר' איתי שילוני היועץ האקדמי לכנס, העלה את הסוגיה העיקרית: מה תפקיד ומקום החקיקה? האם מקומה רלוונטי היום כפי שהיה כשנוצרה? האם יש ביכולתנו להשפיע עליה?

לדברי שילוני, החקיקה סייעה בהגנה על ה"חלש" – הנשים, אך יתכן והיום יש צורך בגמישות ובקיום דיאלוג בנושא עם קבוצת הנשים במקום העבודה. הדיון במושבים נסוב סביב החוק למניעת הטרדה מינית שנחקק לפני 13 שנה והתיקון לחופשת הלידה שאושר לאחרונה  – לפיו חופשת הלידה בישראל עומדת על 14 שבועות, אך ביכולת האישה להאריך את החופשה ל-26 שבועות, 12 מתוכם על חשבונה.

בהמשך הכנס סקר חמי פרס, מנכ"ל שותף בקרן פיטנגו, את נושא שילוב נשים בתפקידים בכירים.  לדבריו, יש להרים את דגל החדשנות והטכנולוגיה, כיון שבעזרתו תתחולל המהפכה בתעשייה ובחברה. זמינות המידע, תקשורת, ניידות, רשתות אינטרנט ורשתות חברתיות הן הזדמנות לתקן עוולות ולהפוך את העולם ליותר מאוזן. נשים חייבות להשתלב ב"משחק" הזה, בכח העבודה המוביל – ככח אמיתי ומתוך צורך אמיתי.  פרס אופטימי וסבור כי תוך 15 שנה המערכות תתאזנה ולשם כך יש לעשות "תיקון מגדרי".

בפאנל בנושא חופשת לידה (חל"ד) – זכות או חובה? הוצגו על ידי דבי רומיס, פסיכולוגית, ראש תחום מחקר בנטע, תוצאות סקר שערך מרכז נטע בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן. מהסקר  עולה כי 60% מהנשים שהכנסתן מעל 8,000 שקל בחודש היו מעוניינות לעבוד חלקית בזמן החל"ד, אם החוק היה מאפשר להן. הסקר בוצע בקרב 204 נשים אקדמאיות אשר 69% מהן תומכות בשינוי החוק שיאפשר לאשה לבחור האם לעבוד חלקית בעת החל"ד ולקבל תשלום חלקי של דמי הלידה. כיום החוק אינו מאפשר לאשה או לבעלה לעבוד ולו באופן חלקי, בעת קבלת דמי הלידה מהביטוח הלאומי – אלא אם מוותרת האשה על זכויותיה מהביטוח הלאומי. עוד עולה מהסקר כי ככל שהשכר גבוה יותר, התפקיד בכיר ומשפיע יותר ושעות העבודה רבות יותר – כך קיימת נכונות גבוהה יותר לחל"ד גמישה.

עם זאת, היו שצידדו בחקיקה הקיימת. ליהיא לפיד, סופרת ועיתונאית – טענה כי בשל המאבק הרגשי בין אימהות לקריירה – יש להשאיר את המצב הקיים. ד"ר הדס מנדל, מרצה בכירה באוניברסיטת ת"א, הביעה את התנגדותה ל שינוי החקיקה וציינה כי  על פי סקרים, במדינות בהן חל"ד נושקת לשנה – נשים מצליחות פחות טוב בשוק העבודה. לדברי ד"ר מנדל, כשיש שנה חל"ד ניתן לשקול גמישות אך בישראל, בה החל"ד 14 שבועות, חל"ד גמישה תזיק.
תמיכה מסויגת בשינוי החקיקה הביעה עו"ד מיכל ארלוזורוב, סמנכ"ל ויועצת משפטית מכתשים אגן תעשיות – הסבורה כי זו חקיקה פטרנליסטית. פריצת החקיקה לדבריה, מסוכנת מבחינת מעסיקים שינצלו זאת לרעה, אך ניתן לאפשר שינוי עם חסמים מתאימים.

לדברי צחי פישביין, יו"ר הטוטו – המערכות מתאזנות אך צריכות להיות מאוזנות גם בניהול. לכן צריכה להיות הפרדה בחוק בין נשים מנהלות ליתר התפקידים. פישביין הוסיף כי יש לאפשר לאשה להפעיל שיקול דעת לבחור בחל"ד גמישה.

לדברי רו"ח איריס שטרק, מנהלת שותפה במשרד רו"ח שטרק את שטרק – הגיע הזמן לשנות גישה, וליצור מצב בו נשים תוכלנה לעזור מהבית בעת חל"ד, ללא צורך "לרמות" אלא בצורה לגיטימית, באמצעות עבודה מהבית ובצורה גמישה בדרכים נוספות.

גם שרון למברגר, מנכ"ל ערוצי הלייף סטייל – הביע תמיכה בשינוי ובאחריות הורית משותפת.

The post כנס נטע: רוב הנשים מעוניינות לעבוד חלקית בזמן חופשת הלידה first appeared on HRUS משאבי אנוש.